קונראד צוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קונראד צוּזֶה
Konrad Zuse
1910 - 1995 (בגיל 85 בערך)
Konrad Zuse (1992).jpg
המצאות עיקריות
השלמת המחשב הראשון בעל "שלמות טיורינג". המצאת פלנקלקול, השפה העילית הראשונה.
נתונים נוספים
מקצוע מדעי המחשב, הנדסת תוכנה
ארצות מגורים גרמניה
פרסים והנצחה
פסלו הממוקם בבאד הרצפלד
שחזור של מחשב ה-Z1

קונראד ארנסט אוטו צוּזֶה (Konrad Ernst Otto Zuse;‏ 22 ביוני 1910 - 18 בדצמבר 1995) היה מהנדס גרמני וחלוץ בתחום המחשבים. הישגו המרשים ביותר היה השלמת המחשב הראשון, שנשלט על ידי תוכניות המאוחסנות על גבי סרט. מחשב זה כונה "Z3" ובנייתו הושלמה בשנת 1941. בזמנו לא נחשב כבעל שלמות טיורינג, אולם ב-1998 הוכח שה-Z3 הוא תאורטית בעל שלמות כזו.

ה-Z3 הוא כנראה המחשב הראשון שזכה בדיעבד להגדרה "שלמות טיורינג" אולם הדבר אינו ודאי ותלוי בדקויות של הגדרה. הסיבה היא שהמכונה לא הייתה רב-תכליתית כמו מכונות מאוחרות יותר. צוזה גם תכנן את השפה העילית הראשונה. שם השפה היה פלנקלקולגרמנית: Plankalkül). השפה הושקה בשנת 1948, אך נחשבה לבעלת ערך תאורטי בלבד שכן מעולם לא נעשה בה שימוש בתקופת חייו, והיא גם לא השפיעה ישירות על שפות מחשב מוקדמות.

בנוסף לעבודתו הטכנית, הקים צוזה בשנת 1946 חברת "סטארט אפ" בתחום המחשבים - ככל הנראה, הראשונה אי פעם. החברה בנתה את מחשב ה-Z4, שהפך למחשב המסחרי הראשון שחכר המכון הטכנולוגי של ציריך בשנת 1950. עותקים של מחשבי ה-Z3 וה-Z4 נמצאים במוזיאון המדע של מינכן.

בעטיה של מלחמת העולם השנייה לא זכתה עבודתו של צוזה לתשומת לב ראויה בבריטניה ובארצות הברית. ההשפעה המתועדת הראשונה שלו היא על חברת IBM, שרכשה ב-1946 זכויות על הפטנטים שלו. בשנות ה-60 המאוחרות הציע צוזה את רעיון מרחב החישוב (יקום מבוסס מחשוב).

מוזיאון הטכנולוגיה של גרמניה בברלין מקדיש תערוכה מיוחדת עבור קונראד צוזה ועבודותיו. התערוכה כוללת שתים-עשרה מכונות כולל עותק של ה-Z1, מסמכים מקוריים ואחדים מציוריו של צוזה.

עבודתו לפני מלחמת העולם השנייה וה-Z1[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוזה נולד בברלין שבגרמניה וסיים את לימודי ההנדסה האזרחית בשנת 1935. במשך לימודיו, ערך צוזה חישובים שגרתיים רבים באופן ידני והשעמום הטביע בו את חותמו. כך נולד חלומו לבצע חישובים באמצעות מכונה.

הוא החל לעבוד כמהנדס תכן במפעל המטוסים "הנשל" (Henschel) שבדסאו, אולם שנה לאחר מכן פרש מעבודתו כדי לממש את חלומו לבנות מכונה בת-תכנות.

צוזה עבד בדירת הוריו בשנת 1936. המכונה הראשונה שתכנן נקראה מחשבון ה-Z1. המחשבון האלקטרו-מכני עשה שימוש בשיטה הבינרית והציג יכולת תכנות מוגבלת, שהתבטאה ביכולת לקרוא הוראות מסרט מנוקב. אולם, ה-Z1 מעולם לא פעל היטב, שכן לא היו בנמצא באותה תקופה רכיבי מחשב מדויקים דיים. ה-Z1 ושרטוטיו המקוריים הושמדו במהלך מלחמת העולם השנייה.

שנות מלחמת העולם השנייה ומחשבי ה-Z2 ,Z3 ,Z4[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה שיתוף פעולה עם מדענים מבריטניה ומארצות הברית הפך לבלתי אפשרי. בשנת 1939 גויס צוזה לחיל הרגלים, אולם הצליח לשכנע את השלטונות כי יועיל יותר בתחום המחשוב. בשנת 1940 קיבל את תמיכת מכון המחקר האווירודינמי שנעזר בעבודתו לצורך ייצור פצצות דאייה. מחשביו שימשו לחישוב מסלולים בליסטיים ויציבות טילים.

צוזה בנה את ה-Z2 (האות Z היא האות הראשונה של שמו, ו-2 היות שזה היה המחשב השני שבנה), מקווי תמסורת של טלפונים. באותה שנה, הקים חברה בשם "צוזה הנדסת התקנים" (Zuse Apparatebau), כדי לייצר את מחשביו ברי-התכנות.

שבע רצון מפעולת ה-Z2, ניגש צוזה לבנות את ה-Z3 והשלים אותו ב-1941. היה זה מחשבון בינארי בעל 64 סיביות זיכרון, שהיה מסוגל לבצע חישובי נקודה צפה והייתה לו יכולת לבצע לולאות. לא היה ניתן להשתמש בקפיצות מותנות. יחידת החישוב התבססה על קווי תמסורת של טלפונים. למרות העדרן של קפיצות מותנות באוסף הפקודות, הוכח בשנות ה-80 שה-Z3 היה מחשב בעל שלמות טיורינג (בהתעלם מהעובדה שלא קיים מחשב פיזי שהוא באמת בעל שלמות טיורינג בשל מגבלות גודל האחסון). אולם, מטרתו של צוזה לא הייתה לפתח מחשב בעל שלמות טיורינג. לנגד עיניו עמדו יישומים מעשיים למחשביו.

צוזה מעולם לא קיבל מהשלטונות הנאצים בגרמניה תמיכה זהה לזו שקיבלו חלוצי מחשבים במדינות בעלות-הברית, כדוגמת אלן טיורינג. קווי תמסורת הטלפון במכונותיו של צוזה נאספו משיירים. עמיתו הלמוט שרייר דרש מהשלטונות לתקצב את יורשו של ה-Z3 אך נענה בשלילה, בטענה שהדבר חסר ערך אסטרטגי.

חברתו של צוזה ומחשב ה-Z3 שבנה הושמדו ב-1945 בהתקפה של בעלות הברית. התברר שמחשב ה-Z4 שהיה בהליכי בנייה הועבר למקום מוגן לפני ההתקפה ושרד. בין השנים 1941 ל-1945 תכנן צוזה את פלנקלקול, שפת התכנות העילית הראשונה, אך לא הפיץ אותה במלואה עד שנת 1972. לא היה מהדר או מפרש לשפה זו, אולם בשנת 2000 מימש אותם לראשונה צוות מהאוניברסיטה החופשית של ברלין, חמש שנים לאחר שצוזה הלך לעולמו.

איש העסקים צוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946 הקים צוזה את חברת הסטארט אפ הראשונה בהיסטוריה. גיוס ההון בוצע דרך המכון הטכנולוגי של ציריך ובאמצעות אופציה של יבמ על הפטנט של צוזה.

ב-1949 הקים צוזה חברה נוספת בשם "Zuse KG". מחשב ה-Z4 נבנה ונשלח למכון הטכנולוגי של ציריך, בספטמבר 1950. באותה תקופה, היה זה המחשב הפועל היחיד ביבשת אירופה והמחשב הראשון בעולם שנמכר. בכך הקדים המחשב את ה-Ferranti Mark I בחמישה חודשים ואת ה-UNIVAC I בעשרה חודשים.

צוזה וחברתו בנו מחשבים נוספים שכינויים החל באות Z. במיוחד ראויים לאזכור מודל ה-Z11 שנמכר לתעשיות האופטיות ולאוניברסיטאות וה-Z22, המחשב הראשון שהכיל זיכרון המבוסס על מדיה מגנטית.

עד 1967 בנתה חברת "Zuse KG" כ-251 מחשבים. בשל בעיות תקציב נמכרה החברה לבסוף לחברת סימנס.

"מרחב החישוב": תחיית ה-Z1[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 1967 גרס צוזה שהיקום עצמו מונע על ידי שבכת מחשבים (פיזיקה ספרתית). בשנת 1969 פרסם צוזה את הספר "מרחב חישוב" (Rechnender Raum) שתורגם על ידי MIT לאנגלית בשנת 1970.

מאז פרסום ספרו של סטפן וולפרם, "סוג חדש של מדע", (באנגלית: A New Kind of Science), משך הרעיון של צוזה תשומת לב רבה, בעיקר משום שאין בנמצא עדות פיזיקלית כנגד התאוריה של צוזה. מבקרי עבודתו של וולפרם טוענים שהרעיונות הבסיסיים שהוא מציג הם למעשה במקור רעיונותיו של צוזה.

בין השנים 1987 ו-1989 שחזר צוזה את ה-Z1 אך לא הספיק לסיים את הפרויקט בשל התקף לב. התוצאה הסופית כללה 30,000 רכיבים והצריכה כארבעה אנשים (ביניהם צוזה עצמו) שעמלו על מלאכת ההרכבה. העלות הייתה 800,000 מרקים גרמניים. את המימון לפרויקט השחזור סיפקה חברת סימנס, בשיתוף עם תאגיד של חמש חברות.

צוזה זכה במספר פרסים עבור עבודתו. לאחר שפרש, התמקד בתחביב הציור. הוא נפטר ב-18 בדצמבר 1995 בהונפלד שבגרמניה, השוכנת בקרבת פולדה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]