קרל רינק
קרל רינק (בגרמנית: Karl Rink) היה קצין בזרוע האס-אס הנאצית אשר כיהן כמפקד גטו קובנה למרות תפקידו הגבוה במשטר הנאצי, רינק היה מעורב בסדרת פעולות סמויות שתרמו להצלת עשרות יהודים מהשמדה.[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
רינק נולד בגרמניה בשנות ה-20 של המאה ה-20, למשפחה פרוטסטנטית. מנעוריו הראה עניין רב בצבא ובמדיניות, ובסופו של דבר הצטרף למפלגה הנאצית ולאחר מכן לאס-אס. במהלך שירותו, רינק התמנה למספר תפקידים בכירים, אך מה שבלט ביותר היה תפקידו כקצין אחראי על בתי מלאכה בגטאות, שם פגש והכיר יהודים רבים.[1]
בניגוד לרוב חבריו לאס-אס, רינק החל להציג ספקות מוסריות לגבי התוכנית הנאצית להשמדת היהודים. בעקבות אהבה גדולה שהתפתחה בינו לבין אישה יהודייה, הוא החל לפעול בחשאי כדי להציל יהודים, והשתמש במעמדו הגבוה כדי להוציאם מגטאות ולספק להם מקלט זמני או דרכי בריחה.[1]
רינק ניצל את יכולתו לגשת למידע סווג ואת האמון שנתנו לו מפקדיו כדי לזייף מסמכים, לשחרר עצורים יהודים בטענות שקריות ולהעביר מזון ותרופות ליהודים שהתחבאו. כמו כן, הוא השתמש ברשת קשרים רחבה של עוזרים ושותפים, לעיתים קרובות מתוך סיכון רב לחייו ולקריירה שלו.[1]
לאחר המלחמה, קרל רינק נתקל בבעיות רבות בניסיונותיו לשוב ולחיות חיים רגילים. הוא נאלץ להתמודד עם האשמות של רצח ועם התעלמות מצד החברה בגרמניה הפוסט-נאצית, שלא הכירה או לא רצתה להכיר בפעולותיו להצלת יהודים. למרות המאמצים של ניצולים ושל משפחתו לנקות את שמו, רינק לא זכה להכרה רחבה בזמן חייו.[1]
היסטוריה ומחקר מאוחר יותר החלו לחשוף ולתעד את סיפורו של רינק, הודות לעדויות של ניצולים ומסמכים שנמצאו בארכיונים. הסיפורים על פעולותיו במהלך המלחמה חשפו דילמות מוסריות עמוקות והראו כיצד אפשר למצוא אנושיות גם בתוך האופל הכי עמוק.[1]
קרל רינק נפטר בשנות ה-70 של המאה ה-20, מבלי לקבל הכרה רשמית על פעולותיו במהלך המלחמה.[1]