רעיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מידע חלקי ולא מדויק.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
נורה דולקת מסמלת רעיון חדש

למושג "רעיון" ישנן כמה הגדרות:

  1. מושג מופשט או ייצוגי הקיים או שנוצר בשכלו של אדם, לרוב מתכוונים ברעיון לקטע מחשבה מקורי הצץ בתודעתו של יצור חי. יכולת טובה להפקת רעיונות נקראת יצירתיות, היא והיכולת להבין רעיונות נחשבות למרכיב חיוני בהגדרת בני האדם.
  2. עיקרה של תורה מסוימת או של תוכנית עבודה מסוימת (תורות ותוכניות עשויות להכיל מספר רעיונות מרכזיים).

הקשר הגילוי בפילוסופיה של המדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית הפילוסופיה של המדע דנה בהצדקת רעיונות בעזרת רעיונות אחרים או בניסוי, כאשר הפילוסופים, על פי רוב, מכריזים כי הם מזניחים את הקשר הגילוי. דהיינו, הם אינם דנים מהיווצרותם של רעיונות אלא רק בהצדקתם לאחר שאלו צצים. ההיסטוריונים של המדע מכירים דיווחים על הקשר הגילוי אך דיווחים אלה אינם בדיקים. שניים מהדיווחים המפורסמים הם הדיווח על גילוי חוק העילואי ביד ארכימדס (כשהתרחץ באמבט ופרץ בצעקות "יוריקה" - מצאתי) ועל ניוטון שתפס את חוק הגרוויטציה (במטע תפוחים כשחשב לרגע שהירח נופל מהעץ).

רעיונות מולדים ורעיונות מתגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התבוננות בטבע הרעיונות מגלה שקיימים כמה רעיונות (הנקראים רעיונות מולדים) שהינם כל כך כלליים ומופשטים, שלא היו יכולים להיווצר כייצוג של כל אובייקט שלנו, אילולא היו תמיד איזה שהם שביבי רעיונות, במובן מסוים, במוחנו כך שנוכל ללמוד אותם ולפתחם. אלה נבדלים מרעיונות מתגלים שהם תמונות או מושגים המלווים בשיפוט שהם גרמו או שנגרמו על ידי חפץ כלשהו מחוץ למוח. השקפה אחרת הגורסת כי אנו רק מגלים רעיונות באותו אופן שבו אנו מגלים את העולם האמיתי, מחוויות אישיות. ההשקפה כי בני אדם רוכשים כמעט את כל או אפילו את כל התכונות ההתנהגותיות שלהם מלצבור חוויות חיים ידועה בתור טאבולה ראסה ("לוח חלק").

חקר פתרון בעיות בפסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיונות כקניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים מסוימים, ניתן לתבוע מישהו שמשתמש ברעיון שלך. משום שקיימים לבעלי הרעיון זכויות יוצרים, אם כי המונח קניין רוחני משמש בטעות במקום המונח זכויות יוצרים. חוק זכויות היוצרים נועד להסדיר את הזכויות הללו אך אינו מגן על הרעיונות בפועל. החוק אינו מעניק את המעמד המשפטי של הנכס על רעיונות כשלעצמם. לעומת זאת, חוקים המתיימרים להסדיר אירועים הקשורים לשימוש, העתקה, ייצור, מכירה, וצורות אחרות של ניצול הביטוי הבסיסי של עבודה, יכולים לשאת רעיונות. חוק זכויות יוצרים משנה באופן מהותי את החוק על פטנט בעניין זה: באפשרות הפטנטים להעניק זכות על רעיונות.

זכויות היוצרים נועדו להסדיר היבטים מסוימים של שימוש בביטויים של עבודה, ולא ברעיון. לפיכך, יש לזכויות יוצרים מערכת יחסים שלילית לרעיונות.

עבודה פירושה מימוש מוחשי של הביטוי. זה יכול להיות עבודה מקורית או נגזרת של האמנות. רעיון כשלעצמו אינו מספיק לצורך בטענה זכויות היוצרים.

הסכמי סודיות הם כלי משפטי כדי לסייע לתאגידים ויחידים במתן אי רשות לרעיונות לברוח לכלל הציבור. ככלל, הסכמים אלו מנוסחים בחוזה משפטי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.