שבט קמפבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבט קמפבל
Clan Campbell
סמל
מוטו לאומי "Ne Obliviscaris"
"אל תשכח"
ממשל
ראש מדינה טורקל קמפבל, דוכס ארגייל ה-13
טורקל קמפבל, דוכס ארגייל ה-13 טורקל קמפבל, דוכס ארגייל ה-13
עיר בירה טירת אינוורארי
היסטוריה
הקמה המאה ה-13
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שבט קמפבלאנגלית: Clan Campbell, בסקוטית גאלית: Na Caimbeulaich) הוא שבט סקוטי, ששטחו ההיסטורי נמצא כיום במחוז ארגייל וביוט שבמערב סקוטלנד, הממלכה המאוחדת.

שבט קמפבל התעצב לכדי ישות שבטית סביב המאה ה-13 באזור לוך או בארגייל שבמערב סקוטלנד, במהרה הפך לשבט חשוב עם כוח פוליטי רב בסקוטלנד כשהוא מחליף נאמנויות בין שליטים סקוטים לכתר האנגלי. השבט היה מרכיב פוליטי וצבאי חשוב בכל אירוע או מערכה צבאית בסקוטלנד, כולל מלחמות אנגליה-סקוטלנד, מלחמת האזרחים האנגלית ומרידות היעקוביטים. החל מהמאה ה-17 השבט נותר בנאמנות לכתר האנגלי ואנשי השבט גויסו ללא פחות מ-16 רגימנטים בצבא אנגליה (ובהמשך הצבא הבריטי), בהם רגימנט המשמר השחור (הרגלים ה-42) ורגימנט ההיילנדרים ארגיילשייר (הרגלים ה-91) שהוקמו על ידי ראשי השבט עבור הצבא הבריטי (שניהם כיום חלק מהרגימנט המלכותי של סקוטלנד)[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ענף קמפבל ברדלביין עם הטארטן הרשמי (איור מ-1845)
הריסות טירת קמפבל ההיסטורית

באופן מסורתי מקורות השבט מיוחסים לממלכת סטרת'קלייד הבריטונית (התקיימה עד המאה ה-11) אשר התפרסה באזור דרום-מערב סקוטלנד. האזכור הכתוב הראשון למשפחת קמפבל הוא משנת 1263, כאשר מלך סקוטלנד אלכסנדר השלישי מכנה את האציל גילספי ממנסטרי באיגרת רשמית בשם "גלספי קמפבל". משפחת קמפבל המוקדמת שכנה באחוזות באזורי דרום-מזרח ומרכז סקוטלנד בתקופה זו, אך באמצעות נישואים עם יורשת ממשפחת אודוין (O' Duine) מלוך או שבאזור ארגייל בהדרגה מרכז הכוח של השבט המתהווה נוצר בארגייל. בעשורים הראשונים כונה השבט שבט אודוין על שם האחוזה שירשו בני השבט ובהמשך השבט שינה את שמו לשבט דירמיד (Diarmid) על שם חזיר בר מהמיתולוגיה הקלטית המוקדמת (שדמותו משמשת גם כיום כסמל השבט).

במאה ה-13 השבט היה עוד קטן יחסית והיה ואסל של אדוני לורן משבט מקדוגל, אך במהלך מלחמת העצמאות הסקוטית הראשונה בתחילת המאה ה-14 השבט תמך וסייע לרוברט הראשון במאבקו כנגד ממלכת אנגליה והשבטים הנאמנים לה. לאחר הניצחון של הכתר הסקוטי ב-1328, ברוס העניק לשבט קמפבל תארים, אחוזות ואדמות רבות עבור נאמנותם, כולל אחוזות משבט מקדוגל שהיה נאמן לאנגלים. משום נישואים עם אחותו של ברוס, יורשי העצר של השבט היו גם בעלי קשר דם לבית ברוס החל מתחילת המאה ה-15, בתקופה זו הכוח הרב שצברו אדוני השבט בסקוטלנד עבר לשמש את אנגליה, כאשר השבט הפך לאחד הכוחות הנאמנים ביותר לממלכת אנגליה.

ב-1445 ראש השבט דאנקן קמפבל קיבל את התואר "אדון קמפבל הראשון", ויורשו קולין קמפבל הועלה בדרגת האצולה לכדי "רוזן קמפבל הראשון" ב-1457. בקרב קנוקברי ב-1490 הביסו כוחות השבט לצד שבט דרומונד את כוחות שבט מארי מה שזכה לכינוי "טבח מונזיווירד", ב-1499 השבט הביס את שבט קלדר ולקח את טירת קוודר באינוורנס שנמצאת עד היום בבעלות ענף קוודר (רוזנות קוודר) של השבט. ארצ'יבלד קמפבל רוזן ארגייל החמישי פיקד ב-1568 על כוחותיה של מרי, מלכת הסקוטים בקרב לנגסייד כנגד כוחות ג'יימס סטיוארט, רוזן מארי הראשון.

במהלך מלחמת האזרחים האנגלית צודד השבט עם כוחות הקובננטרים (תומכי הפרלמנט הסקוטי). ארצ'יבלד קמפבל, מרקיז ארגייל הראשון, פיקד על כוחות הפרלמנט בקרב אינוורלוכי ב-1645 והובס שם על ידי כוח שכל את שבט מקדונלד, שבט מקלין וכוחות אירים בפיקודו של ג'יימס גרהאם, מרקיז מונטרוז הראשון. לאחר הקרב הכוחות של מונטרוז פשטו על טירת קמפבל של השבט והעלו אותה באש (אם כי נותרה בידי שבט קמפבל). היריבות עם שבט מקלין ומקדונלד המשיכה בשנים הקרובות בסדרת פשיטות וקרבות בין הצדדים, ב-1672 החל עימות גם עם שבט סינקליר כאשר שבט קמפבל ניסה לקחת את אדמות השבט כדי לישב חוב, בתגובה שני השבטים נכנסו לכמה שנים של לחימה עד לניצחון הקמפבלים שקיבלו את רוזנות ברדלביין בתמורה.

במהלך התקוממות היעוביטים של 1689, כוחות השלטון האנגלי הרגו כ-30 בני שבט מקדונלד בלתי חמושים בעמק גלנקו (Glencoe). אף על פי שרוב החיילים בכוח האנגלי לא היו משבט קמפבל, מעורבותו באירוע רבה, כולל מספר חיילים בני השבט ומפקד הכוח קפטן רוברט קמפבל מגלנליון עצמו ששירתו בכוח האנגלי. טבח גלנקו הפך לסמל משמעותי של תנועת היעקוביטים וההתנגדות הסקוטית לשליטה האנגלית ובמידה רבה תרם להתמרדויות הנוספות של היעקוביטים במהלך המאה ה-18. במרד היעקוביטי של 1715 ו-1745 נותר שבט קמפבל נאמן לכתר הבריטי ושימש כוח שיטור צבאי ברחבי סקוטלנד כנגד מוקדי ההתמרדות והמערכות העיקריות נגד היעקוביטים, בתקופה זו גם הקים מספר יחידות צבאיות לטובת הצבא הבריטי שהמפורסמת בהן היא "המשמר השחור" (אשר עושה שימוש בטארטן הרשמי של השבט).

טירות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טארטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבט כולל מספר טארטנים לא רשמיים וארבעה טארטנים רשמיים, בהם "טארטן קמפבל" (המוכר גם כטארטן המשמר השחור) אשר זוהה גם עם מספר יחידות צבאיות לאורך ההיסטוריה, "טארטן קמפבל ברדלביין" המזוהה עם ענף ברדלביין וגלנאורחי, "טארטן קמפבל קוודור" ו-"טארטן קמפבל לאודון" שניהם מזוהים עם ענפי קוודור ולאודון בהתאמה. מבין הטארטנים הלא רשמיים ניתן למנות את "טארטן קמפבל ארגייל" הכולל פס לבן כתוספת לדפוס קמפבל הרשמי ומזוהה באופן חלקי עם ראש השבט וטירת ארגייל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Iain Zaczek and Charles Phillips, The Complete Book of Tartan, Hermes House, London, 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שבט קמפבל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Zaczek & Phillips, 2004, עמ' 136