פאולו ורונזה
פאולו ורונזה (באיטלקית: Paolo Veronese; 1528 - 19 באפריל 1588) היה צייר איטלקי בתקופת הרנסאנס בוונציה. מציוריו הבולטים - החתונה בקנה והסעודה בביתו של לוי. הוא אימץ את השם פאולו קאליירי, אך היה ידוע בשם ורונזה כיוון שהגיע מוורונה.
ורונזה, טיציאן וטינטורטו שלטו בתחום הציור בתקופתם. ורונזה ידוע כאמן בצבע, ואף צייר ציורי קיר ובשמן. עבודותיו המפורסמות מפרטים עלילה תקופתית, ומובאות בסגנון המנייריזם, מלאות בארכיטקטורה מלאכותית ובמחזות זוהרים. ציוריו הגדולים של סעודות בתנ"ך יוצרו בשביל חדרי אוכל למנזרים בוונציה ובוורונה.
תוכן עניינים |
חייו ועבודותיו [עריכה]
נעוריו [עריכה]
המקור היחיד לתאריך לידתו של ורונזה הוא מפקד האוכלוסין של ורונה, ועל פיו ורונזה נולד בסביבות 1528 לסתת בשם גבריאל ולקטרינה. בגיל 14 היה ורונזה שוליה של מאסטר מקומי, אנתוניו באדיל וייתכן גם שהיה שולייתו של ג'ובאני פרננסקו קארוטו. קישוט מזבח שצויר על ידי באדיל ב-1543 כלל חלקים שצייר ורונזה בן ה-15. בשנת 1544 כבר הציג ורונזה ציורים שלו וכבר לא היה שוליה. ורונזה התאמן בתרבות המנייריזם שהייתה פופולרית בפארמה, ואימץ את הסגנון הזה.
ונציה [עריכה]
בשנת 1548 עבר ורונזה למנטובה (שם צייר פרסקו של כנסיית העיר, דומו) ומשם עבר לוונציה. בשנת 1553 קיבל את עבודתו הראשונה בוונציה, ציור הקיר של אולם מועצת העשרה (מועצת העשרה הייתה הגוף הממשלתי ברפובליקת ונציה בין השנים 1310 - 1797). לאחר מכן צייר את "ההיסטוריה של אסתר" לתקרת הכנסייה של סאן סבסטיינו. ציור זה הפך אותו למאסטר בוונציה, שם השוו אותו לאנטוניו דה קורג'ו ולמיכלאנג'לו.
החתונה בקנה והחתונה של ורונזה [עריכה]
בשנת 1556 קיבל ורונזה הזמנה לצייר סצנת סעודה, הראשונה שלו, "הסעודה בביתו של שמעון", שעתידה הייתה להסתיים רק בשנת 1570. במקביל, בסוף שנות ה-50, עיצב ורונזה את וילה ברבארו שבמאזר (Maser), אשר נבנתה על ידי אנדראה פלדיו. ציורי הקיר איחדו בין התרבות האנושית לבין הרוח הנוצרית. ציורי הקיר אף כללו דיוקנאות של משפחת בארבארו ועל התקרה צייר ורונזה שמים כחולים ודמויות מיתולוגיות. עיצוביו של ורונזה בווילה הושפעו מטכנולוגיית טרומפ-לויל (Trompe-l'œil) והתוצאה בין ציוריו של ורונזה לבנייתו של פלדיו פרסמה את שניהם באופן משמעותי.
"החתונה בקנה" צוירה בין השנים 1562 - 1563 וצוירה עבור חדר אוכל במנזר סן ג'ורג'ו. כמו בציורי סעודה אחרים, הסצנה שיקפה את החגיגות והחיים בוונציה. הציור היה כביר: למעלה ממאה דמויות, כולל דיוקנאות בולטים של טיציאן, טינטורטו וורונזה עצמו. האנשים בחלקו הקדמי של הציור חגגו, האנשים היו בבגדי פאר וישבו בשתי קומות ומאחור שמים מבריקים.
בציורי חדר האוכל, כגון ב"משפחת דריוס לפני אלכסנדר" (צוירה בין השנים 1565 - 1570), סידר ורונזה שהאדריכלות תיבנה במקביל לתכנוני הציור, להדגיש את דמויות התהלוכה שביצירה. עיצוביו הגאוניים של ורונזה היו במטרה להפיג את השיעמום הקיים במקומות תפילה או במקומות אירוח, ועל ידי הציור ליצור עניין בחדר.
בשנת 1565 נשא ורונזה לאישה את אלנה באדיל. אלנה, שהייתה בתו של אנתוניו באדיל, ילדה לימים ארבעה בנים ובת.
ביתו של לוי [עריכה]
בשנת 1573 השלים ורונזה את הציור הידוע כיום בשם "הסעודה בביתו של לוי" על הקיר האחורי של חדר האוכל של כנסיית סנטי ג'ובאני פאולו. הציור היה אמור להיות תיאור של הסעודה האחרונה, שהיה מתוכנן להחליף ציור של טיציאן, שנשרף. הציור היה בגובה של למעלה מחמישה מטרים וברוחב של שנים-עשר מטרים, שמתאר עוד חגיגה ונציאנית והיה שיא בציורי הסעודות, אך הפעם כלל הציור לא רק את הסעודה האחרונה, אלא גם חיילים גרמנים, גמדים מצחיקים ומגוון בעלי חיים. ציור זה נשמר גם באינקוויזיציה.
עבודות נוספות [עריכה]
בנוסף לציורי התקרה ולציורי הקיר, ורונזה הציג גם קישוטי מזבח (כגון "הקידוש של סנט ניקולאס", שצויר בשנים 1561 - 1562 ונמצא בגלריה הלאומית בלונדון), ציורים מיתולוגיים ("ונוס ומארס", 1578, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק), ודיוקנאות ("דיוקן אישה", 1555, מוזיאון הלובר בפריז). ורונזה הכין גם סקיצות בעט, בקסת דיו, בציורים מכובסים ואף בגיר.
ורונזה ניהל בית מלאכה משפחתי, שהמשיך להתקיים אחרי מותו בשנת 1588. עבדו בו אחיו בנדטו קליירי, ובניו קארלו קליירי וגבריאל קליירי. מבין תלמידיו היו ג'ובאני בטיסטה זלוטי, ג'ובאני אנטוניו פאסולו, ולואיג'י בנפטו.
אינדקס עבודות [עריכה]
| שם הציור | שנים שבמהלכן צויר | סוג | גודל | מקום הציור כיום |
|---|---|---|---|---|
| "הקדוש אנתוני מושפע מהשטן" [1] | 1552-1553 | שמן על קנבס | 198X151 ס"מ | המוזיאון לאמנויות, קאהן, צרפת |
| "זאוס מגרש את המושחתים" | 1553 | שמן על קנבס | 650X330 ס"מ | מוזיאון הלובר |
| "הקדוש מארק מכתיר את האדיבות" [2] | 1554 | שמן על קנבס | 330X317 ס"מ | מוזיאון הלובר |
| "הכתרת הבתולין" | 1555 | שמן על קנבס | - | סאן סבסטיינו, ונציה |
| "דיוקן של אישה" | 1555-1560 | שמן על קנבס | 119X103 ס"מ | מוזיאון הלובר |
| "הבשורה" | 1555 | שמן על קנבס | 193X291 ס"מ | גלריית אופיצי |
| "ישו בין רופאים במקדש" | 1558 | שמן על קנבס | 236X430 ס"מ | מוזיאון הפראדו |
| "תפיסת הבתולין" | 1558 | שמן על קנבס | 340X455 ס"מ | כנסיית סנטי ג'ובאני פאולו, ונציה |
| "החתונה בקנה" | 1560 | שמן על קנבס | 207X457 ס"מ | גלריית גמאלדגלרי, ברלין |
| "דיוקן של גבר" | 1560 | שמן על קנבס | 102X102 ס"מ | מוזיאון לאומנות, בודפשט |
| "בקכוס נותן יין לגבר" [3] | 1560-1561 | פרסקו | - | וילה בארבארו, מאסר, איטליה |
| גיוסטיניאנה גיוסטיניאני עם האחות שלה | 1560-1561 | פרסקו | - | וילה בארבארו, מאסר |
| "ונוס ואדוניס" [4] | אחרי 1561 | שמן על קנבס | 123X174 ס"מ | הגלריה הלאומית, אאוגסבורג |
| "בתולין בתהילה עם הקדוש" | 1562 | שמן על קנבס | - | סאן סבסטיינו, ונציה |
| "הקדוש יוחנן המטיף הבפטיסטי" [5] | 1562 | שמן על קנבס | - | גלריה בורגזה |
| "מאדונה מומלכת עם קדושים" [6] | 1562 | שמן על קנבס | 339X191 ס"מ | הגלריה האקדמית, ונציה |
| "החתונה בקנה" | 1564 | שמן על קנבס | 666X990 ס"מ | מוזיאון הלובר |
| "משפחה קדושה וקדושים" | 1564 | שמן על קנבס | 328X188 ס"מ | הגלריה האקדמית, ונציה |
| "מארק ומרקלין הקדושים מובלים למות קדושים" [7] | 1565 | שמן על קנבס | - | סאן סבסטיינו, ונציה |
| "מות הקדושים של סבסטיאן הקדוש" ref> | 1565 | שמן על קנבס | - | סאן סבסטיינו, ונציה |
| "משפחת דריווש לפני אלכסנדר" [8] | 1570 - 1565 | שמן על קנבס | 236.2X475.9 ס"מ | הגלריה הלאומית, לונדון |
| "דיוקן של דניאל בארבארו" [9] | 1565-1567 | שמן על קנבס | 121X105.5 ס"מ | רייקסמוזיאום |
| "משל האהבה: אי נאמנות" | 1570 | שמן על קנבס | 191X191 ס"מ | הגלריה הלאומית, לונדון |
| "תחיית המתים של הנצרות" | 1570 | שמן על קנבס | 136X104 ס"מ | גלריית גמאלדגלרי, ברלין |
| "מציאת משה" | 1570-1575 | שמן על קנבס | - | המוזיאון להיסטוריה אומנותית, וינה |
| "דיוקן של פיסול" | 1570 - 1585 | שמן על קנבס | 110.5X89 ס"מ | מוזיאון המטרופוליטן לאמנות |
| "קרב לפנטו" [10] | 1572 | שמן על קנבס | 169X137 ס"מ | הגלריה האקדמית, ונציה |
| "סעודה בביתו של לוי" | 1573 | שמן על קנבס | 555X1280 ס"מ | הגלריה האקדמית, ונציה |
| "מות הקדושים של ג'אסטין הקדושה" [11] | 1573 | שמן על קנבס | 103X113 ס"מ | גלריית אופיצי |
| "קרס נותנת כבוד לוונציה" [12] | 1575 | שמן על קנבס | 309X328 ס"מ | הגלריה האקדמית, ונציה |
| "חתונתה המיסטית של הקדושה קטרין" [13] | 1575 | שמן על קנבס | 337X241 ס"מ | הגלריה האקדמית, ונציה |
| "משל האהבה: אי נאמנות" | 1575 | שמן על קנבס | 187X188 ס"מ | הגלריה הלאומית, לונדון |
| "ונוס, מרס וקופידון על סוס" | 1575 | שמן על קנבס | 47X47 ס"מ | גלריה סאבודה, טורינו |
| "פייטה" [14] | 1576-1582 | שמן על קנבס | 147X115 ס"מ | הארמיטאז' |
| "ונוס ומרס מאוחדים על ידי אל האהבה" | 1578 | שמן על קנבס | 205.7X161 ס"מ | מוזיאון המטרופוליטן לאמנות |
| "הרמס, הרסה ואגלאולוס" [15] | 1576-1584 | שמן על קנבס | 232.4X173 ס"מ | מוזיאון פיצוויליאן, קיימברידג' |
| "האונס של אירופה" [16] | 1580 | שמן על קנבס | 240X303 ס"מ | ארמון הדוג'ה, ונציה |
| "ישו והקנטוריון"[17] | 1580 | שמן על קנבס | 99.2X130.8 ס"מ | מוזיאון טולדו לאומנות, אוהיו |
| "לוקרטיה" [18] | שנות ה-80 של המאה ה-15 | שמן על קנבס | 109X90.5 ס"מ | המוזיאון להיסטוריה אומנותית, וינה |
| "ישו בגן נתמך על ידי מלאך" | 1580 | שמן על קנבס | 80X108 ס"מ | גלריית האומנות ברירה, מילאנו |
| "הקדוש אנתוני מטיף לדג" | 1580 | שמן על קנבס | - | גלריה בורגזה, רומא |
| "החיזיון של הלנה הקדושה" [19] | 1580 | שמן על קנבס | 166X134 ס"מ | מוזיאון הוותיקן |
| "משל החוכמה והכוח" | 1580 | שמן על קנבס | 214.6X167 ס"מ | מוזיאון הפריק קולקשן, מנהטן |
| "יהודית והולופרנס" [20] | 1580 | שמן על קנבס | 195X176 ס"מ | גלריית דלפאסו רוסו, ג'נובה |
| "אנשי מירה מקבלים את ניקולאס הקדוש" [21] | 1582 | שמן על קנבס | קוטר: 198 ס"מ | הגלריה האקדמית, ונציה |
| "האפותיאוזה של ונציה" | 1585 | שמן על קנבס | 904X579 ס"מ | ארמון הדוג'ה, ונציה |
| "המרת הדת של פאנתלון הקדוש" [22] | 1587 | - | - | כנסיית סאן פאנתלון, ונציה |
| "דיוקן של אגוסטינו בארבאריגו [23] | - | שמן על קנבס | 60X48 ס"מ | מוזיאון לאמנות, בודפשט |
| "הטבלה ומשיכה לנצרות" | - | שמן על קנבס | 245X450 ס"מ | גלריית האמנות ברירה, מילאנו |
| "דיוקן של אישה ונציאנית" | - | שמן על קנבס | 117.3X100.8 ס"מ | פינקותנק הישנה, מינכן |
| "סוזאנה באמבטיה" [24] | - | שמן על קנבס | 198X198 ס"מ | מוזיאון הלובר |
הערות שוליים [עריכה]
- ^ הקדוש אנתוני היה אבי הנצרות המנזרית
- ^ הקדוש מארק חיבר כנראה את הבשורה על-פי מרקוס
- ^ בקכוס הינו אל היין במיתולוגיה הרומאית
- ^ אדוניס הינו דמות מפורסמת במיתולוגיה היוונית
- ^ הקדוש יוחנן הינו יוחנן המטביל
- ^ מאדונה הינה מרים, אם ישו
- ^ מארק ומרקלין הם שני אחים תאומים, שהוצאו להורג כיוון שלא הסכימו להקריב קורבן לאלים הרומאים ומאוחר יותר הוכרזו כקדושים
- ^ דריווש השלישי נלחם מול אלכסנדר הגדול בקרב איסוס שלאחריו רוב משפחת דריווש נשלחה לכלא, דריווש השלישי עצמו נרצח במלחמה מול אלכסנדר
- ^ דניאל בארבארו היה עוזרו של ויטרוביוס וקרדינל
- ^ קרב לפנטו היה קרב ימי בין האימפריה העות'מאנית לבין איחוד של ונציה, ספרד ומדינת האפיפיור, ונקרא על שם המיצר בו נלחמו, מיצר לפנטו
- ^ ג'אסטין נרצחה ברדיפות דיוקלטיאנוס בשנת 304 לספירה ככל הנראה
- ^ קרס היא אלת האדמה והתבואה במיתולוגיה הרומית, מקבילה לדמטר במיתולוגיה היוונית
- ^ הקדושה קטרין ביקרה את מקסנטיוס, שהכניס אותה לכלא ומאוחר יותר הוצאה להורג באמצעות גלגל שבירה
- ^ פייטה הוא תיאור מריה שמערסלת את ישו המת
- ^ הרמס הוא אל יווני, הרסה ואגלאולוס הן דמויות במיתולוגיה היוונית
- ^ אירופה היא דמות במיתולוגיה היוונית, על פי האגדה, זאוס התאהב במראה וחשב לאנוס אותה, אך בסופו של דבר פיתה אותה והביא אותה לכרתים שם המליך אותה למלכה הראשונה של האי
- ^ קנטוריון הייתה דרגה בצבא הרומי
- ^ לוקרטיה הייתה רומאית שנאנסה על ידי בן המלך סופרבוס, בעקבות האונס, לוקיוס יוניוס ברוטוס, קרוב משפחה של לוקרטיה, הוביל מרד שהפיל את סופרבוס מהשלטון
- ^ הלנה הקדושה הייתה אשת הקיסר כלורוס, במסגרת תפקידה עלתה לישראל לחפש את הצלב שעליו נצלב ישו, היא הביאה להטבלתו של יהודה והקימה כנסיות בארץ
- ^ הולופרנס היה שר הצבא האשורי, ובדרכו לירושלים צר על בית אל, יהודית, פיתתה אותו, וכשהשתכר ונרדם היא כרתה את ראשו, דבר שהוביל לנסיגת הצבא האשורי מיהודה
- ^ ניוקלאס, שהיה הבישופ של מירה, התנגד לדעותיו של אריוס, הכומר של אלכסנדריה, ואף בפגישה איתו הוא סטר לו והפיל אותו על הרצפה, כתוצאה מכך נכלא והוצא להורג מאוחר יותר
- ^ על פי האגדה, פאנתלון שיחרר את עבדיו וחילק את רכושו, מספר קולגות שלו, שלא קיבלו ממנו דבר, הפיצו עליו שקרים במהלך רדיפת דיוקלטיאנוס והוא הוצא להורג בשריפה
- ^ אגוסטינו בארבאריגו היה האיש העשיר בוונציה מ-1486 ועד מותו, 1501
- ^ סוזאנה הקדושה הייתה בתו של גבינוס הקדוש, אשר הלך נגד הכנסייה וכתוצאה מכך גם היא הוצאה להורג
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- איזכור יצירותיו של ורוזנה בכתבה באתר האמנות קולקט
