שלמה הלוי מבורגוס

פבלו דה סנטה מריה או פאולוס איש בורגוס, שנולד בשם שלמה הלוי (בספרדית: Pablo de Santa María; בלטינית: Paulus Burgensis‏; 1350–1435) היה תאולוג ואיש דת קתולי, בישוף העיר בורגוס, פרשן מקרא והשר שומר-החותם במועצת קסטיליה (ספ'). סנטה מריה היה יהודי מומר וטרם טבילתו כיהן כרבה של בורגוס.

שלמה הלוי נולד למשפחה שבלטה בפעילותה בתחום הכספים בחצר המלוכה בקסטיליה. בשנת 1389, נשלח לייצג את חצר המלוכה הקסטיליאנית בחבל אקוויטניה שבצרפת. בהיותו שם נעצר כבן ערובה, והיה כלוא בית כלא בלונדון. ככל הידוע נטבל לנצרות ב-21 ביולי 1390, אך אפשר שאין זה התאריך המדויק; ישנה השערה שנטבל, כמו יהודים רבים אחרים, בעקבות פרעות קנ"א כעבור שנה. יחד עמו התנצרו גם בניו, בתו ואחיו. אשתו חואנה בנבנישתי נשארה יהודייה. בשנת 1406 בעקבות חוק שהתיר ליהודים לחזור ליהדותם, בתם ביאטריס, וטודרוס בן הזקונים שלהם, חזרו ליהדות.^[1] לאחר התנצרותו עבר לפריז בה למד לימודי תאולוגיה.

בשנת 1394 עבר לאביניון ושם התקרב לאפיפיור בוניפקיוס התשיעי. באותה העת גם החל לפעול במרץ כדי להמיר את יתר היהודים, ופרסם כתבי פולמוס כדי להוכיח את אמיתות הנצרות. במקביל החל לעלות במעלות הכמורה ומונה לתפקידים נכבדים. בשנת 1403 מונה לבישוף של העיר קרטחנה וּבשנת 1415 מונה לבישוף של עיר הולדתו בורגוס. משנת 1407 והלאה החזיק בתואר שומר-החותם במועצה המלכותית הקסטיליאנית.

נכדתו, תרזה מקרטחנה, שנולדה ב-1425 כנוצרייה, הייתה בבגרותה נזירה קתולית משכילה, ואחת מחלוצות המחשבה הפמיניסטית בעולם.

אשתו חואנה, שסירבה להתנצר יחד איתו ונותרה ביהדותה, היא גיבורת הספר "אשת הרב אשת הבישוף" מאת דוד יעקבסון וחיותה דויטש.^[1]