רונדל (פגיון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רונדל (או ראונדל) הוא סוג של פגיון זקוף-להב אשר היה בשימוש נרחב באירופה החל במאה ה-14. משמעות המילה היא "עגול" או "מעוגל". הפגיון קיבל את שמו מצורתם של מגיני כף היד אשר בשני צידי ידית האחיזה. הרונדל נישא כשהוא תלוי לצד המותן ועשוי היה לשמש ככלי עבודה, או ככלי נשק משני בדו-קרב או בתחרויות. הלהב עשוי הפלדה עוצב בדרך כלל בפרופיל של מעוין, עדשה, או משולש - ארוך ודק. אורך של כ-30 ס"מ היה ממוצע ואילו הפגיון כולו עשוי היה להגיע ל-50 ס"מ. קצה הלהב היה מחודד, וצדו האחד או שניהם מושחזים. ידית האחיזה הגלילית גולפה מעץ או עצם והייתה תחומה בשני קצותיה בדיסקאות העגולות אשר העניקו לנשק את שמו. צורתו של הרונדל מגבילה את יעילותו בקרב לתנועות דקירה בלבד. עם זאת בשימוש יומיומי ניתן להשתמש בו גם לחיתוך.

קיימות מספר דוגמאות של רונדל אשר להן להב מרובע-צדדים ובעל פרופיל דמוי-צלב. צורה זו לא איפשרה חיתוך או שימוש ככלי מלאכה, ופגיונות אלו נישאו כנשק-משני לקרב. אותם רונדלים אשר שרדו עד היום אצל אספנים ובמוזיאונים הינם בדרך כלל מאיכות ייצור מעולה ומעוטרים בטוב טעם.

יעילותו העיקרית של הרונדל בקרב היא יכולתו לחדור שריון שרשראות. כמו כן - אף כי לא ניתן היה לחדור באמצעותו את לוחות הפלדה של שריון הלוחות - אפשר היה להחדירו בחריצים שבין הלוחות. לעתים הייתה זו הדרך היחידה להביס יריב עטוי שריון כבד.

איור של רונדל