ניסויים בבעלי חיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניסויים בבעלי חיים הם שיטות מחקר ניסוייות המתבצעות בבעלי חיים. ניסויים בבעלי חיים מתבצעים במסגרת מחקרים בביולוגיה, במדעי הרפואה, בפסיכולוגיה, באיכות הסביבה (כולל פיתוח חומרי הדברה, בדיקת יעילותם ורעילותם) ובטכנולוגיה (כולל פיתוח כלי נשק, ניסויים בשימוש בבעלי חיים כאמצעי לחימה), מוצרי ותוספי מזון, קוסמטיקה וחומרי ניקוי. ניסויים מדעיים משלימים או חליפיים מתבצעים גם בדומם (לרבות ניסויי אין ויטרו במולקולות ביולוגיות), ביצורים חיים שאינם בעלי חיים (חד תאיים ורב תאיים מממלכת הצומח והפטריות) ובבני אדם.
עריכת הניסויים בבעלי חיים שנויה במחלוקת. הנימוקים בעד או נגד עריכת הניסויים הם פרקטיים, לוגיים, מוסריים-אתיים ותועלתניים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייני שיטת הניסויים בבעלי חיים
בעל חיים המשתתף בניסוי עשוי לייצג בניסוי חיות מהמין הטקסונומי שלו (למשל פרה המשתתפת בניסוי לשיפור תנאי הגידול של הפרות) או להשתתף בו כאורגניזם מודל (למשל עכבר המשתתף בניסוי לחיפוש תרופה לבני-אדם או לפרות). ניסויים המשתמשים ביצור חי אחד כמודל ליצור חי אחר חייבים להיעשות לאחר העלאת טיעון משכנע על פיו המודל אכן דומה בתכונות הרלוונטיות למה שהוא מייצג. פעמים רבות טיעון כזה נשען על מחקר קודם, אך יש קבוצה גדולה של מחלות שלא נחקרות ביצורים חיים כי טרם נמצא להן מודל מתאים.
ניסוי בחיית מודל עשוי להיות פשוט יותר מבחינה טכנית מאשר ניסוי בחיה או באדם שאותם המודל מדמה והוא אתי יותר מניסויים בבני אדם ובחיות הנתפסות כבעלות תודעה מפותחת יותר מזו של אורגניזם המודל. ניסוי בשמרים או תולעים, למשל, לא גורם סבל לבני אדם או לפרות ולא מונע טיפול רפואי מאנשים בקבוצת הביקורת. מעבר לזאת, להרבה ניסויים בבני אדם קשה למצוא מדגם גדול ומיצג וקשה גם לערוך ניסויים בבני אדם בתנאי מעבדה של ממש, משום שאלו מחייבים שכל המשתתפים בניסוי יתחילו ויסיימו את הניסוי באותו תאריך, שיחיו באותה סביבה, יאכלו אותו מזון ושלא יקבלו שום טיפול רפואי אחר בבעיה הנחקרת.
[עריכה] מהלך הניסוי וגודל המדגם
בניסוי בחיות יש על פי רוב קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת, הדומות ככל האפשר זו לזו בפרמטרים חיצוניים (כגון מין, גיל ומשקל). החוקר משנה ביוזמתו ובאופן דרסטי אצל קבוצת הניסוי גורם אחד הקשור בתופעה הנחקרת, כששאר הגורמים נותרים ללא שינוי. בעקבות זאת, אם נצפה הבדל בין שתי הקבוצות, ניתן לומר שיש סבירות גבוהה שסיבת השוני היא הפעולה שאותה עשה החוקר. ההבדל בין התוצאה הנצפית בין שתי הקבוצות צריך להיות בעל מובהקות סטטיסטית, ולכן הגודל הדרוש לקבוצות תלוי בהבדל שהניסוי צפוי לחולל בהן. אם, למשל, המדד על פיו מוערכת התוצאה הוא משקל החיה, ניתן להשתמש במדגם קטן יותר בניסוי שבו צפוי הבדל משקל ממוצע של חמישים אחוז בין קבוצות, מאשר בניסוי שבו צפוי הבדל משקל של עשרה אחוז.
[עריכה] מיני בעלי החיים שבמעבדות
-
ערך מורחב – אורגניזם מודל
מכלל החולייתנים המשמשים כאורגניזם מודל למחקר מדעי, מעל ל50% הם עכברים[1]. חוליתן המודל השני בתפוצתו הוא החולדה. שאר מני החולייתנים מהווים ביחד כרבע מחולייתני המודל. בניסויים בתחום הביו-רפואי, החולייתן הנפוץ ביותר הוא העכבר[1]. במחקרים הנעשים בפסיכולוגיה, נעשה שימוש רב בחולדות אם כי גם ביונקים רבים אחרים. ניסויים בפסיכולוגיה הנעשים ביונקים אחרים עשויים להיות ניסויים בתפיסה הכוללים ניתוחים עדינים ודורשים יונק עם מוח גדול יותר משל החולדה [2] וניסויים הדורשים יונק שדומה לאדם יותר מאשר החולדה. ניסויים בקופי רזוס מקובלים כאשר מבקשים לחקור תכונות או חלקים של מערכת העצבים האנושית שאינם דומים לאילו של המכרסמים. זאת משום שמערכת העצבים של הקופים דומה יותר לזו של האדם. הדבר נכון גם לגבי התנהגות אנושית, למשל, במחקרים רבים על חסכים בהורות הנעשים על גורי קופים שנותקו מאימם [3]ובמחקרים על התנהגות הורית לא נאותה.
[עריכה] נושאי המחקרים
ניסויים בבעלי חיים מתבצעים במסגרת מחקרים בביולוגיה, במדעי הרפואה, בפסיכולוגיה, באיכות הסביבה (כולל פיתוח חומרי הדברה, בדיקת יעילותם ורעילותם) ובטכנולוגיה (כולל פיתוח כלי נשק, ניסויים בשימוש בבעלי חיים כאמצעי לחימה), מוצרי ותוספי מזון, קוסמטיקה וחומרי ניקוי.
במחקרים בהביוריסטים פגעו בבעלי חיים כדי להשליך מהתנהגותם על התנהגות בני אדם. [4] [5] וכן ערכו ניסויים בושאי שיכרות [6] והתמכרות לסמים.
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] שחזור ניסויים לצורך הוראה ותרגול
לימודי רפואה וטרנרית כוללים ניסויים רבים בבעלי חיים בצד תרגול פרוצדורות רפואיות עליהם. ניסויים נעשים גם בלימודי פיזיולוגיה [7], בלימודי אנטומיה, ביולוגיה ועוד.
בישראל, חוק צער בעלי חיים–(ניסויים בבעלי חיים) תשנ"ד-1994, מכיר בחינוך והוראה כאחת המטרות המאפשרות שימוש בבעלי חיים. לצרכי הוראה ותירגול משוחזרים באופן שוטף ניסויים "קלאסיים" בבעלי חיים ממינים טקסונומיים שונים. זאת למרות שבחלק מהמקרים ניתן לצפות בסרט המתעד ניסויים שכבר נעשו או לקרוא עליהם במקום לשחזרם. למשל, בקורס "קורס שיטות מחקר בנויירו פסיכולוגיה" שבאוניברסיטת תל אביב מקבל כל סטודנט זוג חולדות, עליהן הוא מבצע ניסויים כולל הרדמה, תרגול לקיחת דם והשתלת אלקטרודות. [8]
[עריכה] הביקורת על התקפות המדעית
מרבית הביקורת נגד התקפות הרפואית של ניסויים בחיות מופנית נגד ניסויים לחיפוש תופעות לוואי של תרופות. במחקרים אלו יש שלב או שלבים של ניסוי בבעלי חיים ואחרי כן שלבים של ניסוי בבני אדם. בניגוד לשאר הניסויים באורגניזם מודל, שבהם בחירת המודל מנומקת היטב, רבים מהניסויים לחיפוש תופעות לוואי של תרופות נערכים בעכברים בלבד מתוך הנחה שמה שרעיל ליונק אחד רעיל על פי רוב גם ליונקים אחרים.
תופעת לוואי של תרופה יכולה להתרחש בדרכים רבות. למשל, תרופה שמועילה כשהיא נקשרת לקולטן מסוים בתאים של רקמה מסוימת, יכולה להזיק כשאר היא נקשרת לאותו קולטן בתאים של רקמה אחרת או כשהיא נקשרת לקולטנים אחרים. אצל שני אורגניזמים מאותו מין טקסונומי, אצל אדם בריא ואדם עם מחלה כרונית מסוימת או אצל שני אורגניזמים ממינים שונים לא יהיו בהכרח אותן תופעות לוואי לאותן תרופות משום שעשוי להיות שוני בין הקולטנים או בין אפשרות חשיפתם לתרופה. לכן, ניסוי לאיתור תופעות לוואי של תרופות בחיית מודל לא רלוונטית עשוי לפסול תרופות מוצלחות בשל ממצא לא תקף על תופעות לוואי חמורות או לאשר ניסויי בבני אדם בתרופה מסוכנת. פתרונות אפשריים לשתי בעיות אלה הן השקעה במחקר לאיתור אורגניזם מודל רלוונטי יותר לבדיקת תופעות לוואי אפשריות לכל תרופה (למשל בעזרת סריקת מאגרי מידע על קולטנים וחשיפתם לתרופות) והשקעה במחקר פתולוגי לבירור רלוונטיות תופעות הלוואי שנתגלו בניסוי.
רופאים ומדענים רבים [9] מודים שניתן למצוא דמיון אנטומי, פיזיולוגי וגנטי בין יונקים ממינים שונים, אך מדגישים את העובדה שיש ביניהם הבדלים, שהחשובים שבהם מתבטאים ברמת התא [10] שהוא החזית המשמעותית ביותר שבה מחלות מתבטאות והמקום בו תרופות אמורות להתמודד עם מחלות אלו. הטענה המרכזית היא שבעלי החיים הנפוצים במעבדות המחקר נבדלים מהאדם בצורה עמוקה ומשמעותית בהרבה, גם ברצפי ה-DNA, וגם בכל הרמות של הבקרה על ביטויים, ולכן לא ניתן להסתמך על ניסויים בבעלי חיים להסקה מדעית על בני אדם.
בהליכי האישור המורכבים של תרופות חדשות לשימוש בבני-אדם, מבוצעת דרך קבע בדיקה ראשונית של רעילות בניסויים בבעלי חיים, לפני שהתרופה עוברת לשלב הניסוי בבני-אדם. סינון ראשוני זה מצליח ללכוד רק חלק מהחומרים המזיקים לבני-אדם. מאידך, ישנן תרופות שידוע כי הן מועילות לאדם, אולם הן גורמות נזקים לבעלי חיים מסוימים. כדוגמה לכך מביאים מתנגדי הניסויים את האספירין, תרופה המשמשת עד היום ואושרה לשימוש בסוף המאה ה-19, לפני שהיו נהוגים ניסויים בבעלי חיים, ובשנות העשרים של המאה ה-20 התברר שהיא גורמת למומים מולדים בעכברים ומעלה את לחץ הדם בחתולים (כך שייתכן שהייתה נפסלת לוּ נערכו בה ניסויים אלה קודם אישורה).
[עריכה] שיקולי אתיקה
ניסויים בבעלי חיים מבוצעים כחלק מן הפעילות המחקרית במדע ובתעשייה ולכן הם כפופים לכללי האתיקה הנוהגים בקהילות אלה. כללי האתיקה עוסקים בעיקר ביושר מקצועי, בחשיפת הנתונים בפני עמיתים למקצוע ובשמירה על זכויות אנשים ובעלי חיים המשתתפים בניסויים. מטרות ניסוי בבעלי חיים עשויות להיות:
- קידום הידע המדעי באופן כללי
- הצלת חיי אדם
- מניעת סבל מאנשים שאינם בסכנת חיים
- קידום רווחת הציבור, בריאותו ואיכות חייו
- דאגה לחייהן, בריאותן ואיכות חייהן של חיות מבויתות
- שמירה על איכות הסביבה וחיות הבר (למשל חיפוש חומרי הדברה שאינם מרעילים את אוכלי הנבלות)
- מחקר תעשייתי (כולל פיתוח מוצרי מותרות, כגון תכשירי איפור).
- ניסוי כלי נשק וייעול השימוש בבעלי חיים כאמצעי לחימה (למשל, בלוחמה ימית בעזרת דולפינים מאולפים).
בעלי חיים שעליהם נערך הניסוי חשים בו לרוב סבל גופני, נפשי או שניהם כאחד.
הצדקת סבלם של בעלי חיים בניסוי תלויה, בין השאר, בחשיבות השאלה המחקרית אותה בודק הניסוי. נחיצותו של ניסוי אינה תלויה רק בתחום הכללי בו הוא נעשה, לכן, ניסויים דומים שעונים על שאלות דומות עשויים להיתפס כבעלי חשיבות שונה. לדוגמה, קל יחסית, להצדיק ניסוי הבודק רעילות של תוסף מזון המצוי כבר בשימוש, מאשר להצדיק ניסוי דומה בתוסף מזון שטרם החל שיווקו.
מדרך הטבע, אנשים שונים חלוקים בדעותיהם לגבי נחיצותם של ניסויים שונים. גם האנשים שבוועדה לאישור ניסויים בחיות עשויים להיות חלוקים בדעותיהם לגבי צדקת הניסוי. הוועדות לאישור ניסויים מדעיים בחיות קמו כחלק מהשינוי הכללי שחל ברגישות החברה והמחוקקים לזכויותיהם של חיות במהלך המאה העשרים. שינוי זה מתבטא בתחומים רבים, כגון תנאי המחייה בגני החיות ובהעדפת מוצרים שייצורם אינו מצריך הריגת חיות בר.
כאשר ניסוי צפוי לגרום סבל לחיות, יש נטייה לחפש במקומו ניסוי הגורם פחות סבל ומספק תוצאות דומות בתקפות מדעית דומה. לעתים יש לניסוי חלופה שפוטרת את החוקר מהצורך לגרום סבל לבעלי חיים. יש מקרים שבהם החלופות יקרות מדי, מסובכות או לא קיימות. כאשר אין חלופות סבירות נוצרת דילמה מוסרית, משום שלעומת סבלן של החיות ניצבות מטרות הניסוי. במקרה של דילמה כזו, על ועדת האתיקה לשקול את דרך המשך המחקר. כאשר ועדת האתיקה דנה בדילמה מוסרית כזו, היא יכולה להורות על עריכת פשרה בין תקפותו המדעית של הניסוי לבין מוסריותו (למשל להקטין את מדגם חיות הניסוי גם בהיעדר אפשרות לפצות על כך בשיטות ניתוח סטטיסטיות מתקדמות), להעדיף את ביצוע הניסוי כפי שתוכנן, או להורות על אי ביצוע המחקר.
ההתנגדות לניסויים בקרב הציבור עולה ככל שעולה הדמיון בין בעל החיים המשמש בניסוי לבין בני האדם. השיטה המדעית מחייבת את המדען להשקיע מינימום משאבים כדי לקבל מקסימום תוצאות. לכן השיטה המדעית מחייבת פשרה בין דמיון אורגניזם המודל לאדם לבין המשאבים הדרושים לעבודה עמו. מסיבה זו, כל ניסוי שחייב להיעשות ביונקים ויכול להיעשות בעכברים, נעשה בעכברים. אולם יש מקרים שהשיטה המדעית מחייבת ניסוי ביונק הדומה יותר לאדם. שניים מסוגי הניסויים בקופים שמעוררים הכי הרבה שאלות אתיות נעשים בקופי רזוס. אחד מהם הוא מעקב אחרי פעילות מוחית בהכרה מלאה, בעזרת אלקטרודות המוחדרות בניתוח למוח, לאחר הסרת גג הגולגולת. השני הוא מעקב אחר התפתחות פתולוגיה פסיכולוגית בעקבות יחס הורי לא נאות. בעשור הראשון של שנות האלפיים, אחרי פרסום מחקריהן של ג'יין גודול, דיאן פוסי ואחרים, יש להשיג אישור מוועדת האתיקה לכל ניסוי בחולייתנים והניסויים הגורמים סבל לפרימטים מוגבלים יותר מבעבר.
[עריכה] הסדרת הניסויים בבעלי חיים בישראל
עריכת ניסויים בבעלי חיים היא פעולה מקובלת כיום והיא מחויבת על פי חוק במחקר ובפיתוח פרמקולוגי.
לשם הסדרת הניסויים בבעלי חיים, בצורה שתמזער את הסבל הנגרם לחיות המעבדה, נחקק בישראל חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994. מטרתו של החוק מוצגת בדברי ההסבר להצעת החוק: "למצוא את האיזון המתאים בין הצורך להמשיך ולבצע ניסויים בבעלי חיים כדי לקדם את המחקר והרפואה, ובין הצורך למנוע ניסויים מיותרים ומזעור הסבל הנגרם לבעלי חיים במהלכם".
עיקרי החוק:
- סעיף 8: "מספר בעלי החיים בניסוי יוגבל למספר הקטן ביותר הדרוש לביצוע הניסוי. ניסויים בבעלי חיים ייערכו תוך הקפדה על מזעור הכאב והסבל שייגרמו להם".
- סעיף 9: "לא יינתן היתר לעריכת ניסויים בבעל חיים אם ניתן להשיג את מטרת הניסוי בדרכים חלופיות סבירות".
- סעיף 10: "לא ייערך ניסוי לבדיקת מוצרי קוסמטיקה, שאינם לצורכי בריאות, ולחומרי ניקוי אלא על פי היתר ממליאת המועצה".
לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק הוקמה המועצה לניסויים בבעלי חיים. רובם המוחלט של הניסויים מאושר על ידי ועדות פנימיות של הגופים העורכים אותם - מוסדות להשכלה גבוהה וחברות פרטיות. הוועדות הפנימיות מדווחות למועצה בדיעבד על הניסויים שביצעו, אחת לחצי שנה. בשנת 2004 דיווחה המועצה ניסויים ב-318,449 בעלי חיים. [11] בדו"ח מבקר המדינה שהוגש ביוני 2004 נמתחה ביקורת קשה על תפקודה של מועצה זו[12].
[עריכה] המחלוקת סביב הניסויים בבעלי חיים
[עריכה] טיעונים להצדקת הניסויים בבעלי חיים
- השיטה עובדת: ניסויים ביו-רפואיים, שחלק ניכר מהם כולל ניסויים בבעלי חיים, הביאו לשיפורים רבים בבריאות האדם ובעלי החיים ושיפרו את רווחתם ללא הכר.
- החברה מקבלת את המערכת המוסרית לפיה המין האנושי חשוב יותר ממינים אחרים: עובדה זו מתבטאת בין היתר בצריכת בעלי חיים לשם תזונה ובשימוש בחיות לשם מחקר. אין הבדל מהותי בין צריכת בעלי חיים לשם תזונה ובין שימוש בהם לשם מחקר. כשם שיש צורך להקפיד על שחיטה דלת סבל אך מותר לשחוט, כך יש להקפיד על עריכת ניסויים דלי סבל ולקיים רק את אלה שסביר שהתועלת מהם תצדיק את הסבל הכרוך לחיות המשתתפות בהם.
- סבל הנגרם לחיה מוצדק כאשר יש סיכוי לשיפור משמעותי באיכות חיי האדם והרחבת ידיעותיו: ניתן להגיע לאיזון (או שכבר קיים איזון) בין סבלן של החיות לבין התועלת שבניסויים. ועדות אתיקה יכולות לשקול היטב את התועלת האפשרית שבניסוי לעומת הסבל הנגרם ממנו.
- טעון הדרויניזם החברתי: כל יצור חי מתחרה ביצורים חיים כדי לשרוד או משתף אתם פעולה כדי לשרוד. יחס האדם לחיות צריך לנבוע מנימוקי כדאיות בלבד. לכן צריך לאשר הרבה יותר ניסויים מהמקובל כיום ואולי אפילו כל ניסוי.
- יש יחס הפוך בין כמות הניסויים בחיות לכמות הניסויים בבני אדם: ככול שייערכו פחות ניסויים בחיות, כך יידרשו יותר ניסויים בבני אדם. האדם צריך להיות רגיש יותר לסבל של אנשים המשתתפים בניסויי מאשר לסבל של חיות. לכן צריך לאשר הרבה יותר ניסויים מהמקובל כיום ואולי אפילו כל ניסוי.
- אי אפשר לשפוט ניסוי לפי התועלת הצפויה של ממצאיו: ניסויים רבים הניבו תוצאות מפתיעות בתועלתן. לכן צריך לאשר הרבה יותר ניסויים מהמקובל כיום ואולי אפילו כל ניסוי.
- הדיון הפרטני עם ועדת האתיקה מאט את קצב המחקר באופן משמעותי: הדבר פוגע בחברה בדרכים שונות, לרבות קיפוח חיי אדם. כתיבה מפורטת על כל ניסויי בחיות שטרם נעשה, על סיבותיו, על חשיבותו, על הבעיות שבחלופותיו וכיוצא בזה מבזבזת הרבה זמן ועשויה לקחת אפילו חודשים אחדים. מעבר לזאת, חברי ועדת האתיקה הם בעלי רקע מגוון - מדענים, פילוסופים, משפטנים ופעילים פוליטיים. כתיבה שעונה על הצרכים של כל האנשים האלה דורשת מאמץ רב. דיון עם ועדה כזו פוגם אפילו בקצב המחקר של מעבדה שכל הניסויים המוצעים שלה בחיות אושרו. לכן צריך לאשר כל ניסוי בחיות.
[עריכה] טיעונים לשלילת הניסויים בבעלי חיים
כנגד הסברה המקובלת לגבי נחיצות הניסויים בחיות, יוצאים מתנגדי ניסויים אלו בטענות חריפות. ההתנגדות ההולכת וגוברת לניסויים בבעלי חיים מבוססת על טיעונים משני כיוונים: מהכיוון המדעי (ראו סעיף התקפות המדעית) ומהכיוון המוסרי.
במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20 התארגנו מתנגדי הניסויים במספר ארגונים השונים זה מזה במהות ובטקטיקת הפעולה המקובלת. אחד הארגונים המרכזיים בעולם בנושא זה הוא אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים (PETA), ובישראל אנונימוס והאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים.
הטיעונים המרכזיים של קבוצה זו מהכיוון המוסרי-אתי:
- צער בעלי חיים: לטענת המתנגדים לניסויים, יש הגזמה בהערכת נחיצות הניסויים ואי הבנה למידת הסבל הרבה של חיות הניסוי. הם מזכירים את העובדות, לפיהן לפני ביצוע חלק ניכר מהניסויים, בעלי החיים מוחזקים בכלובי מתכת קטנים וסטריליים שאינם טבעיים להם. במהלך הניסויים עצמם עשויים החוקרים להדביק אותם במחלות, לשים אותם במצבי עקה גופניים ונפשיים קיצוניים וכן לגרום להם חבלות כגון מומים, כוויות ופציעות. כמעט כל בעלי החיים מומתים לאחר הניסויים שנערכים בהם, זאת אם הניסוי עצמו אינו גורם למותם. לעתים ממיתים את בעלי החיים לשם בדיקת אברים ורקמות והשינויים שחלים בהם בעקבות הניסוי. במקרים מסוימים, כגון ניסויים בחקר המוח או התגובה לכאב, לא נעשה שימוש באמצעי הרדמה, משום שהחוקרים רוצים לבדוק את תגובות בעל-החיים במהלך הניסוי.
- בעלי החיים אינם כלים שנועדו לשימוש האדם: טיעון זה מבוסס על המונח סוגנות שטבע פעיל זכויות בעלי חיים ריצ'רד ריידר, שפירושו אפליה שרירותית על רקע מין ביולוגי. גישתו של ריידר מחלישה או מבטלת את הגישה הדוגלת במותר האדם מן הבהמה.
- הפחד מהשחתת החברה: על פי טיעון זה, עדיף שלא לערוך ניסויים אכזריים בחיות משום שספרי הלימוד נוטים לתאר ניסויים אכזריים ולציין אותם לחיוב בלבד. הציון לחיוב נעשה בשל התועלת החומרית שהחברה הפיקה מהם ובשל המחשבה היצירתית שהובילה לעיצוב ניסויים אלה[13]. תיאורים חיוביים של ניסויים אכזריים עשויים לשנות את עולם הערכים של התלמיד ולהפוך אותו לאכזרי.
- ועדות האתיקה הן עלה תאנה: קיום הוועדות משלה את הציבור לגבי מידת האכזריות של הניסויים שכן מקבלים אישור. זאת משום שיקול סבל של חיה מול התועלת של החברה אפשרי רק במצבים נדירים. ראשית, לא תמיד ברור איזו תועלת תהיה לחברה מהניסוי. שנית, סבל הוא דבר סובייקטיבי לחלוטין ובלתי מדיד. לכן, פרטים שונים מאותו מין טקסונומי חשים מידת סבל שונה כשהם עוברים חוויות דומות וחברי ועדת אתיקה שונים מתרשמים באופן שונה ממידת הסבל של החיות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ כיום נעשה שימוש נרחב בעכברים טרנסגניים (מהונדסים גנטית) כך שיפתחו תכונות שיאפשרו להם להיות חיות מודל למחלות שיש לחקור, כגון נטייה חזקה לחלות דווקא בסוג סרטן מסוים
- ^ למשל, ניסוי בו תפרו עפעפיים של גורי חתולים על מנת לדמות עיוורון במטרה להשליך מהתנהגותם והמתפתחות מוחם של החתולים על התנהגותם של בני אדם
- ^ למשל בניסוי בו בדקו למי יפנו הקופיפים - לבובה דמוית אם המניבה חלב או לבובה דמוית אם בעלת הפרווה אבל חסרת החלב (ראו אם המגבת ואם התיל)
- ^ Giannelli MA. Three blind mice, see how they run: A critique of behavioral research with animals, in Fox MW, Mickley LD (eds). Advances in Animal Welfare Science 1985/86. Washington DC, Humane Society of the United States, 1985, pp 109-164.
- ^ Shapiro K. Animal Models of Human Psychology: Critique of Science, Ethics and Policy. Seattle, Hogrefe & Huber, 1997.
- ^ Dole VP. On the relevance of animal models to alcoholism in humans. Alcoholism Clinical and Experimental Research 1986; 10: 361-363.
- ^ מנתחים צפרדעים, חושפים את לבם, ומטפטפים עליו חומרים שונים במטרה לבדוק מהי השפעתם על קצב והתנהגות הלב.
- ^ http://www.tau.ac.il/~pet/eaon_a_ua_iaeuao_ueiau_aaoie_ceei_iooeee_denaeei-__aon_ueeau_ic_o_neineo_a.doc
- ^ סקירה של ארגון "ועדת רופאים לרפואה אחראית"
- ^ תמיר לוסקי, "ניסויים בבעלי חיים - דוגמה מיושנת", גליליאו (
. - ^ שימוש בפועל בבעלי חיים בישראל
- ^ יובל דרור, ב-2002 בוצעו בישראל ניסויים ב-290 אלף בעלי חיים, בעיתון הארץ
- ^ דוגמה לספר כזה - "מבוא לפסיכולוגיה" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. הספר מתאר בפרוט שורה ארוכה של ניסויים ניתוחיים בחיות וניסויים בחיות במצב עקה, ומציין אותם רק לחיוב (כשמתואר בספר ניסויי בפעוט אנושי במצב עקה, מודגשת הבעיה האתית שבו). הקורס שבמסגרתו משמש הספר פתוח לתלמידים מכל גיל, וספר הקורס נפוץ מאוד בישראל.
[עריכה] לקריאה נוספת
- תמיר לוסקי, "ניסויים בבעלי חיים - דוֹגמה מיושנת", גליליאו 96, אוגוסט 2006.
- אלכס צפרירי, "מדוע מחקר בבעלי חיים הוא הכרחי?", גליליאו, 96, אוגוסט 2006.
- צחי זמיר, "ניסויים בבעלי חיים: בין אתיקה למדע", גליליאו, 96, אוגוסט 2006.
- מיכל זרזבסקי, "חוק עם שיניים?", גליליאו 96, אוגוסט 2006.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ניסויים בבעלי-חיים – מסמך עדכון, במרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת
- האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים
- על ניסויים בבעלי חיים, באתר "אנונימוס"
- מקבץ מאמרים העוסקים בניסויים בבעלי חיים, באתר "הידען"
- אתי אברמוב, בשם המדע, באתר ynet
- גישת ההלכה לניסויים בבעלי חיים
- ניסויים בבעלי חיים מתוך אתר "סנאט"
![[1]](http://en.wikipedia.org/wiki/Image:Types_of_vertebrates_v2.png){kind=link}