חשיבה
ערך זה עוסק בחוש המחשבה. אם התכוונתם לערך הלכתי, ראו מחשבה (הלכה).
חשיבה היא פעילות העוסקת במידע, הן הנקלט מבחוץ, על ידי החושים והן הנשלף מבפנים, מהזיכרון וארגונו מחדש וכן בעזרת תהליכים שונים ליצירת מידע חדש.
החשיבה נעשית באמצעות רעיונות, סמלים וייצוגים מנטליים, ותוצריה הם עמדות, רגשות, דעות ואמונות.
כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בתוצרים אלו בצורה זו או אחרת. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מתמקדת בחקר האופן בו מתבצעת החשיבה, למשל בשאלות "מה הן יחידות החשיבה הבסיסיות ביותר?" או "אילו גורמים משפיעים על החשיבה?".
כיום נחקר המכניזם של החשיבה גם באמצעות מחקר נוירופסיכולוגי, שבו נבחנת הפעילות החשמלית של המוח וזרימת הדם במוח.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי חשיבה
- חשיבה מילולית היא ביצוע פעולת חשיבה באמצעות מילים. לעתים מלווה חשיבה זו במלמול. כאשר חשיבה זו דוממת, מכונה גם דיבור פנימי.
- חשיבה חזותית היא ביצוע פעולת חשיבה באמצעות דימויים חזותיים כמו רצף תמונות או תמונה של האדם שחושבים עליו.
- חשיבה מופשטת היא ביצוע פעולת חשיבה המתרגמת מילה או מושג לתבנית מוכרת.
- חשיבה אסוציאטיבית היא ביצוע פעולת חשיבה מתמשכת בה במהלך מחשבה על נושא מסוים מופיעים דימויים של נושאים קשורים.
- חשיבה של האדם אודות תהליכי החשיבה של עצמו נקראת מטא-קוגניציה.
[עריכה] חשיבה חזותית מול חשיבה מילולית
מחקרים העוסקים בקשר שבין תבניות חשיבה לפעילות המוח ומבנהו, מזהים שתי קבוצות אוכלוסייה המובחנות זו מזו על-פי נטייתן להפעיל את אחד משני חלקי המוח. האוכלוסייה הנוטה להפעלת הצד השמאלי של המוח מאופיינת בחשיבה מילולית, הנוקטת בגישה סדרתית של צעד-אחר-צעד לפתרון בעיות. האוכלוסייה הנוטה להפעלת הצד הימני של המוח מאופיינת בגישה חזותית המאפשרת הגדרת בעיות ופתרונן ללא כל שלבי-ביניים בין ההגדרה לפתרון.
[עריכה] מונחים
- הסקת מסקנות: פעולת יצירתו של מידע חדש מתוך החלת חוקים כלליים על מקרה פרטי.
- התאמה: מצב שבו הסכימה עוברת שינוי ומותאמת למציאות כדי לכלול תופעות לא מוכרות.
- אינטליגנציה: מכלול הכשרים שבאמצעותם אדם פותר בעיות הכרתיות מורכבות בצורה יעילה.
- מנת משכל: (IQ) מדד מקובל לאינטליגנציה.
- גורם g: גורם אינטליגנציה כללי.
- גורם s: גורם אינטליגנציה ספציפי.
- אינטליגנציות מרובות: תאוריה פסיכולוגית לפיה האינטליגנציה האנושית מכילה סדרות רבות של כשרים שכליים:
- אינטליגנציה מילולית: – היכולת להבין מילים ומשפטים, רגישות לדקויות של משמעות, מודעות לשימושים אפשריים בלשון, כושר שכנוע, כושר הסבר, יכולת כתיבה, חשיבה הגיונית – מילולית.
- אינטליגנציה לוגית–מתמטית: היכולת להבין מערכות פורמליות ומופשטות, היכולת להבין סמלים, להציבם בשרשראות ולהפעיל עליהם פעולות חשיבה שונות, היכולת לזהות תבניות כמותיות, היכולת לטפל במספרים, משתנים, פונקציות.
- אינטליגנציה מרחבית: היכולת לתפוס את העולם החזותי בצורה מדויקת, היכולת לבצע עיבודים, שינויים והתאמות בתפיסה החזותית, היכולת לשחזר, לדמיין ולתפעל חלקים מהעולם החזותי גם בלי לראותם בפועל, היכולת להבין מפות ורישומים גאומטריים, והיכולת להעריך אסתטיקה חזותית.
- אינטליגנציה מוזיקלית: היכולת לזהות רכיבי יסוד במוזיקה, היכולת להבין מסרים שמועברים באמצעות הרכיבים האלה והיכולת לחבר מסרים שמועברים באמצעותם.
- אינטליגנציה גופנית: היכולת לשלוט בתנועות הגוף בצורה מיומנת, מובחנת ומבוקרת, על מנת להביע מסרים שונים ועל מנת לבצע פעולות שונות, היכולת לטפל בעצמים במיומנות וביעילות.
- אינטליגנציה אישית:
- רכיב תוך אישי: היכולת לזהות ולאבחן רגשות של העצמי ולהבין את הסיבות והמניעים להתנהגות העצמי.
- רכיב בין אישי: הוא היכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם.
- ניכור: הפיכת גורם מסוים במציאות לחסר ערך בזכות עצמו עבור אדם.
[עריכה] ראו גם
| ספר: חשיבה | |
|
ספרי ויקיפדיה הם אוספים של ערכים מוויקיפדיה אותם ניתן להוריד כקובץ אחד או להזמין בגרסה מודפסת.
|
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|