ריצ'רד מילר
 | |
| לידה |
22 במרץ 1875 סנט לואיס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
23 בינואר 1943 (בגיל 67) סיינט אוגוסטין, ארצות הברית |
| מקום לימודים | |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם אמריקאי |
| יצירות ידועות |
Afternoon Tea, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| בן או בת זוג |
Harriette Adams Miller |
  | |
ריצ'רד אדוארד מילר (באנגלית: Richard Edward Miller; 22 במרץ 1875 - 23 בינואר 1943) היה צייר אימפרסיוניסטי אמריקני וחבר במושבה ז'יברני של האימפרסיוניסטים האמריקאים. מילר היה בעיקר צייר פיגורטיבי, הידוע בציוריו של נשים. מילר היה חבר באקדמיה הלאומית לעיצוב בניו יורק וצייר עטור פרסים.[1]
ראשית החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריצ'רד אדוארד מילר נולד וגדל בסנט לואיס, מיזורי, שהייתה אז אחת הערים האמריקאיות הגדולות והמשגשגות. אביו, ריצ'רד לוי מילר, היה מהנדס אזרחי מוערך מפנסילבניה, שהתמחה בגשרים ואמו הייתה ילידת מיזורי. מילר החל לצייר בילדותו ועבד תחילה כעוזרו של ג'ורג' אייכבוים, צייר דיוקנאות.
הוא למד אמנות בבית הספר לאמנויות יפות באוניברסיטת וושינגטון, תחילה בשיעורי ערב בשנת 1891, אחר כך כסטודנט מלא בשנת 1892. זה היה בית הספר הראשון לאמנות בארצות הברית שהיה חלק מאוניברסיטה. שיטת הלימוד הסתמכה על תוכנית הלימודים הצרפתית באמנויות. הקורסים שהוא לקח בציור, דוגמנות, רישום, אנטומיה אומנותית, פרספקטיבה וקומפוזיציה היו דומים מאוד למה שתלמיד בצרפת היה מקבל באותה תקופה. מילר היה ידוע במוסר העבודה שלו והצטיין בבית הספר לאמנויות יפות, שם למד אצל הלסי אייבס, המנהל הראשון של בית הספר ואולי לוטון פרקר.
היריד העולמי בשיקגו התרחש בזמן שמילר למד בסנט לואיס. הוא הגיע ליריד וראה את אלפי היצירות המוצגות בתערוכה, כולל יצירות של אמני התנועה האמריקאית המתעוררת ובית הספר הטונליסטי.
במהלך חמש שנותיו בבית הספר לאמנויות, מילר זכה ברבים מהפרסים והחל להציג בתערוכות באופן מקומי בשנת 1894. מכיוון שבית הספר היה קשור למוזיאון לאמנות יפה בסנט לואיס ובשטח הקמפוס של בית הספר, היו לתלמידים ההזדמנות לראות עבודות היסטוריות חשובות כמו גם תערוכות שכללו יצירות מתנועות עכשוויות כמו טונאליזם דרך יצירותיו של ג'ון לה פרגה, (1835–1910), ואימפרסיוניזם אמריקני דרך יצירותיו של תאודור רובינסון, (1892–1896), אשר עבודותיו הוצגו שם ב־1895-1896.
באוניברסיטת וושינגטון למד מילר אצל אדמונד ה. וורפל, שחזר מפריז, ושעבודותיו שלו הושפעו מאוד מאסכולת ברביזון הצרפתית וכן מיצירותיו של ג'יימס אבוט ויסלר. בגלל האוריינטציה של מוריו והפופולריות של הטונליזם, עבודותיו הראשונות של מילר היו נופים רגועים, טונליסטיים באוריינטציה. [4] בשנת 1897 עבד כמאייר בעיתון סנט לואיס פוסט וחסך כסף לנסוע לפריז כדי להמשיך את לימודיו. לאחר מכן הוענקה לו המלגה הראשונה בפריז שהוענקה על ידי האגודה לסטודנטים לאמנויות יפות בסנט לואיס.[2]
כאשר מילר נסע לפריז הוא כבר היה צייר מיומן והתקדם במהירות באקדמיה ז'וליאן, האקדמיה הפרטית בה למדו הוא ואמנים אמריקאים רבים אחרים. הוא חי באורח צנוע עם סטודנטים אחרים בגדה השמאלית. שם הוא הכיר את הצייר משיקגו, לוטון פרקר, שעזר לו להתחיל בפריז. עבודותיו של מילר הוערכו על ידי ז'אן-פול לורנס ובנג'מין קונסטנט, שני ציירים מוכשרים שהיו בעלי מוניטין מצוין. העבודות הגדולות והשאפתניות שמילר הפיק בתחילת המאה היו בעיקר סצנות של חיי בתי הקפה בפריז. בעבודות אלה הנציח נשים פריזיות מסוגננות, הדמויות מטופלות בציור באופן מדוקדק ורק אזורים מסוימים ברקע צבועים בצורה לא ברורה.
בז'יברני[עריכת קוד מקור | עריכה]
נראה כי מילר פנה ליצירות דקורטיביות מאוד של נשים צעירות ומושכות בשמלות מפוארות או קימונו, בערך בשנת 1904 ואלו העבודות שהוא התפרסם בהן. הוא בילה בקיץ במושבה האומנים האמריקאית בז'יברני, שצמחה סביב אחוזתו של קלוד מונה בערך בשנת 1906, שם התיידד עם פרדריק קארל פריסקה, צייר אימפרסיוניסטי אמריקאי.[3]
בעוד שחלק מהאמנים האמריקנים בז'יברני לימדו, רוב ההדרכה שלהם הייתה לא פורמלית. לעומת זאת, מילר היה בעל מוניטין מצוין כמורה וכמה מתלמידיו הלכו אחריו לז'יברני. באותו קיץ הוא פגש ציירת צעירה ממיין, הרייט אדמס, שלימים תהפוך לאשתו. מילר חזר לעיר הולדתו סנט לואיס באביב 1910, אך לא ידוע כמה זמן הוא נשאר שם - ככל הנראה כמה חודשים בלבד - מכיוון שהוא שב לז'יברני באותו קיץ.
חזרה לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מילר חזר לארצות הברית כנראה סביב תקופת מלחמת העולם הראשונה. בגלל הידידות שלו עם גאי רוז בז'יברני, מילר עבר לחוף המערבי לפסדינה כדי ללמד בבית הספר לאמנות. הוא ישב שם מספר שנים, ועבר ב 1917 לפרובינסטאון, מסצ'וסטס.
בציורים האימפרסיוניסטים שלו, ניתן להבחין בין היצירות שנעשו בפריז - הן היו בדרך כלל בטונליות כהה יותר, לבין העבודות בצבעים בהירים שנעשו בז'יברני, בתקופה הקצרה ששהה בפסדינה ובהמשך ימיו בפרובינסטאון, מסצ'וסטס.
מילר צייר נופים מדי פעם, אך הם היו נדירים. הוא המשיך לצייר את הנושא האהוב עליו - נשים. הן הוצגו בציוריו לעיתים קרובות כשהן מביטות במראה או עם שרשרת בידיהן. פעמים צייר אותן בפעילות כל שהיא.
באחרית ימיו, ציוריו נעשו בצבעים כהים יותר, וקודרים בנושאים שצייר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kane, Marie Louise, A Bright Oasis: The Paintings of Richard Miller, New York: Jordan Volpe Gallery, 1997
- ^ Cape Cod Mourns Richard E. Miller (obituary) Provincetown Advocate, January 28, 1943, front page
- ^ Giverny Impressionism Website