קרוליינה פנתרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
קרוליינה פנתרס
קסדת הקרוליינה פנתרס
לוגו הקרוליינה פנתרס
קסדה סמל
ליגה סמל ה-NFC
NFC
אזור דרום
נוסדה 1995
מגרש ביתי אצטדיון בנק אוף אמריקה
עיר שארלוט, קרוליינה הצפונית
צבעי הקבוצה כחול, שחור, כסף ולבן
מאמן ראשי רון ריוורה
אליפויות ליגה (0)
אליפויות חטיבתיות (1)
2003
אליפויות אזוריות (4)
NFC מערב: 1996

NFC דרום: 2003, 2008, 2013

קרוליינה פנתרס (באנגלית: Carolina Panthers) היא קבוצת פוטבול אמריקאית מליגת ה-NFL שבסיסה בעיר שארלוט שבמדינת קרוליינה הצפונית. הפנתרס משחקים בבית הדרומי של חטיבת ה-NFC. הקבוצה נמצאת תחת בעלותו של ג'רי ריצ'רדסון שמחזיק ב-48% מבעלות המועדון, ובבעלותם של 14 אנשי עסקים נוספים שמחזיקים ב-52% מבעלות המועדון. שווי הקבוצה מוערך בכמיליארד דולר אמריקני על פי מגזין פורבס. מאמן הקבוצה הוא רון ריברה, שחקנה של שיקגו ברס לשעבר.

משרדי הקבוצה ממוקמים באצטדיון בנק אוף אמריקה הנמצא בשכונת אפטאון המפורסמת שבעיר שארלוט. האצטדיון גם משמש כמגרשה הביתי של הקבוצה, ונמצא בבעלותה. הקבוצה ידועה כיריבה הגדולה של קבוצות אריזונה קרדינלס ודאלאס קאובויס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בדצמבר 1987 הודיע שחקן העבר של בולטימור קולטס ותושב קרוליינה הדרומית, ג'רי ריצ'רדסון, כי הגיש הצעה רשמית לפתוח מועדון הרחבה לליגת ה-NFL במדינת קרוליינה הצפונית. ריצ'רדסון ייסד את חברת ריצ'רדסון ספורטס שנמצאת בבעלות משפחתו, כאשר מספר אנשי עסקים נוספים הביעו את עניינם בהצטרפות למועדון שאולי ייבנה. ריצ'רדסון חיפש עבור מספר מקומות אפשריים למיקום האצטדיון החדש של הקבוצה, ובחר באזור אפטאון שארלוט לבית של הקבוצה. ב-23 באוקטובר 1993, בכנס בעלי הקבוצות של ה-NFL, החליטו פה אחד 28 בעלי הקבוצות לאשר את הצטרפותה של קרוליינה פנתרס לליגה. הפנתרס החלו לעבוד ומכרו את זכויות שם האצטדיון החדש לחברת אריקסון השבדית, שגם שימשה כספונסר הראשי של המועדון. בשנת 1995, נכנסה קבוצת קרוליינה פנתרס לליגת ה-NFL ביחד עם קבוצת הרחבה נוספת, הג'קסונוויל ג'אגוארס. בעונה הראשונה של הפנתרס, הקבוצה שובצה לבית המערבי. דום קייפרס, מאמן שחקני ההגנה של הפיסטבורג סטילרס דאז, מונה למאמן הראשון של הפנתרס. הקבוצה שיחקה את משחקיה באצטדיון הזיכרון שבקרוליינה הדרומית עד שבניית האצטדיון החדש בעיר שארלוט תושלם.

הפנתרס סיימו את עונתם הראשונה ב-NFL עם מאזן של 7-9, המאזן הטוב ביותר אי פעם מקבוצה בשנתה הראשונה. בעונה השנייה של הפנתרים, הם הצליחו להדים ולזכות בבית המערבי עם מאזן של 12-4. הפנתרס עלו לפלייאוף וזכו בעלייה אוטומטית לרבע הגמר. הפנתרס ניצחו את דאלאס קאובויס במשחק חצי גמר ה-NFC. במשחק הגמר של ה-NFC, הפסידו הפנתרס לזוכת הסופרבול באותה שנה, הגרין ביי פקרס. לאחר שבעונת 1998 סיימה את העונה עם מאזן שלילי של 4-12, החליט בעלי המועדון, ג'רי ריצ'רדסון, לפטר את מאמן הקבוצה מאז העונה הראשונה של הקבוצה ב-NFL, דום קייפרס. הפנתרס מינו את ג'ורג' סייפרט, מאמנה של סן פרנסיסקו 49' דאז ובעונתו הראשונה (1999) סיימו הפנתרס עם מאזן של 8-8. ב-2001 רשמו הפנתרס שיא שלילי בתולדות ה-NFL כאשר סיימו עם מאזן של 1-15. הפנתרס ניצחו את המשחק הראשון לעונה, אך הפסידו את יתר המשחקים ולמעשה שברו את השיא השלילי של טמפה ביי באקנירס משנת 1976. בסיום העונה פוטר ג'ורג' סייפרט מאימון הקבוצה. לאחר הרחבת הליגה ל-32 קבוצות בשנת 2002, הועברה קרוליינה פנתרס לבית החדש במחוז ה-NFC, הבית הדרומי.

לאחר פיטוריו של סייפרט, מונה מאמן ההגנה של הניו יורק ג'איינטס, ג'ון פוקס, למשרת המאמן הראשי בפנתרס. פוקס הוביל את הפנתרס למאזן של 7-9 ב-2002. עונת 2003 הייתה הטובה ביותר בתולדות הקבוצה. הפנתרס פתחו את העונה עם רצף מצוין של 5 ניצחונות בדרך למאזן מושלם של 5:0. זו הייתה עונתו הראשונה של ג'ייק דלהום כקוורטרבק הפותח של הפנתרס, שהיה ה-MVP של העונה הסדירה והוביל את הקבוצה למאזן של 11-5, ולאליפות הבית הדרומי. הפנתרס ניצחו 29-10 את יריבתם המושבעת, דאלאס קאובויס, בשלב רבע גמר ה-NFC. במשחק חצי גמר ה-NFC, שיחקו הפנתרס נגד סנט לואיס ראמס. כשהם ביתרון 11 נקודות, 3 דקות לסיום המשחק, הצליחו הראמס בעזרת טאצ'דאון, מהלך ל-2 נקודות, ובעיטת שדה להשיג 11 נקודות ולקבוע הארכה. ג'ון קסאיי וג'ף וילקינס אמנם פיספסו את בעיטות השדה שהיו יכולות להכריע את המשחק, אך בהארכה השנייה מסירה של 69 יארד מידיו של ג'ייק דלהום לסטיב סמית' העניקה לפנתרס את הניצחון והעלייה לגמר ה-NFC, נגד פילדלפיה איגלס. האיגלס, להם זו הייתה הפעם השלישית ברציפות במשחק גמר ה-NFC, הובסו 14-3 על ידי הפנתרס שזכו ב-NFC ועלו בפעם הראשונה בתולדות המועדון לסופר בול נגד הניו אינגלנד פטריוטס. בעקבות רצף הניצחונות הצמודים והמשחקים המדהימים של הפנתרס, זכו לכינוי החדש שהוטבע להם - "חתולים חולי לב".

הסופרבול לשנת 2004 נערך באצטדיון רליאנט שבעיר יוסטון. הרבע הראשון במשחק היה שומם כאשר אף קבוצה לא כבשה שער שדה ו/או רשמה טאצ'דאון. גם ברבע השני זה היה כך ורק ב-5 הדקות האחרונות ברבע השני, רשמו הפטריוטס טאצ'דאון ועלו ל-7:0, אמנם סטיב סמית' רשם טאצ'דאון לפנתרס והשווה ל-7:7. הפטריוטס רשמו טאצ'דאון נוסף עד סוף המחצית (14:7) ובדקה האחרונה לרבע השני כבשו הפנתרס שער שדה כאשר המחצית הראשונה הסתיימה ב-14:10 לפטריוטס. ברבע הרביעי תפס מוחסין מוחמד מסירה של 85 יארד מג'ייק דלהום, והעלה את הפנתרס ליתרון ראשון במשחק עם 22-21 צמוד. דקה לסיום השוותה הפנתרס את התוצאה ל-29:29 עם טאצ'דאון של ריקי פרוהל, אך ארבע שניות לסיום המשחק כבשו הפטריוטס שער שדה וזכו בסופרבול עם 32:29. הסופרבול הזה היה גם הסופרבול הנצפה ביותר דאז עם 144.4 מיליון צפיות ברחבי העולם והוא כונה על ידי כתב הספורט פטר קינג, "הסופרבול הטוב ביותר בתולדות ה-NFL". הפנתרס העפילו בפעם השלישית בתולדותיהם לגמר ה-NFC בשנת 2005 אך הפסידו 34-14 לסיאטל סיהוקס.

בשנת 2010 החליטו הפנתרס לחתוך את הקוורטבק הראשון של הקבוצה מזה 6 שנים, ג'ייק דלהום, מהלך שהוביל את הפנתרס למאזן הגרוע ביותר ב-NFL באותה עונה, 2-14. חוזהו של ג'ון פוקס הגיע לסיומו בסיום העונה הזו ובהנהלת המועדון החליטו שלא להחזיר את המאמן לצוות הפנתרס. הפנתרס מינו את רון ריברה, שחקן העבר של שיקגו ברס, למשרת המאמן הראשי בקבוצה ובחרו במקום הראשון בדראפט 2011 את הקוורטרבק קאם ניוטון. הפנתרס סיימו את 2011 עם מאזן של 6-10, אך קאם ניוטון זכה בתואר הרוקי ההתקפי של העונה לאחר שקבע שיא NFL כרשם את כמות הטאצ'דאונים הגדולה ביותר (בריצה) לקוורטרבק בעונה אחת והפך לרוקי הקוורטרבק הראשון ב-NFL שמסר למעלה מ-4,000 יארד כבר בעונתו הראשונה, הוא גם היה הרוקי הראשון שרץ מעל 500 יארד בעונתו הראשונה. הפנתרס פתחו שוב לא טוב את עונת 2012 עם חמישה הפסדים רצופים, מה שהוביל לפיטוריו של הג'נרל מנג'ר של הקבוצה מאז 2002, מארטי הארני. הפנתרס סיימו את העונה הסדירה עם מאזן של 7-9, מה שעזר לרון ריברה להישאר בתפקיד עוד עונה. הפנתרס סיימו את העונה שלאחר מכן עם מאזן של 12-4 וזכו באליפות הבית הדרומי בפעם ה-3 בתולדותיהם, מה שהוביל אותם לעלייה אוטומטית לחצי גמר ה-NFC. למרות זאת, הפנתרס נוצחו 23-10 בביתם על ידי סן פרנסיסקו 49', אלופת ה-NFC באותה עונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]