שיחת משתמש:Adieu/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום Adieu, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, ינבושד 11:38, 15 בינואר 2007 (IST).

ברוך הבא

שלום רב לך בןאישאחד, יישר כוח על ההתחלה הנהדרת שלך בויקיפדיה, מאוד נהנתי מראשית פרי ביכורך בויקיפדיה ואני מקווה לראות ערכים נוספים היוצאים תחת ידייך. באשר לבקשתך בדף שיחתי, ביצעתי עריכה קלה, ובעיקר לינקים ותיקוני ניסוח קלים. לדעתי יש עוד מקום לליטוש בצד הלשוני שכן לטעמי הניסוח שלך לעיתים גולש מלשון נשגבת ללשון ארכאית (ואולי יש מי שיחלוק עלי). בנוסף שים לב כי מקובל לקשר לערך רק במופע הראשון שלו ולא על כל פני הערך. כמו כן תן קצת קרדיט לויקיפדיה, יש יותר ערכים בנושאי יהדות מאשר אתה חושב, אל תהסס לקשר אליהם...בנוגע לתעתיקים מצרפתית אני לא לא מומחה בנושא אך בדיוק בשביל זה יש את הדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ שבו אתה יכול להיעזר בשאלות שונות ומשונות בנושאי עריכה בויקיפדיה כולל תעתיקים לשפות שונות. אל תהסס לפנות אלי שוב בכל עניין! בברכה, Shayakir • שיחה. 20:39, 18 בינואר 2007 (IST)

שולם עליכם!

יפה לראות כאן עוד עצכ"חניקים. (מסתובבים כאן עוד כמה) אני מקווה שאמצא זמן לעבור על הערכים שהעלית. דוד 02:29, 21 בינואר 2007 (IST)

ברוך הבא

אף אני מצטרף למברכים. ערכתי קצת את הערך ברכיה הנקדן והוספתי קישור לערך המקביל בג'ואיש אנציקלופדיה, שיכולה להוות מקור מועיל להרחבת הערך על אף חוסר עדכניותה. הוספתי גם קישור (בצד ימין של הדף) לערך המקביל בוויקיפדיה האנגלית. בהצלחה בהמשך, אני לרשותך אם תזדקק לעזרה. נתנאל 19:16, 21 בינואר 2007 (IST)

תודה. רשמתי לפני.בןאישאחד 19:44, 21 בינואר 2007 (IST)

שמחתי לראותך מצטרף לכוחותינו. הק' הפ'. הלל • שיחה • תיבת נאצות 22:43, 21 בינואר 2007 (IST)

שלום

חן, חן על תרומותיך. בתקופה הקרובה אהיה עסוק מאד, ולא אוכל להתייחס בהרחבה לעריכות שלך. אתה מוזמן לבצע שינויים הן בערכים והן בתבניות, ובלבד שאתה בטוח שהשינויים מבוססים.

לגבי ר' משה תקו, למיטב זכרוני (כבר כמעט 10 שנים שאיני עוסק בו) היתה לו תיאולוגיה שלילית ולא חיובית, כלומר הוא לא טען שום טענה חיובית על האלוקות, אלא טען שאנחנו לא יכולים להוציא את הכתובים מפשוטם, אף שאנחנו לא מבינים כיצד הפשט שלהם הינו הגיוני. יכול להיות שאני לא זוכר נכון או שבזמנו לא הבנתי נכון, אבל אתה כנראה מצוי כעת בדברים, ויכול לבדוק אם הם נכונים, ובאיזו מידה הם מתיישבים עם הדברים שכתבת בערך. בברכה. ---יוני--- 00:43, 22 בינואר 2007 (IST)

יופי שהצטרפת אלינו

הדברים שהספקת לכתוב בחודש שאתה פה מרשימים ומעניינים. תמשיך תמשיך! תמרה 08:20, 14 בפברואר 2007 (IST)

זכות הצבעה

תודה לך על השתתפותך בהצבעה שבדף "ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:חללים בכירים בצה"ל". לפי בדיקתי, הצבעתך לא תיספר במניין ההצבעות, מכיוון שיש לעמוד בדרישות להשתתפות בהצבעה: ותק של 30 ימי פעילות ו-100 עריכות במרחבי התוכן ב-90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה. אף שהצבעתך לא תיספר, הדברים שכתבת לא נמחקו, כי אם הועברו מפרק ההצבעה לפרק הצבעת המשתתפים ללא זכות הצבעה.

באפשרותך לבדוק האם יש לך זכות הצבעה באמצעות תוסף (גאדג'ט) בהעדפות. בלשונית "גאדג'טים", תחת הפסקה "שונות", יש לבחור באפשרות "סקריפט לבדיקת זכות הצבעה" (הוראות נוספות).

אם מבדיקתך עולה כי בעת פתיחת ההצבעה כן הייתה לך זכות הצבעה, באפשרותך לפנות אליי כדי שאבדוק את הנושא שנית.

בברכה,‏odedee • שיחה 22:31, 6 במרץ 2007 (IST)

בעיני זה מגוחך, כי בןאישאחד עושה בעריכה אחת שלו מה שאחרים עושים בעשרות עריכות. אבל יאללה, תערוך עוד 12 פעמים ונגמור את הסיפור. דוד 22:46, 6 במרץ 2007 (IST)

אני מסכים שהקריטריון הנוכחי פשטני מדי, ויש אנשים עם אלפיים עריכות שלדעתי לא אמורים להצביע אפילו על מה הם אוכלים בבוקר, אבל זה מה שיש כרגע. ‏odedee • שיחה 22:58, 6 במרץ 2007 (IST)

ר' ישראל אריאל (ליבוביץ)

מיצהר, הוא זה שעורך את ספרי הרב גינצבורג. שיחזרתי את עריכתך. גם אותי זה בלבל זמן רב... הלל • שיחה • תיבת נאצות 12:29, 8 במרץ 2007 (IST)

תודה, לא ידעתי. אעביר גם לאלה שאמרו לי שחשבו כמוני.בןאישאחד 03:28, 11 במרץ 2007 (IST)

יוסף שלמה דלמדיגו

שלום!

ראיתי שהוספת לערך כי ספריתו מנתה למעלה מ-7000 ספרים. האם תוכל להוסיף את המקור למשפט זה? בזמנו , לבחור כה צעיר , זה נראה כמספר מדהים של ספרים , מה עוד שזה לא מוזכר בכל המקורות אותם קראתי בנושא. תודה! --Yoavd 11:39, 16 במרץ 2007 (IST)

המקור הוא בספר "יוסף שלמה דלמדיגו" של פרידמן שציינתי שם לקריאה נוספת, בעמוד 7, והוא כותב "לפי דבריו היה לו אוסף של שבעת אלפים ספרים שעלו לו בכסף רב", כך שכנראה המקור הוא באחד מספריו. בכל אופן, גם זה מקור, ואם תרצה הוסף זאת לערך כהערת שוליים - פשוט אינני יודע עדיין איך עושים זאת. בןאישאחד 15:32, 16 במרץ 2007 (IST)

ראה עזרה:הערת שוליים. דוד 10:24, 18 במרץ 2007 (IST)

תודה, ואגב, קראתי את זה מזמן. בכל זאת אני מעדיף לדחות את ההשתמשות בקודים כאלו ככל האפשר :(. בןאישאחד 10:27, 18 במרץ 2007 (IST)

אברהם מן ההר

מתי חי ומתי נפטר? לפי הערך נראה שמסכת חייו ארכה 15 שנה. בברכה, Shayakir • שיחה. 17:31, 19 במרץ 2007 (IST)

פשוט, ש"חי" אין הכוונה ל"נולד". עם זאת תיקנתי והבהרתי יתר. תודה על המעקב! בברכה, בןאישאחד 20:02, 20 במרץ 2007 (IST)

משה שניאורי

עוד ערך נפלא שלך על דמות מסקרנת. זכורה לי תוכנית טלוויזיה שבו הציג דוד אסף את מחקרו בעניין האם אתה יודע באיזה תוכנית מדובר? כמו כן הדיון בפורום מאוד מאלף. בברכה, Shayakir • שיחה. 12:22, 22 במרץ 2007 (IST)

קראתי פעם על התכנית הזו, אך אינני זוכר פרטים. נראה לי שבאחת ההפניות באשכול הארוך ההוא יש התייחסות לזה, אולי בכתבה ב"הארץ", אבל לך תמצא... למה שלא תשאל את אסף בעצמו? הוא מאוד נחמד. בןאישאחד 12:25, 22 במרץ 2007 (IST)

יצחק יעקב וייס

שלום,
על פי תקציר העריכה שלך כשהוספת תבנית מקור ידוע לך שהמידע לא נכון. אם כן, יש להחליף אותו במידע נכון ולא לבקש מקור. ‏pacman • שיחה 14:40, 23 במרץ 2007 (IST)

זהו שאינני יודע במדויק. באיזה פורום נשאלה שאלה זו, והשואל הניח אחרת, אך אין לי ידע אישי ברור. בןאישאחד 16:11, 23 במרץ 2007 (IST)

בשר שנתעלם מן העין

שלום וברכה. תרצה לעבור על הערך הנ"ל? אני לא מומחה בהלכות כשרות - כתבתי לפי הבית יוסף והגמרא, פחות או יותר... הלל • שיחה • תיבת נאצות 11:48, 26 במרץ 2007 (IST)

אשתדל. בןאישאחד 13:28, 26 במרץ 2007 (IST)

בבקשה. בןאישאחד 14:13, 26 במרץ 2007 (IST)

תודה, נשמה. הלל • שיחה • תיבת נאצות 14:24, 26 במרץ 2007 (IST)

משה רבקש

שלום רב לך ידידי ורעי היקר! איך עבר עליך החג והאם חגגת את המימונה באכילת גיקל לרוב? בכל אופן אני שמח לראותך כאן שוב וראה שאלתי בדף שיחת הערך הנ"ל. תקן אותי אם אני טועה אבל נראה שיש לך פרוייקט להכחיל את הערכים החסרים בתבנית פרשני השולחן ערוך, הלא כן? בברכה, Shayakir • שיחה. 17:17, 17 באפריל 2007 (IDT)

קיגל ולא גיקל, ולא בגלל המימונה, ידידי. מצפה עוד לראותך. עניתי בדף הערך מה שאני יודע. המטרה היתה לכתוב על כל הנושא, ולכן יצרתי את התבנית הזו כדי שהאדום יפריע, לי וגם לאחרים. על הפרי חדש מישהו אחר כתב אחרי שנוצרה התבנית. בןאישאחד 17:21, 17 באפריל 2007 (IDT)

קבל את התנצלותי הכנה על שחיללתי את כבודו של הקיגל (תקלדה). באשר להזמנתך עניתי לך כי אם יוגש לי מופלטה אני מגיע בריצה, מלבד כן אשמח להיפגש איתך בקרוב משום שאני גם צריך את עזרתך הקלה, הבטחתי לחבר לרכוש בעבורו ספר ולא מצאיתיו בחנות ספרי הקודש הקרובה לביתי כך שאני מקווה בהזדמנות הקרובה לקפוץ לעיר הקודש בה אתה מתגורר ותנחה אותי היכן כדאי לקנות ספרים בזול. באשר לתבנית אני מחכה לראות את הערך על בעל מאירת עיינים. בברכה, Shayakir • שיחה. 17:36, 17 באפריל 2007 (IDT)

שלחתי לך מייל. בןאישאחד 18:09, 17 באפריל 2007 (IDT)

בן סירא ואלפא ביתא דבן סירא

בעקבות הדף היומי של היום, וזה של מחרתיים:

מה היחס בין הספרים? מהיחס של הפוסקים לבן סירא נראה שלא הבדילו ביניהם. במיוחד הדבר בולט בשאלת ההזרעה המלאכותית, שמסתמכת על ההקדמה לאלפא ביתא דבן סירא, שכנראה נכתב במאה ה-10. הפוסקים מביאים הוכחות על טיב הספר מהגמרא בסנהדרין, שבוודאי הכירה רק את בן סירא הקדום. יש לך עוד מידע בנושא? דוד 12:18, 20 באפריל 2007 (IDT)

בספר בית אהרן (מגיד) ח"ב עמ' שפו - שצב האריך בזה, והביא את רוב ככל דברי הפוסקים והראשונים על בן סירא, והוא לא מבחין בין בן סירא לאלפא ביתא דבן סירא. יש להעיר שככל הנראה רש"י שכתב על פסוק שאולי הוא בבן סירא, התכוון כנראה לזה התלמודי. עוד יש להעיר מלשונו של התשב"ץ (ח"ג סי' רסג) לענין האגדה על לידתו של בן סירא, שכותב על כך "ואם נאמין לספרים חיצונים מצינו בספר בן סירא", שנראה לכאורה שהוא הבין שהאלפא ביתא היא מספרים החיצונים. הרב הלל פוסק מבחין בין החיבורים ב"הפוסק" שנה יא עמ' א-תתג.

באופן כללי, על השפעת הבן סירא על חז"ל וציטוטיו ממנו, ראה מאור עיניים לר"ע מן האדומיים פרק ב. רס"ג כותב בספר הגלוי שהיה בידו בן סירא כתוב בנקודות וטעמים. חלק מדברי בן סירא הובאו באלפא ביתא דבן סירא.

ישראל לוי טוען שהאלפא ביתא דבן סירא התחבר בפרס אחרי המאה השמינית לסה"נ. אחרים משערים שבימי התלמוד חיברו היהודים ספר זה, המלוקט משמועות שהתגלגלו לאזניהם בשם הספר בן סירא שנאסר בקריאה, ודברי חכמה אחרים. ובמשך הדורות נוספו עליו עוד ועוד הוספות. (ראה הקדמת ד.צ. פרידמן וד.ש. לוינגר לאלפא ביתא שבהוצאתם, הצופה לחכמת ישראל י עמ' 250 והלאה).

הרב י"ל זלוטניק במאמרו "אגדות מני קדם" (סיני יח עמ' מט והלאה) סוקר כתבי יד תימניים של האלפא ביתא, ומניח בפשיטות שגלגול אגדת הולדתו של בן סירא לספרי הפוסקים אינו מהאלפא ביתא, אלא מהמהרי"ל שיסד את דבריו על ספר הגמטריאות של רבי יהודה החסיד.

בןאישאחד 13:09, 20 באפריל 2007 (IDT)

בינה לעתים

אם אתה כבר מעביר, (פעולה שהיא די הגיונית) לא כדאי להעביר לבינה לעיתים (ספר הסטוריה), זה מגוחך לקרוא לערך 'בינה לעתים (סולטנוביץ)'. בברכה, נת- ה- 16:46, 20 באפריל 2007 (IDT)

מצידי - תעביר למה שאתה רוצה, או שאפילו תמחק. מצחיק לכתוב ערך על כל ספר בן זמנינו שאף פעם לא שמענו עליו. העיקר שלא ישאר ב"בינה לעיתים". בןאישאחד 16:55, 20 באפריל 2007 (IDT)

טוב, אני מסתכל עליו כ'ערך שלא אוכל ולא שותה' כל זמן שהוא כתוב בצורה ראויה, בלי פרסומות ושות'. שבת שלום! נת- ה- 17:10, 20 באפריל 2007 (IDT) (דווקא הוא מוכר קצת, בחוגים הדתיים לאומים)

שאלה

"כולם כותבים שהוא למד קבלה לראשונה אצל יעקב בן נחמיאש". ממש מתוך סקרנות, מי זה כולם ומי זה למד? ב"למד" אתה מתכוון שלמה בן ערבי? כשאתה אומר "כולם" אתה מתכוון למחקרים עליו? Mort 20:33, 6 במאי 2007 (IDT)

ב"למד" אני מתכוון לדלמדיגו, וב"כולם" אני מתכוין, כפי שאכן ניתן היה לצפות, למחקרים עליו. עם זאת, אריה ענבר הוסיף כעת את המקור לדבריו, והנושא טעון בירור נוסף. בןאישאחד 21:46, 6 במאי 2007 (IDT)

המקור המדויק לדברי, ממנו העתיקו שאר החוקרים, הוא בספר "מצרף לחכמה" דפוס ורשה תר"נ, בהקדמה עמוד 23-24. טוב שבדקתי שוב, כיון ששם גם מפורש שאחרי פגישתו עם ן' נחמיאש נסעה למולדוביה ופגש את בן ערבי. בןאישאחד 21:53, 6 במאי 2007 (IDT)

יהושע פלק כץ

מנין המידע שהבאת על אשתו? מהנתונים שהבאת יוצא כי היתה בת 33 כאשר נפטר, מכאן שהתחתן בגיל 44 שהוא גיל חריג ביותר בתקופה זו. אנא צרף מקור מאמת. תודה! --Yoavd 09:15, 7 במאי 2007 (IDT)

באוצר הגדולים שהבאתי תחת "לקריאה נוספת" מצוים כמעט כל הפרטים, בהם גם פרט זה. עם זה, לרגל בקשתך החגיגית, הוספתי בערך את המקור המדויק, כיון שאכן העובדה מתמיהה במקצת (המקור בדברי הבן בהקדמת דרישה ופרישה). בברכה, בןאישאחד 13:15, 7 במאי 2007 (IDT)

שלום

סחתין על הבקיאות איפה אני מוצא את הספר הנ"ל? האם ניתן להשיגו בספרייה מצויה או שעלי להרחיק למקום מיוחד לשם כך? פלאח

ודאי שישנו בספריה מצויה. לי יש אותו ב"אוצר החכמה". לו היה לי מייל שלך, הייתי שולח לך צילום. בןאישאחד 19:28, 14 במאי 2007 (IDT)

הא לך ציטוט: ובאתי בשלום לירושלים עה"ק ביום ט' אלול ה' אלפים כ"ז, ועמדתי בה עד מחרת יוהכ"פ, ופני מועדות לחברון עיר קברות אבותינו הקדושים וכו'. ומה אגיד בענין הארץ כי רבה העזובה וגדול השממון, כללו של דבר: כל המקודש מחבירו חרב מחבירו, וירושלים חריבה יותר מן הכל, וארץ יהודה מן הגליל, ואין ישראל בתוכה, כי מעת שבאו התתרים ברחו משם, ומהם שנהרגו בחרבם, ורק שני אחים צבעים שקונים צבע מן המושל, אליהם יאספו עד מנין, ומתפללים בביתם בשבתות וי"ט, והנה זירזנו אותם ומצאנו בית חרב ולקחנוהו לביהכ"נ וכו'. בןאישאחד 19:32, 14 במאי 2007 (IDT)

haim100@gmail.com תודה.פלאח

שלחתי לך אימייל

קיבלת? דוד 21:39, 17 במאי 2007 (IDT)

עניתי. משימה לא פשוטה... בןאישאחד 22:26, 17 במאי 2007 (IDT)

נחוניה בן הקנה

ברכות על הערך המעניין והמפורט! --Yoavd 10:25, 22 במאי 2007 (IDT)

תודה! בןאישאחד 11:27, 22 במאי 2007 (IDT)

שאלות על ייחוס ספרים

• האם להוסיף את הספר לערך האי גאון או שהייחוס מפוקפק מדי?
• עיין גם בשיחה:ברוך הלוי אפשטיין דוד 13:08, 29 במאי 2007 (IDT)

השאלה היא איך להגדיר "מפוקפק מדי". לפי ש. זקש וא. הרכבי הספר מוסר השכל אינו של רב האי. משה שטיינשניידר, המו"ל של הספר, כותב בהקדמה ש"אין כאן המקום להאריך בבקורת כזו" ומפנה לספרים לטיניים שעסקו בנושא. בעוד שבסדר הדורות מייחס אל רב האי את הספר, הרי שהחיד"א בהערותיו (דנפסו במקבציאל כה עמ' שיב) כותב שהספר אינו של רב האי. מי יבוא אחרי המלך החיד"א?

פירוש ליל שימורים להגש"פ הוא אכן של הערוך השולחן ולא של בנו. אשר לסדרת הספרים ברכת חיים, הספרים נקראים "גשמי ברכה", (וכבר מופיעים בערך), ואכן התחברו על ידי ר' ברוך וזכו למספר מצומצם של מהדורות. בןאישאחד 13:32, 29 במאי 2007 (IDT)

אגב, קיבלת את תשובתי במייל? בןאישאחד 13:52, 29 במאי 2007 (IDT)

תודה. אתקן על פי עצתך. בקשר למייל, אני מצטער על כך שהוא נשכח ממני. אשתדל להגיב מחר. דוד 14:53, 31 במאי 2007 (IDT)

האם לדעתך הספרים האלו [1], [2] שייכים לערך מהר"ם מרוטנברג, או רק בערכים שלהם עצמם? דוד 19:08, 31 במאי 2007 (IDT)

הפרנס - יתכן, אך בסיווג ברור שמדובר בסך הכל בספר שפסקיו מבוססים על פסקי מהר"ם מרוטנבורג. ברם, האם בדומה לכך יש ערכים בהם מובאים ספרים שנכתבו על פי ספרי נשוא הערך? תשבץ קטן מסתבר יותר להכניס, שהרי מדובר ממש בהנהגות של מהר"ם. יש להעיר שהספר נדפס אחר-כך בפני עצמו בשם ברכת מהר"ם, בריווא די טרינטו שי"ט. בןאישאחד 20:04, 31 במאי 2007 (IDT)

הצצתי בערך וראיתי שחסרים שם המון ספרים שלו: הלכות שמחות, טעמי מסורת המקרא, מחנה לויה, ומיגון לשמחה. אין לי כח להוסיף אותם עכשיו עם שנות ההו"ל. בןאישאחד 20:05, 31 במאי 2007 (IDT)

איגרת הרמב"ם

האיגרת בה הרמב"ם כותב שהוא עובר על שלושה לאווים כל יום משום שהוא גר במצרים - מזויפת. נכון? איפה אוכל למצוא אותה או חומר על מהימנותה? דוד 20:52, 5 ביוני 2007 (IDT)

דווקא המקור לזה מוסמך למדי: בספר כפתור ופרח של אשתורי הפרחי פרק ה (מנהגים שנהגו מטעם קים לן):

וכן הדר בארץ מצרים שעובר שלשה לאוין. ושמעתי במצרים מפי ה"ר שמואל ז"ל אחד מבני בניו של הר"ם במז"ל, שכשהר"ם ז"ל היה חותם שמו באגרת שלוחה היה מסיים, הכותב העובר בכל יום שלשה לאוים פלוני. אמרתי לו דרך חצי נחמה, שמא הרב ז"ל היה מוכרח לעמוד שם שהרי היה רופא למלך מצרים, וכענין ששנינו סוף פרק מרובה (ב"ק פג, א) באבטולס ב"ר ראובן שהתירו לו לספר קומי מפני שהיה קרוב למלכות. ויש מפרשים שמה שאסרה תורה לשוב בדרך הזה עוד, אינו אלא על דרך המדבר ים סוף, כמו וזה לכם הטמא (ויקרא יא, כט), וזולתם טהורים, וכן החדש הזה (שמות יב, ב), ולזה עבר ניסן בניסן ולא הודו לו.

ראה גם: שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן פז ד"ה (ה) ועפ"י; הרב מרדכי גיפטר, הדרום ה ו עמ' 42 ("ואין לנו לפקפק בעדותו של נכד הרמב"ם ז"ל אף שבתשובות הרבות שנודעו לנו לא מצאנו זכר לחתימה זו"); אברהם מאיר גלאנצר, המעין לו עמ' 60 בהערה, ובהמודיע כ שבט תשס"א, ובספרו מעייני אגם עמ' קנה וריח, שקובע שהקטע לא יצא תחת ידו של אשתורי הפרחי מכח הכינוי הנדיר אצלו "הר"ם במז"ל", כאשר בכל הספר הוא קורא לו "הר"ם ז"ל"; "חידושים וביאורים לש"ס" לרבי מליובאוויטש סימן כ, על איסור השיבה למצרים בכלל.

בברכה, בןאישאחד 01:53, 6 ביוני 2007 (IDT)

אבל ראה בשו"ת יחווה דעת ג, פא, שהביא את דברי השבילי דעת: "וכמה יתחמץ לבבינו על עדות זו שכתב הכפתור ופרח, יען בידינו כמה אגרות מרבינו הרמב"ם, ולא מצאנו חתימה כזאת כלל ועיקר", ומביא מספר אבן ספיר: "ומי יאמין כי איש קדוש כרבינו הרמב"ם המפורסם וידוע שבכל מה שכתב בחיבוריו, הוא נאה פוסק ונאה מקיים, ואיך יתכן שיכתוב העובר על שלשה לאוין בכל יום? הא ודאי אויבים הוא דאפקוה לקלא". ובספר ישרי לב: "ואין להאמין לדברי האומרים שהיה חותם באגרותיו העובר בשלשה לאוין, דהא ודאי בדותא".

האם ידוע לך מה אומרים בנידון תלמידי החכמים שמתמחים בשיטת הרמב"ם, ומה אומרים חכמי המחקר? דוד 08:34, 7 ביוני 2007 (IDT)

היעב"ץ כותב שאינו מאמין שהרמב"ם יכתוב כך ויפרש חטאיו ללא הועיל ועוד ילמדו אחרים מאורחותיו לחטוא, והביאו הרצ"ח ח"ט בכפתור ופרח מהדו' לונץ ח"ב עמ' תתיב-ד וחלק עליו ובירר שאלה זו של איסור שהיה במצרים בזמנינו, ולונץ (ככה"נ) מעיר שם שבכל מכתבי הרמב"ם לא נמצאה חתימה זו, ומפנה גם לאבן ספיר ח"א עמ' לא-ז שדן אף הוא בשאלת איסור הישיבה במצרים בזמנינו. הרי לך דעת ת"ח שמתמחה בשיטת הרמב"ם (היעב"ץ) וחוקר (לונץ). עוד המון הפניות יש בפירושו של בלומנפלד על הכפתור ופרח על אתר, אך הם עוסקים בשאלה ההלכתית ולא בבירור נכונות העובדה. בןאישאחד 13:00, 8 ביוני 2007 (IDT)

נלע"ד שהמקור המובא אצל הכפתור ופרח כנראה משובש, והרי זו רק עדות שמיעה מאחד מצאצאיו של הרמב"ם, לעומת שתיקה רועמת של כל המקורות האחרים, כולל אוטוגרפים רבים של הרמב"ם עצמו ומאות כתבי יד אחרים של תשובות ממנו, שבאף אחד מהם אין זה מופיע (גם אם נשאיר את ההיגיון בצד). לכן ברור שהרמב"ם לא כתב כדברים הללו, וכן מקובל אצל החוקרים (דומני שגם ר"י שילת שלל זאת). הלל • שיחה • תיבת נאצות 05:51, 10 ביוני 2007 (IDT)

אברהם כהן דה-הירירה

בענין תאריך הפטירה, ראה מה שכתבתי בדף השיחה שם. גם את שמו של דודו של הירירה תיקנתי לפי נסים יושע. יעקב135 19:47, 12 ביוני 2007 (IDT)

מאיר אריק

תודה על הסרת ,גליוני הש"ס", זו באמת טעות שלי, מאחר וטל תורה יצא באחת המהדורות עם גליוני הש"ס לר"י ענגיל ואגב שטפאי אישתמיט מינאי. בברכה יעקב135 08:20, 13 ביוני 2007 (IDT)

ר' יעקב צמח

כמדומני שהיה תלמידו של ר"ש ויטאל ולא של ר"ח. (לפי מה שמצאתי נולד בשנת ש"פ, אחרי מותו של ר' חיים. יעקב135 20:36, 14 ביוני 2007 (IDT)

אכתוב כעת בעז"ה את הערך עליו, ואתקן הכל אחר כך. בןאישאחד 20:38, 14 ביוני 2007 (IDT)

בדף הפירושונים תיקנתי כבר. יעקב135 20:40, 14 ביוני 2007 (IDT)

אתה מוזמן כעת לעבור על הערך. בןאישאחד 21:43, 14 ביוני 2007 (IDT)

התאריכים נראים מוזרים. לא? לפי גירסה אחת היה בן 95, לפי שניה בן 75, ולפי גירסה שלישית רק בן 33.... יעקב135 07:13, 15 ביוני 2007 (IDT)

כנראה שלפי הגירסה השלישית הוא נולד קודם. אבל לכאורה היא ודאי לא נכונה, כיון שהיא לא מסתדרת בכלל עם מלחמתו בשבתאות. ומכל מקום אני צריך להעתיק את הדעות הקיימות.

כמו כן לא ברור לי אם היה רק בליסבון או שהיה גם בפורטוגל. בןאישאחד 07:58, 15 ביוני 2007 (IDT)

שו"ר שאין כוונת שטיינשניידר לשנות חיים, אלא אולי לשנות הדפסת ספרים. בןאישאחד 08:06, 15 ביוני 2007 (IDT)

ניתוח קיסרי

הרמב"ם שייך מבחינת היסטוריה רפואית לעבר הרחוק. האם יש לך נתונים על תמותת נשים אחרי ניתוחים במאות ה-18 וה-19 (שהן העבר הרלוונטי)? חנה ק. 22:15, 16 ביוני 2007 (IDT)

במקרה זה, במקום למחוק את הכתוב בערך, יש לפצל את המידע ולכתוב במדויק: בעבר הרחוק וכו', ובעבר הפחות רחוק וכו'. במקרה של פיצול כזה יש גם לעמול מעט ולחפש מתי חלה התמורה הזו, ולכתוב את הכל בערך. בןאישאחד 00:21, 17 ביוני 2007 (IDT)

שאלתי והופתעתי בעצמי עד מתי היתה תמותה גבוהה כתוצאה מניתוחים קיסריים. אולם, למרות דברי הרמב"ם כפי שציטטת בתקציר, על פי המקור שלי שהיא רופאה, לא היתה אף פעם תמותה של 100 אחוז, אלא היו תמיד כאלו ששרדו (אם כי במספרים נמוכים). חנה ק. 00:22, 19 ביוני 2007 (IDT)

סבורני שהבא לעמת דברי רופא אחר עם דברים מפורשים של הרמב"ם, שנודע בכל סביבותיו כמומחה ברפואה, עליו למצוא מקור מהימן ומדויק ביותר. את הרמב"ם אציין בדיוק: פירוש המשניות בכורות פ"ח מ"ב: "מה שמספרים בספורים שיש שהאשה תחיה אחרי קריעת דפנה ותהרה ותלד, איני יודע לכך הסבר והוא דבר מופלא מאד". אלא שאני נזכר כעת, שיש המפרשים בדעת הרמב"ם שעיקר הדגש הוא על הלידה החוזרת. בןאישאחד 01:50, 19 ביוני 2007 (IDT)

חכמי ימי הביניים

לדעתי אין להכליל את משה הנרבוני, ידעיה הפניני ודומיהם להם בקטגוריה:רבנים, כמו שכיום לא נכליל בה את ישעיהו ליבוביץ'. מה דעתך? דוד 12:06, 17 ביוני 2007 (IDT)

אני מבין שאתה מזהה "רב" עם בעל סמכות הלכתית. במקרים של הנרבוני והברדשי אפשר להוציא אותם מקטגוריית הרבנים גם אם נגדיר אותה בצורה אחרת, כמורה, מה שיכניס את לייבוביץ' בפנים, כיון שלמיטב הידוע לנו גם זה הם לא היו, ואין בזה כדי להמעיט מכבודם חלילה (גם שפינוזה לא היה רב). בןאישאחד 13:25, 17 ביוני 2007 (IDT)

לאו דווקא הלכתית - יש רבנים שאינם נודעים בהוראת הלכה. דוד 14:50, 18 ביוני 2007 (IDT)

יוחנן כהן גדול

בערך כהן גדול כתוב שיוסף בן מתתיהו מתאר ריב בין שני אחים - יוחנן וישוע. האם זה יוחנן כהן גדול המפורסם או אחד אחר? האם בכלל מגיע לאחים הללו ערכים? תקן כראות עיניך. דוד 11:44, 24 ביוני 2007 (IDT)

מדובר באחר, ומשערים שזהו הנזכר בנחמיה (יב, כב). לפי סדר הדורות לא יתכן שמדובר באותו אחד. יוחנן זה כיהן בכונה גדולה בין 383 לפה"ס ל350 לפה"ס. לכאורה לעולם לא יכתבו עליו ועל אחיו ערך כיון שאין ידוע עליהם כמעט כלום, אך אי אפשר לדעת אם ממצאים ארכיאולוגיים בעוד דור או שניים לא יהפכו את התמונה. תיקנתי את הקישור בערך, אך לא הוספתיו לפירושונים לעת עתה. בןאישאחד 14:29, 24 ביוני 2007 (IDT)

במסגרת העבודה שעשיתי בערך כהן גדול שיניתי את הקישור ההוא ליוחנן בן יוידע. אודה לך אם תביע את דעתך על הפרק האחרון שכתבתי מחדש ועל הטבלה המסכמת. יעקב135 16:18, 24 ביוני 2007 (IDT)

נפלא ומעורר התפעמות! בןאישאחד 19:41, 24 ביוני 2007 (IDT)

אין השגות? יעקב135 20:07, 24 ביוני 2007 (IDT)

לצערי, רמת הידיעות שלי בנושא לא רבה כל כך, כך שהערך תרם לי רבות. ודאי אין בכוונתך שאשיג מכח הוורט של הרוזינאי שאמר שיוחנן אבין של מתתיהו החשמונאי הוא ניהו הורקנוס שנעשה צדוקי... שוב, תודה על הסיכום הנפלא, בןאישאחד 20:56, 24 ביוני 2007 (IDT)