שדאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איש צוות חיל האוויר האמריקאי בונה מחסה במהלך אימון שדאות ארקטי

שדאות היא צורת ההתמודדות של יחיד או קבוצה בטבע כאשר הם חסרים חפצים שימושים מחיי היומיום. בנוסף, משמש המושג שדאות ללימוד טכניקות שליטה בשטח: בצה"ל כוללת הטירונות הקרבית שבוע שדאות. מקור המושג במילה שדה.

למעשה מצב בו קבוצה נמצאת לבד בטבע כשאיננה תלויה בדבר, ופועלת בשיתוף ליצירת תנאים מינימאליים ובסיסיים לשהייה מצומצמת במרחב ובזמן. חברי הקבוצה מגיעים לא מאורגנים ומצוידים לטבע אלא עם ציוד בסיסי בלבד (דוגמת גפרורים).

הפעלות השדאות הן הפעלות העוסקות בפיתוח יכולת ההסתכלות בסביבה הקרובה, ערנות ושימת לב לפרטים, רכישת ידע ומיומנויות בתחומי ההתמצאות בשטח, יכולת תקשורת לא מילולית, הכרת תוואי הסביבה, כישורי הישרדות, בישול בתנאי שדה ושימוש בצמחים שונים.

הפעלות שדאות אופציונאליות הן: טיולים, בישולי שדה, טיולי הישרדות, אשר במהלכן סבירות היחשפות החניך למכשולים ולאתגרים שמציב הטבע ופיתוח רצון ומוטיבציה בקרבו ללמידת המיומנויות השונות גבוהה ביותר. הדלקת האש מעצים לחים, החייאת האש, אבטחת האש, בישול משמעותי בתנאי שטח וכל הנגזר ממנו, החל מבחירת סוג הכירה, וכלה בפיתוח ולקיחת אחריות אישית דוגמת ניקוי הכלים (ללא שימוש במים), יוצרים סיטואציות בהן נקלע החניך למצבים בהם נכפה עליו לאלתר, ליזום, לקחת אחריות, לפתח חשיבה ולמידה חווייתית בהתנסות. הפקת וטיהור מים מהטבע, איסוף טל, עיקוב (פענוח עקבות), התמצאות בצמחי תועלת, איתות במורס ובסמפור, ידיעת הגשת עזרה ראשונה הן בעיקר טכניקות הישרדות, תקשורת והתמצאות המפתחות תחושת קרבה ושייכות לטבע ומדגישות את המעמד של האדם מול הטבע ושל האדם מול שאר בעלי החיים השוכנים בטבע. החניך מפנים כי האדם אינו מעל הטבע כי אם מרכיב במכלול העצום שלו בדומה לשאר בעלי החיים ובשונה מהם, שכן הם רבים ממנו מאוד.

חוויות ותובנות נוספות שיוצרת השדאות הן: פריקת מתחים, התמודדות עם מרחב כלשהו חדש והיכרות עמו, למידה קוגניטיבית, חוויית פשטות וקרבה, העמקת ההבנה של מעמד ויחסי אדם-טבע, למידה בהתנסות וכן חווית גיבוש והתמודדות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]