טירונות (צה"ל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgהמונח "טירונות" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו טירונות (פירושונים).

טירונות היא תקופת החניכה הראשונה של החיילים בצבא ההגנה לישראל, שמטרתה להכשירם לקראת שירותם הצבאי. בתום הטירונות נערך בדרך-כלל טקס השבעה, בו נשבעים החיילים אמונים לצה"ל טרם תחילת ביצוע תפקידם הצבאי או תחילתה של ההכשרה המיועדת להם.

סוגי הטירונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטירונות שונה באורכה ובאופיה ביחידות השונות. לחילות השדה כגון חיל הרגלים, חיל השריון, חיל התותחנים, חיל ההנדסה ומודיעין השדה וכו' ישנה טירונות ארוכה וקשה יותר מהחיילים ביחידות עורפיות או חיילים המיועדים להיות תומכי לחימה כגון נהגים, טבחים, אנשי שלישות וכו'. סוגי הטירונות מתחלקים לפי "רמת הרובאות" לה מוסמכים החיילים בסוף ההכשרה, ובאימוני ההמשך השונים המשתנים לפי סוג היחידה.

טירוניות עם רובים צ'כיים, בה"ד 12, 1954

טירונות בסמכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהחיילים המיועדים לתפקידים עורפיים עוברים "טירונות בסמכות" שבסיומה הם מוסמכים לרמת "רובאי 02". (בעבר הייתה קיימת גם דרגת רובאי 01, אך זו בוטלה‏[1]) הטירונות לרוב מתבצעת בבסיס ההדרכה של החיל אליו ישויכו בתום הטירונות. משך הטירונות נע בין שבועיים לחודש וחצי והיא עיונית וחינוכית בעיקרה, וכוללת מעט קשיים פיזיים. במהלך הטירונות מוחדרת בחיילים המשמעת הצבאית וכמו כן הם עוברים הכשרה בסיסית כגון ירי ראשוני ברובה M16, תפעול מכשירי קשר, התגוננות מפני מתקפה בנשק כימי, עזרה ראשונה בסיסית וכן תכני חינוך בנושאי ערכי צה"ל וכבוד האדם.

חלק מהחיילים העוברים טירונות זו הם בעלי "כושר מוגבל", כלומר בעלי לקות גופנית שאינה מאפשרת לעבור טירונות כלל צה"לית רגילה.

טירונות כלל צה"לית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי הטירונות הבסיסית של חיילים בצה"ל. עוברים אותה בדרך כלל חיילים שאינם מיועדים לשירות כלוחמים, אך עדיין לא נקבע אם יהיו תומכי לחימה או לא. בסיום טירונות זו, החיילים מוסמכים לרמת רובאי 02. הטירונות מתבצעת לרוב בבסיסי הטירונות הכללית של מערך מגל, אך גם בבה"דים השונים, ונמשכת לרוב בין שלושה לארבעה שבועות. עם זאת, ישנן אוכלוסיות אשר עוברות "טירונות מורחבת" שארוכה בכמה שבועות מהטירונות הכלל צה"לית ובסופה הם מוכשרים ברמת רובאות 02 כגון- טירוני חיל המשטרה הצבאית בבסיס בית ליד, חיילי מקא"ם (נערי רפול) ונערות חג"ם (חיילות גיוס מיוחד) בבסיס חוות השומר של חיל החינוך והנוער. מרבית החיילים אשר עוברים טירונות כלל צה"לית ברמת רובאי 02, מיועדים לשרת ביחידות עורפיות, אך ישנם גם חיילים אשר מיועדים להיות תומכי לחימה ביחידות שדה ועוברים טירונות כלל צה"לית ברמת רובאי 02, ואף עוברים לאחריה קורסי השלמה לרמת רובאי 03 כגון הלוחמים הטכנולוגיים של חיל החימוש בחיל החימוש (חט"פ). עיקר הלמידה בטירונות הוא חינוכי-משמעתי וכולל קשיים פיזיים מתונים. ההסמכה כוללת הכשרה בסיסית כגון ירי ברובה סער, תפעול מכשירי קשר, התגוננות הפרט (יום שדאות), התגוננות מפני מתקפה בנשק כימי, עזרה ראשונה בסיסית, קרב מגע בסיסי, וכן תוכני חינוך בנושאי ערכי צה"ל, לאום, וכבוד האדם.

הטירונות ביחידות שדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביחידות השדה הלוחמות מטרת הטירונות מלבד הקניית המנטליות הצבאית היא הקניית כושר גופני, מיומנויות לחימה ולכידות חברתית. הטירונות נמשכת בין 3-4 חודשים, ובסופה מוכשרים החיילים בתור לוחמים.

לאחר הטירונות מגיע על פי רוב פרק אימון מתקדם שמשכו 3-4 חודשים, ובו, ביחידות החי"ר, השלמה לרובאי 07, וביחידות השדה האחרות הכשרה לרמה 07 הרלוונטית (לדוגמה פלס 07) חיילים ביחידות מיוחדות ובסיירות עוברים אימון נוסף שכולל עוד מספר חודשים.

"טירונות יחידה" ביחידות מובחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות מובחרות מקבלות הקצאה של מספר שבועות נוספים לטירונות מעבר למה שמקבלות יחידות אחרות הדומות להן ביעודן הקרבי, כחלק ממסלול הכשרת הלוחם. את השבועות הנוספים לטירונות מכנים "טירונות יחידה". בחלק מהיחידות המובחרות טירונות היחידה מכילה אימוני חי"ר רגילים מתקדמים, אימוני ניווט מתקדמים או אימוני לוחמה זעירה. טירונות היחידה גם קשה יותר מבחינה פיזית ופסיכולוגית משבועות הטירונות הרגילה ומשאר אימוני המשך מסלול ההכשרה. לדוגמה, בחלק מהמקרים היחידה מקבלת אישור לאמן את החיילים במצב חוסר שינה בשבועות אלה. החייל נדרש החל משבועות טירונות היחידה לגלות יכולת אלתור ויוזמה. בסוף טירונות היחידה החייל נחשב לוחם מן המניין ביחידתו.

טירונות בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טירונות זאת נקראת בשם "טירונות שלב ב'" ולוקחים בה חלק בעיקר אנשים מבוגרים יחסית, רובם עולים חדשים. חיילים אלה עוברים טירונות כלל צה"לית ברמת רובאות 02, בה הם עוברים את כל התכנים שעוברים המתגייסים הרגילים. ההבדל העיקרי הוא ביחס המפקדים לחיילים אלו, והקפדה נמוכה בהרבה על המרחק הפיקודי. לאחר הטירונות חיילים אלו משובצים לפי גילם ולפי מצבם המשפחתי כשהצעירים והרווקים מבצעים כשנה של שירות, והמבוגרים בעלי המשפחה משובצים ישירות במערך המילואים.

טירונות מתנדבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתנדבי צה"ל, אשר למרות קבלת פטור משירותם הצבאי הגיעו להחלטה שברצונם לשרת בצה"ל, עוברים טירונות זו. זוהי טירונות הנמשכת חמישה ימים אשר במהלכה לא נעשית הכשרה מעשית בנשק. טירונות זו כוללת בעיקרה הקניית הרגלי משמעת ולמידה של החומר התאורטי הנדרש לחייל מן המניין כגון שיעורי עזרה ראשונה, שיעור דרגות, מבנה צה"ל, וכו´. מחזורי טירונות מסוג זה נפתחים בתדירות של פעם בחודש וחצי, ונערכים בבה"ד 7 או בבה"ד 20.

אפיון תקופת הטירונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הטירונות נדרש החייל הטרי להסתגל לחיי הצבא ולתפיסה הצבאית שבה כל פעולותיו חייבות לעשות בתיאום עם מפקדיו ובהרשאתם. נדרשת ממנו כניעה בפני חוקי הצבא, ומשמעת למפקדים ולשרשרת הפיקוד, ובהתאם לכך, "סירוב פקודה" נחשב לאחת העבירות החמורות ביותר בצבא.

כדי להגביר את המשמעת יוצרים בבסיסי הטירונות "מרחק פיקודי" ("דיסטנס") בין החייל לבין מפקדיו. המגע הישיר הוא בעיקר עם המפקדים הזוטרים: המ"כים והסמלים. בין היתר חל איסור לפנות למפקדיו בשמותיהם הפרטיים, והטירון חייב להצדיע לכל קצין שעובר בתחומו.

תקופת הטירונות מרובה במסדרים בהם על החיילים להסתדר בשלשות, בשני טורים או לעמוד בצורת האות ח' כאשר עליהם להצמיד את רגליהם, להציב את כפות ידיהם זו על זו מאחורי הגב ולעמוד עמידה ישרה וזקופה. במהלך המסדר נאסר עליהם לדבר או לזוז ללא רשות המפקדים וכל דיבור או תזוזה נחשבים הפרת משמעת. על עבירות משמעת מופעלות סנקציות שונות. מענישה קלה הכוללת נזיפה או עונשים פיזיים קלים (כגון: ביצוע שכיבות סמיכה או כפיפות בטן, ביצוע תרגילים סטאטיים (שכיבה על הגב והרמת הרגלים באוויר למשך דקה רצופה וכדומה) ריצת מרחקים בזמן מסוים פעם אחת או מספר פעמים או החזקת הנשק באוויר), ועד פגיעה ביציאותיו לביתו - "שעות ביציאה" ואף שלילת חופשות וריתוק לבסיס. מעבר לכך, על עבירות משמעת חמורות יכול החייל להישלח למעצר בבסיס הטירונות עצמו, ואף להישפט על ידי קצין שיפוט לעונשי מחבוש בבתי הכלא הצבאיים.

חיילים רבים חווים משבר מסוים בתקופת הטירונות, הנגרם בשל הסתגלות לעולם אחר, הניתוק מהבית, שלילת חופש הפעולה, עול המשמעת הנוקשה, הלחץ, האכזבה לעתים ממקום השיבוץ והמאמץ הפיסי. משום כך, מהמפקדים נדרשת רגישות מיוחדת ויכולת אבחנה של אלו שמצבם הנפשי רעוע ועלולים להגיע למצבים קיצוניים - בצה"ל מתרחשים בכל שנה מקרים של התאבדויות של חיילים על רקע קשיים בשרות הצבאי, ובמיוחד בתקופת הטירונות[2][3].

באמצע שנות ה-60 הוחל בתהליך של שינוי היחס לטירונים תוך נסיון לעבוד עם הטירונים במקום לשבור אותם כפי שהיה נהוג בעבר‏[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב זיתון, הג'ובניקים יצטרכו להזיע יותר: בוטלה טירונות 01, באתר ynet‏, 27 ביולי, 2012
  2. ^ אילן מרסיאנו, מחצית מהתאבדויות חיילים - בתחילת השירות הצבאי, באתר ynet‏, 17 באוגוסט 2004
  3. ^ ד"ר ירדן קציר, אובדנות בצה"ל, 6.09.2005
  4. ^ שמשון עופר, שיטת השבירה נשברה, דבר, 24 באפריל 1967