אמוראים
| השתלשלות ההלכה |
אמוראים הם חכמי התלמוד שפעלו בתקופה שמתום חתימת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא ועד לחתימת התלמוד (המאות ה-3 עד ה-5 לספירה). האמוראים פעלו בשני מרכזים: בארץ ישראל ובבבל. לפניהם פעלו התנאים ואחריהם הסבוראים. הכינוי "אמורא" שימש במקור לתיאור תפקיד שהיה קיים בבית המדרש - ה"אמורא" שהיה מבאר את דברי החכם בפני הציבור, אך כבר בתקופת התלמוד הפך לכינוי כללי לחכמים.
בארץ ישראל היה המרכז התורני בתקופה זו בציפורי שבגליל התחתון, ואחר כך בטבריה. בבבל היה המרכז העיקרי בישיבת סורא, ולעתים עבר לפומבדיתא ולנהרדעא. אמוראי בבל ואמוראי ישראל שמרו על קשר ונעזרו זה בזה לדיונים הלכתיים על ידי שליחים.
מספר האמוראים הידועים לנו עולה על שלושת אלפים, לפי מניין של חלק מהעוסקים בביוגרפיה תלמודית. בין האמוראים היו שהצטיינו בבקיאותם וכונו "סינַי", והיו שהצטיינו בחריפותם, כלומר ביכולתם להגיע, באמצעות הסקה לוגית, לפתרון של כל סוגיה שעלתה לדיון – אלה כונו "עוקר הרים" (להרחבה ראו סיני ועוקר הרים).
שאלת הביוגרפיה של חכמי התלמוד היא שאלה סבוכה. הביוגרפיות המקובלות כיום (כולל הביוגרפיות אליהן מפנה ערך זה) מתבססות על החומר המצוי בתלמודים ובמדרשים, כפי שהוא לפנינו. חומר זה בחלקו הוא חומר אגדי. שאלת ההיסטוריות של החומר והדרך בה ניתן להפיק מידע היסטורי ממנו אינה מוסכמת כיום על כל החוקרים.
תקופת האמוראים בארץ ישראל נחלקת לחמישה דורות ובבבל לשבעה (או לשמונה) דורות.
תוכן עניינים |
[עריכה] אמוראים בולטים
[עריכה] חכמי ארץ ישראל:
- הדור הראשון (עד שנת 250):
- רבי יהודה נשיאה
- רבי ינאי בעכברא
- רבי אושעיא (רבי הושעיה רבה) בציפורי וקיסריה
- רבי אפס בדרום
- רבי יהושע בן לוי (ריב"ל) בלוד
- רבי חנניה (לפעמים חנינא)
- הדור השני (עד שנת 280 לערך):
- רבי יוחנן בר נפחא, ראש ישיבת טבריה
- ריש לקיש (ר' שמעון בן לקיש)
- רבי אלעזר בן פדת
- הדור השלישי (עד שנת 310 לערך):
- הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך):
- הדור החמישי (עד שנת 380 לערך):
- רבי תנחומא
- רבי ברכיה
- רבי מנא בנו של רבי יונה
- רבי יוסי ברבי בון האחרון מחותמי התלמוד הירושלמי.
[עריכה] חכמי בבל:
- הדור הראשון (עד שנת 250):
- רב - מתלמידיו של רבי יהודה הנשיא חותם המשנה, בעל סמכות לחלוק על תנאים
- שמואל - ראש ישיבת נהרדעא והבר-פלוגתא העיקרי של רב בדיוני התלמוד
- רב שילא
- רב כהנא (הראשון)
- רבי אסי, תלמיד-חבר של רב
- הדור השני (עד שנת 280 לערך):
- רב הונא - ראש ישיבת סורא
- רב יהודה בר יחזקאל בפומבדיתא
- הדור השלישי (עד שנת 310 לערך):
- רב חסדא - ראש ישיבת סורא
- רבה בר רב הונא - ראש ישיבת סורא
- רב ששת
- רבה
- רב יוסף בר חייא
- רב זביד הראשון
- רבי זירא
- הדור הרביעי (עד שנת 340 לערך):
- אביי - ראש ישיבת פומבדיתא.
- רבא - ראש ישיבת מחוזא.
- רמי בר חמא
- הדור החמישי (עד שנת 380 לערך):
- רב נחמן בר יצחק - ראש ישיבת פומבדיתא.
- רב פפא
- רב זביד
- רב כהנא מפום נהרא
- הדור השישי (עד שנת 430 לערך):
- הדור השביעי והשמיני (עד שנת 500 לערך):
- מר בר רב אשי
- רבה תוספאה
- רבינא השני - ראש ישיבת סורא ואחרון האמוראים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אהרן היימאן, ספר תולדות תנאים ואמוראים, מכון "פרי הארץ", 1987 (דפוס צילום של המהדורה המקורית משנת תר"ע)
- מרדכי מרגליות (עורך), אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, הוצאת יבנה, 2006.
- משה בר, אמוראי בבל - פרקים בחיי הכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן, 1982.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אמוראים, חכמי התלמוד, חכמי בבל, באנציקלופדיה יהודית "דעת".
- רשימות כרונולוגיות של אמוראים מפורטל הדף היומי
- האיסור לאמורא לחלוק על תנא
[עריכה] ספרים מקוונים
- בנימין זאב בכר, אגדת אמוראי ארץ ישראל, תרגם א. ז. רבינוביץ, הוצאת דביר, תרפ"ה:
[עריכה] מאמרים מקוונים מספרים וכתבי-עת
- אהרון אופנהיימר, בתי מדרש בארץ ישראל בראשית תקופת האמוראים, קתדרה 8, יולי 1977
- יהושע שוורץ, עלייה מבבל בתקופת האמוראים, קתדרה 21, אוקטובר 1981
מתוך אתר פשיטא:
-
- יהדות בבל ומוסדותיה, מאמר מבוא מאת פרופ' ישעיהו גפני, לקוח מספרו מחקרים בתולדות ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, בעריכת: ישעיהו גפני, בהוצאת: מרכז זלמן שזר, 1994.
- מאמרים מהספר מבוא לתורה שבעל פה (בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1991-1996):
