רכבת על גלגלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Autonomous Rail Rapid Transit (ART)
智能轨道快运系统 (智轨)
"רכבת על גלגלים"
"רכבת על גלגלים"
מאפיינים כלליים
נקרא גם "רכבת על גלגלים"
רכבת אוטונומית מהירה
יצרן CRRC
שנות ייצור 2017–הווה
סיווג אוטובוס מפרקי מונחה
אורך 31.64 מטר
רוחב 2.65 מטר
גובה 3.4 מטר
מפרט טכני
מהירות מרבית 70 קמ"ש
טווח נסיעה 40 ק"מ

"רכבת על גלגלים" (באנגלית: Autonomous Rail Rapid Transit‏ – ART) היא סוג של מערכת הסעת המונים המבוססת על אוטובוסים ארוכים מונחי לידאר. המערכת פותחה על ידי התאגיד CRRC הסיני והוצגה ב-2 ביוני 2017.

המוצר תואר כהכלאה בין אוטובוס וחשמלית. ההופעה החיצונית של כלי הרכב, המורכב משלושה עד חמישה קרונות המחוברים במפרקים, משלבת את הגמישות של אוטובוס דו-מפרקי עם הקיבולת של רכבת קלה או חשמלית. על אף שהמערכת מוגדרת "אוטונומית" באנגלית, הדגמים שיוצרו עד כה כוללים תא נהג ודורשים הפעלה של אדם.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי ART בנסיעת מבחן
פנים ה-ART הפועל בעיר ייבין (אנ') שבסין

אורכו של אוטובוס ART הוא כ-30 מטרים ועלותו היא כ-2.2 מיליון דולר ליחידה. הכלי יכול לנסוע במהירות של עד 70 קמ"ש ויכול לשאת בין 250 ל-500 נוסעים[1]. ל-ART עיצוב בעל רצפה נמוכה, המאפשר זמן עלייה וירידה קצר, ועמו המתנה קצרה בכל תחנה. בנוסף, בכל ART קיימים שני תאי נהג, אחד בכל צד, המאפשרים נסיעה לשני הכיוונים.

בשנת 2018 נחנך מסלול ART ראשון במרכז העיר זוזו שבסין ואורכו 6.5 ק"מ.

חיישנים וסוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-ART מצויד בחיישנים המאפשרים מעקב אחר סימונים בכביש. ההגה שבתא הנהג מאפשר נהיגה אקטיבית ועקיפה בעת הצורך. ב-ART קיימות גם מערכות למניעת סטייה מנתיב, מערכת התראה בטרם התנגשות ואמצעים אחרים. עוד קיימת גם תוכנת ניווט המתריעה מפני עומסים ומתכננת מסלולים המאפשרים את עקיפתם.

ה-ART מופעל באמצעות סוללות ליתיום-טיטאנט המספקות טווח נסיעה של 40 ק"מ. ניתן להטעין את הכלים באמצעות כבלים הממוקמים בתחנות קצה או בתחנות לאורך הדרך, דבר שיכול לאפשר במסלול מרובה תחנות טווח נסיעה בלתי מוגבל. בתוך 30 שניות של טעינה מתקבלים 3–5 ק"מ של נסיעה, ו-25 ק"מ בתוך 10 דקות טעינה[2].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זמן הקמת תשתיות קצר, שכן כל שנדרש הוא בעיקר סימוני צבע על הכביש והקמת תחנות.
  • היעדר מסילת רכבת מאפשר גמישות במסלולי הנסיעה, המאפשרת עקיפה של עבודות בדרך או של תאונות דרכים.
  • המערכת מקיימת ממשק עם רמזורים ומקבלת בהם עדיפות, ובכך מקוצר זמן הנסיעה.
  • עלויות התחזוקה נמוכות, מכיוון שאין פסי רכבת.
  • השימוש בסוללות מאפשר ויתור על כבלי חשמל שיטעינו את הרכבת לאורך הדרך, ובמקביל יצמצמו את פליטת המזהמים בתוך הערים.
  • ל-ART קיימת היכולת לעקוף כלי רכב אחרים שעוצרים בתחנות אשר מאפשרת יצירת שירותי אקספרס, בדומה לקיים באוטובוסים. מאפיין זה איננו קיים ברכבות קלות בהיעדר סלילת תשתית גדולה נוספת.

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המערכת אינה אוטונומית לחלוטין, דבר שמחייב נהג.
  • המערכת אינה רכבת מלאה, ולכן היא דומה באיכות הנסיעה לאוטובוס רגיל.
  • כלי רכב עשויים להשתלב בנתיבי ה-ART, מה שעלול לעכבה.
  • מכיוון שה-ART מיוצרת על ידי חברה אחת בלבד, מכרז לרכישתה יהיה לא תחרותי.
  • ה-ART זקוק לנתיב רחב יותר מהנהוג ברוחב נתיב עירוני (3.75 מ' מינמלי במקום 3-3.25 מ') לטובת שמירה על מרחקי בטיחות בזמן הנסיעה.
  • ה-ART זקוק למיסעה [דרושה הבהרה]חזקה יותר עקב תוספת המשקל ביחס לאוטובוס רגיל ומיסעה המתוכננת לשימוש עירוני רגיל. חריצות במיסעה נצפו בנתיבי ART הפועלים בסין.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו T1 בעיר ייבין (אנ') שבסין, המופעל על ידי רכבת על גלגלים
קו ART במלזיה

מספר הצעות לקווי רכבת קלה זכו לתחייה כשהן הוחלפו בקווי ART. ממשלת ניו סאות' ויילס שקלה את המערכת כחלופה לרכבת קלה שתחבר בין הפארק האולימפי של סידני ופרמאטה. עם זאת, הועלו חששות בשל העובדה שקיים יצרן אחד בלבד בשוק[3] וגם בגלל שהפיתוח של "אוטובוסים מפרקיים ארוכים" היה "בשלב מוקדם מדי" מכדי שיעמוד ביעדי הפרויקט. לפיכך, הוחלט לסלול קו רכבת קלה שיתחבר לקו רכבת קלה אחר שכבר בסלילה[4].

קבוצת הרכבת הקלה של אוקלנד, במחקרה על חשמליות ללא פסים, מצאה של-ART קיבולת נמוכה יותר מאשר נטען. המפרט הרשמי של ה-ART מניח צפיפות של 8 אנשים למ"ר, בעוד שבמערכות תחבורה מערביות רבות הצפיפות היא של 4 נוסעים למ"ר[5].

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר תוכנן בישראל הקו החום כקו רכבת קלה שיחבר בין הערים: לוד, רמלה, באר יעקב וראשון לציון, אולם בשנת 2019 הוחלט להעביר את הפרויקט מנת"ע לחברת נתיבי איילון ולתכנן מחדש את הקו. במסגרת התכנון מחדש, הוחלט לעשות שימוש במערכת ART[6]. עקב שיקולי עלות ובטיחות[7]. בדצמבר 2021 זכה התאגיד CRRC במכרז לאספקת מספר קרונות לניסויים בישראל. בשל דרישת התאמות תכנוניות לקו (לדוגמה, ה-ART דורשת נתיב רחב יותר ב-25 ס"מ) וכן תקינה ישראלית שלא קיימת כיום למערכת ה-ART, עלול הפרויקט להתעכב בשנתיים לעומת הקמת קו BRT.

באוקטובר 2021, במסגרת ניסויים שנערכו על הכלי במרכז הניסויים הלאומי לתחבורה חכמה של נתיבי איילון באשדוד, הודיע ראש העירייה יחיאל לסרי כי רכבת מסוג זה תצטרף למערך ההיסעים של אלקטרה-אפיקים בקווי Reway (או Ashdod Metro Bus), ותפעל לצד האוטובוסים החשמליים.[8][9][10] לבסוף זה לא התממש עם חנוכת המיזם בתחילת 2022.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רכבת על גלגלים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Why trackless trams are ready to replace light rail, web.archive.org, ‏12 במאי 2019
  2. ^ Track-less train : The transit system uses rubber wheels on a plastic core : Trains without track, נבדק ב-2022-04-09
  3. ^ Matt O'Sullivan, Longer commute, inconvenient, not competitive: Internal report raises trackless tram concerns, The Sydney Morning Herald, ‏29 בדצמבר 2020 (באנגלית)
  4. ^ Tom Rabe, Missing link in Sydney’s light rail back on track, The Sydney Morning Herald, ‏14 ביוני 2021 (באנגלית)
  5. ^ Auckland Light Rail Group, Trackless Tram Overview, 2021
  6. ^ הכירו את ה'רכבת על גלגלים'. מתוך המהדורה המרכזית בכאן 11, באתר יוטיוב, ‏10 ביוני 2022
  7. ^ אתר למנויים בלבד עומר כרמון, משרד התחבורה מצא כי רכבות על גלגלים בטוחות ויעילות יותר — ואז בחר באגד, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2022
  8. ^ מקדמים את הבאת הרכבת החשמלית על גלגלים לאשדוד, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
  9. ^ ישראל אוחיון, רכבת חשמלית על גלגלים בדרך לאשדוד, באתר אשדוד אונליין, ‏25 באוקטובר 2021
  10. ^ לניסוי בישראל: רכבת חשמלית על גלגלים שתסיע עד 500 נוסעים, באתר PORT2PORT, ‏10 במרץ 2021