רוק גלישה

רוק גלישה
Surf rock

מקורות סגנוניים	רוקבילי, רוק אנד רול, רית'ם אנד בלוז, בלוז, פופ רוק, דו-וופ, אסיד רוק
מקורות תרבותיים	שנות ה-50 ושנות ה-60 בארצות הברית (בקליפורניה)
מוצא	ארצות הברית
כלים	גיטרה, גיטרה בס, אורגן המונד, תיבת נגינה, תופים, וקלידים (במקרים מסוימים)
פופולריות מיינסטרים	שיא הפופולריות הייתה בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60

הביץ' בויז מבצעים את השיר "I Get Around",‏ 1964

רוק גלישה (באנגלית: Surf rock) היא ז'אנר של מוזיקת רוק אשר היה אחד מהז'אנרים הפופולריים ביותר בארצות הברית בתחילת שנות ה-60 ושאב השראה במיוחד מתרבות גלישה הגלים של דרום קליפורניה.

לז'אנר שתי תתי סוגות בולטות – מוזיקת גלישה אינסטרומנטלית בהן מנוגנות גיטרות חשמליות עם reverb, ותת הסוגה השנייה היא מוזיקת גלישה ווקאלית אשר שילבה אלמנטים ממוזיקת הגלישה האינסטרומנטלית עם הרמוניות ווקאליות וזכתה לפופולריות במיוחד בזכות להקת הביץ' בויז.

דיק דייל פיתח את הסאונד של רוק הגלישה ושיריו היווה השראה לרוב הלהקות המובילות בז'אנר.

כמו כל תתי הז'אנרים האחרים של מוזיקת הרוק שזכו להצלחה בשנות ה-60, גם הפופולריות של רוק הגלישה, יחד עם הקריירות של כמעט כל האמנים בז'אנר, דעך כמעט לחלוטין בעקבות העלייה המאסיבית בפופולריות של להקות "הפלישה הבריטית" שהחלה בתחילת 1964.

נגני רוק גלישה בולטים

• דיק דייל
• הביץ' בויז
• הצלליות
• הוונטצ'רס
• The Chantays
• The Surfaris
• The Tornadoes

ראו גם

• שנות ה-60 של המאה ה-20 במוזיקה הפופולרית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוק גלישה בוויקישיתוף

• רוק גלישה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.