אלן טיורינג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אלן טיורינג Alan Turing 1912 - 1954 |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 פסל של טיורינג במנצ'סטר |
||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||
| ממניחי היסודות למדעי המחשב. הנחיל טיורינג לעולם שני רעיונות: מכונת טיורינג,מבחן טיורינג. היה הדמות המרכזית בפיצוח מכונת ההצפנה "אניגמה" | ||||||||
|
||||||||
אלן טיורינג (באנגלית: Alan Mathison Turing; 23 ביוני 1912 - 7 ביוני 1954) היה מתמטיקאי בריטי, ממניחי היסודות למדעי המחשב.
טיורינג הגיע להישגים יוצאי דופן בצד התאורטי ובצד המעשי של מדעי המחשב. בצד התאורטי הנחיל טיורינג לעולם שני רעיונות הקרויים על שמו:
- מכונת טיורינג, שהיא מודל מופשט לאופן פעולתו של המחשב.
- מבחן טיורינג, שהוא מבחן שבא לבדוק האם למכונה כלשהי יש בינה מלאכותית שלא תאפשר להבחין בינה ובין אדם.
בצד המעשי היה טיורינג הדמות המרכזית במאמץ הבריטי במלחמת העולם השנייה לפצח את הצופן של מכונת ההצפנה "אניגמה" של הצבא הגרמני, מאמץ שתרם תרומה מכרעת לניצחונן של בעלות הברית. טיורינג פיתח מכונת פיענוח שכונתה "בומב" אשר מיכנה והאיצה את תהליך הפענוח של הודעות האניגמה המוצפנות.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
אלן טיורינג נולד באנגליה ב-23 ביוני 1912. גאונותו בצד התנהגות חברתית חריגה, ניכרה בו כבר בילדותו.
למד מתמטיקה בקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג', בשנת 1934 העלה את הרעיון של "מכונת טיורינג", בניסיון לענות על שאלות העוסקות ביסודות המתמטיקה שהועלו על ידי דויד הילברט. בשנים 1938-1936 למד באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית, ובשנת 1938 השלים את עבודת הדוקטורט שלו (בהדרכתו של אלונזו צ'רץ'). ג'ון פון נוימן הזמין אותו להצטרף למכון למחקר מתקדם, אך הוא העדיף לחזור למולדתו.
במהלך מלחמת העולם השנייה היה הדמות המרכזית במאמץ הבריטי לפצח את הצופן של הצבא הגרמני, האניגמה. מאמץ שתרם תרומה מכרעת לניצחונן של בעלות הברית.
בשנת 1949 התמנה למנהל מעבדת החישובים באוניברסיטת מנצ'סטר, ועסק בפיתוח תוכנה לאחד המחשבים הראשונים. במאמר שהתפרסם בשנת 1950 העלה את הרעיון של "מבחן טיורינג".
טיורינג מעולם לא הסתיר את עובדת היותו הומוסקסואל. אבל בבריטניה של ראשית שנות החמישים שררה אווירה פרנואידית והומופובית, במיוחד לאחר ששני הומוסקסואלים הואשמו בריגול וערקו לברית המועצות. בשנת 1952 הורשע טיורינג בהומוסקסואליות, התנהגות שהייתה עבירה פלילית באנגליה של אותה עת. בגזר הדין ניתנה לו האפשרות לבחור בין עונש מאסר לבין טיפול הורמונלי, וטיורינג בחר באפשרות השנייה. הטיפול כלל זריקות הורמונים נשיים, על מנת לדכא יצרו המיני. ככל הנראה בשל תופעות הלוואי של ההורמונים (צמיחת שדיים), שם קץ לחייו כעבור שנתיים, ב-7 ביוני 1954.
מותו של טיורינג אפוף מיסתורין. הוא מת מהרעלת ציאניד, כשלצידו תפוח חצי אכול, טבול בציאניד, ככל הנראה כמחווה לסרט האהוב עליו, שלגיה ושבעת הגמדים. אמו לא קיבלה את הטענות בדבר ההתאבדות, וטענה שמותו היה תוצאה של רשלנות בטיפול בכימיקלים במעבדה (אף שטיורינג לא היה כימאי).
פרס טיורינג, שהוא הפרס החשוב ביותר במדעי המחשב, קרוי על-שמו.
[עריכה] פענוח צפנים באמצעות מחשב
מספטמבר 1938, עבד טורינג במשרה חלקית עבור בית-הספר לקידוד והצפנה. בשנת 1938 השלים טיורינג את מחקריו בפרינסטון והוסמך כדוקטור מטעם אוניברסיטה זו. טיורינג התייצב בבלצ'לי פארק, שמצפון ללונדון, ב-4 בספטמבר 1939, והצטרף למחלקת פענוח הצפנים של משרד החוץ הבריטי. יום אחרי שבריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה.
הצוות שאליו הצטרף טיורינג הופקד על אחת המשימות הסודיות והחשובות ביותר במאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית - בניית מכונה שתפענח את הצופן הצבאי הגרמני. הגרמנים השתמשו במחשב מהסוג החד-משימתי, אשר שם הקוד שלו היה אניגמה, ובאמצעותו הפכו מברקים לרצפים אקראיים של סימנים, שרק מכונת אניגמה שנייה יכולה לתרגם בחזרה לטקסט בשפה רגילה. כדי לפענח את הצופן, היה צורך לבנות מחשב שאליו יוזנו המברקים המוצפנים ויפוענחו בעזרת חישובים מסובכים.
היא פיתחה, על בסיס התפיסה המתמטית של טיורינג, את המחשב האלקטרוני-סיפרתי הראשון, שנקרא קולוסוס. המחשב הענק, שהושלם והוכנס לפעילות בדצמבר 1943, סייע לבריטים לפענח חלק גדול מתשדורות האלחוט המוצפנות של הצבא הגרמני, ולהפיק מהן מידע בעל חשיבות אסטרטגית עצומה. הידע שנצבר בפרויקט זה שימש בסיס לפיתוח טכנולוגיית המחשבים בבריטניה ובארצות הברית.
בנוסף לכך במהלך המלחמה הוא היה ראש בקתה 8 - האגף שהיה אחראי על קריאת האותות של הצי הגרמני. לאחר המלחמה הרבה טיורינג לעסוק בבינה מלאכותית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שרה לב, אלן טיורינג – חייו ותרומתו למדעי המחשב, הבטים בהוראת מדעי המחשב, דצמבר 1995.
- ביוגרפיה של אלן טיורינג, באתר MacTutor
- אבני דרך, עשרת החידושים הבולטים של מדעי המחשב, באתר ifeel
- האיש שידע יותר מדי - אלן טיורינג והמצאת המחשב, ספרו של דייוויד לוויט (אריה ניר 2007)
- ביקורת על ספרו של דייוויד לוויט, ב'הארץ'.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דייוויד לוויט, האיש שידע יותר מדי - אלן טיורינג והמצאת המחשב, הוצאת אריה ניר, 2007.
- אנדרו הודג'ס, טיורינג, הוצאת ידיעות אחרונות, 2001.
- B. Jack Copeland (editor, 2006), Colossus: The Secrets of Bletchley Park's Codebreaking Computers, 2006, Oxford University Press, ISBN 0-19-284055-X.
