איש קש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רכישת קש)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במשפט ובכלכלה, איש קש הוא אדם המשמש כצד בעִסקה, אף שאין לו עניין אישי בה, והוא עושה זאת למען צד שלישי.

מטרות השימוש באיש קש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים רבים השימוש באיש קש הוא כדי להסתיר את מעורבותו של הצד השלישי באותה עסקה או פעילות. סיבת ההסתרה עשויה להיות איסור חוקי על הרוכש האמיתי לרכוש את הנכס שבעסקה (למשל עקב עבר פלילי), או כדי למנוע מהמוכר להעלות את מחיר הנכס, כפי שהיה עושה אילו ידע את זהות הרוכש.

איש קש עשוי להיות גם אדם שנכנס להתחייבויות בשם צד שלישי, כאשר אין לו די אמצעים לפורען, למרות שהוא עלול להיות הצד הנתבע. הסיבה לשימוש כזה באיש קש יכולה להיות רצונם של מפעיליו למנוע מעצמם חשיפה לתביעות. איש קש כזה עשוי, למשל, להקים חברה ולהתחייב בשמה, או לקבל הלוואת משכנתא על נכס שאינו בבעלותו.

לשימוש באיש קש עלולות להיות במקרים מסוימים השלכות משפטיות על עצם העִסקה או על המעורבים בה, עד כדי הרשעתם בפלילים, למרות שהשימוש באיש קש כשלעצמו אינו בהכרח בלתי חוקי.

לעתים השימוש באיש קש נועד כדי לעמוד בדרישה של החוק המשמשת, למעשה, כאות מתה. כך, למשל, דורש המשפט המקובל כי בעלות משותפת במקרקעין תהיה רק למי שרכשו את הזכות במקרקעין באותו הזמן‏‏‏[1]. כאשר זוג נישא, והבעל רוצה להפוך את אשתו לשותפה ברכושו, אינו יכול לעשות זאת, כי אם יעניק לה חצי מהרכוש, לא תתחיל בעלותם באותו הזמן. פתרון מקובל הוא להעביר את הרכוש כולו לצד שלישי (לרוב עורך הדין המטפל בעסקה), שהוא איש קש, על מנת שזה יעביר את הרכוש בחזרה לידי בני הזוג, וכך תתחיל בעלותם המשותפת במקרקעין באותו הזמן.

מקור המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של המונח בכך שבעבר השתמשו בבובת קש כדי לדמות אויב בקרב חרבות, או בניסויים של יצרני חרבות.

רכישת רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכישת קש היא בלתי חוקית כשלעצמה ברוב המקרים, כאמור להלן. עם זאת, אדם יכול לרכוש רכב עבור מישהו אחר שבשל אשראי גרוע אינו יכול לרכוש אותו בעצמו. רכישה זו הינה חוקית, אך ברוב המוסדות הפיננסיים יש מדיניות קפדנית מאוד לגבי שיטה זו. הרוכש המקורי יהיה אחראי לכל החוב, גם אם הוא לא יוכל לגבות את החוב ו/או להשיב לעצמו את המכונית מהצד השני.

נשק חם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכישת קש משתמשים לעתים קרובות כשרוצים לקנות נשק באופן בלתי חוקי.

בהקשר של החוקים הפדרליים לנשק בארצות הברית, רכישת קש מוגדרת ככל רכישה מסוחר שבידו רישיון פדרלי למכירת לכלי נשק, כשהקונה שמבצע את העסקה משמש כשליח עבור אדם אחר. החוק אינו מבחין בין מי שרוכש נשק עבור אדם שנאסר עליו מבחינה משפטית לרכוש או להחזיק נשק, ובין מי שלא נאסר עליו.

ככל הנראה, החל משנת 1975 החליטו אנשי הרשות לאכיפת נושאי האלכוהול, הטבק, הנשק, וחומרי הנפץ שסוחר נשק שמוכר לקונה לגיטימי עשוי בכל זאת להיות כפוף לתביעה או ביטול רישיון אם הוא יודע שאדם זה מתכוון להעביר את הנשק לתושב חוץ או לאנשים אחרים שנאסר עליהם לרכוש נשק. עמדה זו, שאף פעם לא פורסמה ברישום הפדרלי, מנוגדת לרמזים שפקידי הרשות נתנו לקונגרס שמכירות אלו לא היו בניגוד לחוק הקיים. לא רק שסוכני ה-ATF לא יידעו את הסוחרים על עמדה זו, הם גם יצאו לבצע מעצרים המוניים על רכישות קש, ושלחו סוכנים סמויים כדי להדיח את הסוחרים לעבור על החוק.

בארצות הברית, רכישות קש הם עבירה על החוק הן לרוכש הקש והן לקונה האמיתי על פי החוק משנת 1968 לפיקוח על מכירת כלי נשק. אחת השאלות על גבי טופס מכירת נשק הוא: "אני הקונה של נשק זה" והרוכש מחויב לענות על סעיף זה בכנות בכן ולא, על ידי סימון התיבה המתאימה בדיו. עם זאת, רכישת נשק במתנה בתום לב למישהו שיכול באופן חוקי להחזיק נשק כזה מותרת‏[2].

חנויות נשק רבות השתתפו בתוכניות שונות (לדוגמה: "אל תשקר בשביל בחור אחר"‏[3] ) כדי להרתיע אנשים מלרכוש בצורה זו‏[4].

אלכוהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרה נפוץ של רכישת קש בלתי חוקית כרוך באלכוהול. רכישות אלה שכיחות במיוחד עבור אלו שהינם מתחת לגיל השתייה ולעתים קרובות מבקשים מאדם שמעל לגיל החוקי שירכוש אלכוהול בשבילם. פעולה זו היא בלתי חוקית ועונשים עבורה קיימים בחוק.

הונאת משכנתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות המודיעין הפלילי בקנדה מגדיר קונה קש בשם "יחיד אשר מעמיד פנים שהוא קונה נכס לגיטימי אבל בעצם פועל בקנוניה עם אדם אחר באופן פלילי כדי לקדם הונאת משכנתאות. קונה קש משתמש לעתים קרובות בזיהוי מזויף או גנוב כדי למנוע את ייחוס העבירה אליו"‏[5]. במאי 2010 בנק אוף מונטריאול תבע מאות אנשים בחשד שהיו מעורבים בהונאה המשכנתאות שהבנק איבד בה 30,000,000 $‏‏[6]. הבנק טוען כי "רוכשי קש" גויסו על ידי הנוכלים. תמורת תשלום במזומן "קוני הקש" אפשרו להגיש בשמם בקשות למשכנתאות כדי להשיג נכסי נדל"ן באזור קלגרי[7]. דו"ח מקרה מפורט של מקרה "ארצות הברית נגד קינטרו-לופז" משתרע על פני פעילות של למעלה מ-3 וחצי שנים‏[8].

דוגמאות לשימוש באיש קש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איש העסקים גד זאבי הואשם כי רכש מניות חברת בזק עבור איש העסקים מיכאל צ'רנוי.‏‏[9][10] על פי כתב האישום תכננו זאבי וצ'רנוי לרכוש כ-20% ממניות בזק מחברה בריטית בשם "כייבל אנד ויירלס", כאשר כלפי חוץ הקונה יהיה זאבי, שישמש למעשה כאיש קש עבור צ'רנוי. הסיבה לשימוש בזאבי כאיש קש הייתה, על פי הנאמר בכתב האישום, הערכתם של זאבי וצ'רנוי כי האחרון לא יקבל, מסיבות שפורטו, את היתר שר התקשורת לרכישה, כנדרש בחוק הבזק לגבי גרעיני שליטה, וכן כי בנקים שמימנו את העסקה יימנעו מעשות כן אם יידעו את זהותו האמיתית של הרוכש.
  • קיימים מקרים רבים בהם נשכר איש קש לצורך בעלות על עסק לגיטימי לכאורה, המשמש כיסוי למעשי מרמה. בפסק דין הנוגע לאחד ממקרים אלה ראה השופט בשימוש באיש קש עילה להחמרה בגזר דינם של הנאשמים. וכך כתב השופט גלעד נויטל בגזר דינו: ‏‏‏[11]

"השימוש שעשו הנאשמים ב"איש קש", ולד – שוטף כלים במסעדה, שאינו קורא או מדבר עברית, שעשה את כל שאמרו לו הנאשמים, וכהנחייתם "בלי לשאול שאלות", ושלא הייתה לו יד בשום החלטה - כ"בעל" בית הספר וכמסווה לתוכנית המרמה שביצעו, מעיד כאלף עדים על עוצמת המרמה שלהם בניהול ובתפעול בית הספר."

  • יש חיקוקים המקנים זכות לתביעה בשם ציבור מסוים, כגון הוראות סדרי הדין בעניין תובענה ייצוגית. בית המשפט העליון קבע כי לרוב, האדם המסוים המגיש את התביעה בשם הציבור הוא "איש קש" שמאחוריו עומד ארגון צרכנים או התארגנות אחרת המקדמת את התביעה, וכי במקרה זה האינטרס האישי שלו בניהול התביעה בטל בשישים, שכן הנזק שנגרם לו הוא לרוב קטן, אך הנזק המצטבר לכל הצרכנים, בגינו מוגשת ומנוהלת התביעה, הוא גדול. לפיכך נקבע, בעניין שעסק בפרסום מטעה של חברת בזק, כי את הדרישה כי לתובע בתובענה ייצוגית תהייה עילת תביעה אישית יש לפרש באופן מקל ‏‏‏[12].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]