קורליין (ספר)
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ניל גיימן |
| איורים |
דייב מק'קין  |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | פנטזיה אפלה, ספרות גותית |
| מקום התרחשות |
ארצות הברית |
| הוצאה | |
| הוצאה בשפת המקור | הרפר קולינס |
| תאריך הוצאה | 2 ביולי 2002[1] |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | אופוס |
| תאריך | 2003 |
| תרגום | ורד טוכטרמן[2] |
| פרסים | |
| |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 990023086010205171 |
  | |
קורליין (באנגלית: Coraline) הוא ספר פנטזיה אפלה לילדים מאת הסופר הבריטי ניל גיימן. הספר יצא לאור בשנת 2002, ויצא לאור בתרגומו העברי ב-2003. גיימן החל לכתוב את הספר בשנת 1990. שמו של הספר, ושמה של הדמות הראשית, הגיעו מתקלדה בשם "קרוליין".
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורליין ג'ונס עוברת עם הוריה לבית דירות ישן. בדירות האחרות בבניין מתגוררות העלמות ספינק ופורסיבל, צמד שחקניות זקנות, ומר בובו, שטוען שהוא מאמן קרקס עכברים. דירה נוספת, לצידה של דירתה של משפחת ג'ונס, אינה מאוכלסת, ודלת סתרים קטנה שמחברת ביניהן מתגלה כחסומה בלבנים.
למרות אזהרות שקיבלה משכניה, קורליין מחליטה לעבור דרך הדלת, כשהיא נשארת לבדה בביתה. היא מגלה שמחסום הלבנים נעלם, ובמקומו היא מוצאת מסדרון ארוך שמוביל לדירה זהה לשלה. בדירה האחרת מתגוררים "האמא האחרת" ו"האב האחר", שלהם כפתורים במקום עיניים. קורליין מוצאת את "העולם האחר" מעניין יותר מעולמה שלה - האמא האחרת מבשלת אוכל שערב לחכה, שני ההורים האחרים מעניקים לה יותר תשומת לב, קופסת הצעצועים שלה מלאה בצעצועים מונפשים שיכולים לעוף, העלמות ספינק ופורסיבל האחרות מבצעות מופע מתמשך בביתן ומר בובו האחר מעלה הופעות של קרקס העכברים שלו. היא מגלה שאפילו חתול הרחוב השחור שמסתובב ליד הבניין בעולם האמיתי יכול לדבר. החתול מציג את עצמו כאותו חתול שחור מהעולם האמיתי, שמסוגל לעבור דרך החורים בין שני העולמות. אף על פי שהחתול מתנהג בגסות רוח במשך רוב השיחה, הוא משבח את קורליין על שהביאה "הגנה", ואז נעלם.
לאחר שקורליין חוזרת לדירה האחרת, האמא האחרת מציעה לה הזדמנות להישאר בעולם האחר לנצח, אבל כדי שתוכל לעשות זאת, עליה לאפשר לאמא האחרת לתפור כפתורים על עיניה. קורליין מזועזעת מכך וחוזרת לביתה דרך דלת הסתרים. כשהיא חוזרת לדירתה, היא מגלה ששני הוריה האמיתיים נעדרים. הם לא חוזרים גם למחרת, והחתול השחור מעיר אותה ולוקח אותה למראה במסדרון, שדרכה היא יכולה לראות את הוריה הכלואים. הם כותבים "עזרו לנו" על המראה, וקורליין מסיקה מכך שהאמא האחרת חטפה אותם. היא מתקשרת בהתחלה אל המשטרה, והשוטרים לא מאמינים לה. למרות פחדיה, קורליין חוזרת אל העולם האחר להתעמת עם האמא האחרת ולחלץ את הוריה. בגן, החתול השחור מציע לקורליין לאתגר את האמא האחרת, כיוון שלדבריו, דברים כמוה אוהבים משחקים ואתגרים. האמא האחרת מנסה לשכנע את קורליין להישאר, אבל היא מסרבת וננעלת כעונש בתוך חלל קטן מאחורי מראה.
בחלל הארון הקטן, היא מוצאת שלוש רוחות רפאים של ילדים. כל אחד מהם אפשר בעבר לאמא האחרת, לה הם קוראים ה"בלדאם", לתפור את הכפתורים על עיניהם. הם מספרים לקורליין איך האמא האחרת השתעממה מהם בסופו של דבר, נטשה והשאירה אותם למות, אבל הם נשארו לכודים שם מפני שהיא שמרה לעצמה את הנשמות שלהם. אם הנשמות שלהם ישוחררו מידיה של האמא האחרת, הרוחות יוכלו להמשיך הלאה. הילדים מפצירים בקורליין לברוח ולהמלט מהגורל שלהם.
אחרי שהאמא האחרת משחררת את קורליין מהמראה, קורליין מציעה לה משחק: אם קורליין תוכל למצוא את נשמותיהם של הילדים ואת הוריה, היא, הוריה והילדים יוכלו להשתחרר לחופשי. אם היא תכשל, היא תישאר בעולם האחר ותתן לבלדאם לתפור כפתורים על עיניה. קורליין מחפשת ברחבי העולם האחר את נשמותיהם של הילדים, ומתגברת בפיקחות על המכשולים שהאמא האחרת מציבה בפניה. היא מגיעה למסקנה שהוריה כלואים בכדור שלג שעל אדן האח. הילדים מזהירים אותה שגם אם קורליין תנצח, האמא האחרת לא תתן לה ללכת, אז קורליין מערימה על עליה בכך שהיא מכריזה שהיא יודעת איפה הוריה מוסתרים - במעבר שבין העולמות. כשהאמא האחרת פותחת את הדלת, קורליין זורקת את החתול על האמא האחרת, תופסת את כדור השלג ובורחת לעולם האמיתי עם המפתח, והחתול מצטרף אליה. בזמן שהיא בורחת, קורליין סוגרת את הדלת בכוח על ידה של האמא האחרת. בחזרה בעולם האמיתי, קורליין נרדמת על כיסא. הוריה האמיתיים, שלא זוכרים דבר מהאירועים, מעירים אותה.
באותו הלילה, קורליין חולמת שהיא פוגשת את שלושת הילדים לפיקניק. הילדים לבושים בתלבושות מתקופות שונות ונראה שלאחד מהם יש כנפיים. הם מזהירים אותה שמלאכתה עוד לא הושלמה: האמא האחרת תנסה לזכות בה בחזרה ולהשיג את המפתח לדלת שבין העולמות. קורליין הולכת לבאר הישנה שביער כדי להפטר מהמפתח. היא מעמידה פנים שהיא עורכת פיקניק, ומכסה את פתח הבאר בשמיכת הפיקניק. ידה הכרותה של האמא האחרת מנסה לתפוס את המפתח, אבל עולה על השמיכה ונופלת לתוך הבאר. קורליין חוזרת לביתה, מברכת לשלום את שכניה (שסוף סוף מבטאים את שמה בצורתו הנכונה), ומתכוננת לבית הספר שלמחרת.
עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר עובד לסרט קורליין ודלת הקסמים שיצא בשנת 2009. "קורליין ודלת הקסמים" הופק על ידי חברת לייקה באמצעות טכניקת סטופ מושן. בטקס פרסי אוסקר ה-82, הסרט הועמד לפרס בקטגוריית הסרט המונפש הטוב ביותר.
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקטע "Coralisa" בפרק Treehouse of Horror מספר 28 של הסדרה משפחת סימפסון נוצר בהשראת "קורליין", וניל גיימן מדבב בפרק את דמותו של סנובול החתול[3].
רומן גרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 יצא לאור רומן גרפי המבוסס על הספר, שנכתב על ידי פיליפ קרייג ראסל.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר זכה בפרסי הוגו ונבולה לנובלה הטובה ביותר בשנת 2003[4][5], ובפרס ברם סטוקר ליצירה הטובה ביותר לקוראים צעירים[6]. העיתון הגרדיאן דירג את "קורליין" במקום ה-82 ברשימת הספרים הטובים ביותר של המאה ה-21[7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Neil Gaiman, Neil Gaiman's Journal
- ^ קורליין / ניל גיימן ; [תרגום - ורד טוכטרמן | גיימן, ניל, 1960- (טוכטרמן, ורד, 1970- ) | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il
- ^ Neil Gaiman would love to see a 'Sandman' Treehouse of Horror on 'The Simpsons', EW.com (באנגלית)
- ^ The Hugo Awards : 2003 Hugo Awards, web.archive.org, 2011-05-07
- ^ The Nebula Awards, web.archive.org, 2008-08-28
- ^ Horror Writers Association - Past Bram Stoker Award Nominees & Winners, web.archive.org, 2011-11-20
- ^ Guardian Staff, The 100 best books of the 21st century, the Guardian, 2019-09-21 (באנגלית)
| ניל גיימן | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| יצירות |
| ||||
| עיבודים |
| ||||