שעמום
שעמום הוא רגש שלילי שקיים אצל מרבית היונקים ונובע מחוסר בעניין בגירויים פיזיים ורגשיים.
הביטוי החיצוני לשעמום הוא לעתים ירידה בתנועתיות ופיהוק.
תוכן עניינים |
גורמים [עריכה]
שעמום מתרחש במצב שבו יכולת האדם עולה על דרישת הפעילות שבה הוא עוסק[1]. שעמום יכול להיווצר גם מחדגוניות בפעילות ובגרויים.
חשיבות [עריכה]
השערה מקובלת היא שתפקידה האבולוציוני של תחושת השעמום היא יצירת דחף להכרת הסביבה, לשיפור התנאים המאפשרים הישרדות ולמניעת סטגנציה.
הנאה יכולה להפוך לשעמום במידה והאדם לא יחפש אתגרים חדשים. מכאן שכדי לשמור על ההנאה ולהימנע משעמום האדם מוכרח להתפתח[1].
סכנות [עריכה]
שעמום קיצוני וממושך מהווה איום על שפיות הדעת. הפסיכיאטר ויקטור פרנקל טוען שהאדם המודרני שיש בידו את האמצעים, אך איבד את התכלית, סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות שהוא מכנה בשם "ריק קיומי", שהסימפטום הראשי שלה הוא השעמום.
הימנעות משעמום [עריכה]
חינוך לפנאי יכול לעזור לאדם לנצל את זמנו כך שיוכל להימנע מתחושת שיעמום במסגרת חייו האישיים.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- יורם שורק, ההיסטוריה והפסיכולוגיה של השעמום, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר נענע 10
- יהונתן זילבר, סתם עוד כתבה משעממת, באתר ynet, 30 בספטמבר 2011
- גרדיאן, חוקרים מזהירים: לשעמום השפעה הרסנית על בני האדם, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2012
הערות שוליים [עריכה]
| רגשות | ||
|---|---|---|
|