שיחה:מנחם מנדל שניאורסון/ארכיון 1
הוספת נושאדף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
נדמה לי[עריכת קוד מקור]
נדמה לי שצריך להוסיף את הקטע הבא
== כל האמת לגבי משיחיותו של הרבי מיליובביץ: www.HaGeula.net [1] מצגת קצרה ולעניין ==
נהדר לראות כל כך הרבה גולשים המתעניינים באישיות הנפלאה הזו. לי אישית היו עמה מפגשים וניסים רבים.איש מאיתנו אינו מודע לעוצמת האמונה, האמונה בדבריו של הרבי ובעידודו המפורש במשך שנה וחצי לקבלת מלכותו על ידי העם. יש להבין ולהפנים את הנושא על ידי הלימוד בספריו. הרי מאתיים רבנים חתמו על פסק דין שהרבי הוא המשיח, זו לא סתם בורות.יש לתת את הדעת על כך. (davale@gmail.com)/www.chabad.net
הקשר הרוחני עם הרבי מלובביץ' כיום[עריכת קוד מקור]
חסידי חב"ד כיום מתקשרים לרבי על ידי כתיבה באמצעות האגרות קודש, האגרות קודש הוא בעצם סט של עשרים ושישה ספרים המלקטים חלק מהמכתבים שכתב, כותבים את המכתב ומכניסים אותו לתוך הספר ומקבלים תשובה.
- הוספתי. דוד שי 20:29, 21 מרץ 2004(UTC)
כדאי להוסיף בהגדרתו: אדמו"ר ומנהיג רוחני כריזמטי, שמשך אחריו עשרות אלפי חסידים. קבוצת מיעוט בקהילה החבדית אכן רואה ברבי כיום כמשיח,וגם ב"אגרות קודש"יש לקרוא ולא להמר. yossiw
זוהי דעתך האישית[עריכת קוד מקור]
yossiw: זוהי דעתך האישית...
אני אכן פגשתי בהרבה חסידי חב"ד וכולם באותו דעת אם כי ישנם כאילו שאינם מפרסמים זאת..
--Jew 07:02, 8 יוני 2004 (UTC)
איבת הליטאים[עריכת קוד מקור]
איך זה שלא מוזכר דבר על איבתם הגדולה של הליטאים כלפיו (שמולידה גם כיום חבלות כנגד בערך הרב שך) שן שש זעם 09:20, 29 יולי 2004 (UTC)
- כתוב כאן את כל מה שיש לך לומר בנושא זה, ואכניס את דבריך לתוך הערך, תוך מתן קרדיט. דוד שי 13:46, 29 יולי 2004 (UTC)
על אף שחב"ד הוכרה כחסידות חשובה גם בידי פלגים לא חסידיים, בחוגים ליטאיים שונים רווחה הסתייגות מדמותו של הרבי ומהאופן המשיחי שבו תפסו אותו חסידיו.
משנעשה הרב שך למנהיג הליטאים עלתה העוינות הזו מדרגה והפכה למלחמה גלויה של ממש. הרב שך לא החמיץ אף הזדמנות להוקיע את הרבי, ללעוג לו ולגנותו. כאשר אמר הרבי שהשואה אינה עונש על חטאים, "אפילו השטן עצמו לא יוכל להמציא חשבון עוונות להצדיק עונש כזה", כינה אותו הרב שך:"כופר בעיקר". הרבי מצידו לא השיב מלחמה, אך חסידיו רוחשים עד היום איבה עזה לרב שך ולזכרו שן שש זעם
הרבי כפי שהוא מוצג ע"י חסידיו[עריכת קוד מקור]
מה אמור להביע הקטע "מנחם מנדל שניאורסון, כפי שהוא מוצג על-ידי חסידיו"? איזה ערך אנציקלופדי יש לדבר כזה? הערך אמור להיות על האדם, על פועלו וכדומה, ולא דברי הטפה מצד תומכיו. לא ראיתי שבערך יצחק רבין, למשל, הוכנסה פסקה שלמה על מה שתומכיו חושבים עליו. זו אנציקלופדיה, לא סניף של חב"ד. אם משהו נורא מתעניין במה שיש לתומכי הרב להגיד, שייפנה לקישורים המתאימים הנמצאים בתחתית הערך.
כל זה בלי להתייחס בכלל לתוכן הדברים בפסקה המדוברת, שרחוקים מאוד מלהיות חומר אנציקלופדי ודומים יותר לדברי הטפה. לדוגמא: "הוא ראש כל בני ישראל" - באמת? ממתי? כנראה שאותי לא סופרים כחלק מבני-ישראל...או "מאז עלותו על כס הנשיאות...הוא דואג לכל יהודי" - שוב, איפה אני הייתי כשזה קרה? אנחנו אנציקלופדיה שאין מטרתה להיות דוברים של אף עמדה או דעה, ואסור שמשפטים כמו "לאהבת ישראל של הרבי אינה יודעת גבולות" יכנסו לערכים. זה נוגד את כל העקרונות של וויקיפדיה. אין לדעות אישיות של אנשים מקום בויקיפדיה, וגם אם הן כן מופיעות, בסופו של דבר, עליהן להיות מאוזנות וצריכה להיות דעה נגדית להן, כפי שנעשה בערך ניסויים בבעלי חיים--Roybb95 10:55, 29 יולי 2004 (UTC)
- אני לא רואה פגם באופן שבו מוצגים הדברים. ראשית, זהו שסתום ללחץ הבלתי פוסק שמפעילים חב"דניקים לשנות את הערך הזה. שנית וחשוב יותר, העובדה שהרבי מוצג באופן כזה בידי חסידיו היא עובדה, ועובדה חשובה מאין כמוה שיש לה מקום בויקיפדיה. אולי יותר בקיצור, אבל יש לה מקום. היא מסבירה תופעות המאפיינות את אחת התנועות המשיחיות החשובות של היהדות.
- אולי דווקא צריך להרחיב את השימוש במסגרות כאלו, שמכילות תכנים שאינם אנציקלופדיים תמציתיים ואובייקטיביים בעצמם, אבל בעלי ערך לויקיפדיה, גם למקרים שבהם הכורח בהם אינו נובע מפלישת חבלנים נלהבים יתר על המידה לאמונתם. שן שש זעם 11:38, 29 יולי 2004 (UTC)
- אני בדעתו של שן שש זעם. זהו בדיוק המקום להפנות אליו חסידים נלהבים - וגם שם, כמובן, יש להפעיל עריכה זהירה, אבל לזכור שזוהי הצגת פן אחד בלבד. אם בוער למישהו לאזן את זה, אני מניח שיש די ביקורות שאפשר לכתוב או לפחות לקשר אליהן, אולי באתר "חופש" ואולי במקומות אחרים. --אייתלאדאר 11:47, 29 יולי 2004 (UTC)
- אני עדיין מחזיק בדעה שהקטע המדובר לא תורם במאומה לאננציקלופדיה. ויקיפדיה, למיטב הבנתי, אינה במה לכל אדם שיאמר את דעתו, אנחנו אנציקלופדיה, לא הייד-פארק. אין במידע כזה שום ערך אנציקלופדי אובייקטיבי.
- אני בדעתו של שן שש זעם. זהו בדיוק המקום להפנות אליו חסידים נלהבים - וגם שם, כמובן, יש להפעיל עריכה זהירה, אבל לזכור שזוהי הצגת פן אחד בלבד. אם בוער למישהו לאזן את זה, אני מניח שיש די ביקורות שאפשר לכתוב או לפחות לקשר אליהן, אולי באתר "חופש" ואולי במקומות אחרים. --אייתלאדאר 11:47, 29 יולי 2004 (UTC)
- באשר לטענה שאפשר להפנות לכאן את מה שכינה אייתלאדאר "חסידים נלהבים", אני חושב שזו בריחה והכנעות לדרישות שלהם. במקום לעמוד מולם ולהתעקש על העקרונות של האנציקלופדיה, אנחנו נכנע וניתן פתחון פה לדעותיהם. זו לא הדרך להתמודד עם השחתה וויכוחים. אם מי מהם ישחיט ערכים או ירצה להוסיף את דעתו הפרטית לאחד הערכים, יהיה מקום לדון בכך, כל מקרה לגופו, או לנקוט בצעדים כחסימת ערכים ו/או משתמשים. בכל מקרה, הפתרון לא צריך לתת להם את זכות הבעת הדעה במסגרת ערך. זה יתחיל ככה, ויהפוך לכדור שלג שלא נוכל לעצור.--Roybb95 12:17, 29 יולי 2004 (UTC)
- לדעתי כל טענותיו של Roybb95 נובעות מטעות בהבנת משמעותו של הקטע "מנחם מנדל שניאורסון, כפי שהוא מוצג על-ידי חסידיו". קטע זו לא נועד לתת מידע על הרבי, כפי ש-Roybb95 מצטט בתחילת דיון זה. הקטע הוא מסמך אנתרופולוגי שבא לתת מידע על חסידיו של הרבי ועל האופן שבו הוא נתפס בעיניהם. בתור שכזה, יש לו ערך אנציקלופדי רב, ומקומו כאן. כוחו של הקטע דווקא בחוסר האובייקטיביות הבולט שלו. בניגוד למה שנאמר, הקטע כלל לא בא לרצות את חסידי הרבי, ויקיפדיה יודעת להתמודד עם לחצים כאלה. אין גם כל צורך לאזן את הקטע בדעתם של אנשי אתר "חופש" - לדעתם אין כל משמעות בהקשר של הרבי, שאינו חלק מעולמם. אין קטע מסוג זה בערך יצחק רבין, משום שתומכיו אינם מיוחדים בהתנהגותם, אבל בערך סטלין אשמח לתת את מודעת האבל על מותו של "שמש העמים", שפירסמו חסידיו אנשי מפ"ם. דוד שי 13:43, 29 יולי 2004 (UTC)
- כמו שאמרתי בהחלה, אם מישהו נורא רוצה לדעת מה חושבים חסידי הרבי, שייכנס לאחד הקישורים החיצוניים. אבל לגופו של עניין, יש הבדל בין מודעת האבל על סטלין לבין הפסקה המדוברת. בעוד שעל המסמך הנוגע לסטלין אפשר לדבר כעל מסמך אנטרופולוגי, פה מדובר ביותר מהצגת דעתם של תומכי הרב. לא מדובר כאן במשהו מן העבר, וגם לא בחקירת הטקסים של איזה שבט נידח אי-שם בפרו: אנחנו מדברים על משהו עם השלכות פוליטיות עכשויות, ואל-לנו להתעלם מכך. זאת לא סתם הצגת דעתו של אדם, מכיוון שאנו מציגים פה דעה פוליטית, למעשה, עם כל המשתמע מכך. גם אם נורא רוצים להראות את דעתם, כי היא נורא מסקרנת ומעניינת, יש דרך לעשות זאת: "חסידי הרב חושבים X, ועל-כן הם רואים בו Y" וכו'. לא ליצור תיבה ולכתוב בה דברים כעובדות, ובטח אפשר לכתוב את זה בכמה שורות, ולא כמו שנעשה. זו בכל זאת ביוגרפיה שלו.
- לדעתי כל טענותיו של Roybb95 נובעות מטעות בהבנת משמעותו של הקטע "מנחם מנדל שניאורסון, כפי שהוא מוצג על-ידי חסידיו". קטע זו לא נועד לתת מידע על הרבי, כפי ש-Roybb95 מצטט בתחילת דיון זה. הקטע הוא מסמך אנתרופולוגי שבא לתת מידע על חסידיו של הרבי ועל האופן שבו הוא נתפס בעיניהם. בתור שכזה, יש לו ערך אנציקלופדי רב, ומקומו כאן. כוחו של הקטע דווקא בחוסר האובייקטיביות הבולט שלו. בניגוד למה שנאמר, הקטע כלל לא בא לרצות את חסידי הרבי, ויקיפדיה יודעת להתמודד עם לחצים כאלה. אין גם כל צורך לאזן את הקטע בדעתם של אנשי אתר "חופש" - לדעתם אין כל משמעות בהקשר של הרבי, שאינו חלק מעולמם. אין קטע מסוג זה בערך יצחק רבין, משום שתומכיו אינם מיוחדים בהתנהגותם, אבל בערך סטלין אשמח לתת את מודעת האבל על מותו של "שמש העמים", שפירסמו חסידיו אנשי מפ"ם. דוד שי 13:43, 29 יולי 2004 (UTC)
- באשר לטענה שאפשר להפנות לכאן את מה שכינה אייתלאדאר "חסידים נלהבים", אני חושב שזו בריחה והכנעות לדרישות שלהם. במקום לעמוד מולם ולהתעקש על העקרונות של האנציקלופדיה, אנחנו נכנע וניתן פתחון פה לדעותיהם. זו לא הדרך להתמודד עם השחתה וויכוחים. אם מי מהם ישחיט ערכים או ירצה להוסיף את דעתו הפרטית לאחד הערכים, יהיה מקום לדון בכך, כל מקרה לגופו, או לנקוט בצעדים כחסימת ערכים ו/או משתמשים. בכל מקרה, הפתרון לא צריך לתת להם את זכות הבעת הדעה במסגרת ערך. זה יתחיל ככה, ויהפוך לכדור שלג שלא נוכל לעצור.--Roybb95 12:17, 29 יולי 2004 (UTC)
- באשר לדעתם של אנשי [http:www.hofesh.org.il חופש], אני לא חושב שיש מקום להכניס אותה לכאן, כיוון שאיני תומך בהכנסת דעתם של אנשים לתוך ערכים. אמנם כתבתי שיש ליצור ערך מאוזן, אך לא התכוונתי לכך שיש להכניס דעה הפוכה מזו שמוצגת, אלא שיש מראש להוציא את זו הבעייתית המוצגת כבר כך.
- לסיום, אני חוזר: במקרה הזה לא מדובר במסמך אנטרופולוגי, מכיוון שיש לו השלכות פוליטיות. פה, בערך הזה, נחצה הגבול הדק שבין "לתאר" דעות, לבין "לפרסם" דעות. אם נתחיל כאן, נמשיך בלפרסם את דעתם של אנשי כהנא, מכיוון שמעניין לחקור ולראות את התפתחות האיבה בין שני צדדים הנלחמים וכד'. עדיף יהיה לויקיפדיה אם לא תהיה מעורבת בנושאים כאלו, כפי שעושות אנציקלופדיות מכובדות אחרות (אני מניח שלעולם לא נמצא קטע כזה בבריטניקה, נכון?)--Roybb95 14:20, 29 יולי 2004 (UTC)
- לדעתי הציטטה מוצדקת, ואפשר בהחלט להרחיב את העיקרון של המסגרות.
- אומנם, אף על פי שדוד שי לא מודה בכך, הסיבה העיקרית ליצירת המסגרת היא הלחץ הבלתי פוסק שהפעילו חסידי הרבי על הויקיפדיה. היעדר לחץ כזה בערכים אחרים היא הסיבה שהעיקרון לא הורחב. שן שש זעם 14:27, 29 יולי 2004 (UTC)
- שיהיה. לצערי (או אולי, לשמחתי?...) לא ניחנתי בסבלנות ובעקשנות שמאפיינים את שאר כותבי ויקיפדיה, ולכן לא אשב להתווכח פה עד אין קץ. לדעתי חשוב יותר לעבוד במרץ ולכתוב כמה שיותר ערכים טובים, ולא לבלות את כל הזמן בדיוני סרק.--Roybb95 15:16, 29 יולי 2004 (UTC)
- לדעתי הציטטה מוצדקת, ואפשר בהחלט להרחיב את העיקרון של המסגרות.
האיבה שמגלים חסידי חב"ד כלפי הרב שך[עריכת קוד מקור]
האיבה הגדולה שיש בין שני הפלגים היא בעיקר בגלל ההתנגדות העזה של הרב שך לגילויי המשיחיות של הרבי מלובביץ, ואילו ההתבטאות של הרב שך כלפי הרבי, שבה אמר שהוא כופר בעיקר, היא רק ספיח שולי של המחלוקת ביניהם, ולא הגורמת לאיבה. הספיחים של המחלוקת ביניהם הם רבים, כמו העובדה שהרב שך לא היה מסוגל לקבל את העובדה שחסידי חב"ד לא ישנים בסוכה בחג הסוכות, או לא נוהגים לקיים סעודה שלישית, אך שוב, אילו הם רק ביטויים שוליים למחלוקת העיקרית, בעניין המשיחיות.--amiq 20:06, 16 אוק' 2004 (UTC)
- טעות בידך ידידי, מלחמתו החלה עוד קודם עידן ה"משיחיות", לידיעתך שבועון "כפר חב"ד" נוסד בשנת ה'תשמ"ב, על מנת להגיב על התקפותיהם של המתנגדים בבטאונם, וזה עשר שנים קודם!!! אמנה כאן רשימה חלקית של טענותיו של מנהיגכם על תנועת חב"ד, ותבחן בעצמך: משתטחים על קברי צדיקים "דורש אל המתים". מביאים פעלולנים לתהלוכות ל"ג בעומר "מעוננים וקוסמים, ע"ז". תולים תמונות של צדיקים בבתיהם "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". הרבי נלחם לתיקון חוק מיהו יהודי, דבר שהיה לצנינים בעיני הח"כים החרדים שהעדיפו לקבל תקציבים (תבדוק במסמכים!!!). הרבי נלחם עבור שלימות הארץ, מנהיגכם היה בזמנו בעד "שלום", וטען שחלקי ארץ אלו שייכים לערבים (שוב תבדוק את ההיסטוריה שמנסים להסתיר ממך). הרבי פעל לקרב יהודים שאינם שומרי תומ"צ, הוא לא אהב את זה (במיוחד בנוגע לתפילין). יצא נגד תקנת לימוד הרמב"ם "לא שערום אבותינו". וכהנה רבות, ראה את הפולמוסים בעיתוני כפר חב"ד ויתד נאמן של אותה תקופה.
חוסר איזון[עריכת קוד מקור]
משתמש אנונימי שינה את הערך, לקיצוניות השנייה (כלומר לכיוון של חב"ד) אבל עדיין הערך סובל מחוסר איזון טוטאלי, חלק מהשינויים שלו היו בסדר (כלומר יותר מאוזנים) וחלק ההיפך (כלומר מלקקים). כתוצאה מכך, אין טעם בשחזור, ולדעתי יש לשכתב את הערך לחלוטין. טרול רפאים 16:39, 17 ינו' 2005 (UTC)
שכתוב[עריכת קוד מקור]
שכתבתי את הערך. הורדתי את סופרלטיבים. מה זה היה? היתכן שבגלל לחץ של כמה חסידים מתלהמים נשיר שירי הלל לכבודו של הרב הזה? ובקשר ללחץ של החבדניקים בשביל מה האלוהים ברא את אפשרות החסימה וההגנה? מה זה הדבר הזה? מצידי שיהיה מוגן מעכשיו ועד מותה של הויקיפדיה. גילגמש • שיחה 19:38, 24 ינו' 2005 (UTC)
- אני מבין שאתה לא חושב שויקיפדיה תחזיק הרבה זמן... סביר להניח שיפסיקו עם השטויות הללו לפני. טרול רפאים 20:38, 24 ינו' 2005 (UTC)
- לא. אני דווקא מאמין שהיא תשרוד כל עוד ישרוד האינטרנט. זה רק אומר שמבחינתי הערך יכול להיות מוגן עד הרגע ההוא. גילגמש • שיחה 20:40, 24 ינו' 2005 (UTC)
- שחזרתי את הקטע שגילגמש מחק. יש דיון נרחב בסוגיה זו למעלה (הרבי כפי שהוא מוצג ע"י חסידיו), ובסופו הוחלט להשאיר קטע זה. הקטע אינו משקף את עמדת ויקיפדיה, ולא אנחנו שרים שירי הלל לכבודו. יש להתייחס לקטע זה כאל תצלום (לכן הוא נמצא במסגרת שלה יש כותרת שמציינת את מהותו - הוא מציג את עמדתם המיוחדת של חסידיו של הרבי, ולכן ראוי להיות כאן. מלבד זאת הורדתי שני קישורים חיצוניים שמקומם בערך חב"ד ולא בערך זה. החזרתי את הקישור לעצומה הקוראת לו משיח משום שהיא משקפת את התרבות הסובבת אותו. דוד שי 03:37, 25 ינו' 2005 (UTC)
- בוא נדייק - לא "הוחלט שהוא יישאר", פשוט לי לא היה כוח להתווכח. לכן, אם גילגמש מוצא לנכון לפתוח את הנושא מחדש, אין סיבה שלא. רועי • שיחה 06:12, 25 ינו' 2005 (UTC)
- אפשר לנצח בנוק אאוט ואפשר לנצח במלחמת התשה. לא כל כך חשובה הסיבה לפרישתך מהוויכוח, כמו העובדה שהוא הסתיים בקבלת דעתם של התומכים בהשארת הקטע. לגילגמש יש זכות לפתוח מחדש גם נושאים שהוחלט עליהם ברוב יותר גדול, אם כי לא אתלהב מזה - אני מעדיף לזוז קדימה ולא לדוש בנושא שבחינתי נסגר. הבעיה כאן היא שהוא לא פתח את הנושא מחדש, אלא פעל בלי לשים לב שכבר היה דיון ארוך בנושא, וזה כמובן לא תקין. לכן החזרתי את המצב לקדמותו. אם לאחר קריאת הדיון הקודם גילגמש יחליט שהוא עדיין רוצה לשנות את הערך, בבקשה, יביע את דעתו כאן וינסה לשכנע. דוד שי 07:15, 25 ינו' 2005 (UTC)
- כן. באמת לא שמתי לב לדיון. אבל האם יתכן לתת יחס שונה לרב זה רק כי חסידיו מפעילים לחץ? למה הדין המיוחד למר שניאורסון ודין אחר לנפוליון? ומה אם אני אכתוב את הקטע הבא: לפי דעת חסידיו, מלחמותיו (שדיללו את אוכלוסיית הצעירים של צרפת בחצי) היו הדבר הטוב שקרה לעם הצרפתי והרצח של 10 מיליון איש הוא דבר נפלא, היות ובלאו הכי הם כולם היו פיאודלים נבערים. או עדיף משהו כזה, לפי דעת חסידיו, היה פלוני משול לאל ואתן קטע ענק שיהווה מחצית מהטקסט על הדבר הזה. איפה ההגיון פה? זאת כתיבה אנציקלופדית? מה אכפת לי מה חושבים חסידיו? כתוב בטקסט שהם ראו בו משיח? די. זה מספיק. להביא ציטוט כה ארוך זה לא מקובל. אם חבדניקים יתעצבנו ויתחילו להשחית נגן על הדפים הרלוונטיים. אם לא יעזור אני אגיש תלונה במשטרה. מקרה זה חמור בהרבה מהמקרה של חנוכה. אני לא אסכים שאיזה רב מטרולל יזכה ליחס מעודף ואחת היא לי מה יעשו חסידיו. גילגמש • שיחה 07:23, 25 ינו' 2005 (UTC)
- ללחץ של חסידי חב"ד אין כל השפעה עלי ועל ויקיפדיה. הערכים משיח, חב"ד וערך זה (כן גם ערך זה) מוכיחים זאת (למיטב זכרוני, אני נעלתי את הערך הזה והערך משיח כדי למנוע את השחתתם על-ידי חסידי חב"ד, ואתה, באופטימיות מופרזת, שיחררת אותם מנעילה). בערך גוש שלום יש מודעת אבל לזכרו של יאסר ערפאת, האם זה אומר שויקיפדיה נכנעה ללחץ של חסידי ערפאת? לא - זה מסמך אותנטי, שרלבנטי לערך, וגם הקטע הממוסגר כאן הוא מסמך אותנטי, שרלבנטי לערך. כך, ורק כך, צריך לראות אותו. כדי להסיר ספק: אינני מחסידי הרבי, ואני שמתי את הקטע הממוסגר כאן (וגם את המודעה על מות ערפאת בערך גוש שלום) משום שאני מייחס להם חשיבות להבנת התמונה הכוללת שמעביר הערך. כן, ובערך נפוליון חשוב לתת מסמך אותנטי שמשקף את הערצת העם הצרפתי אותו, חרף המוות העצום שהמיט עליהם. לצערי, המסמך היחיד שאני מכיר הוא ברנדי נפוליון, שעצם קיומו מעיד על ההערצה לנפוליון.דוד שי 07:45, 25 ינו' 2005 (UTC)
- לגבי הערצת העם הצרפתי, קיבלתי את הרעיון ואני אנבור במקורות הזמינים לי כרגע ואולי ארחיב בנושא. לגבי מאמר המסגרת, זה לא מקובל. גודלו יוצא מכל פרופורציה. אני לא מתנגד לפרק תחת הכותרת הזאת שיעבור שכתוב רציני כולל הורדת סופרלטיבים וכתיבה נייטרלית. משפטים בנוסח של (ציטוט): "הרבי מקרין תמיד שמחה עצומה, שמחה והתלהבות זו מעבירים חסידיו לכל מי שנתקל בהם כאשר הם באים לזכות יהודי במצווה או לעודד חיילים, חולים, אסירים, אלמנות צה"ל, ומי לא. שמחה קיומית - עמוקה, שמחה מעצם היותך יהודי - בנו אהובו של הקדוש ברוך הוא" לא מקובלים עלי לחלוטין. אפשר לכתוב את אותו הדבר בלי ההערצה הגלויה. גילגמש • שיחה 07:53, 25 ינו' 2005 (UTC)
- בוא נדייק - לא "הוחלט שהוא יישאר", פשוט לי לא היה כוח להתווכח. לכן, אם גילגמש מוצא לנכון לפתוח את הנושא מחדש, אין סיבה שלא. רועי • שיחה 06:12, 25 ינו' 2005 (UTC)
- שחזרתי את הקטע שגילגמש מחק. יש דיון נרחב בסוגיה זו למעלה (הרבי כפי שהוא מוצג ע"י חסידיו), ובסופו הוחלט להשאיר קטע זה. הקטע אינו משקף את עמדת ויקיפדיה, ולא אנחנו שרים שירי הלל לכבודו. יש להתייחס לקטע זה כאל תצלום (לכן הוא נמצא במסגרת שלה יש כותרת שמציינת את מהותו - הוא מציג את עמדתם המיוחדת של חסידיו של הרבי, ולכן ראוי להיות כאן. מלבד זאת הורדתי שני קישורים חיצוניים שמקומם בערך חב"ד ולא בערך זה. החזרתי את הקישור לעצומה הקוראת לו משיח משום שהיא משקפת את התרבות הסובבת אותו. דוד שי 03:37, 25 ינו' 2005 (UTC)
- לא. אני דווקא מאמין שהיא תשרוד כל עוד ישרוד האינטרנט. זה רק אומר שמבחינתי הערך יכול להיות מוגן עד הרגע ההוא. גילגמש • שיחה 20:40, 24 ינו' 2005 (UTC)
לדוד שי - מי שרוצה לדעת מה חושבים חסידי הרבי יכול לעשות זאת ע"י לחיצה על אחד הקישורים החיצוניים. אני משוכנע שאפשר למצוא ברחבי המרשתת אין ספור טקסטים כמו זה. אני לא מצליח להבין מה התועלת שצומחת לויקיפדיה מהדבר הזה, אלא אם כן יש בכך משום נסיון להפחית את רמת ההשחתה, טיעון שעוד הייתי מסוגל לקבל, אך אותו אתה דוחה. גם את התמונה בגוש שלום אפשר, לטעמי, להסיר, ולהחליפה באתר חיצוני (אם יש). ויקיפדיה לא באה כדי להציג דיעות בתוך הטקסטים שלה. רועי • שיחה 11:55, 25 ינו' 2005 (UTC)
- הורדתי את הקטע שמחולל מהומות, אפשר להירגע. התמונה בערך גוש שלום היא איור הולם, ואין להסירה. יש להבדיל בין דעות של הכותב, שאין להציגן, ובין דעות של נשוא הערך, שכמובן יש להציגן, הרי בהן עוסק הערך. דוד שי 15:14, 25 ינו' 2005 (UTC)
- הערך עדיין בעייתי מאוד. לא כתובה בו הדיאגנוזה הקלינית של חלק מחסידיו שחושבים שהוא משיח ועוד יחזור - מטורפים שמקומם בבית חולים לחולי נפש. גילגמש • שיחה 15:15, 25 ינו' 2005 (UTC)
- בשלב זה דבריך הם כמובן בגדר הבעת דעה, שאסור לכתוב אותה בערך, אבל בעוד X שנות לימוד + Y שנות התמחות בפסיכיאטריה תוכל לתת דיאגנוזה. קצת יותר ברצינות: אם לא מטעמי נימוס, הרי לפחות בהתחשב בכך שיש עין צופיה עלינו, גם של אורחים וגם של עיתונים, רצוי להתבטא במתינות ובשיקול דעת גם בדפי השיחה וגם בתקצירים. דוד שי 15:24, 25 ינו' 2005 (UTC)
- :-) הייתי כותב את הפסקאות המתאימות בעצמי, אבל אני חושש שזה עלול לצאת מאוד לא נייטרלי... אתה מתנדב (אהמ..)? רועי • שיחה 15:20, 25 ינו' 2005 (UTC)
- אני מציע להסתפק בעובדות, ולעצור את העליהום. דוד שי 15:24, 25 ינו' 2005 (UTC)
- דוד שי, הפעם הראשונה שאתה מסכים איתי אודות הערך הזה. אני מבין שאתה תומך בהכנסת העובדה הקלינית לתוך הערך? גילגמש • שיחה 15:26, 25 ינו' 2005 (UTC)
- חס וחלילה. דוד שי 15:27, 25 ינו' 2005 (UTC)
- :-) הייתי כותב את הפסקאות המתאימות בעצמי, אבל אני חושש שזה עלול לצאת מאוד לא נייטרלי... אתה מתנדב (אהמ..)? רועי • שיחה 15:20, 25 ינו' 2005 (UTC)
- בשלב זה דבריך הם כמובן בגדר הבעת דעה, שאסור לכתוב אותה בערך, אבל בעוד X שנות לימוד + Y שנות התמחות בפסיכיאטריה תוכל לתת דיאגנוזה. קצת יותר ברצינות: אם לא מטעמי נימוס, הרי לפחות בהתחשב בכך שיש עין צופיה עלינו, גם של אורחים וגם של עיתונים, רצוי להתבטא במתינות ובשיקול דעת גם בדפי השיחה וגם בתקצירים. דוד שי 15:24, 25 ינו' 2005 (UTC)
- הערך עדיין בעייתי מאוד. לא כתובה בו הדיאגנוזה הקלינית של חלק מחסידיו שחושבים שהוא משיח ועוד יחזור - מטורפים שמקומם בבית חולים לחולי נפש. גילגמש • שיחה 15:15, 25 ינו' 2005 (UTC)
נא להוסיף[עריכת קוד מקור]
נא להוסיף לערך את השורה הבאה:
{{סדרה|הקודם=הריי"צ,<br> רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]]|הבא=-|רשימה=ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]]}}
תודה, נתנאל 18:56, 2 מאי 2005 (UTC)
אתרים נוספים אודות חב"ד: www.chabad.org.il - חסידות חב"ד בישראל באינטרנט. www.chabad.org חסידות חב"ד העולמית באינטרנט. www.therebbe.org אתר על מורשתו, תולדות חייו ועוד.
ואם כבר הוספות, אז הנה לכם עוד כמה:
מעורבותו בפוליטיקה הישראלית: הרבי יצר קשרים הדוקים עם ראשי הפוליטיקה הישראלית. בין היתר ביקרו אצלו בחדרו שבברוקלין: מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס, אריאל שרון, בנימין נתניהו, משה קצב ואחרים. הרבי היה משמיע דעות בתקיפות על הנעשה בארץ, והמנהיגים היו מאזינים בקשב - אם כי לא תמיד הסכימו עם דעותיו.
קשר מפורסם נוסף היה עם נשיא המדינה זלמן שז"ר כשזה בחר ללכת לאדמו"ר בחדרו בברוקלין במקום שהאדמו"ר יבקרו במלונו. בארץ טענו כי מדובר בזלזול כבוד הנשיא; הנשיא עצמו, לעומתם, אמר כי הוא הולך אל הרבי לא כנשיא אלא כחסיד.
(קריאה נוספת: "נשיא וחסיד", שמואל קראוס)
מפעל חיים: השלוחים הרבי יזם את מפעל ה"שלוחים", הם שלוחי חב"ד היוצאים לרחבי העולם על מנת להפיץ יהדות לכל יהודי. כיום, המפעל מונה למעלה מ3000 שלוחים ברחבי העולם המוכרים היטב בצבור היהודי. במזרח הרחוק, אוסטרליה או בניו יורק - יושבים להם השלוחים ועוסקים בעבודתם במסירות לא רגילה. בשנת 2004 כתבה סופרת אמריקאית חילונית בשם סו פישקוף, ספר בשם "חיילי הרבי" שחוקר את פעילות השלוחים ברחבי ארה"ב. (קריאה נוספת: the rebbe's army)
ספריה תורנית: ספרים רבים נכתבו על ידי האדמו"ר בנושאים שונים. סט ספרים בשם "ליקוטי שיחות" כולל 39 חלקים, המלקט אוסף עיונים ופלפולים על פרשיות השבוע, קטעי תלמוד ומשנה תורה לרמב"ם. סט נוסף בשם "אגרות קודש" מלקט את מענותיו לשאלות שונות. בנוסף, סדרת "התוועדויות" היא רשימת שיחותיו בזמנים שונים שלא עברו הגהה שלו לפני הדפסתם.
היי: זה עתה היתה יום ההילולא של הרבי (זה הופיע גם בדף השער של ויקפדיה). אולי אפשר לכתוב הוא נטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבקווינס, ניו יורק. עד היום פוקדים את קברו (המכונה גם ה"אוהל") לקבלת ברכה, ומערכת פקסים ואימיילים מקבלת בקשות לברכות מכל העולם, הנקראים על קברו.
הנה האתר של ה"אוהל"
תודה לכם.
- באשר לקטעים האחרונים בהם פורטו הדרכים בהם נוהגים חסידיו לקבל ממנו ברכות לאחר פטירתו, כדאי להעיר:
- סגולה זו של הכנסת פתק עם שאלה לתוך "ספר קודש", ופתיחתו באקראי ע"מ לקבל תשובה - אינה סגולה שהומצאה ע"י חב"דניק מסויים, אלא דבר מקובל דורות רבים אצל יהודים רבים מחוגים שונים. סגולה זו אף הובאה ע"י הרבי בשיחותיו כדוגמא לכך שהעולם מתנהל ב"השגחה פרטית" ע"י הבורא, וכל מאורע בו מכוון מלמעלה.
- עם זאת ראוי להדגיש, שבאשר לשאלה כיצד לקבל מהרבי ברכות לאחר פטירתו, מעולם לא אמר הרבי שהדבר ייעשה באמצעות סגולה זו, שבעבר לא היתה מקובלת אצל חסידי חב"ד בדומה לסגולות רבות המשתייכות בעיקר לחוגים מסוג שונה מזו של חב"ד. (שיטת חב"ד אינה שמה דגש על ה"סגולות" והחלקים השמימיים של היהדות).
- הרבי כן התייחס לשאלה מסוג זה לפני שנים רבות, כאשר נשאל לאחר פטירת הרבי הקודם לו, כיצד ניתן לקבל ממנו ברכה. הרבי הביע את דעתו שהדרך לקבלת הברכה היא באמצעות תפילה בקברו של הצדיק (ובאשר לשאלה כיצד ניתן לקבל תשובה, ענה: הרבי, שנשמתו קיימת גם אחר פטירתו מן העולם, כבר ימצא את הדרך להכניס בראשו של השואל את הפתרון לשאלתו...).
- מסיבה זו נדמה לי שהבאת מנהגם המוטעה של המשתמשים ב"הימור" בספריו - אין מקומה בערך, ויש להסתפק במנהג של העליה לקברו.
- באשר לקטע המופיע בתחילת הערך: "הערצת חסידי חב"ד אליו הלכה וגברה במשך השנים, ובאחרית ימיו החלו להתייחס אליו כאל "מלך המשיח". גם בשנים שחלפו מאז מותו הם מדברים אודותיו בלשון הווה. יש קבוצה מחסידיו שעדיין מאמינה שהוא מלך המשיח" -
- לדעתי, הכתיבה על אדם מכובד כמו הרבי מלובביץ' ערך בו הוא מוצג ומכונה בכינויים שהוצמדו לו ע"י קבוצת הזויים תמהוניים ("שיחיה" על אדם שנפטר, וכדומה), מביעה זלזול עמוק בנשוא הערך, ומורידה את ערכה של הויקיפדיה בעיני הגולשים. הקטע הנ"ל, בו מפורט ייחסם של חסידיו אליו - מיותר למדי. לכל הפחות אין מקומו דווקא בתחילתו של הערך הדן ברבי מלובביץ' ולא בחסידיו של הרבי מלובביץ'
- אינני מבין מדוע, לדוגמא, לא נכתב כאן שהרבי מלובביץ' הוא האלוקים - דבר שנטען בעבר ע"י הקיצוניים שבחבורת ה"משיחסטים" בחב"ד. כנראה שגם למערכת ויקיפדיה ברור שלא כל חלום או פנטזיה של אדם שמחזיק את עצמו ל"חסיד" של נשוא הערך, מוכרח להכתב עליו ע"י מערכת הויקיפדיה...
- מה גם, שבאם מחפשים את "הרבי מלובביץ' כפי שהוא מוצג ע"י חסידיו" מן הראוי לנקוט את עמדתם של המוסדות הרשמיים של החסידות ושל האנשים השפויים שבהם, שאגב הם רוב חסידי חב"ד.
- כל זמן שהדבר לא מתוקן זהו פשע כלפי הרבי מלובביץ', פשע כלפי חסידיו, פשע כלפי הקוראים בויקיפדיה. אנא! אל תהיו שותפים לעוולה הנגרמת לרבי מלובביץ' ע"י המשיחיסטים בחב"ד!
בסיום הערך, מופיע לינק המפנה ל"פסק דין" מסויים. מן הראוי ליידע אתכם שמבירור קצר שערכתי עולה כי מרבית החתימות שבפסק הדין הוצאו מהחותמים במרמה או מתוך חוסר הבנה. רבים מהחתימות זוייפו בזדון, וחלקם הופיעו לאחר מותם של החותמים...
בשל כך, הלינק לאתר ההוא - לדעתי, מיותר לחלוטין.
- תודה רבה על כל הערותיך המועילות, את מרביתן שילבתי בערך. בהערתך שלפני האחרונה, המתחילה במילים "לדעתי, הכתיבה על אדם מכובד", טיפלתי באופן חלקי, משום שקשה לי לראות בעיה בשני המשפטים שציינת. זו התייחסות קצרה והכרחית לגישה המשיחית של חלק מחסידיו (חלק קולני למדי). האם תוכל לפרט בעניין "עמדתם של המוסדות הרשמיים של החסידות"? דוד שי 19:44, 12 יולי 2005 (UTC
את עמדתם של המוסדות הרשמיים, הידועים והפעילים, ואת הכינויים שהם מצמידים לשמו של הרבי מלובביץ' ניתן למצוא בקישורים הבאים:
- "צעירי חב"ד" - הארגון הכללי של פעילי חב"ד בישראל (עם מאות סניפים ברחבי הארץ, של "שלוחי חב"ד"). הארגון נוסד בשנת 1952 בפיקוח הרבי מלובביץ': http://www.chabad.org.il/
- "מרכז שלוחי חב"ד" - הארגון הכללי של פעילי חב"ד בעולם (עם למעלה מ-2000 סניפים ברחבי תבל). מכונה בשם "מרכז לענייני חינוך". נוסד ע"י הרבי מלובביץ' בשנת 1941: https://www.chabad.org/
- "חב"ד ניו יורק" - אתר לריכוז פעילות חב"ד בעולם: http://www.lubavitch.org/
- "עתון כפר חב"ד" - הבטאון הרשמי של החסידות (נוסד בשנת 1980, בפיקוח הרבי מלובביץ'): http://www.kfar-chabad.com/
- "חב"ד קליפורניה" - בית חב"ד בקליפורניה (ממרכזי חב"ד הגדולים בעולם. נוסד בשנת 1966): http://chabad.com/index.php
- "ספריית חב"ד" - ספרייתו של הרבי מלובביץ': http://chabadlibrary.org/
- "משרד השלוחים" - אתר הסיוע לשלוחי חב"ד, מופעל ע"י "בית השלוחים" (נוסד בשנת 1988): http://www.shluchim.org/main/default.asp
- אתרי החדשות הפופולריים של חב"ד: http://www.col.org.il http://www.chabadnik.com/
בנוסף לכך, בבירור קצר יכול כל אחד להיוודע לדעתם הנחרצת של "בית דין רבני חב"ד" בישראל (נוסד ע"י הרבי מלובביץ' בשנת 1975); "ועד רבני חב"ד" המרכזי בארצות הברית (נוסד בשנת 1984 ע"י הרבי); "אגודת חסידי חב"ד" בישראל (נוסדה בשנת 1935 ע"י הרבי הקודם); "אגודת חסידי חב"ד העולמית" (נוסדה בשנת 1924 ע"י הרבי הקודם); "קרני הוד תורה" - מכון ההוצאה לאור של ספרי חב"ד (נוסד בשנת 1942 ע"י הרבי). ועוד. ועוד.
אגב, מנהג ה"הימור" בספרי "אגרות קודש" לא נמחק מהערך, למרות שכבר הוסבר כאן שיש להסירו.