תאונת פגע וברח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תאונת פָּגַע וּבָרַח היא תאונת דרכים שבה הנהג הפוגע לא עצר את רכבו, לא גילה התעניינות בשלומם של המעורבים האחרים בתאונה, לא הגיש לפצועים כל עזרה רפואית ולא מסר את פרטיו האישיים, כפי שנדרש על פי החוק המקומי. כלומר, הנהג פגע ברכוש או בנפש וברח ממקום התאונה, לאו דווקא באמצעות רכבו.

הנהג הבורח עושה זאת לרוב כדי להתחמק מהמשטרה, כדי להימנע ממתן פרטי ביטוח הרכב או כדי להיחלץ מענישה. לכן, לעתים הנהג הבורח לא היה אשם בתאונה, אלא רק מעורב בה. למרות זאת, לעתים עזיבת מקום התאונה, ללא בדיקת מצב הנפגעים, נעשית בשל הלם או פאניקה, בלא מחשבה על נסיון בריחה בגלל חשש מביצוע עבירה או התחמקות מעונש.

תאונת פגע וברח היא עבירה פלילית במדינות רבות, ביניהן ישראל. פגיעה ברכוש, כגון תיבת דואר או מכונית חונה, אינה מוגדרת כתאונת פגע וברח באופן רשמי, אף כי זהו סוג הפגע וברח הנפוץ ביותר. לאחר תאונה מסוג זה יש בישראל לבעל הרכוש הנפגע 48 שעות כדי להגיש תלונה במשטרה. לאחר תקופה זו יכול בעל הרכוש רק לבקש את פרטי בעל הרכב הפוגע (בהנחה שבעל הרכוש הספיק לרשום את מספר לוחית הרישוי של הרכב הפוגע).