תחבורה ציבורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוטובוס המסיע תלמידים לבית-הספר בארצות הברית

תחבורה ציבורית (ראשי תיבות: תח"צ) היא שם כללי למערך תחבורה המסיע אנשים שלא ברכבם הפרטי. במקרים רבים נמצא מערך התחבורה הציבורית בפיקוח ממשלתי או עירוני. התחבורה הציבורית פועלת במקביל בתוך הערים וכן בדרכים בין-עירוניות ומחולקת למערכי הסעת המונים ולמערכי הסעת נוסעים בודדים, בנתיב מוגדר מראש או במסלול מותאם. לקווי התחבורה הציבורית לוחות זמנים קבועים, בהתאם לתכיפות ותדירות השימוש בהם.

תחבורה ציבורית ממונעת החלה את דרכה לפני הרכב הפרטי. המצאת רכבות הקיטור והחשמליות (הקרויות כיום רכבות קלות) במאה ה–19 הביאו לפריצת דרך בתחום התחבורה. אולם לאחר המצאת הרכב הפרטי, שהיה בזמנו נוח יותר, הפופולריות של התחבורה הציבורית ירדה בצורה משמעותית.

יתרונותיה של התחבורה הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחבורה בת קיימא
  • בטיחות - התחבורה הציבורית מהווה כלי חשוב בהפחתת תאונות הדרכים, והורדת מכוניות מהכביש.
  • הפחתת זיהום אוויר - התחבורה הציבורית ובמיוחד כזו המוּנעת באמצעות חשמל בלבד (דוגמת רכבות), כמעט ואינה מזהמת בתוך העיר שכן ייצור החשמל נעשה בתחנות מזהמות המרוחקות בדרך כלל ממנה, וזאת בניגוד לרכב הפרטי המונע בדלק.
  • הפחתת עומסי תנועה - התחבורה הציבורית מאפשרת להביא להורדת העומסים בכבישים והפחתת גודשי התנועה ובמיוחד הפקקים, בהם עמידה ממושכת של רכבים והתקדמות איטית שלהם גורמת לבזבוז זמן ולהגדלת זיהום האוויר. התחבורה הציבורית מהווה פתרון יעיל ובטוח להורדת עומסי התנועה באגדי ערים וביניהם, ובנוסף ישנה חשיבות רבה לתחבורה הציבורית בתופעת היוממות בה העובדים בעיר מגיעים אליה מפרברים וערים שכנות. דוגמה טובה לכך היא התחבורה הציבורית בברלין, אמסטרדם, פריז, ניו יורק, לונדון ובערים רבות אחרות, בהן הפכה התחבורה הציבורית לתחליף לרכב הפרטי.

מערכות התחבורה הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת להסעת המונים הוא כינוי לעמוד השדרה של התחבורה הציבורית, המורכב מכלי תחבורה רבי-קיבולת, הפועלים בתדירות גבוהה לאורך צירי תנועה עתירי ביקוש ומטרתם היא בעיקר לספק מענה לכניסה אל המטרופולינים בשעות הבוקר וליציאה מהם אחר הצהריים ובערב. מערכת להסעת המונים מבוססת לרוב על תשתית מסילתית. בהגדרה זו נכללים רכבת פרוורים, רכבת קלה ורכבות עירוניות שונות. לעתים משמשות גם רכבות לטווחים ארוכים יותר כמערכת להסעת המונים.

סוג נוסף של תחבורה ציבורית העונה להגדרה זו הוא הגראנדבוס, שהוא למעשה אוטובוס גדול ממדים הנוסע על הכביש הנועד לתת פתרונות למקומות בהם הוחלט שלא להקים תשתית מסילתית (משיקולים טופוגרפיים, כלכליים, פוליטיים ואחרים). פתרון זה כולל הקמת מסלוליים ייעודיים לכלי רכב אלו והתאמת כל תנאי הדרך עבורם, לדוגמה: מתן עדיפות בצמתים.

במדינות רבות, יעילות התחבורה הציבורית משופרת על ידי קישור בין סוגים שונים של תחבורה ציבורית, כגון על ידי התאמת לוחות הזמנים של אוטובוסים ורכבות, על מנת ליצור מעברים נוחים בין השימוש בהם (כגון מעבר בין רכבת בין עירונית, לאוטובוס עירוני או לרכבת קלה). בנוסף לכך, תחבורה ציבורית מפותחת מתאפיינת גם בכרטוס משולב (קרוי גם כרטוס משותף), בהן הנוסע רוכש כרטיס אחד לצורך הגעה למקום מסוים, גם אם זה כרוך במעבר בין סוגי תחבורה שונים של חברות שונות.

מדדי יעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדדי יעילות הם כלל הכלים הניתנים למדידה, המהווים ממד מספרי בר-השוואה בין רשתות תחבורה ציבורית שונות (וזאת בשונה מאמצעים שאינם מדעיים, כמו סקרי שביעות רצון, המשמעותיים גם הם לאיכותה של התחבורה הציבורית).

ישירוּת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישירוּת היא היחס בין מסלול הנסיעה שאדם ממוצע היה נוסע ברכבו הפרטי, לבין המסלול אותו הוא נאלץ לעשות באמצעות תחבורה ציבורית. המסלול הוא כמעט בהכרח ארוך יותר, אך לא בהכרח איטי יותר. במדידת הישירות מובא בחשבון לא רק אורך המסלולים, אלא גם מהירות הנסיעה הממוצעת בהם. כך לדוגמה ייתכן שרכב פרטי יעשה מסלול בן 4 קילומטרים בדרך מהירה, ואילו קו האוטובוס המקביל יעשה את אותו המסלול בדרך עירונית, ומכאן שמדד הישירות של אותו קו אוטובוס מראה על חוסר יעילות.

כמות מעברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות מעברים היא מספר ההחלפות שנדרש אדם ממוצע לבצע במערכת הקווים הנתונה על מנת להגיע ממוצא ליעד. בניגוד לדעה המקובלת, כמות מעברים גדולה יותר אינה פוגמת בהכרח בזמן הנסיעה מדלת לדלת, שכן על מנת לספק למגוון רחב של אנשים כמות החלפות מינימלית יש צורך בכמות קווים גדולה, וכפועל יוצא מכך תדירות נמוכה משמעותית מזו שניתן היה לאפשר עם מספר קווים מצומצם. לכן המטרה היא למצוא את האיזון בין השניים. המגמה הכללית היא צמצום כמות הקווים לטובת תדירות גבוהה יותר.

עם זאת, חשוב לציין שמערכות תחבורה ציבורית מאלצות לעתים את הנוסע לשלם עבור כל מעבר כזה. מצב זה אינו נחשב למצב תקין, וכאשר הוא קיים הוא הופך את מדד כמות המעברים לקריטי במיוחד, ובכך גם מאלץ את הרשת להפעיל קווים פחות יעילים. האינטגרציה בין כל אמצעי התחבורה ושילובם במידת האפשר למערכת כרטוס אחת, מקלה על הנוסע ומגבירה את מידת האטרקטיביות של הנסיעה בתחבורה ציבורית. רוב המדינות המערביות מפעילות מערכות כרטוס משותפות מזה שנים רבות.

תדירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התדירות היא פרק הזמן הממוצע החולף בין שתי יציאות של אותו הקו מתחנת המוצא שלו, לחליפין מקובל למדוד זאת גם כמספר הנסיעות בשעה כלומר קו שתדירותו היא כל 5 דקות, הוא קו שתדירותו 12 נסיעות בשעה. לתדירות חשיבות מכרעת באמינות התחבורה הציבורית בעיניי הציבור, וממנה גם נגזר זמן ההמתנה הממוצע בתחנה, שהוא מהווה את אחד מהגורמים המכריעים בהחלטה האם להשתמש בתחבורה הציבורית או ברכב הפרטי.

כיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיסוי הוא מדד נתון באחוזים עבור מרחק נתון. מקובל לקבוע מרחק זה בערכים שבין 300 ל-600 מטרים. כיסוי הוא השטח היחסי מתוך סך כל השטח הנבדק הנמצא לכל היותר באותו מרחק נתון שנקבע מכלל תחנות ההסעה. ככל ששטח הכיסוי גדול יותר כך תידרש בממוצע פחות הליכה מתחנות ההסעה אל היעדים ולהפך. עם זאת, אחוזי כיסוי גבוהים מידי (השואפים ל-100%) מלמדים ברוב המקרים על קיומם של קווים מפותלים ואיטיים הנכנסים לרחובות צרים ושוליים, וכך נפגע מאוד מדד הישירות. לכן המגמה היא לשאוף לאחוזי כיסוי של 90%-95%. באופן גרפי מושג המדד על ידי שרטוט מעגלים ברדיוס המרחק הנתון מסביב לכל תחנות ההסעה, וחישוב סך כל שטח המעגלים (תוך התחשבות בשטחים חופפים, כמובן).

הכיסוי הוא מדד המשמש בעיקר לבחינת יעילות מערך קווים פנים עירוני, אך הוא רלוונטי לעתים גם לשירות למרחקים גדולים יותר.

זמינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמינות היא הכיסוי עבור תדירות מינימלית מותרת. לדוגמה: אחוזי הכיסוי המתקבלים כאשר מביאים בחשבון רק את מניין הקווים שתדירותם כל 15 דקות לפחות. לעתים חברות תחבורה ציבורית נוהגות להוסיף קווים ארוכים ומפותלים בתדירות נמוכה מאוד, רק על מנת להגדיל את אחוזי הכיסוי של אותו אזור. מדד זה בא לנטרל את השפעת הקווים השוליים ולבחון את איכות השירות של הקווים התדירים בלבד.

תיאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאום, בשונה משאר המדדים, אינו ניתן למדידה חד משמעית כנתון מספרי, אך עדיין ניתן להערכה כללית. תיאום הוא בחינה של רמת התזמון בין אמצעי התחבורה השונים. לדוגמה: האם אוטובוס כלשהו מגיע בזמן לתחנת הרכבת כדי שהנוסעים יוכלו לעבור לרכבת במינימום הזמן הדרוש, או שמא הוא מקדים באופן קיצוני או מגיע לאחר צאת הרכבת, ובכך הופך ללא רלוונטי עבור הנוסעים.

זמן נסיעה מדלת לדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן הנסיעה מדלת לדלת הוא המדד הניתן למדידה החשוב ביותר של התחבורה הציבורית. הוא קובע את הזמן הדרוש לאדם להגיע מדלת ביתו לדלת מקום עבודתו (ומכאן שמו). מדד זה מביא בחשבון את כל הגורמים המתוארים כאן, וגורמים נוספים המורכבים יותר למדידה:

  • זמן ההליכה מהבית לתחנת האוטובוס
  • זמן ההמתנה הממוצע לאוטובוס (וכן, היכולת להעריך את זמן הגעתו ולמנוע המתנה מיותרת)
  • זמן הנסיעה, בהתחשב בכל גורמי הדרך
  • הזמן הדרוש להחלפות קווים או כלי תחבורה, אם נדרש (וכן, כמות מרווח הביטחון שהרשת מאלצת לקחת לשם כך), לרבות הליכה, אם נדרשת.
  • זמן ההליכה מתחנת הירידה האחרונה ליעד

זמן הנסיעה מדלת לדלת בתחבורה ציבורית יחשב ליעיל כאשר הוא לכל הפחות מתקרב לזמן הנסיעה מדלת לדלת באמצעות רכב פרטי, ויחשב להצלחה גדולה יותר ככל שהוא קטן ממנו. במקרים מסוימים זמן הנסיעה מדלת לדלת יכול להיות קצר ב-50% ויותר לעומת הרכב הפרטי, ואת זאת ניתן להשיג לרוב רק באמצעות תחבורה מסילתית

בהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהירות, גם היא לא ניתנת להגדרה מספרית של ממש, אך קיימים כמה כללים החיוניים לשמירה עליה. הבהירות היא יכולתו של הנוסע לתכנן נסיעה בקלות יחסית, ללא צורך בתכנון מדוקדק מראש, ואף באופן ספונטני.

  • שאיפה לסימטריה בין שני כיווני הנסיעה של אותו הקו
  • היצמדות לצירי תנועה ככל הניתן, ולא למסלולים שרירותיים ומתפתלים
  • מוקד מידע משותף לכלל מפעילי התחבורה הציבורית באזור מסוים
  • מספר קווים שאינו גדול מידי, וכן הימנעות מיצירת כמות גדולה של חלופות
  • מספור עקבי של הקווים, באופן שיהיה ניתן להסיק מסלול של קו במקרים מסוימים על סמך מספרו
  • שילוט ברור ככל שניתן בתחנות ההסעה (מפות, לוחות זמנים, ואף תצוגה דיגיטלית בזמן אמת על זמני ההגעה)

אמצעי התחבורה הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחבורה ציבורית

אוטובוס (אוטובוס ארוךאוטובוס קומתייםאוטובוס נמוך-רצפהמיניבוסאוטובוס בית ספרטרוליבוסדיליז'נס) • רכבת נוסעים (מהירהפרווריתבינעירוניתדו-קומתיתרכבת קלהרכבת תחתיתמונוריילפוניקולררכבל) • מונית שירותמטוס נוסעיםאוניית נוסעים (מעבורתרחפתואפורטו)


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]