שעמום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבעת פנים של שעמום

שעמום הוא רגש שלילי שקיים אצל מרבית היונקים ונובע מחוסר עניין בגירויים הפיזיים והרגשיים באותו רגע.

השעמום הוא מצב של אדישות או אפתיה החודר לתודעה כאשר האדם חש כי אין שום דבר מעניין או משמעותי לעשות‏[1].

הביטוי החיצוני לשעמום הוא בדרך כלל ירידה בתנועתיות ולעתים בהייה בעצם מסוים.


גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השעמום פחות מושפע מגורמים חיצוניים כמו מידת ההיכרות עם גירוי מסויים, הוא תלוי יותר באיכות האינטראקציה בין האדם לסביבה[1]. שעמום מתרחש במצב שבו יכולת האדם עולה על דרישת הפעילות שבה הוא עוסק‏[2]. שעמום יכול להיווצר גם מחדגוניות בפעילות ובגרויים.

נראה שקיימים גם הבדלים בין אישיים בנוגע לנטייה לשעמום. עד גיל ההתבגרות ילדים מסוימים מפתחים מבנים של קשב ופעילות המאפשרים להם להיות נרגשים ומעורבים בפעילויותיהם, בעוד שאחרים מפתחים הרגלים של חוסר מעורבות המובילים לדפוסים של חשיבה והתנהגות המאופיינים על ידי שעמום ואפתיה‏[1].

חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השערה מקובלת היא שתפקידה האבולוציוני של תחושת השעמום היא יצירת דחף להכרת הסביבה, לשיפור התנאים המאפשרים הישרדות ולמניעת סטגנציה.

הנאה יכולה להפוך לשעמום אם האדם לא יחפש אתגרים חדשים. מכאן שכדי לשמור על ההנאה ולהימנע משעמום האדם מוכרח להתפתח‏[2].

סכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השעמום נחשב לאחד המצבים הפחות רצויים עבור חיי היום יום‏[1]. שעמום קיצוני וממושך מהווה איום על שפיות הדעת. הפסיכיאטר ויקטור פרנקל טוען שהאדם המודרני שיש בידו את האמצעים, אך איבד את התכלית, סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות שהוא מכנה בשם "ריק קיומי", שהסימפטום הראשי שלה הוא השעמום. אנשים משועממים נוטים לחוש חוסר סיפוק, פסיביות, בדידות, עצבות והערכה עצמית נמוכה‏[1].

הימנעות משעמום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסבירות להיווצרות של שעמום פוחתת ככל שלאדם יש יותר אפשרויות לעבד מחשבות, רגשות וזיכרונות באופן פעיל ותכליתי‏[1]. בהתאם לכך, חינוך לפנאי יכול לעזור לאדם לנצל את זמנו כך שיוכל להימנע מתחושת שיעמום במסגרת חייו האישיים.

סוגים של שעמום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעמום מסווג לרוב לאחד מארבעה סוגים, אם כי לאחרונה חוקרים טוענים כי הצליחו להגדיר סוג חמישי של סיווג‏[3]:

  1. עוררות נמוכה ורגש חיובי
  2. עוררות גבוהה במקצת ורגשות שליליים
  3. חיפוש אקטיבי לסיום השעמום ורגשות שליליים
  4. אי שקט משמעותי ורגשות שליליים עד אגרסיביים
  5. תחושה כללית של אפאתיה, היכולה להופיע גם תוך כדי ביצוע פעולה הדורשת תשומת לב, ואינה כרוכה בנטייה לאלימות או בעוררות גופנית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 By Csikszentmihalyi, Mihaly - BOREDOM. Kazdin, Alan E. (Ed), (2000). Encyclopedia of psychology, Vol. 1. , (pp. 442-444). Washington, DC, US: American Psychological Association; New York, NY, US: Oxford University Press, xiv, 495 pp
  2. ^ 2.0 2.1 אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.
  3. ^ גלי וינרב, מחקר בגרמניה: זן חדש ונפוץ להחריד של שיעמום אנושי, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2014


רגשות

אדישות אהבה אומץ אושר אימה אכזבה אמון אמפתיה אקסטזה אשמה בדידות בהלה בוז בושה ביטחון בלבול גאווה גועל געגוע דאגה דו-ערכיות דחייה דכדוך הודיה היקשרות הכרת תודה הנאה הערצה הפתעה הקלה השפלה התאהבות זעם חוסר אונים חיבה חמדנות חמלה חרדה חרטה חשש טינה יגון ייאוש יראה כאב כמיהה כעס מבוכה מועקה מצוקה מרירות נחת רוח ניכור נקמה סבל סיפוק סלידה ספק סקרנות עדנה עוינות עונג עלבון עניין עצב עצבנות פחד פליאה ציפייה קבלה קנאה קתרזיס רוגע רחמים ריקנות שביעות רצון שכול שלווה שמחה שמחה לאיד שנאה שעמום תדהמה תסכול תקווה תשוקה

ראו גם: מצב רוח אפקט

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.