קירקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קירקוסלטינית: Circus) היה ברומא העתיקה מגרש מעגלי תחת כיפת השמיים ששימש כמרכז הבידור להמונים של תקופתו. בו התקיימו מירוצי סוסים, מירוצי מרכבות וכן שימש זירת שעשועים ומקום בו נערכו מופעים ואירועים המוניים אחרים. לשם ביצוע קרבות ימיים או שיחזורם הוצף הקירקוס במים.

תחרות הרכיבה, על סממניה והשלכותיה, הסתברה היטב, ובמיוחד, על רקע כוחו ההולך וגובר של ההמון, מחוסר העבודה, אשר הצטופף בעיר רומא וזכה במנות גדושות של "לחם ושעשועים". בדרך זו ביקשו השליטים לחזק את נאמנות ההמון כלפיהם ולאפשר מוצא לפורקן יצריו (שחרור אגרסיות), ולמידה כזו שהתחרות הנדונה, שהבליטה את הדאגה לנוחיות הצופים, לרווחתם ולעונג נפשם, מיצתה את ההבדל העיקרי בין התרבות ההלנית לרומית: הראשונה פנתה לספורטאיות, והשנייה - לקהל הצופים.

ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הקירקוס מקסימוס

הקירקוס היה דומה במבנהו להיפודרום היווני ששימש למטרה דומה. מסלול המירוצים עצמו היה צר, וחולק לשניים באמצעות "ספינא" - אזור מוגבה שהוקם באמצע המסלול וחצה אותו. מהרגע שהחל המירוץ יכלו המשתתפים לחסום את דרכם של מתחריהם ובכך לגרום להם להתנגש ב"ספינא". עם השנים הוספו ל"ספינא" עוד ועוד חפצי אמנות, עמודים ופסלים, עד שלבסוף לא יכלו הצופים מצד אחד לראות מה קורה בצדו השני של המסלול, דבר שהוסיף מתח לאירוע. בכל אחד מצדדי ה"ספינא" היו נקודות סיבוב, שנקראו "מטאי", בהן התרחשו חלק גדול מהתאונות.

ברצונם לשפר את המתקן ולשכללו, דאגו הרומאים לסידור מיוחד של מכלאות הזינוק למרכבות. בשונה מן ה"היפודרומוס" של אולימפיה, שם ביקשו להתגבר על בעיית תזמון הזינוק עד לישורת, שמו הרומאים את הדגש במרחב: אדני הזינוק יצרו מבנה דמוי קשת (קמורה ביחס לציר המרכז), ובדרך זו השתווה המרחק מכל מתקן זינוק ועד מרכז היישורת.

לנוחיות הקהל הותקן כן מיוחד וגבוה ועליו שבע צלחות, שנקראו גם "ביצים", שבתום כל סיבוב "ירדה" אחת מהן (מעין לוח תוצאות). אביזר זה הוצג לראשונה ב-174 לפנה"ס, ובשנת 33 לפנה"ס נוספו גם פסלונים של דולפיני ברונזה שצנחו, בזה אחר זה, לתוך תעלת מים שהותקנה ב"ספינא".

כל קיסר ושליט הוסיף נופך משלו למתקן, תוך שהוא משפרו ומשכללו: יוליוס קיסר ציווה לחצוב בגבעות שמסביב על מנת להקים מדרגות לנוחיות הצופים, ואוגוסטוס הוסיף תא-כבוד מיוחד לאנשי חצרו, וביוזמתו כוסה המסלול בשכבת חול המעורבת בגרגרי חצץ אשר נצצו בברק קרני השמש. בימיו התקיימו 12 מירוצים ליום ובימי גאיוס קליגולה הוכפל מניינם.

קירקוסים בעולם העתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצאו שרידיהם של למעלה מ-60 קירקוסים ברחבי העולם.

קירקוס מקסימוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קירקוס מקסימוס

המרהיב מבין קרקסאות רומא היה הקירקוס מקסימוס, שממדיו - אורכו 600 מטרים ורחבו 200, חבקו קהל שיא של כרבע מיליון צופים. מסלול המירוץ נבנה על גבי הרמה הטבעית הנמוכה של העמק במרכז העיר, וקרקעיתו הרכה והספוגית ריככה את נפילת הרוכבים.

קירקוס פלאמיניוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קירקוס פלאמיניוס

הקירקוס היה ממוקם בקצהו הדרומי של שדה מרס, בסמוך לנהר הטיבר. הקירקוס נבנה ביוזמת גאיוס פלאמיניוס בשנת 221 לפנה"ס, ובראשיתו היה מגרש שאורכו כ-500 מטרים, אשר שימש למשחקים.

הקירקוסים בקיסריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיסריה נמצאו שני קירקוסים, האחד הוא הההיפוסטדיום ששימש כהיפודרום ואצטדיון כאחד, והשני הוא הקירקוס שנבנה בימיו של אדריאנוס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]