שיחה:רבי אושעיא

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 17 שנים מאת 123haim10 בנושא תודה רבה ינבושד על ההסבר המפורט

רבי אושעיא היה בדור השני של אמוראי ארץ ישראל. כתוב בעמוד 106 בספר עידן התלמוד שכתב הרב גרשום הרפנס ויצא לאור בהוצאת פלדהיים ירושלים - ניו יורק, ש: "רבי אושעיא היה מן הגדולים ביותר בין אמוראי ארץ ישראל בדור השני". גם נאמר כי הוא היה תלימדו של רבי חייא ובר קפרא, ושניהם היו בדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל. 123haim10 20:38, 26 באפריל 2007 (IDT)תגובה

אינני מסכים, רבי אושעיא היה בן הדור הראשון, רבי חייא ובר קפרא היו בדור המעבר, ולפעמים נחשבים לתנאים (אפילו חזקיה, בנו של רבי חייא - תנא ופליג - רש"י לחולין קו ע"א). מתלמידיו של רבי אושעיא היה רבי יוחנן, שזכה עוד ללמוד אצל רבי יהודה הנשיא. בקיצור, דור ראשון, כמו שמקובל, וראה לדוגמה אטלס עץ חיים של הרב רפאל הלפרין (כרך ד). לגבי הספר שהזכרת, אני מכיר אותו, בהחלט ספר מצויין, אבל לעיתים יש בו מסקנות שאינן מקובלות כל כך. בברכה, ינבושד 21:54, 26 באפריל 2007 (IDT).תגובה

אם כך צריך להעביר את בר קפרא ואת רבי חייא לשורה נפרדת בתבנית:אמוראים. כדאי לשנות אותם לשורת דור המעבר. אריאל2 06:28, 27 באפריל 2007 (IDT)תגובה

אני לא שש לייחד לדור המעבר שורה חדשה, ישנם כאלו שמזוהים כאמוראים באופן מובהק למרות היותם בני דור המעבר (רב, רבי אושעיא), וישנם הקרובים יותר לתנאים (רבי חייא, רבן גמליאל ברבי). ככלל, החלוקה לדורות אינה כה חד-משמעית, ישנם חכמים שחיו ופעלו תקופה ארוכה, כמו רבי יוחנן, שבמובהק מוכר כאמורא בן הדור השני, ותלמידיו הם בני הדורות השני-שלישי-רביעי (ראו ריש לקיש, רבי אלעזר בן פדת, רבי אבהו, רבי ירמיה). כן רבינא הראשון, שבנעוריו למד אצל רבא (דור רביעי), נשא ונתן עם רב פפא (דור חמישי) וישב כתלמיד-חבר לפני רב אשי (דור שישי). כן מצינו שחכמים מבוגרים כופפים עצמם לפני החכם הגדול והמכובד שבדור ויושבים לפניו כתלמידים, כמו זה האחרון וכמו רבי ישמעאל ברבי יוסי שישב לפני רבי יהודה הנשיא שהיה צעיר ממנו (ראו בבלי שבת נא ע"א). כמו כן, היו חכמים שתלמידיהם הוכרו כגדולים זמן לא רב אחריהם, ומקובל לייחסם לאותו הדור (כמו רבי יוחנן וריש לקיש, וגם רבינא הראשון ורב אשי).
את בני דור המעבר מקובל, לרוב, לסמן כבני הדור הראשון של האמוראים. יש המפרידים בין חכמים הקרובים יותר לתנאים, כרבי חייא ורבן גמליאל ברבי, ומציינים אותם עם בני הדור האחרון של התנאים. אני מעדיף את הגישה הזאת. מה דעתכם? בברכה, ינבושד 23:53, 28 באפריל 2007 (IDT).תגובה

לדעתי כדאי לכתוב על הנושא הזה ערך כדי לבאר ספקות אריאל2 17:47, 29 באפריל 2007 (IDT)תגובה

תודה רבה ינבושד על ההסבר המפורט[עריכת קוד מקור]

הסברך המפורט בהחלט הבהיר לי את הדברים שהדורות אינן נושא כה מדויק תודה רבה לך 123haim10 18:30, 29 באפריל 2007 (IDT)תגובה

קטע מוטעה שנמחק[עריכת קוד מקור]

כך היה כתוב בתוך הערך: רבי יוחנן רצה לסומכו לרבנות, אך לא עלה בידו, עד שהוא ואחיו רב חנינא הסביר לו כי הוא צאצא של בית עלי הכהן, שעליו נאמרה הקללה [^ ספר שמואל א, פרק ב, פסוק לב.] " וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים", קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי‏ [^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף יד, עמוד א.]

מחקתי קטע זה, כי רבי הושעיה רבה לא נצרך כמובן שתלמידו רבי יוחנן יסמכהו. בסיפור זה הכוונה לאמורא הבבלי רב אושעיא. בכל זאת העתקתי את הקטע למשמרת, למקרה שייכתב ערך על רב אושעיא, אז יהא ניתן להכניס קטע זה במקומו הנכון. גם הקישור לערך 'אושעיא' באתר דעת, מתייחס לאושעיא הבבלי וע"כ מחקתיו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

טוב עשית. בברכה, ינבושדשיחה • ל' בניסן ה'תשע"א.