אדריכל
אדריכל או ארכיטקט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ואדריכלות פנים.
מקור השם אדריכל, המופיע במקורות העבריים (ראו להלן), הינו בשפה האכדית: הלחמת המילים ארדו-אקלי (משרת-היכל), למילה "ארדכלוטו". בלעז פירושו ארכי-טקט (רב בנאי או בונה הלוחות מלשון טקטוניקה). בעבר, האדריכל אכן היה הבנאי הראשי והאחראי הבלעדי לתכנון ובניית הבניין. מאז המאה ה-19 עוסקים האדריכלים בעיקר בתכנון ולא בבנייה וגם תכנון הקונסטרוקציה עבר עם השנים לאחריותם של המהנדסים. כיום, עוסק האדריכל בתכנון ובעיצוב הבניין כאשר מהנדס אזרחי אחראי על תכנון הקונסטרוקציה ובדרך כלל אדם שלישי הוא מנהל הבנייה בפועל.
האדריכל יוצר מבנים ומונומנטים המשפיעים מאוד על הסביבה והתרבות, אדריכל המתייחס למקצועו במובן הרחב של המלה הנו אמן, האדריכלות כונתה "אם האמנויות" (א.גומבריך), "אב וראשון" (מ. בובר) ועוד. ידועה גישתו של מיכלאנג'לו שסירב לעסוק בציור לשמו כי ראה בציור תחום נחות לאדריכלות. אדריכל יוצר במגבלות בדיוק כמו צייר פסל או כוריאוגרף, העובדה שהיצירה האדריכלית הנה שימושית אינה מפחיתה מערכה, להיפך, האדריכל יכל שיתעלה מעל למגבלות החומר והתפקוד ויעשיר את היצירה האדריכלית בערכים, יחבר בין חומר לרוח ובין עקרונות יצירה מופשטים ליצירה גשמית שימושית. אדריכלות היא אמנות המותירה את רישומה והשפעתה בכל.[1]
במקצוע הבנייה מעורבים גורמים ומומחים רבים לכל תחום, ותפקידו של האדריכל להוביל ולנצח על מלאכת הבניה. על האדריכל להכין תכנון אשר מקשר בין דרישותיו לצרכיו של המזמין. עליו לתכנן את הבניין עבור האנשים שישתמשו בו מתוך ראייה רחבה של תפקוד החברה, המשפחה והפרט והתכנון חייב להתייחס גם לנתוני השטח והאקלים, ולהיות מקושר לסביבתו האורבנית. את כל הגורמים הללו חייב האדריכל לקחת בחשבון בתכנון יחד עם ההיבטים ההנדסיים וכן גם חוקים ותקני בנייה המחייבים בכל מקרה.
תחומים נוספים בהם עוסקים אדריכלים הם:
- תכנון עירוני - תחום זה עוסק בעיצובם של יישובים וערים, החל מהגדרת ייעודם של אזורים בחוק ועד עריכת תכניות בינוי מפורטות למבנה השכונה, הרחוב ואף הנחיות לעיצוב הבית. אדריכל בעל תואר שני בתכנון ערים יכול לעסוק בזה באופן רשמי.
- עיצוב פנים - תחום העוסק בתכנון ובשינוי חללים פנימיים במבנים והוא חלק מהכשרתו של האדריכל. במבנים רבים, בפרט במבני ציבור, מעצב האדריכל את כל מרכיבי המבנה כולל את כל מרכיבי חללי הפנים. לעתים, אדריכל מתמחה בתחום זה ועוסק רק בו ולעתים פועלים בתחום זה מעצבי פנים שזו הכשרתם. טעות נפוצה היא השימוש במושג "אדריכלי פנים", הוא יציר כלאיים של שני בעלי מקצוע אלו.
- אדריכלות נוף - תחום שעוסק בתכנון של שטחים פתוחים כגון גנים, כיכרות, טיילות וכדומה. תחום זה, אשר בו עוסקים בעיקר אדריכלי נוף שהוכשרו למקצוע זה, כולל תכנון ועיצוב של חללים פתוחים ולא של מבנים.
כיום נעשה שימוש בהשאלה בשם "אדריכל" לביטוי תפקיד מוביל בנושאי תכנה ואסטרטגיה עסקית ומדינית. דוגמאות ביטויים וכינויים בהם נעשה שימוש במושג אדריכל הם "אדריכלי הסכם אוסלו", "אדריכל התוכנה הראשי" (שם תפקידו של ביל גייטס במיקרוסופט) ועוד.
תוכן עניינים |
[עריכה] הכשרת האדריכל בעולם
עם יישומו ההדרגתי של הסכם בולוניה, אשר החל בשנת 1997, נערכת השוואה וסטנדרטיזציה של משך שנות הלימוד וכמות נקודות הזכאות לתאר במדינות אירופה וצפון אמריקה, וכן במדינות רבות אחרות בעולם, להוציא מדינת ישראל. על-פי המקובל ברוב האקדמיות לאדריכלות בעולם דהיום, שוּנה מבנה הלימודים להכשרת האדריכל מסט טיפוסי של 5 שנות לימוד מקצועיות בטיבן לתאר "בוגר אוניברסיטה" או דומה, לכדי פירוק התאר לשני חלקים: תיאר ראשון שאינו מקצועי ואינו נועד לרישום, הנלמד במשך 4 שנות לימוד ונדרשות להשלמתו 240 נקודות זכות, ומיד לאחריו המשך באותו המסלול לשנתיים נוספות אשר בסופן מוענק תואר "מוסמך אוניברסיטה" לאחר השלמת 120 נקודות זכות נוספות, בניהן תזה בתחום הידע הרלוונטי. תיאר שני זה מקנה את הזכות לרישום המוסמך כאדריכל.
באופן עקרוני, בשל אי-אימוץ תהליך בולוניה בתחום לימודי האדריכלות בישראל, עלול להתפס התואר המוענק בארץ ככזה שאין די בו לרישום הבוגר כאדריכל בניכר, ולפיכך חזקה עליו להשלים עוד שתי שנות לימוד במוסד מוכר וקבלת תיאר "מוסמך", זאת על-מנת לעסוק במקצוע בצורה חוקית ברוב מדינות אירופה וצפון אמריקה.
[עריכה] הכשרת האדריכל בישראל
בדומה לשאר העולם, דומה מעמדו המקצועי של האדריכל לבעלי מקצועות חופשיים כגון רופא, עורך דין, רואה חשבון ומהנדס. הכשרתו של האדריכל בארץ היא מקצועית ביסודה, רחבה ביותר ואורכת 5 שנים. את לימודי האדריכלות ניתן להשלים לתואר בוגר (B.Arch), לתואר מוסמך (M.Arch) ולתואר דוקטור. מנקודת ראות קלאסית, על האדריכל לשלוט בשדות ידע נרחבים: תורת הבניה, הנדסה, תכונות חומרים, חשמל, סניטציה, אומנות - בעבר ובזמננו, עיצוב, היסטוריה, היבטים פיזיים, פסיכולוגיים, חברתיים, תרבותיים, אקלים המבנה, תנועה, נוף וצמחיה וכיוצא בזה.
עובדה זו ייחודית למקצוע האדריכל, שכן בעוד רוב בעלי המקצועות בני-זמננו מתמחים בתחום-ידע אחד וצר יותר ויותר עם חלוף השנים, דווקא נדרש מן האדריכל להעשיר את מקור הידע, להפוכו לבין-תחומי, וכן מתפקידיו להוביל צוות בעלי מקצוע מתחומים שונים ומגוונים ולהתייחס לשדות ידע של המדעים ההמדויקים, כלכלה וחברה.
בארץ ניתן ללמוד את מקצוע האדריכלות לתואר ראשון, "בוגר", במספר מוסדות:
- הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל שבחיפה
- אוניברסיטת תל אביב
- אקדמיה בצלאל בירושלים
- האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה
- המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
על פי דיני מדינת ישראל התואר הראשון מאפשר רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ומאפשר תכנון מבנים במגבלות מסוימות. על מנת להפוך לאדריכל מורשה, ולהסיר מגבלות אלו, יש להתמחות במקצוע במשך 3 שנים לפחות ולעבור בהצלחה בחינה הנערכת על ידי רשם המהנדסים והאדריכלים.
בארץ ניתן ללמוד עבור תואר שני באדריכלות בטכניון, והחל משנת הלימודים 11\2010 גם באוניברסיטת תל אביב. השלמת דוקטורט בתחום אפשרית רק בטכניון. ניתן ללמוד לתארים דומים גם מחוץ-לארץ.
[עריכה] האדריכל במקורות ישראל
בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציעא (דף קי"ח) מופיע האדריכל כבעל אחריות למלאכת התכנון שהופקדה בידיו: "הבנאי שמסר לאדריכל, אדריכל חייב", ובמקום מפרש רש"י כי אחריות האדריכל ("אבי האומנין") לפקח על יציבות המבנה וגימורו.
בתלמוד ירושלמי מופיע המונח "ארכיטקט" במסכת ברכות (פרק י"א) כמייצג את אומן הבניה.
בפירוש בית הבחירה למאירי, בפרק שני של מסכת עירובין, מתאר את האדריכל כך: "ואדריכל הוא האומן הגדול המושיב אבני הפנות ואחר כך הוא מורה לאחרים היאך יעשו ולשון אדריכל שמהדר את הכל".
בספר שמות מוזכרים בצלאל בן אורי (על שמו גם קרויה האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל") ואהליאב בן אחיסמך כאדריכלים בוני המשכן.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אדריכל המבנה- תהליך התכנון, אדריכלות ובניה בישראל
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו מאמר בנושא אדריכלות / אמנות, מאת דוד כהן סקאלי, ראש המגמה לאדריכלות ועיצוב פנים במכללת ספיר
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
