אלן טיורינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלן טיורינג
Alan Turing
1912 –‏ 1954
Alan Turing photo.jpg
תרומות עיקריות
ממניחי היסודות למדעי המחשב. היה הדמות המרכזית בפיצוח מכונת ההצפנה "אניגמה". הוגה הרעיונות החשובים של מכונת טיורינג ומבחן טיורינג.

אלן מת'יסון טיורינגאנגלית: Alan Mathison Turing;‏ 23 ביוני 19127 ביוני 1954) היה מתמטיקאי בריטי, ממניחי היסודות למדעי המחשב. הגיע להישגים יוצאי דופן בצד התאורטי ובצד המעשי של מדעי המחשב. בצד התאורטי הנחיל טיורינג לעולם את מכונת טיורינגמודל מופשט לאופן פעולתו של המחשב, ואת מבחן טיורינג – מבחן הבודק האם למכונה כלשהי יש בינה מלאכותית שלא תאפשר להבחין בינה לבין אדם. טיורינג נחשב לאבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית.

בצד המעשי היה טיורינג דמות מרכזית במאמץ הבריטי במלחמת העולם השנייה, הוא היה אחד השותפים העיקריים לפיצוח הצופן של מכונת ההצפנה "אניגמה" של הצבא הגרמני – מאמץ שתרם תרומה מכרעת לניצחונן של בעלות הברית. הוא גם פיתח מכונת פיענוח שכונתה "בומב", אשר מיכנה והאיצה את תהליך הפענוח של הודעות האניגמה המוצפנות.

טיורינג שם קץ לחייו בשנת 1954, שבועיים לפני יום הולדתו ה-42, ככל הנראה בעקבות תופעות הלוואי של טיפול הורמונלי שנכפה עליו לאחר שהורשע בהומוסקסואליות, שהייתה באותן שנים בגדר עבירה בבריטניה. בשנת 2009 התנצל ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, התנצלות רשמית ופומבית בשם הממשלה הבריטית על "היחס המחריד שנהגו כלפי טיורינג", וב-2013 העניקה לו המלכה אליזבת השנייה חנינה שלאחר המוות.‏[1]

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן טיורינג נולד בלונדון ב-23 ביוני 1912. גאונותו, בצד התנהגות חברתית חריגה, ניכרה בו כבר בילדותו.

אביו עבד בשירות המדינה בהודו הבריטית. סבו היה איש דת ממשפחה סקוטית של סוחרים. אמו הייתה בתו של המהנדס הראשי בחברת מסילות רכבת שפעלה בדרום הודו. עבודתו של אביו אילצה את הוריו לשהות בהודו, אולם שניהם הסכימו שהם רוצים שילדיהם יגדלו בבריטניה. בשנת 1912 נולד טיורינג במחוז פדינגטון בלונדון. הוריו נסעו תכופות להודו והשאירו את טיורינג ואחיו בלונדון, יחד עם זוג מטפלים.

הוריו רשמו אותו לבית ספר יסודי בגיל 6. המנהל זיהה את כישרונו בשלב מוקדם, כפי שעשו רבים ממוריו הבאים. בגיל 13 נשלח לבית ספר פרטי. הנטייה הטבעית של טיורינג למתמטיקה ומדע לא הוסיפו לו כבוד בקרב חלק ממוריו, בתקופה שבה החינוך הציב יותר דגש על המקצועות ההומניים. חרף זאת טיורינג המשיך להתקדם בצורה מרשימה בלימודיו. הוא אף פתר תרגילים מסובכים בלי ידע בסיסי בחשבון. בגיל 16 נתקל בעבודתו של איינשטיין, והבינה היטב.

בבית הספר קשר ידידות חזקה עם תלמיד לספסל הלימודים, כריסטופר מורקום. בפברואר 1930 נקטעה הידידות ביניהם בעקבות מותו של כריסטופר. אירוע זה ניפץ את האמונה הדתית של טיורינג והוא הפך לאתאיסט. הוא האמין שכל התופעות, כולל דרך הפעולה של המוח האנושי, חייבות להיות חומריות.

תרומה לתאוריה של מדעי המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיורינג נחשב לאחד מאבות מדעי המחשב. הוא למד מתמטיקה בקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג'. עוד מימיו כסטודנט (19311934) נמשך למחקר התאורטי.

טיורינג פיתח את רעיון מכונת טיורינג באופן עצמאי, בניסיון לענות על שאלות העוסקות ביסודות המתמטיקה שהועלו על ידי דויד הילברט, ופרסם אותו באפריל 1936.‏[2] המטרה הייתה ליצור הגדרה מתמטית מדויקת של אלגוריתם או "תהליך מכני". עוצמתו של הרעיון נעוצה בפשטות הקיצונית של המודל (בהשוואה למורכבותם של מחשבים אמיתיים). תזת צ'רץ'-טיורינג קובעת כי מכונת טיורינג, חרף פשטותה, מסוגלת לבצע כל חישוב או אלגוריתם שהוא בר-ביצוע במחשב כלשהו. מבחינה זו, מכונת טיורינג שקולה לכל מחשב, ולכן משמשת עד היום במדעי המחשב, בעיקר בתורת הסיבוכיות ובתורת החישוביות, כבסיס לחקר יכולותיו ומגבלותיו של המחשב (מחשב כלשהו, תוך התעלמות מתכונותיו של מחשב מסוים זה או אחר).

בשנים 19361938 למד באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית, ובשנת 1938 השלים את הדוקטורט שלו, בהדרכת אלונזו צ'רץ'. ג'ון פון נוימן הזמין אותו להצטרף למכון למחקר מתקדם אך הוא העדיף לחזור למולדתו.

טיורינג הוכיח כי בעיית העצירה אינה ניתנת להכרעה על ידי מכונת טיורינג.

במאמר שפרסם בכתב העת Mind בשנת 1950, טיורינג הציע את מבחן טיורינג, כדרך לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית.

פיצוח האניגמה במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיצוח האניגמה
שני בתים בחצר בלצ'לי פארק. בבתים אלו עבד טיורינג בשנים 19391940, עד שהועבר לבקתה 8.

מספטמבר 1938 עבד טיורינג במשרה חלקית עבור בית הספר לקידוד והצפנה. ב-1938 השלים את מחקריו באוניברסיטת פרינסטון והוסמך כדוקטור מטעם אוניברסיטה זו. טיורינג התייצב בבלצ'לי פארק שמצפון ללונדון ב-4 בספטמבר 1939, והצטרף למחלקת פענוח הצפנים של משרד החוץ הבריטי, יום אחרי שבריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית.

הצוות שאליו הצטרף טיורינג הופקד על אחת המשימות הסודיות והחשובות ביותר במאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית: בניית מכונה שתפענח את הצופן הצבאי הגרמני. הגרמנים השתמשו במכונת הצפנה ששם הקוד שלה היה "אניגמה", ובאמצעותה הפכו מברקים לרצפים אקראיים של סימנים, שרק מכונת אניגמה שנייה יכולה לתרגם בחזרה לטקסט בשפה רגילה. כדי לפענח את הצופן היה צורך לבנות מחשב שאליו יוזנו המברקים המוצפנים ויפוענחו בעזרת חישובים מסובכים.

על בסיס התפיסה המתמטית של טיורינג, פיתחה המחלקה את המחשב האלקטרוני-ספרתי הראשון, שנקרא קולוסוס. המחשב הענק, שהושלם והוכנס לפעילות בדצמבר 1943, סייע לבריטים לפענח חלק גדול מתשדורות האלחוט המוצפנות של הצבא הגרמני, ולהפיק מהן מידע בעל חשיבות אסטרטגית עצומה. הידע שנצבר בפרויקט זה שימש בסיס לפיתוח טכנולוגיית המחשבים בבריטניה ובארצות הברית.

בנוסף לכך, במהלך המלחמה הוא היה ראש בקתה 8 – האגף שהיה אחראי על קריאת האותות של הצי הגרמני. לאחר המלחמה הרבה טיורינג לעסוק בבינה מלאכותית.

במהלך עבודתו בבלצ'לי פארק החל להתרועע עם ג'ואן קלארק, שעבדה שם כמתמטיקאית ומפענחת. טיורינג ארגן את המשמרות שלהם שיהיו באותן שעות, כדי שאת הזמן הפנוי שלהם יוכלו לבלות יחד. בשנת 1941 הציע טיורינג נישואין לג'ואן, אולם לאחר שהודה בפניה שהוא הומוסקסואל, החליט לבטל את אירוסיהם.

תרומה לתחומי מחקר אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיורינג חקר כבר בשנת 1948 מודלים של רשתות עצבית מלאכותית, אולם מאמרו התפרסם רק ב-1968, אחרי שאחרים פיתחו את התחום בנפרד.

בשנת 1949 התמנה למנהל מעבדת החישובים באוניברסיטת מנצ'סטר, ועסק בפיתוח תוכנה לאחד המחשבים הראשונים. במאמר שהתפרסם בשנת 1950 העלה את הרעיון של "מבחן טיורינג".

טיורינג היה הראשון להשתמש בסימולציות ממוחשבות על-מנת לחקור התפתחות בעלי-חיים. בתחילת שנות החמישים, בשנות חייו האחרונות, עסק טיורינג במחקר חלוצי על מורפוגנזה – תהליך עיצוב צורת העובר במהלך התפתחותו. טיורינג סבר באופן רדוקציוניסטי כי ניתן להסביר לעתים את צורתם המורכבת של יצורים חיים באמצעות תהליכים כימיים פשוטים. במאמרו על "הבסיס הכימי של מורפוגנזה" הוצגה תאוריה שפיתח על מערכת ריאקציה-דיפוזיה, אשר יכולה להסביר את היווצרותם של פסים, כתמים וספירלות בטבע, למשל, על עורם של בעלי-חיים.

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיורינג מעולם לא הסתיר את עובדת היותו הומוסקסואל; אבל בבריטניה של ראשית שנות ה-50 שררה אווירה פרנואידית והומופובית, במיוחד לאחר ששני הומוסקסואלים הואשמו בריגול וערקו לברית המועצות. בשנת 1952 הורשע טיורינג בהומוסקסואליות – התנהגות שהייתה עבירה פלילית בבריטניה של אותה עת. בגזר הדין ניתנה לו האפשרות לבחור בין עונש מאסר לבין טיפול הורמונלי, וטיורינג בחר באפשרות השנייה. הטיפול כלל זריקות הורמונים נשיים, על מנת לדכא את יצרו המיני. טיורינג שם קץ לחייו כעבור שנתיים, ב-7 ביוני 1954, ככל הנראה בשל תופעות הלוואי של ההורמונים (צמיחת שדיים, השמנה ודיכאון).

על-פי דו"ח המשטרה, טיורינג מת מהרעלת ציאניד, כשלצִדו תפוח חצי-אכול, טבול בציאניד, ככל הנראה כמחווה לסרט האהוב עליו, "שלגיה ושבעת הגמדים". אמו לא קיבלה את הטענות בדבר ההתאבדות, וטענה שמותו היה תוצאה של רשלנות בטיפול בכימיקלים במעבדה (אף שטיורינג לא היה כימאי). הביוגרף אנדרו הודג'ס העלה השערה שטיורינג דאג לכך שנסיבות המוות לא תהיינה חד־משמעיות, כדי לתת לאמו את האפשרות להכחיש שהתאבד.

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס טיורינג, שהוא הפרס החשוב ביותר במדעי המחשב, קרוי על-שמו של אלן טיורינג. הפרס מחולק מאז 1966 על ידי אגודת ACM.

ב-1986 הופיע המחזה "לשבור את הצופן" על חייו של טיורינג, מאת המחזאי יו ויטמור (אנ') (הוצג בישראל בתיאטרון הקאמרי ב-1988 ובתיאטרון הספרייה ב-1994).

ב-2009, בעקבות עצומה שיזם ג'ון גרם-קמינג ושעליה חתמו למעלה מ-30 אלף בריטים,‏[3] פרסם ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, הודעת התנצלות "בשם ממשלת בריטניה, וכל מי שבזכות עבודתו של אלן חי בחופש", על היחס אשר לו זכה טיורינג ממוסדות השלטון הבריטי. בהצהרה הכיר בראון בטיורינג כ"כקורבן המפורסם ביותר של ההומופוביה בבריטניה" וכתב:

Cquote2.svg

אין זו הגזמה לומר שבלעדי תרומתו יוצאת הדופן, ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה הייתה יכולה להיות מאוד שונה. הוא אחד מהיחידים שניתן להצביע על תרומתם האישית לשינוי תוצאות המלחמה. התודה העצומה שאנו חייבים לו הופכת את היחס הבלתי אנושי שלו זכה לעוד יותר נורא.‏[4]

Cquote3.svg

בשנת 2012 צוין יום הולדתו המאה של טיורינג במסגרת אירועי ליל המדענים. בדצמבר 2013 העניקה לו אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת חנינה.‏[5]

בשנת 2014 הופק הסרט "משחק החיקוי", דרמה בריטית המבוססת, באופן חופשי למדי, על פרטים עיקריים מהביוגרפיה של טיורינג. הסרט בבימוי מורטן טילדום, ובכיכובם של בנדיקט קמברבאץ' וקירה נייטלי, זכה בפרס בחירת הקהל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ובפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דייוויד לוויט, האיש שידע יותר מדי – אלן טיורינג והמצאת המחשב, הוצאת אריה ניר, 2007.
  • אנדרו הודג'ס, טיורינג, הוצאת ידיעות אחרונות, 2001.
  • אנדרו הודג'ס, אלן טיורינג: האניגמה, הוצאת דיונון, 2015.
  • אודיסאה, גיליון 14, ינואר 2012 - מוקדש לטיורינג.
  • B. Jack Copeland (ed.), Colossus: The Secrets of Bletchley Park's Codebreaking Computers, 2006, Oxford University Press, ISBN 0-19-284055-X.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Britain pardons Alan Turing for crime of being gay,‏ באתר i24news‏, 24 בדצמבר 2013
  2. ^ A. M. Turing, On computable numbers, with an application to the Entscheidungsproblem, Proceedings of the London Mathematical Society, 2 s. vol. 42 (1936–1937)‏
  3. ^ Caroline Davies,‏ PM's apology to codebreaker Alan Turing: we were inhumane, באתר עיתון הגארדיאן, 11 בספטמבר 2009
  4. ^ Treatment of Alan Turing was “appalling” - PM, September 10, 2009.
    Jack Schofield, No 10 apologises for "appalling" treatment of Alan Turing, Guardian, September 11, 2009
  5. ^ איתי נבו, גאווה מאוחרת לטיורינג, באתר "הידען", 25 בדצמבר 2013.