רב אשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רב אשי
תקופתו אמוראים
דור הדור השישי לאמוראי בבל
בית מדרש ישיבת סורא
רבותיו רב כהנא מפום נהרא, אמימר
חבריו רבינא, רב אידי בר אבין (השני)
תלמידיו רפרם (אמורא בדור השביעי)
הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון
עבודה המציגה את רב אשי מלמד בישיבת סורא לצידו המתורגמן

רב אַשִּי (352 - 427) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5. רב אשי היה מעורכי התלמוד הבבלי‏[1]. עמד בראש ישיבת סורא במשך 60 שנה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת התלמוד בבלי יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את בית הכנסת והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.

ידוע שהיה עשיר ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "תורה וגדולה במקום אחד" (גיטין נט ע"א), וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו. מסופר על רב אשי שהיה לו יער, ומכרו לבית האש (לבית פולחן עבודה זרה), בהנחה ש"סתם עצים להסקה ניתנו" ועל פי רוב, השימוש בעצים לא יהיה לפולחן עבודה זרה אלא לחימום סתם.

לפני מותו נגלה אליו מלאך המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו". ביום השלושים בא אליו מלאך המוות שוב. שאל אותו רב אשי: להיכן הינך ממהר? אמר לו מלאך המוות: כבר הגיע זמנו של בר נתן למלוך ולהתמנות לראשות ישיבת פומבדיתא, ואין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה‏[2].

על פי מסורת יהודית, שמקורה בימי הביניים, נמצא קברו של רב אשי בהר שנאן אשר בגבול ישראל- לבנון. במקום קבורים גם האמוראים רב פפא ובניו.

רב אשי חיבר ספר לכללי הניקוד והדקדוק (אך יש הסוברים שייתכן שמדובר ב"רב אשי" אחר, מימי הגאונים)‏[3].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב אשי היה חתנו של רמי בר אבא[4]. בנו וממשיך דרכו היה מר בר רב אשי, שנהג לחתום בכינוי טביומי. בן אחר שלו היה רב סמא בריה דרב אשי‏[5]. הייתה לו גם בת (עליה מסופר שהיו לה כאבים במעיים, ורבין דמן נרש ריפא אותה באמצעות אחת מהרפואות התלמודיות המוזכרות במסכת גיטין)‏[6].

הגיית שמו של רב אשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שתי שיטות בהגיית שמו של רב אשי (האות שי"ן בשם). יש שקוראים בחיריק (שִ), ויש הקוראים בצירה (שֵ). בפירוש הרב יוסף קאפח לאיגרת תימן העיר על פי דברי הרמב"ם שכתב את אגרתו בחרוזים, ובאחד החרוזים סיים ב"משה" ובחרוז שלאחריו ב"רב אשי", כעדות קדומה למסורת הספרדית (וכמוה התימנית) ההוגה את שמו בצירה (שבהגייה הספרדית, שבה הגה הרמב"ם, מתחרז עם מֹשֶׁה) ולא בחיריק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]