קוד אתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קוד אתי הוא מסמך המציג את החובות (המוסריות והאחרות) המוטלות על בעלי מקצוע או על ארגונים, עסקיים או ציבוריים. יש המכנים אותו "תעודת הזהות הערכית" של המקצוע או של הארגון.

לקודים אתיים רבים מבנה טיפוסי:

  • פסקה המגדירה זהות (של עיסוק או של ארגון).
  • פסקה המגדירה מטרות, או יעדים מרכזיים.
  • רשימת ערכים שלאורם תתממשנה מטרות היסוד והזהות.

קוד אתי לארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסוחו של קוד אתי עבור ארגון מבטא את הצורך בשפה אחידה של כל חבריו. דבר זה נכון במיוחד בקהילות עובדים גדולות הנעדרות 'תפיסת טוב משותפת טבעית', כמו זאת הקיימת במבנים חברתיים אורגניים, כדוגמת המשפחה. היחסים בין העובדים השונים בארגונים ובעסקים מוגדרים באופן פורמלי, ונעדרים את האפיון הרגשי הקיים ביחסים במשפחה, או בקהילות קטנות, כמו בפוליס היוונית. מאפיינים אלה חושפים את הארגון כמכניזם מודרני שכדי להפעילו ביעילות יש להגדיר עבורו במפורש, דרך הקוד, את זהותו, את מטרותיו, ואת הערכים שלאורם יפעל לממש אותן. גיבושה של זהות ארגונית (או תאגידית) היא צעד חשוב לקראת עיצובה של תפישת טוב משותפת לכלל הארגון. על מנת שהקוד האתי בארגון יחלחל ויהפוך לחלק בלתי נפרד של התרבות הארגונית, יש צורך ליצור מעגלי שיתוף והסכמה רחבים ככל האפשר, זאת על מנת להפוך את עובדי הארגון לשותפים אמיתיים בעיצובו ובשמירה עליו.

קוד אתי למקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לראות בניסוח קוד אתי לעיסוק מהלך התורם להפיכתו למקצוע של ממש. בעלי מקצוע לוקחים על עצמם לספק שירותים חברתיים שונים, וקושרים עצמם לשליחות חברתית מסוימת: לטפל בסבל גופני או נפשי ולהביא לו מזור (רופאים, פסיכולוגים), לייצג אזרחים בפני רשויות החוק (עורכי דין), לתכנן את המרחב הציבורי הפיסי ואת המבנים שבו (ארכיטקטים), ולהפיץ את האמת למרות קיומם של קשיים (עיתונאים). בצעד זה מוענקת זהות מובחנת למקצוע וממנה נגזרות חובות שונות על העוסקים בו, כמו זאת המבטיחה את החיסיון על המידע שלקוח מעביר לעורך הדין שלו או מטופל למטפל בו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוברט אלבין, כרוניקה של דלדול התבונה: אתיקה בפרקטיקה העיתונאית, הקיבוץ המאוחד, 2004.
  • אבי קיי (מחבר המהדורה העברית ועורך), אתיקה בעסקים: הלכה למעשה, המרכז לערכים בעסקים, המרכז לאתיקה בירושלים, 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]