ריפוי עבדו של שר המאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישו מרפא את עבדו של שר המאה, מאת האמן הוונציאני פאולו ורונזה, מהמאה ה -16

ריפוי משרתו של שר המאה הוא אחד מהנסים של ישו שבוצע על ידי ישו מנצרת ומופיע בבשורות מתי ולוקס (שניהם חלק מהבשורות הסינופטיות). תיאור נס זה אינו מופיע בבשורות מרקוס או יוחנן.

סיפור נס הריפוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סיפור נס הריפוי הזה, ישו מגיע לכפר נחום, שר מאה (סנטוריון), מפקד צבאי רומי, שנמצא שם מבקש את עזרתו של ישו מכיוון שעבדו חולה, הוא כמו משותק, סובל מאוד בכל אברי גופו. קהל יהודי שנאסף סביבו תומך בבקשה של שר הצבא הרומי מכיוון שהוא טוב ליהודים ועוזר להם. ישו מציע ללכת לביתו של שר המאה ולרפא את עבדו. אולם שר המאה אומר בענווה רבה: "בִּי אֲדֹנִי אַל־נָא תִטְרַח כִּי־נְקַלּתִי מֵאֲשֶׁר תָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי", כלומר מי אני ומה אני, אני לא ראוי, שאדם יקר וחשוב כמוך יטרח יבוא לביתי, אני יודע שיש לך סמכות מלמעלה. כשם שאני יכול לצוות לאנשים הכפופים לי לבוא ולצאת, ולבצע כל פעולה למעני, כן גם אתה, בעל סמכות משמים לדבר והנער שלי ירפא. ישו מתרשם מאוד מהאמונה הכנה והגדולה שמפגין שר המאה (על אף היותו רומאי ולא יהודי), ואומר לנוכחים סביבו "אֹמֵר אֲנִי לָכֶם גַּם־בְּיִשְׂרָאֵל לֹא־מָצָאתִי אֱמוּנָה גְּדוֹלָה כָזֹאת" והוא עונה בחיוב לבקשת שר המאה, "לך ויהיה לך וכאמונתך כן יהי לך", מה שגורם לכך שהעבד נרפא מיד, עוד באותה שעה.

מקורות מהברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור ריפוי של עבד שר המאה - הסנטוריון, מופיע הן בבשורת מתי והן בבשורת לוקס. להלן ציטוטים מן הברית החדשה באותם קטעים.

ציטוט מבשורת מתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

5 וַיְהִי כְּבֹאוֹ אֶל־כְּפַר־נַחוּם וַיִּגַּשׁ אֵלָיו שַׂר־מֵאָה אֶחָד וַיִּתְחַנֶּן־לוֹ לֵאמֹר׃ 6 אֲדֹנִי הִנֵּה נַעֲרִי נָפַל לְמִשְׁכָּב בְּבֵיתִי וְהוּא נְכֵה אֵבָרִים וּמְעֻנֶּה עַד־מְאֹד׃ 7 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו אָבֹא וּרְפָאתִיו׃ 8 וַיַּעַן שַׂר־הַמֵּאָה וַיֹּאמַר אֲדֹנִי נְקַלּתִי מֵאֲשֶׁר תָּבֹא בְּצֵל קוֹרָתִי רַק דַבֶּר־נָא דָּבָר וְנִרְפָּא נַעֲרִי׃ 9 כִּי אָנֹכִי אִישׁ אֲשֶׁר תַּחַת מֶמְשָׁלָה וְגַם־יֵשׁ תַּחַת יָדִי אַנְשֵׁי צָבָא וְאָמַרְתִּי לָזֶה לֵךְ וְהָלַךְ וְלָזֶה בּוֹא וּבָא וּלְעַבְדִּי עֲשֵׂה־זֹאת וְעָשָׂה׃ 10 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיִּתְמַהּ וַיֹּאמֶר אֶל־הַהֹלְכִים אַחֲרָיו אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם גַּם־בְּיִשְׂרָאֵל לֹא־מָצָאתִי אֱמוּנָה רַבָּה כָּזֹאת׃ 11 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם רַבִּים יָבֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ עִם־אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם׃ 12 אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת הֵמָּה יְגֹרֲשׂוּ אֶל־הַחשֶׁךְ הַחִיצוֹן שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִׁנָּיִם׃ 13 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־שַׂר־הַמֵּאָה לֵךְ וְכֶאֱמוּנָתְךָ כֵּן יִהְיֶה־לָּךְ וַיֵּרָפֵא נַעֲרוֹ בַּשָׁעָה הַהִיא׃

הבשורה על-פי מתי, פרק ח', פסוקים 5–13, בתרגום דליטש

ציטוט מבשורת לוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

1 וַיְהִי אַחֲרֵי כַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר אֶת־כָּל־דְּבָרָיו בְּאָזְנֵי הָעָם וַיָּבֹא אֶל־כְּפַר־נַחוּם׃ 2 וְעֶבֶד לְאֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֵּאוֹת חָלָה לָמוּת וְהוּא יָקָר בְּעֵינָיו מְאֹד׃ 3 וַיִּשְׁמַע אֶת־שֵׁמַע יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הַיְּהוּדִים וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ לָבוֹא וּלְהוֹשִׁיעַ אֶת־עַבְדּוֹ׃ 4 וַיָּבֹאוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיִּתְחַנְנוּ־לוֹ מְאֹד וַיֹּאמְרוּ רָאוּי הוּא אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ׃ 5 כִּי אֹהֵב עַמֵּנוּ הוּא וְהוּא בָנָה־לָנוּ אֶת־בֵּית הַכְּנֵסֶת׃ 6 וַיֵּלֶךְ אִתָּם יֵשׁוּעַ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל־הַבַּיִת וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר־הַמֵּאָה אֶת־רֵעָיו לֵאמֹר לוֹ בִּי אֲדֹנִי אַל־נָא תִטְרַח כִּי־נְקַלּתִי מֵאֲשֶׁר תָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי׃ 7 וּבַעֲבוּר זֹאת גַּם־אֶת־עַצְמִי לֹא חָשַׁבְתִּי רָאוּי לָבוֹא אֵלֶיךָ אַךְ דַּבֶּר־נָא דָבָר וְיֵרָפֵא נַעֲרִי׃ 8 כִּי גַם־אָנֹכִי אִישׁ נָתוּן תַּחַת הַמֶּמְשָׁלָה וְיֶשׁ־תַּחַת יָדִי אַנְשֵׁי צָבָא וְאָמַרְתִּי לָזֶה לֵךְ וְהָלַךְ וְלָזֶה בוֹא וּבָא וּלְעַבְדִּי עֲשֵׂה־זֹאת וְעָשָׂה׃ 9 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת־דְּבָרָיו וַיִּתְמַהּ עָלָיו וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר אֶל־הֶהָמוֹן הַהֹלֵךְ אַחֲרָיו אֹמֵר אֲנִי לָכֶם גַּם־בְּיִשְׂרָאֵל לֹא־מָצָאתִי אֱמוּנָה גְּדוֹלָה כָזֹאת׃ 10 וַיָּשׁוּבוּ הַשְּׁלוּחִים אֶל־הַבָּיִת וַיִּמְצְאוּ אֶת־הָעֶבֶד הַחֹלֶה וְהִנֵּה נִרְפָּא׃

הבשורה על-פי לוקאס, פרק ז', פסוקים 1–10, בתרגום דליטש

על המקורות לתיעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורו ריפויו של עבד שר המאה אינו מוזכר בבשורת מרקוס, המוקדמת מבין ארבע הבשורות (על פי השערותיהם של אחדים מפרשני הברית החדשה). אחת התיאוריות טוענת שחומר אשר אינו מצוי בבשורת מרקוס, אך כן מצוי בבשורות מתי ולוקס, הגיע אולי ממקור קדום אבוד המכונה "Q" (קיצור לשם Quelle = מקור בגרמנית) אם זה נכון, קטע זה עדיין יהיה חריג, כפי שמאמינים שהמקור - "Q" היה אוסף של אמרות וציטוטים מדברי ישו (רשימת דרשות וציטוטים), ללא כל קשר לחומר אחר; אלא שסיפורו של עבד שר המאה כולל חומר רקע מפורט. זה יהיה גם סיפור הנס היחיד שמקורו ב "Q". אפשרות אחת היא שרק הדיאלוג תועד במקור- "Q", ושגם בשורות מתי ולוקס הוסיפו את פרטי הרקע מהיסטוריה שסופרה בעל פה[1].

בשורת יוחנן אכן מתעדת את סיפורו של ישו שריפא את בנו של פקיד מלכותי בכפר נחום ממרחק בבשורת יוחנן ד:54-46. פרשנים חדשנים אחדים [2] מתייחסים אל שני הסיפורים כאל אותו אירוע. עם זאת, בפרשנותו של ר. ת. פרנס על בשורת מתי הוא מציג טיעונים לשוניים כנגד ההשוואה של בן לעבד ולפי פרשנותו שתי העדויות צריכות להיחשב כנסים נפרדים[3]. גם מריל סי. טני, בפרשנותו על בשורת יוחנן[4] ואורוויל דניאל, ב"הרמונית הבשורה" שלו [5] רואים בהם שני אירועים נפרדים ושונים.

שימוש בליטורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילים של שר המאה (Centurion) משמשות בתפילה הגישה הצנועה הכלולים בליטורגיקה האנגליקנית, המתודיסטית, הפרסביטריאנית, ונוצרית אחרת כחלק מליטורגיקה של סעודת האדון[6] . המילים משמשות גם כחלק מטקס הקודש בפולחן הרומי של הכנסייה הקתולית.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רשימת נסים והתייחסויות מקראיות של ישוע
  • ישוע מנצרת ושאול השליח - תולדותיהם ופועלם, החברה לכתבי הקודש בישראל, 1976, 1991
  • יוסף עמנואל לנדסמן, קורות חיי ישוע המשיח, דפוס ינץ בע"מ
  • ריסטו סנטלה, המשיח בתנ"ך - לאור ספרי חז"ל, 1980, 1984, דפוס ינץ בע"מ
  • ריסטו סנטלה, המשיח בברית החדשה - לאור ספרי חז"ל, 1984, דפוס ינץ בע"מ

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Keener, Craig S. (1999). A Commentary on the Gospel of Matthew. Wm. B. Eerdmans. p. 264. ISBN 978-0-8028-3821-6.
  2. ^ Fred Craddock: Luke, 2009 ISBN 0-664-23435-6, page 94
  3. ^ The Gospel according to Matthew: an introduction and commentary by R. T. France 1987 ISBN 0-8028-0063-7 page 154
  4. ^ Merrill Tenney: John, Expositor's Bible Commentary, vol. 9, Zondervan.
  5. ^ Orville Daniel: A Harmony of the Four Gospels, 2nd Ed, Baker Books Pub.
  6. ^ Marion Hatchett, Commentary on the American Prayerbook, New York: Seabury Press, 1981. p. 382