רוזי רואיז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוזי רואיז חוצה את קו הסיום של מרתון בוסטון ב-1980

רוזי רואיז ויוואס (Rosie Ruiz Vivas; נולדה בשנת 1953) היא אצנית אמריקנית ממוצא קובני שב-21 באפריל 1980 זכתה במקום הראשון בין הנשים במרתון בוסטון, בקובעה זמן שיא של שעתיים, 31 דקות ו-56 שניות. בסופו של דבר התברר כי היא לא רצה את כל המסלול בן 42 הקילומטרים ו-195 המטרים, אלא נרשמה למירוץ, ולקראת סיומו קפצה אל המסלול מבין הקהל שצפה במירוץ, ורצה במהירות עד סופו.

רואיז עוררה חשדות מרגע "זכייתה": איש לא ראה אותה רצה בתחילת המירוץ, היא לא הופיעה בתצלומי הווידאו של המירוץ, והיו שהעידו כי זינקה אל המסלול במייל האחרון. לאחר בדיקה התברר כי רואיז נתפסה כשהיא מרמה במרתון ניו יורק כחצי שנה לפני כן, על מנת שתוכל להתקבל לריצת המרתון בבוסטון. הצלמת סוזן מורואו דיווחה כי ראתה את רואיז ברכבת התחתית בניו יורק במהלך המירוץ, לאחר שכנראה נקעה את קרסולה. מורואו ליוותה אותה אל תחנת העזרה הראשונה בקו הסיום של המרתון, ולאחר מכן ניתקה עמה את הקשר. רק לאחר שהתפרסם סיפור המרתון בבוסטון, סיפרה מורואו את הסיפור לעיתונות. נראה כי המתנדבים באזור קו הסיום של המרתון סימנו בטעות את רואיז כמי שסיימה את המרתון, על אף שאת רוב המסלול ביצעה באמצעות הרכבת התחתית, וכך איפשרו את השתתפותה במרתון בוסטון.

לבסוף הוחלט לשלול מרואיז את התואר, וז'קלין גרו, ממונטריאול, קנדה, הוכרזה כזוכה, בזמן של שעתיים, 34 דקות ו-28 שניות. גם הרישום בדבר השתתפותה של רואיז במרתון ניו יורק נמחק מהרשומות. כיום אין רואיז רשומה כמי שסיימה ריצת מרתון רשמית כלשהי. רואיז עצמה מעולם לא הודתה בחשדות שהועלו כנגדה.

תאוריות על המניע מאחורי ההונאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 שודרה בארצות הברית תוכנית תעודה שעסקה בשערוריית המרתון. בתוכנית הובעו דעות שונות על הדרך שבה בוצעה המירמה והמניעים לה. רוב המשתתפים שיערו כי רואיז לא רצתה כלל לזכות במרוץ, אלא רק לסיים בזמן מכובד. נראה כי לאחר האירוע בניו יורק, בו השיגה "תוצאה" נאה במירוץ המרתון, לא הייתה יכולה רואיז להודות במקרה בפני מעסיקה, אשר התלהב מאוד מהשגיה, והציע לשלם את הוצאותיה במירוץ בוסטון. מניחים כי באותו היום צעדה רואיז מן המלון שלה לכיכר קנמור, מרחק של כקילומטר וחצי מקו הסיום. נראה כי הצטרפה למירוץ מוקדם מדי, ולא הבינה כי היא מקדימה את שאר הנשים הרצות במסלול.

חוסר יכולתה להזכר בציוני דרך לאורך מסלול הריצה, ואי היכרותה עם מונחים ידועים בריצת המרתון, מאמתים את החשדות כנגדה, אך גם מראים כי לא הייתה זו תרמית מתוכננת שנועדה לזכות במקום הראשון ובתוצאה הטובה ביותר שהושגה על ידי אישה במרתון בוסטון עד אז. יש להניח שאדם המתכנן להגיע להישג כה בולט ילמד את המושגים ואת ציוני הדרך הקשורים בריצה, על מנת שיוכל לענות על שאלות פשוטות, שעליהן רואיז לא הייתה מסוגלת לענות.

יש המאמינים כי רואיז אכן רצה את מלוא המסלול בזמן שיא. אמונה זו מבוססת על היעדרן של "ראיות ממשיות" למרמה. איש לא צילם את רואיז קופצת מן הקהל אל המסלול, והראיות למירמה הן ברובן נסיבתיות. היחידה המביעה בציבור אמונה בגרסה זו הינה רואיז עצמה. גם בתוכנית שצולמה ב-2006 המשיכה רואיז להכחיש את המירמה המיוחסת לה, וטענה כי רצה את מלוא המסלול בשתי הריצות. רואיז עודה מחזיקה במדליה שקיבלה בבוסטון, ומסרבת להחזירה.

החיים לאחר התקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רואיז נעלמה מעין הציבור לאחר שאיבדה את תוארה. זמן מה לאחר האירוע פוטרה ממקום עבודתה, בחברה ניו יורקית למסחר במתכות. נראה כי הסיבה לכך הייתה כי החולצה שלבשה במהלך המירוץ הייתה מתנה ממעסיקיה, ונשאה בגאווה את סמלה של החברה.

בשנת 1982 נאסרה רואיז בעוון גניבת כסף וצ'קים מחברת נדל"ן במנהטן, שבה הועסקה, בשווי של 60,000 דולר. היא נאסרה לתקופה של שבוע, ונדונה למאסר על תנאי לתקופה של חמש שנים. כשנה וחצי לאחר מכן נעצרה שוב בעוון סחר בקוקאין במיאמי. רואיז בילתה שלושה שבועות בכלא, ונדונה לשנתיים מאסר על תנאי.

בשנת 1984 נישאה, אך התגרשה כעבור שנתיים. גם לאחר הגירושים שמרה רואיז על שמו של בעלה, ויוואס. כיום היא גרה בפאלם ביץ', פלורידה. כמה ממכריה שנשאלו על כך על ידי תחקירני תוכנית הטלוויזיה, הביעו פליאה על כך שהאישה שהם מכירים כרוזי ויוואס היא המעורבת בשערוריית מרתון בוסטון.

בשנת 1998 דיווח ה"פאלם ביץ' פוסט" כי רואיז תכננה לרוץ במרתון בוסטון המאה וארבעה בשנת 2000. כללי המרתון אוסרים על אדם שנפסל בשל תרמית בעבר מלרוץ שוב. בראיון לתוכנית הטלוויזיה מסרה רואיז כי אינה רצה עוד בשל פגיעה (שאת מהותה לא ציינה). היא סיפרה כי במהלך השנים הוצעו לה סכומי כסף גדולים אם תכתוב ספר על הפרשה, ובו תודה במירמה ותסביר את מהלכיה המדויקים באותו היום, אך היא סירבה לכל ההצעות.

מרתון בוסטון לאחר הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזוכה האמיתית, ז'קלין גארו, קיבלה מדליית זהב במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה שבוע לאחר המרתון. המדליה שלה הייתה גדולה מזו שקיבלה רואיז, ושווה בגודלה למדליית הגברים, שהייתה עד אז גדולה מזו של הנשים. מאז המדליות לגברים ולנשים במרתון בוסטון שוות בגודלן. בשנת 2005 שימשה גארו כראש הטקס ("גראנד מרשל") במרתון בוסטון, ובטקס מיוחד שיחזרה את סיום הריצה משנת 1980, ובזו הפעם התאפשר לה לקרוע בגופה את סרט הנייר (אותו קורע המנצח במרתון).

לאחר התקרית מרתון בוסטון ומירוצים אחרים שיפרו את אמצעי הבטיחות שלהם כנגד תרמיות, לרבות מעקב וידאו אחר המסלול כולו, ושבבים מיוחדים המתעדים את הזמן שבו מגיעים הרצים לכל תחנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]