קרלו ג'זואלדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרלו ג'זואלדו
לידה 8 במרץ 1566
ונוסה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בספטמבר 1613 (בגיל 47)
Gesualdo, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Gesù Nuovo עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ממלכת נאפולי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1585 עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם רנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה לאוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Maria d'Avalos (15861590)
Leonora d'Este (15941637) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Alfonsino Gesualdo עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דון קרלו ג'זואלדואיטלקית: Carlo Gesualdo; ‏8 במרץ 1566 - 8 בספטמבר 1613) היה מלחין איטלקי שפעל בתקופת הרנסאנס.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלו ג'זואלדו היה אציל ונסיך ונוסה שבאיטליה, אם כי רוב ימיו התגורר בנאפולי. בתחילת דרכו כמלחין כתב בעילום שם, ורק בשנת 1590, לאחר שרצח את אשתו הראשונה עם מאהבה, החל לכתוב בשמו האמיתי. תואר האצולה שלו גונן עליו ממשפט, אך לא מנקמה, על כן נמלט אל ארמונו שבעיר ג'זואלדו, שם היה מוגן.

ב-1594 נישא ללאונורה ד'אסטה, אחייניתו של דוכס פרארה. בעקבות הנישואים עבר לפרארה, מרכז משגשג מבחינה מוזיקלית, ופרסם שם את ארבעת ספרי המדריגלים הראשונים שלו בין השנים 15931596. בשנת 1597 חזר ג'זואלדו לנאפולי והקדיש את זמנו לקידום הקריירה המוזיקלית שלו. בשנת 1600 מת אלפונסו, בנם היחיד של בני הזוג ג'זואלדו. בעקבות האירוע הטרגי הזמין ג'זואלדו את עיטור המזבח המפורסם של כנסיית הקפוצ'ינים בעיר ג'זואלדו, שם נראית, לצד ההורים השכולים ודודו החשמן של ג'וזאלדו, גם נשמת ילד.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלו ג'זואלדו פרסם שישה ספרי מדריגלים בחמישה קולות. בספרי המדריגלים החמישי והשישי מופיעים כמה מאפיינים ייחודיים: המדריגלים הם כרומטיים וקיצוניים בייחודם. ייתכן, שהכרומטיות הפרועה שבהם משקפת את מצבו הנפשי המעורער של ג'זואלדו, ששיטות ההלחנה שלו הקדימו בהרבה את זמנן. חשוב להדגיש, כי הטיפול בדיסוננטים במדריגלים אלה היה שמרני למדי, אבל הכרומטיקה יצרה צירופי צלילים, שהמרחק הטונאלי ביניהם היה גדול. אלה יצרו מעברים המזכירים מודולציות כרומטיות או אנהרמוניות פתאומיות בין סולמות רחוקים, שהופיעו שוב רק בסוף המאה ה-19 ביצירות ריכרד וגנר, מקס רגר, ריכרד שטראוס או אנטון ברוקנר. לעיתים היה רק צליל אחד משותף בין שני אקורדים וחלק מהקולות עלו או ירדו בחצאי טונים. מאפיין נוסף של המדריגלים שלו מהספר החמישי והשישי הוא שינויי מרקם וטמפו פתאומיים, שיצרו ניגודיות דרמטית ואשר נבעו מהטקסטים שעסקו רבות בנושא האהבה ונעו בין שמחה ואושר לבין אכזבה, ייאוש ומוות. יש לציין, שהמדריגלים שלו השפיעו על המלחינים שבאו אחריו והשפעתם באה לביטוי במוזיקה לכלי מקלדת, כמו ביצירות מאת ג'ירולאמו פרסקובלדי וקודמיו הנפוליטניים, או יוהאן יאקוב פרוברגר ויוהאן קספר קרל.

פרט לששת ספרי המדריגלים בחמישה קולות כתב ג'זואלדו עוד מוזיקה קולית חילונית וכן מוזיקה דתית, ומעט יצירות כליות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרלו ג'זואלדו בוויקישיתוף