רוברט בארו (קצין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט בארו
Robert Hilliard Barrow
לידה 5 בפברואר 1922
באטון רוז', לואיזיאנה, ארצות הברית
פטירה 30 באוקטובר 2008 (בגיל 86)
לואיזיאנה
מקום קבורה Grace Episcopal Church Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות ארצות הבריתארצות הברית חיל הנחתים של ארצות הברית
תקופת הפעילות 19421983 (כ־41 שנים)
דרגה גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל
תפקידים בשירות
מפקד גדוד
מפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הנחתים ה-6
מפקד רגימנט הנחתים ה-9
מפקד חיל הנחתים
פעולות ומבצעים
עיטורים
צלב הצי צלב הצי
צלב השירות המצוין (ארצות הברית)  צלב השירות המצוין
כוכב הכסף  כוכב הכסף
כוכב הארד  כוכב הארד(2)
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות (3)
מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה
מדליית השירות המצוין של הצי מדליית השירות המצוין של הצי
מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)  מדליית השירות המצוין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט הילארד בארואנגלית: Robert Hilliard Barrow; ‏ 5 בפברואר 192230 באוקטובר 2008) היה גנרל אמריקאי יוצא חיל הנחתים של ארצות הברית אשר שימש כמפקד ה-27 של החיל[1].

חיים מוקדמים ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארו נולד וגדל בבאטון רוז', לואיזיאנה. בשנים 19391942 למד באוניברסיטת לואיזיאנה ולאחר סיום לימודיו התגייס לחיל הנחתים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1942 התגייס בארו לחיל הנחתים ועבר הכשרה כלוחם וכמפקד כיתה. בהמשך שימש כמדריך טירונים. לאחר מכן יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס בשנת 1943 נשלח בארו לסין, שם שימש כמפקד מחלקה. בארו לחם במלחמת העולם השנייה במבצעי גרילה בסין המרכזית, כנגד הצבא היפני ועוטר בכוכב הארד[2]. במלחמת קוריאה שימש בארו תחילה כמפקד פלוגה בגדוד ה-1 של רגימנט הנחתים הראשון, והוביל אותה במהלך הקרב על אינצ'ון[3]. על גבורתו בקרב מאגר צ'וסין עוטר בארו בצלב הצי. לאחר המלחמה מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הנחתים ה-6. במלחמת וייטנאם שימש כמפקד רגימנט הנחתים ה-9. בשנת 1969 הוביל את הרגימנט במבצע "דואי קניון". בעבור האופן שבו פיקד על הרגימנט הוענק לבארו עיטור צלב השירות המצוין של צבא ארצות הברית, אף שהיה שייך לחיל הנחתים. לאחר המלחמה שימש בארו בשורת תפקידי פיקוד ומטה עד שבשנת 1979 מונה למפקדו ה-27 של חיל הנחתים[4]. בשנת 1983 סיים את שירותו ופרש לגמלאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט בארו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרק באודן, "אורחיו של האייתולה", הוצאת מודן, מערכות ומשרד הביטחון, 2012, עמוד 138.
  2. ^ Martin Weil, Robert Barrow, 86; Four-Star General Led Marine Corps, The Washington Post, November 2, 2008.
  3. ^ רוברט דאבס האינל, "ניצחון בשיא הגאות", מערכות, 1980, עמוד 110-116.
  4. ^ אמיר ברעם וגל פרל פינקל, רף פצ"ן – לחשל את החרב, כתב העת "בין המערכות" באתר צה"ל, 20 ביולי 2021.