עזרה ראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הסמל הבינלאומי המוסכם לעזרה ראשונה הוא צלב יווני לבן על רקע ירוק
העזרה הראשונה במקרה בו הלשון חוסמת את דרכי הנשימה היא הטית ראש המטופל לאחור והרמת סנטרו

עזרה ראשונה היא מתן הטיפול הרפואי הראשוני במקרה של מחלה או פציעה. לרוב העזרה הראשונה ניתנת על ידי הדיוט עד שניתן לתת טיפול רפואי הולם. במקרים מסוימים, אין צורך בטיפול רפואי נוסף על זה המוענק במסגרת העזרה הראשונה. העזרה הראשונה כוללת לרוב מספר פעולות פשוטות העשויות אף להציל חיים המבוצעות עם ציוד מינימלי ודורשות הכשרה מועטה. ניתן לבצע עזרה ראשונה בבעלי חיים, אך המונח מתייחס לרוב לבני אדם.

מצבים הדורשים עזרה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעיקרון, מצב הדורש עזרה ראשונה הוא כל מצב שבו אחת משלוש מערכות "משולש החיים" מאוימת. "משולש החיים" כולל את שלושת האיברים הבאים: המוח (המערכת העצבית), הלב (המערכת ההמודינמית) והריאות (מערכת הנשימה). האיום יכול לנבוע כתוצאה מהחמרתה של מחלה קיימת (לדוגמה: התקף פרכוסים, תת-סוכר בדם / היפוגליקמיה, שבץ מוחי, עילפון וכדומה) ו/או כתוצאה מפגיעה חיצונית קשה (לדוגמה: התחשמלות, טביעה, תאונת דרכים וכדומה).

אוטם שריר הלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטם שריר הלב הוא אירוע בו נחסם עורק כלילי בעקבות שבר ברובד הטרשתי. מצב זה מסכן חיים באופן מיידי, מאחר שהוא עלול לגרום לנמק בשריר הלב, ואף לפרפור חדרים ולמוות. הטיפול בשטח כולל טיפול תרופתי המפחית את העומס מהלב על ידי מתן ניטרטים המרחיבים את כלי הדם וכן תרופות המעכבות את המשך קרישת הדם וחסימת העורק.

בצקת ריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצקת ריאות היא מחלת לב בה צד שמאל של הלב אינו מצליח לשאוב את הדם המחומצן מהריאות (אי ספיקת לב), והדם שבריאות מונע את הפעילות הסדירה שלהן. מצב זה מסכן חיים באופן מיידי, כיון שהריאות למעשה אינן יכולות לתפקד. הטיפול המיידי בשטח הוא תמיכה וסיוע נשימתי, מתן חמצן, ומתן תרופות ניטרטים המפחיתות עומס מפעולת הלב, וכן תרופות המסייעות לנקז נוזלים מהגוף (פוסיד).

אסטמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטמה היא תגובה אלרגית חריפה הגורמת להצרות בדרכי הנשימה. מצב זה מסכן חיים באופן מיידי שכן הוא מאיים באופן ישיר על הנשימה. זיהוי האסטמה הוא ציפצופים הנשמעים מהחולה בזמן נשיפה. הטיפול בשטח הוא העשרה בחמצן, ומתן אנהלציה של חמצן עם חומרים מרחיבי סימפונות כמו ונטולין ואף אדרנלין.

אנפילקסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלם אנפילקטי הוא מצב חירום רפואי חמור בשל המהירות שבה נחסמות דרכי הנשימה - דקות מתחילת ההלם. יש להזעיק עזרה במהירות האפשרית. הנשמה מפה לפה לרוב אינה עוזרת במקרה זה, אך יש לנסותה בכל זאת. חולה שאובחן אצלו אנפילקסיס בעבר עשוי לשאת מכשיר מיוחד (Epi-pen) שיאפשר הזרקה מיידית של אפינפרין (אדרנלין). הזרקה חוזרת מסוכנת רק כאשר המרווחים בין ההזרקות קצרים מאוד. על אף העלייה בקצב הלב, אם הזרקת אפינפרין מונעת את חסימת קנה הנשימה היא עשויה להציל חיים.

היפותרמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפותרמיה היא ירידה בטמפרטורת הגוף כתוצאה ממחלה, חשיפה לטמפרטורות נמוכות וגורמים אחרים. הטיפול הראשוני בהיפותרמיה כולל את השכבת הנפגע במנוחה מוחלטת, הסרת בגדיו הרטובים ובידודו מן הסביבה הקרה בעזרת שמיכות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עזרה ראשונה בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.