מקצוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקצוע או פְּרוֹפֶסְיָה הוא תחום פעילות שאדם מתמחה בו ועוסק בו לפרנסתו. גישה מצמצמת מבדילה בין מקצוע/פרופסיה לבין עיסוק, כאשר מקצוע דורש הכשרה מקצועית נרחבת, ועיסוק הוא פעילות של אדם לפרנסתו, גם כזו שאינה דורשת הכשרה מקצועית.

מקצועות מוגדרים היטב החלו להיווצר עם המעבר מציד ולקט לחקלאות. בחברות של ציידים לקטים, מוגדר תפקידו של כל אדם על פי מינו וגילו, ובדרך כלל יודע כל אדם לבצע מגוון של תפקידים. עם התפתחות החקלאות, החלה התמקצעות בתחומים מסוימים, שהלכה וגברה עם הזמן. החקלאות אפשרה למספר קטן יותר של אנשים בכל קהילה לעסוק בייצור מזון, וכן אפשרה יצירת מאגרי מזון שנשמרים לאורך זמן. בתנאים כאלה, התפנו בני אדם לפתח מקצועות שאינם מייצרים מזון באופן ישיר. ככל שהחברה מתקדמת יותר, כך גדל בה שיעור ההתמקצעות. הדחיפה הגדולה ביותר להתמקצעות התרחשה בתהליך העיור. מקצוע שנלמד באורח פורמלי במערכת החינוך או באקדמיה מכונה דיסציפלינה.

שכרו של עובד שיש לו מקצוע (במשמעות המצומצמת של המושג) גדול במידה ניכרת מזה של אדם שאין לו מקצוע. הבדל נוסף ברמות השכר במקצועות השונים נקבע לפי שיקולי היצע וביקוש בשוק העבודה.

סיווג המקצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובלת חלוקה של המקצועות לשלוש קטגוריות:

הכשרה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשרה מקצועית, כלומר לימודים המובילים לרכישת מקצוע, נעשית במגוון רחב של בתי ספר: אוניברסיטאות, מכללות, בתי ספר להנדסאים, מוסדות להכשרה מקצועית, וכן בדרך של חניכות - הצטרפות לבעל מקצוע מנוסה ולימוד המקצוע ממנו תוך כדי עבודה.

לעיסוק במקצועות מסוימים נדרש, בנוסף להכשרה מקצועית נאותה, גם רישיון לעסוק בהם, ולעתים נדרשת גם תקופת התמחות כתנאי לקבלת הרישיון.

הדינמיקה של מגוון המקצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון המקצועות האפשריים משתנה במהלך הזמן, בעיקר כתוצאה משינויים טכנולגיים וחברתיים. התפתחות הטכנולוגיה מביאה ליצירת מקצועות חדשים, של בעלי מקצוע המפעילים ומתחזקים את המכשירים החדשים, ובאותה מידה הופכת מקצועות אחרים למיותרים. המצאת המטוס, למשל, יצרה שלל מקצועות הקשורים בו, אך בהדרגה צמצמה את הצורך במקצועות הקשורים בהפעלתן של אוניות נוסעים, שרבות מהן הפכו למיותרות.

עלייה ברמת החיים מביאה לצמצום הביקוש למקצועות האופייניים לרמת חיים נמוכה, ולעליית הביקוש למקצועות שצריכת שירותיהם מתאפשרת ברמת חיים גבוהה. דוגמה לכך היא מקצועו של הסנדלר, העוסק בתיקון נעליים שהתבלו. אדם החי ברמת חיים גבוהה יעדיף לרכוש נעליים חדשות, במקום למסור את נעליו הבלויות לתיקון.

דעיכתו של מקצוע מחייבת את העוסקים בו לעבור הסבה מקצועית על מנת להמשיך ולהתפרנס.

מקצועות קיימים משתנים אף הם במהלך השנים. המקצוע מתכנת, למשל, קיים מראשית ימי המחשב, אך שפות התכנות והמתדולוגיות עברו שינויים רבים במהלך עשרות שנות קיומו של המקצוע. מקצועות המתפתחים ומשתנים במהירות מחייבים את העוסקים בהם להקדיש זמן ניכר להשתלמות, לשם שמירה על הרמה המקצועית שלהם.

הפרדה מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפרדת עיסוקים מגדרית

הפרדת עיסוקים מגדרית במקצוע מסוים משמעה ששיעור העוסקים בו מבני מגדר אחד, גבוה או נמוך באופן משמעותי יחסית לאחוז השתתפותם בכוח העבודה. רק מיעוט קטן של מקצועות הם מאוזנים, כלומר יש בהם שיעור דומה של גברים ונשים. במרביתם נמצא רוב נשי או רוב גברי. המקצועות בעלי רוב נשי ניכר הם "מקצועות נשיים" (מקצועות של "צווארון ורוד"), כגון הוראה וסיעוד, בעוד שהמקצועות שיש בהם רוב גברי הם "מקצועות גבריים", כגון ניהול והנדסה. הפרדה (סֵגְרֵגַצְיָה) כזאת למקצועות ועיסוקים מכונה סגרגציה אופקית, ואילו הפרדה המביאה לאי-שוויון בחלוקה לדרגים מכונה סגרגציה אנכית. במקצועות שונים נמצא כי הנשים מאכלסות את הדרגים הנמוכים בעוד שהדרגים העליונים מאופיינים על ידי רוב גברי.

התאגדות מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי מקצוע משותף מתאגדים פעמים רבות לשם הגנה על אינטרסים משותפים של כל העוסקים במקצוע. בימי הביניים נקראה התאגדות כזו בשם גילדה. במקצועות חופשיים מסוימים מתקיים רעיון הגילדה עד ימינו. דוגמה לכך היא מקצוע עריכת דין, שהגילדה שלו, לשכת עורכי הדין, עוסקת ברישוי העוסקים בתחום זה, בהסדרת היחסים בין עורכי הדין, בקביעת תעריפי מינימום וכדומה. בישראל, מעוגן מעמדה של גילדה זו בחוק לשכת עורכי הדין.

עם מטרותיה של הגילדה נמנית גם שמירה על כבוד המקצוע - בעל מקצוע שפגע מאוד בכבוד המקצוע, למשל מעל באמון הלקוח, עלול לאבד את רישיונו לעסוק במקצוע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]