רוח רפאים (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוח רפאים
Ghost.JPG
שם במקור: Ghost
בימוי: ג'רי צוקר
הפקה: ברוס ג'ואל רובין
תסריט: ברוס ג'ואל רובין
שחקנים ראשיים:

פטריק סוויזי
דמי מור
וופי גולדברג

טוני גולדווין
מוזיקה: מוריס ז'אר
צילום: אדם גרינברג
חברת הפצה: פאראמונט
הקרנת בכורה: 13 ביולי 1990
משך הקרנה: 128 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 22,000,000‏$
הכנסות: 505,702,588‏$
דף הסרט ב-IMDb

רוח רפאים הוא סרט מתח משנת 1990 המגולל סיפור של זוג צעיר, סאם (פטריק סוויזי) ומולי (דמי מור), לאחר הירצחו של סאם.

אודה מיי בראון (וופי גולדברג) היא מדיום שמתוודעת לכוחותיה העל טבעיים בעקבות ביקור רוח הרפאים של סאם, המאלץ אותה לעזור לו לגלות את תעלומת מותו ולנקום באשמים.

הסרט זיכה את וופי גולדברג בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ואת ברוס ג'ואל רובין בפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר נוספים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סם וויט (פטריק סווייזי), בנקאי, ומולי ג'נסן (דמי מור), כדרית, הם זוג צעיר העובר לגור בדירה בניו יורק

בעבודתו בבנק מתוודע סם למספר חשבונות שנכנסו אליהם סכומי כסף חריגים. הוא משתף בתגליתו את חברו לעבודה וידידו הטוב, קרל (טוני גולדווין). קרל מציע לחקור את הנושא, אך סם מחליט לחקור בעצמו.

באותו ערב מותקפים סם ומולי ברחוב על ידי שודד אלים. סם מתעמת איתו, ותוך כדי מאבק יורה השודד בסם והורג אותו. רוחו של סם עולה מגופתו, המוחזקת בזרועותיה של מולי המזועזעת. סם מבין שהפך לרוח רפאים, ושאיש אינו מבחין בו.

סם נשאר בקרבתה של מולי, שאינה מצליחה להתגבר על האבל מאובדנו. קרל מגיע לדירה לנחם אותה ומציע להוציא אותה לנשום אוויר צח. סם נשאר בדירה הריקה כאשר וילי, השודד שרצח אותו, פורץ לתוכה ומחפש דבר מה. כאשר מולי חוזרת לדירה מסתתר בה וילי וזומם לתקוף אותה, בעוד סם, במצבו כרוח רפאים העובר דרך חומר ואינו יכול להזיז אותו, אינו יכול לעשות דבר על מנת להיאבק בו ולהגן על מולי. לבסוף מבהיל סם את החתול של מולי, ששורט את וילי בפניו ומבריח אותו מהדירה.

סם עוקב אחרי וילי לדירתו בברוקלין, ושומע שכוונתו לחזור לדירה ולסכן שוב את מולי. בדרכו בחזרה למנהטן נכנס סם למכון של אודה מיי בראון (וופי גולדברג), מדיום שרלטנית המרמה בעזרת שתי אחיותיה אנשים נואשים המקווים לתקשר עם רוחות קרוביהם שמתו. לתדהמתם של השניים, כשסם מוחה על הרמאות של אודה מיי, היא שומעת אותו ומגלה שאכן יש לה כוחות על טבעיים.

סם מצליח לשכנע את אודה מיי, כנגד רצונה ההתחלתי, להזהיר את מולי על וילי והסכנה שאורבת לה. למרות שבתחילה מולי משתכנעת, כיוון שאודה מיי מספרת לה פרטים על חייהם שרק סם יכל לדעת, היא חוזרת בה מאמונתה לאחר שהיא מנסה להעביר את אזהרותיה של אודה מיי למשטרה, ומגלה שלאודה מיי עבר עשיר בעבירות רמאות וזייפנות.

מולי מתוודה על קורותיה לקרל, שמבטיח לבדוק את וילי, כביכול על מנת להרגיעה. סם מתלווה אליו לדירתו של וילי, ומתברר לו שקרל הלבין כספים עבור סוחרי סמים, והוא זה ששלח את וילי לשדוד אותו ואת מולי, כדי להשיג מסם קודים שיאפשרו לו להעביר כספים שצבר עבורם בחשבונות פיקטיביים לחשבונות אחרים - אם כי הריגתו של סם לא הייתה חלק מהתוכנית.

כעת, כשברורה לו הסכנה שבה נתונה מולי במלוא חומרתה, נעזר סם בפולטרגייסט שפגש מוקדם יותר ברכבת התחתית (וינסנט שיאוולי), על מנת ללמוד ממנו כיצד להזיז, בעזרת כוח רצון, חפצים חומריים. הוא משכנע את אודה מיי לסכל את מזימתו של קרל. כאשר סם לוחש על אוזנה, מתחזה אודה מיי בראון לבעלת החשבון הפיקטיבי שפתח קרל, ומושכת ממנו 4 מיליון דולר. היא סוגרת את החשבון, ולמרות מחשבות לשמור את הכסף לעצמה, משכנע אותה סם לתרום את הכסף למוסד לחסרי בית.

כשקרל מתעתד להעביר את הכסף מחשבונו הפיקטיבי, הוא מגלה אותו ריק. סם מתגרה בו כשהוא מזיז חפצים במשרד, שלעיני קרל נראה כאילו הם זזים מעצמם, ומקיש על המחשב את המילים "רוצח" ו"סם". קרל מבין שסם רודף אותו כרוח רפאים ומאיים להרוג את מולי אם לא יקבל בחזרה את הכסף באותו ערב. לאחר מכן יוצאים וילי וקרל אל המכון של אודה מיי, שקרל גילה שהיא אחראית להוצאת הכסף מחשבונו, כדי לנקום בה ולמצוא את הכסף. אודה מיי ואחיותיה נמלטות לפני הגעתם לאחר שהוזהרו על ידי סם.

בעוד וילי וקרל הופכים את דירתה של אודה מיי בחיפושיהם, מצליח סם להפריד ביניהם ולהפחיד את וילי על ידי השלכת חפצים עליו, חפצים שכביכול מושלכים לעברו מעצמם. וילי המפוחד נמלט מהדירה ונדרס למוות על ידי מכונית. רוחו של וילי עולה מגופתו והוא רואה לראשונה את סם. סם מבשר לו שהוא מת, ולאחר מכן רוחו של וילי נלקחת על ידי דמויות הנראות כצלליות שדים, ונעלמת.

סם ואודה מיי חוזרים לדירתה של מולי כדי להזהיר אותה מפני קרל, אך מולי מסרבת לדבר עם אודה מיי. סם משכנע אותה שהוא אמיתי כשהוא נכנס לדירה דרך הדלת ומרים מטבע מול עיניה. מולי מכניסה את אודה מיי לדירה, וכשהם מחכים למשטרה מאפשרת אודה מיי לסם להשתלט על גופה כדי לרקוד ריקוד אחרון עם מולי.

כאשר פורץ קרל לדירה נאלץ סם להפסיק את הריקוד ולצאת מגופה של אודה מיי בפתאומיות. קרל רודף אחרי מולי ואודה מיי לדירה נטושה, בעוד סם, המוחלש מההשתלטות על גופה של אודה מיי, חסר אונים ואינו יכול להגן עליהן. קרל דורש את הכסף מאודה מיי, ומולי, שמצילה אותה, נתפסת על ידי קרל המאיים עליה באקדחו. סם, שהתאושש, פורק את קרל מנשקו. קרל מנסה לפגוע בסם בעזרת וו כבד הנמצא בדירה הנטושה, אך הוא אינו יכול לראות את סם ומשליך את הוו בצורה עיוורת. כאשר הוו, התלוי על שרשרת מהתקרה, מחטיא את סם, הוא חוזר למקום ממנו הושלך ופוגע בשמשת חלון דרכו מנסה קרל להימלט. חלקו השבור של החלון נופל במסילתו ומשפד את קרל, שנהרג. רוחו, שעולה מגופתו, נלקחת על ידי אותן דמויות שדים שלקחו את רוחו של וילי.

כשסם מברר את מצבן של אודה מיי ומולי, מצליחה מולי לשמוע אותו. אור ממלא את החדר והופך את סם, בפעם הראשונה והאחרונה, לנראה למולי ואודה מיי. סם מביט לאחוריו ומגלה שער מוקף במאות דמויות, הממתין לו, כעת, כשמשימתו על פני האדמה הושלמה. הוא נפרד ממולי, מודה לאודה מיי על עזרתה, ועולה השמיימה.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסקול והשיר Unchained Melody[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפסקול לסרט כתב המוזיקאי הוותיק מוריס ז'אר. הפסקול היה מועמד לפרס אוסקר, אך לבסוף לא זכה.

את סצנת הריקוד האחרון של סם ומולי, שנחשבת לאחת הסצינות המרכזיות בסרט, מלווה השיר "Unchained Melody" בביצוע הצמד "The Righteous Brothers". השיר, שנכתב ב-1955, הפך ב-1965 ללהיט ענק בביצועו של הצמד. עם הופעתו בסרט התגלה השיר לדור חדש של מאזינים, והפך בשנית ללהיט ענק לאחר 25 שנה.

הצלחה קופתית וביקורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה הצלחה קופתית אדירה והכניס למפיקיו, כבר בשנה הראשונה להפצתו, למעלה מ-505 מיליון דולר לעומת תקציב של כ-22 מיליון. הוא היה הסרט בעל ההכנסות הגבוהות ביותר ב-1990.

הסרט הצליח גם בביקורות, עם ציון של 74% באתר הביקורות "Rotten Tomatoes". במיוחד גמרו המבקרים את ההלל על משחקה של וופי גולדברג, ששילב בין יכולותיה הקומיות והדרמטיות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר וזכה בשניים מהם.

הסרט היה מועמד לארבעה פרסי גלובוס הזהב וזכה באחד.

  • שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט קולנוע (וופי גולדברג) - זכייה.
  • הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מחזמר - מועמדות.
  • השחקן הטוב ביותר בקומדיה או מחזמר (פטריק סווייזי) - מועמדות.
  • השחקנית הטובה ביותר בקומדיה או מחזמר (דמי מור) - מועמדות.

וופי גולדברג זכתה גם בפרס באפט"א לשחקנית המשנה הטובה ביותר, וברוס ג'ואל רובין היה מועמד לפרס באפט"א לתסריט המקורי הטוב ביותר, אך לא זכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]