היפודרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הריסות ההיפודרום בעיר הרומית אפרודיסיאס, כיום בטורקיה.

היפודרוםיוונית: ἵππος, היפוס - סוס ו-δρόμος, דרומוס - מסלול, מרוץ) הוא מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהיה בשימוש מהתקופה הארכאית ביוון ועדה התקופה הביזנטית. גם כיום קיימים מספר אתרי מרוצי סוסים ששמם "היפודרום", לדוגמה במוסקבה ובברלין. השימוש בהיפודרום נמצא כבר ביוון העתיקה בראשית המשחקים האולימפיים ועיקרו מסלול מרוצי סוסים שעשוי מקרקע כבושה. ההיפודרום פותח באופן משמעותי בתקופה הרומית, בה קיבל מאפיינים ארכיטקטוניים ברורים, וארח אירועים מסוגים שונים. במזרח התיכון נבנו ההיפודרומים הראשונים על ידי הורדוס, בירושלים, יריחו וקיסריה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרוצי המרכבות הרתומות לסוסים מסורת ארוכה בעולם היווני. בשנת 680 לפנ' נכללו לראשונה מרוצי סוסים במסגרת המשחקים האולימפיים. המרוצים נערכו בהיפודרום, שכלל משטח רחב ידיים על קרקע כבושה. היפודרומים נוספים מהתקופה הארכאית נבנו גם במרכזי הפולחן בדלפי, בקורינתוס ובדלוס, ובערי-המדינה של אתונה, ספרטה ומנטיניאה.

בתקופה הארכאית היה ההיפודרום סמל מובהק של השכבות האריסטוקרטיות. כיון שגידול סוסים היה עיסוק יקר למדי, וכיון שצוותי הסוסים והכרכרות מומנו באמצעים פרטיים ולא על ידי ערי-המדינה השונות, הוגבלה התחרות באופן מעשׂי לאריסטוקרטיה. ההשתתפות במירוצי הסוסים המחישה את מעמדו הגבוה ואת יכולתו הכלכלית של המממן בעירו הוא, בעוד שהמפגש התחרותי עצמו יצר חוג אריסטוקרטי מגובש - מחוץ לתחומה של עיר-המדינה.

להיפודרום היווני הארכאי והקלאסי, לא הייתה הגדרה ארכיטקטונית קבועה, ולא היו סידורים שתחמו והגדירו במדויק את מידותיו. לא הייתה גם הפרדה ברורה בין המסלול לבין הצופים. עם זאת, דאגו היוונים להזנקה אחידה של המרכבות. הארכאולוג ארתור סג"ל טוען כי מתקן מעין זה כבר היה באולימפיה במאה החמישית לפנה"ס.‏[1] ממדיו הגדולים של ההיפודרום הביאו לכך שלעתים קרובות נבנה מחוץ לגבולות המתחמים המקודשים (למשל באולימפיה ובדלפי).‏[2]

הרומאים, בדומה ליוונים, היו להוטים אחר מרוצי המרכבות, אך בדרכם האופיינית העניקו להיפודרום הגדרה ארכיטקטונית מדויקת וקראו להיפודרום בשם "קירקוס". היה זה מתקן גדול מידות. אורכו הממוצע היה כ-500 מ' ועיקרו מסלול של קרקע כבושה תחומה בקיר מגן גבוה.‏[1]

בקירקוס (בלטינית: Circus) התקיימו מרוצי סוסים, מרוצי מרכבות וכן שימש זירת שעשועים ומקום בו נערכו מופעים ואירועים המוניים אחרים. תחרות הרכיבה, הסתברה היטב, ובמיוחד, על רקע כוחו ההולך וגובר של ההמון, מחוסר העבודה, אשר הצטופף בעיר רומא וזכה למופעי ראווה מרשימים. בדרך זו ביקשו השליטים לחזק את נאמנות ההמון כלפיהם ולאפשר מוצא לפורקן יצריו. ההבדל העיקרי בין התרבות ההלנית לרומית: הראשונה פנתה לספורטאיות, והשנייה - לקהל הצופים.‏[3]

במזרח ההלניסטי נכללו מרוצי-סוסים בתחרויות האתלטיקה, בהתאם למסורת היוונית שרווחה שם. לא כן ברומא ובפרובינציות המערביות של האימפריה, שם הייתה הפרדה מוחלטת בין השניים. במזרח ההלניסטי נערכו התחרויות באצטדיון או בהיפודרום. ההיפודרום, המכונה לעתים גם "אצטדיון" במקורות ההיסטוריים, ובמקרים מסוימים אף נקרא "אמפיתיאטרון", נבנה במרחב הארץ-ישראלי באופן שיוכל למלא את שני התפקידים. אורכו של ההיפודרום התאים לשני סוגי התחרות ורוחבו איפשר מרוצי-סוסים בתוך הבניין.‏[4]

היפודרום בתקופה ההרודיאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאות הראשונות לספירה היו התיאטרון וזירת המרוצים לחלק מהווי העיר בארץ ישראל הרומית. מתקני שעשועים מפארים הוקמו ברחבי האימפריה, ועריה החשובות של ארץ ישראל התהדרו במגוון תיאטראות, אמפיתיאטראות והיפודרומים. תושבי הערים הגדולות היו עתה לצרכניה של תרבות השעשועים, וייתכן והם עצמם מימנו את בנייתם של המתקנים בהם היא התקיימה. מתקנים אלו מעידים עד כמה העמיקה חדירתה של התרבות הרומית בקרב תושבי הארץ.‏[5] שעשועים שונים התקיימו במזרח כבר בתקופה ההלניסטית, אך הורדוס מלך יהודה היה השליט הראשון שייבא למרחב הסורי-ארץ-ישראלי את תרבות השעשועים הרומית על כל מרכיביה. הורדוס בנה שורה ארוכה ומפוארת של מתקני שעשועים בעריה של ארץ ישראל ומחוצה לה. במתקנים אלה מימן וערך מופעים מגוונים, שהיו זרים לאופיו של היישוב היהודי והנוכרי בסוריה ובארץ ישראל באותה ימים. ההיפודרומים הראשונים הוקמו בידי הורדוס בירושלים, ביריחו ובקיסריה. ההיפודרום בטריכאי והאצטדיון בטבריה, הוקמו כנראה על ידי בנו של הורדוס אנטיפס, כשמלך על הגליל.

תחרויות אתלטיקה ומרוצי-סוסים נערכו גם בקיסריה עם הקמת העיר. לפי המסופר אצל יוסף בן מתתיהו הקים הורדוס בקיסריה תיאטרון, ומדרום לנמל בנה את האמפיתיאטרון, "שהיה בו כדי להכיל המון רב של בני אדם ונמצא במקום שנוח להשקיף ממנו על פני הים" (קדמ' טו :341). עם זאת אין הוא אומר אם המלך בנה בעיר היפודרום או אצטדיון. רק בהמשך דבריו, בקשר למזימתו של פונטיוס פילאטוס, מזכיר יוסף את האצטדיון, עובדה המעידה, כנראה, על קיומו של מבנה זה בעיר (קדמ' יח:57).‏[4]

ההיפודרום הרומי בקיסריה מתואר כמבנה מלבני, ובקצהו קיר מעוגל. אורכו כ-235 מ' ורוחבו כ-64 מ', ייתכן שהמבנה היה ארוך יותר מכיוון שקצהו הצפוני של המבנה נחשף. נראה שהמבנה בקיסריה הוא האמפיתיאטרון שמזכיר יוסף בתיאורו.‏[4]

בימיו של יוסף בן מתתיהו, היה נהוג לכנות בשם "אמפיתיאטרון" לא רק את הבניין המוכר לנו בצורתו המגובשת, אלא גם את ההיפודרום הרומי. ואכן, גם אולם הכינוסים של יהודי קיריני במאה הראשונה לספירה כונה בשם "אמפיתיאטרון". נראה כי המילה "אמפיתיאטרון" הייתה גמישה בעת ההיא ושימשה לציון כל מבנה שבו שורות המושבים היו ערוכות סביב מוקד אחד.‏[6]

אם כן, ניתן להסיק כי גם האמפיתיאטרון שהקים הורדוס בירושלים היה היפודרום, וכי גם אותו כינה יוסף בשם "אמפיתיאטרון".‏[6]

הועלתה הצעה לפיה בירושלים היה מבנה רב תפקודי, בנוי במבנה של זירה מאורכת, שצורתו היפודרום וגם הוא נקרא אמפיתיאטרון אצל יוסף בן מתתיהו.‏[7]

בריכת הסולטאן נבנתה, כנראה, לראשונה כמאגר מים במאה ה-10 או במאה ה-11. היא שימשה כמאגר בתקופה הצלבנית וכונתה אז "בריכת גרמאנוס". המאגר תפקד בתקופה הממלוכית וחודש בתקופה העות'מאנית. בבדיקה הארכיאולוגית במקום בשנות ה-70 נתגלתה תעלה חצובה לאורך המאגר (מדרום לצפון). רוחב התעלה 0.75 מ' ועומקה 6.5-7 מ' וקורתה בקמרון (סוג של קרוי עשוי אבן או לבנים שצורתו חלק של גליל או צרוף של חלקי גליל) בנוי ביציקה לכל אורכה.

במקום של הבריכה היה מבנה שעשועים מאורך, שאורך הזירה שלו היה כ-200 מ' ורוחבו כ-25 מ'. הזירה כללה גם את השטח המסומן כ"בריכה עתיקה" כלומר הבריכה הצפונית. קהל הצופים ישב לאורך הצלעות הארוכות. המקום יכל לשמש גם למופעי שעשועים וגם למופעי תיאטרון באמצעות הזזת הבמה.

הרעיון המובא כאן, של שילוב מספר פונקציות באתר שעשועים אחד, נחשב חידוש בתחום. כך ניתן להבין בצורה טובה יותר את הטקסטים של יוסף בן מתתיהו ולהסביר את מגוון הפעילות שהנהיג הורדוס בירושלים בעזרת רעיון זה.‏[8]

מבחינה ארכיאולוגית מוכרים עד היום 3 מבנים מן התקופה ההרודיאנית. להיפודרום שנחשף בקיסריה מבנה רומי טיפוסי. בשומרון (סבסטיה), לעומת זאת, נחשף אצטדיון המיוחס גם הוא למפעלי הבנייה של הורדוס, אף-על-פי שיוסף בן מתתיהו אינו מציין זאת במפורש. אורכו של הבניין שנחשף בשומרון -205 מ' ורוחבו כ-67 מ', והוא מוקף עמודים מארבעת צדדיו. אורכו של ההיפודרום ביריחו, לעומת זאת, הוא כ-315 מ' ורוחבו כ-83 מ', ובקצהו האחד נסמך תיאטרון.‏[9]

היקפו דומה למסלול המרוצים, כמו בשומרון. מאחורי התיאטרון ביריחו ובצמוד אליו נתגלה מבנה ריבועי כנראה גימנסיון. אומנם יש הבדלים רבים בין המבנה בשומרון ובין זה ביריחו מבחינת תוכניתם ומרכיבים אחרים, אך עם זאת נדמה, שאפשר להצביע על דמיון בין השניים, בניגוד לבניין בקיסריה, השונה מהם לחלוטין.‏[9]

השוואת כל המבנים שלפנינו מלמדת, כי בתקופה ההרודיאנית לא הייתה תוכנית אחידה ומגובשת להיפודרום או לאצטדיון, אך בסופו של דבר תוכננו ונבנו כולם בצורה שתאפשר את קיום המשחקים. במקומות מסוימים הוקם היפודרום לפי המסורת הרומית, כמו למשל, בקיסריה. במקומות אחרים שולבו במבנה מרכיבים אדריכליים שיצרו, תוכנית חדשה, כמו ביריחו ובשומרון. מפעלי הבנייה ההרודיאניים מאופיינים בשילוב מסורות אדריכליות שונות ומרכיבי בנייה שונים.‏[6]

תחרויות האתלטיקה ומרוצי-הסוסים שהתקיימו בהיפודרום הארצישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהריסות ההיפודרום בקיסריה.

במאות הראשונות לספירה ארגנו הערים את המשחקים באופן עצמאי. הן שדאגו למימונם המלא של האירועים, סיפקו את כל צורכי המתחרים והעניקו פרסים יקרים למנצחים. המשחקים נערכו לציון מאורע היסטורי מסוים, לכבוד מלכים, קיסרים או אלי העיר. במהלך המאה השנייה והשלישית לסה"נ, חלה עלייה במספר התחרויות והמקומות שבהם נערכו. הביקוש הרב הביא לבנייתם של היפודרומים נוספים במרחב הארצישראלי בתקופה זו.‏[10]

בארץ ישראל הרומית נערכו תחרויות אתלטיקה ומירוצי-סוסים במשך התקופה כולה. ראוי להזכיר את המשחקים שערך הורדוס לכבוד אוגוסטוס בקיסריה בשנת 10/9 לפני סה"נ, חגיגות שהיו קשורות גם לניצחונו של האחרון בקרב אקטיום בשנת 31 לפני סה"נ. הורדוס קבע, כי המשחקים ייערכו אחת לארבע שנים. המשחקים הרבים שנערכו ברחבי האימפריה הרומית משכו אליהם את מיטב האתלטים מערי המזרח. (מלח' א:415 ). המנצח בתחרויות האתלטיקה ובמרוצי-הסוסים הוכתר בכף תמר כאות לניצחון, נוסף על הזר והפרס הכספי שקיבל.‏[11]

ההיפודרום של יריחו נזכר בדבריו של יוסף בן מתתיהו על האירועים ביריחו בערוב ימי הורדוס, ובהקשר זה מזכיר יוסף גם תיאטרון או אמפיתיאטרון. החוקר היחידי שקשר את תל אל-סאמאראת עם ההיפודרום שמזכיר יוסף היה ג' דאלמאן בספר שבו ריכז 100 מן התצלומים שעשה חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה. היחידי שחקר את התל היה צ'ארלז וורן, שעשה חתך בראש התל בשנת 1838, אך לדבריו לא העלה מאומה.‏[12]

נצר וצוותו עמדו לראשונה על הקשר האפשרי שבין תל להיפודרום בשעת עיון בצילום-אוויר חדש, שבו רואים בבירור את צורתו של מסלול-מרוצים מדרום לתל אל-סמאמאראת. הבדיקות והחפירות בשנים 1975 ו-1976 הביאו לאישור ההנחה בדבר מציאתו של היפודרום, וכן לגילוי מכלול רב-תכליתי, שהוא יחיד במינו בעולם ההלניסטי-הרומי. המכלול מורכב ממסלול למרוצי סוסים ומרכבות, מתיאטרון ומבניין מפואר, הצמוד אל צדו האחורי של התיאטרון.‏[12]

מתוך החפירות נחשפו הקיר המערבי וכן קטעים ארוכים למדי. רוחבו כ-1.6 מ'. הוא עשוי יסודות של אבני-גוויל, ועליהם שרידי לבנים שלא נצרפו. מן הקיר הדרומי נחשפו רק קטעים בודדים. אורכו של המסלול היה כ- 315 מ', ורוחבו כ-83 מ' – מידה אופטימאלית למסלול של היפודרום. לאורך קירות המסלול לא מצאו שום עדות לספסלים, ודומה, שלא היו ספסלים בנויים.‏[13]

ההיפודרום הרומי בקיסריה בשימוש חוזר בשנת 2004.

כדי לעמוד על דרך השימוש בהיפודרום, עלינו לקרוא את דבריו של יוסף בן מתתיהו על המשחקים ה"אולימפיים", שהנהיג הורדוס בירושלים ובקיסריה לכבוד אוגוסטוס. בידנו רשימות כמעט זהות של משחקים ותחרויות שנערכו בשתי הערים: מרוצי-סוסים, מרוצי-מרכבות, אתלטיקה, גימנאסטיקה, היאבקות ומוסיקה. המכלול ביריחו מתאים לצפייה בכל אלה. היושבים בתיאטרון יכלו לראות בנוחות את המסלול ואת הבמה, שעליה בוודאי נערכו תחרויות שונות כגון: היאבקות וקונצרטים. המכלול של יריחו מתאים לשלושת האירועים שעליהם מספר יוסף בן מתתיהו. האירוע הראשון היה "כינוס התוכחה". שבו כינס הורדוס את הנוער הירושלמי לאחר שהוריד את נשר-הזהב מפתח הר-הבית בעקבות השמועה של מותו של הורדוס.‏[14]

לדברי יוסף בן-מתתיהו בנה הורדוס תיאטרון ואמפיתיאטרון גם בירושלים וגם בקיסריה לעריכת משחקים לכבוד הקיסר. דומה, כי בערים גדולות אלו הייתה הצדקה להפריד בין תיאטרון לבין מסלול-המרוצים. ואכן, בקיסריה נחשף התיאטרון של הורדוס, וגם נתגלו שרידי היפודרום, אף-על-פי שעדיין לא נמצאו בו עדויות מימי הורדוס. עם זאת אין ספק, כי בימי הורדוס אכן היה היפודרום בקיסריה, בין במקום האמור ובין במקום אחר בתחום העיר. עניין רב מעורר הדמיון שבין האצטדיון שנחשף בשומרון לבין ההיפודרום של יריחו. בכתבי יוסף בן מתתיהו אומנם אין זכר לאצטדיון בשומרון, אך הפרסקאות וזמן בנייתו של האצטדיון בשומרון מתאימים מאוד לימי הורדוס. ראוי לציין, כי למסלול האצטדיון בשומרון צורת מלבן, כמו מסלול-המרוצים ביריחו. ייתכן, שמסלול המרוצים ביריחו היה מוקף סטיו כמו האצטדיון בשומרון.‏[15]

ראוי להדגיש, שמכלול ההיפודרום ביריחו הוא חריג בעולם ההלניסטי-הרומי כולו, הן מבחינת תוכניתו הן מבחינת הרכבו. גם הצירוף של תיאטרון ושל מסלול-מרוצים הוא נדיר- ואולי אף יחיד במינו. מכלול ההיפודרום הוא אפוא אחד הבניינים המקוריים ביותר שבמפעלי-הבנייה של הורדוס.‏[16]

ה"אמפיתיאטרון" שבנה הורדוס - מבנה שעשועים רב-תכליתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת ה"אמפיתיאטרון" של הורדוס דומה לזו של היפודרום, דוגמת אלה שנחשפו ביריחו, בשכם ובגרש. על-סמל מיקומו, צורת בנייתו, הנוף הנשקף ממנו ותאריך בנייתו ניתן לקבוע ללא ספק, שזהו המבנה שמתאר יוסף בן מתתיהו. מן התיאורים השונים ניתן לראות, כי בימיו של הורדוס לא הייתה הבחנה ברורה בין המבנים שאנו מכנים היום "אמפיתיאטרון" ו"היפודרום". המונח "אמפיתיאטרון" שמשתמש בו יוסף בן מתתיהו הוא כוללני, ואינו תואם את האמפיתיאטרון הרומי התקני. במבני השעשועים שנקראו בתקופת הורדוס בשם "אמפיתיאטרון", הן על ידי יוסף בן מתתיהו והן על ידי אחרים, התנהלו פעילויות מגוונות, וביניהן גם תחרויות ספורט ומרוצי-סוסים ומרכבות. בחגיגות שקיים הורדוס לכבוד הקיסר אוגוסטוס בצמד מבני השעשועים שבירושלים הוצגו מחזות ונערכו תחרויות התעמלות והתגוששות, מרוצי מרכבות רתומות לסוסים, מרוצי-סוסים ואף קרבות בין בני-אדם שנידונו למיתה ובין חיות. בחגיגות שערך הורדוס בקיסריה לרגל סיום בנייתה (שנת 10 לפני סה"נ) נכללו הצגות, מופעי ספורט, קרבות גלדיאטורים, משחקי ציד ומרוצי סוסים ומרכבות.‏[17]

במשך יותר ממאה שנה היה ה"אמפיתיאטרון" של הורדוס מבנה רב-תכליתי, ואילו במאה השנייה חל בו שינוי משמעותי. חלקו הדרומי של המבנה הופרד מן החלק הצפוני באמצעות קיר מעוגל, שנבנה במרחק של כ-130 מ' מצפון לפתח שבקצה העגול הדרומי. המבנה המוקטן שימש עתה רק למטרה אחת: קרבות גלדיאטורים ומשחקי ציד, והוא מילא תפקיד של אמפיתיאטרון רומי. אין ספק, שחללים אלה מילאו תפקיד בהפעלת אמפיתיאטרום, אולי להחזקת החיות לפני המופעים, בדומה לחללים שבכל אמפיתיאטרון רומי תקני, כגון בקולוסאום ברומא ובאמפיתיאטרום שנחשף בבית גוברין. קיצור ה"אמפיתיאטרון" של הורדוס נעשה במקביל לבנייתו של היפודרום גדול יותר בחלק המזרחי של קיסריה.‏[18]

התופעה הזאת של קיצור היפודרום והפיכתו לאמפיתיאטרום אפשר למצוא גם בהיפודרומים נוספים שנחשפו בארץ-ישראל, כגון גרש, בית-שאן ושכם. ה"אמפיתיאטרון" של הורדוס שנחשף בקיסריה היה בעל הזירה הגדולה ביותר. קיסריה הקדימה את הערים הנ"ל, הן בהקמת היפודרום- ה"אמפיתיאטרון" של הורדוס- הן בקיצור המבנה ובהפיכתו לאמפיתיאטרום רומי בעל מבנה סגלגל. חפירות מבני השעשועים בגרש, בבית-שאן ובשכם העלו, כי השינוי מהיפודרום לאמפיתיאטרום נעשה המאה השלישית לסה"נ. ע"פ פורת, אין בידנו מידע אם השינוי נעשה בעקבות שינויים ודרישות של קהל הצופים או בגלל המשבר הכלכלי של אמצע המאה השלישית לסה"נ.

בראשית המאה השלישית פסק השימוש במבנה השעשועים המקוצר שהותקן בחלקו הדרומי של ה"אמפיתיאטרון" של הורדוס. המבנה ניטש ומולא בעפר ובאשפה, ובתקופה הביזאנטית נבנו במקום בתים ומיתקנים. נראה כי הסיבה העיקרית לשינוי הייתה בנייתו של אמפיתיאטרון תקני לקרבות גלדיאטורים ומשחקי ציד בצפון-מזרח העיר, שהוא האמפיתיאטרון שגלה רייפנברג.‏[19]

היפודרומים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ההיפודרום של קונסטנטינופול
מפה של הרובע האימפריאלי בקונסטנטינופול עם ההיפודרום בחלק המערבי.

ההיפודרום של קונסטנטינופול הוא היפודרום אשר שימש כמרכז הספורט והתרבות של קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית. ההיפודרום שימש למירוצי מרכבות ומירוצי סוסים - שהיו ספורט נפוץ וחלק מתרבות הפנאי בתקופות ההלניסטית, הרומאית והביזנטית. לאורך כל התקופה הביזנטית היה ההיפודרום מרכז התרבות והחברה של העיר.

בעיר מוסקבה מתקני ספורט רבים - בעיר 63 אצטדיוני ספורט נוסף על 8 מגרשי כדורגל ו-8 אולמות אתלטיקה. בנוסף ממוקמים בעיר 40 מתחמי ספורט ובהם 24 מגרשי החלקה על הקרח ו-7 מסלולי מרוצי סוסים (הגדול שבהם ההיפודרום המרכזי של מוסקבה אשר נוסד בשנת 1834

ההיפודרום בתסלוניקי ידוע כזירה של מרחץ דמים אשר מתוארת בידי גיבון בשנת 390 לספירה, כאשר הקיסר תאודוסיאוס הכניס לזירה בין 7000-15,000 איש אשר הומתו במסווה של משחקים כעונש על הרצח של שר הצבא.‏[20]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ציונה גרוסמרק, "אלוהים וזירת השעשועים הרומית", מועד: שנתון למדעי היהדות ,17 : 90-67, 2007.
  • זאב וייס, "תרבות הפנאי הרומית והשפעתה על יהודי ארץ-ישראל", קדמוניות: רבעון לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, כ"ח (109): 19-2, 1995.
  • אהוד נצר, "ההיפודרום שבנה הורדוס ביריחו", קדמוניות: רבעון לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, י"ג (51-52) : 107-104, 1980.
  • ארתור סגל, "מתקני שעשועים וספורט בארץ-ישראל ובעולם היווני-רומי", אריאל, ט"ו (102-103): 146-134 , 1994.
  • יוסף פורת, "ה"אמפיתיאטרון" שבנה הורדוס בקיסריה וגלגוליו המאוחרים", קדמוניות: רבעון לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, כ"ט (112): 99-93, 1996.
  • עמוס קלונר, "היפודרום/אמפיתיאטרון בירושלים", חידושים בחקר ירושלים, 6: 86-75, 2000.
  • Patrich, Joseph, "Herod's hippodrome-stadium at Caesarea and the games conduucted therein", Leuven:Peeters, 2002.
  • Netzer, Ehud, "The architecture of Herod,the great builder", Tubingen:Mohr Siebeck, 2006.
  • Höcker, Christoph. 2005. "Hippodromos", Brill's New Pauly: Encyclopedia of the Ancient World vol. 6.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפודרום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ארתור סגל, "מתקני שעשועים וספורט בארץ-ישראל ובעולם היווני-רומי", אריאל, ט"ו (102-103)(1994), עמ' 137.
  2. ^ Höcker
  3. ^ ג. ציונה, "אלוהים וזירת השעשועים הרומית", מועד: שנתון למדעי היהדות,17 (2007), עמ' 68.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 ו. זאב, "תרבות הפנאי הרומית והשפעתה על יהודי ארץ-ישראל", קדמוניות, כ"ח (109) (1995), עמ' 8.
  5. ^ ג. ציונה, "אלוהים וזירת השעשועים הרומית", מועד: שנתון למדעי היהדות,17 (2007), עמ' 68.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 ו. זאב, "תרבות הפנאי הרומית והשפעתה על יהודי ארץ-ישראל", קדמוניות, כ"ח (109) (1995), עמ' 9.
  7. ^ ק. עמוס, "היפודרום/אמפיתיאטרון בירושלים", חידושים בחקר ירושלים, 6 (2000), עמ' 80-79.
  8. ^ ק. עמוס, "היפודרום/אמפיתיאטרון בירושלים", חידושים בחקר ירושלים, 6 (2000), עמ' 82.
  9. ^ 9.0 9.1 ו. זאב, "תרבות הפנאי הרומית והשפעתה על יהודי ארץ-ישראל", קדמוניות, כ"ח (109) (1995),עמ' 9-8.
  10. ^ ו. זאב, "תרבות הפנאי הרומית והשפעתה על יהודי ארץ-ישראל", קדמוניות, כ"ח (109) (1995),עמ' 10.
  11. ^ ו. זאב, "תרבות הפנאי הרומית והשפעתה על יהודי ארץ-ישראל", קדמוניות, כ"ח (109) (1995),עמ' 12-11.
  12. ^ 12.0 12.1 נ. אהוד, "ההיפודרום שבנה הורדוס ביריחו", קדמוניות, י"ג (51-52) (1980), עמ' 104.
  13. ^ 104-אהוד
  14. ^ נ. אהוד, "ההיפודרום שבנה הורדוס ביריחו", קדמוניות, י"ג (51-52) (1980), עמ' 106-105.
  15. ^ נ. אהוד, "ההיפודרום שבנה הורדוס ביריחו", קדמוניות, י"ג (51-52) (1980), עמ'107-106.
  16. ^ נ. אהוד, "ההיפודרום שבנה הורדוס ביריחו", קדמוניות, י"ג (51-52) (1980), עמ' 107.
  17. ^ פ' יוסף, "ה"אמפיתיאטרון" שבנה הורדוס בקיסריה וגלגוליו המאוחרים", קדמוניות, כ"ט (112) (1996), עמ' 96.
  18. ^ פ. יוסף, "ה"אמפיתיאטרון" שבנה הורדוס בקיסריה וגלגוליו המאוחרים", קדמוניות, כ"ט (112) (1996), עמ' 98.
  19. ^ פ. יוסף, "ה"אמפיתיאטרון" שבנה הורדוס בקיסריה וגלגוליו המאוחרים", קדמוניות, כ"ט (112) (1996), עמ' 98.
  20. ^ .Michael ,Vickers,"The hippodrome at Thessaloniki", Vickers The Journal of Roman studies, pp 25-32 .1972