בן ערובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אישה נלקחת כבת ערובה באימון משטרה

בן ערובה הוא אדם המוחזק בניגוד לרצונו בשבי במטרה לסחוט ממי שאדם זה יקר ללבו התנהגות מסוימת. בן ערובה נלקח בדרך כלל לשם הפעלת לחץ פוליטי או כדי לקבל כופר נפש תמורת שחרורו.

לקיחת בן ערובה נחשבת לפשע או למעשה טרור.

לקיחת בן ערובה יוצרת דילמה קשה לשלטונות: האם להיענות לדרישת המחזיקים בו, להציל את חיי החטוף אך להסתכן במעשי חטיפה נוספים, או לנסות להכניע את החוטפים, בכוח או במשא ומתן, תוך סיכון חייו של בן הערובה.

נכונות היהודים בימי הביניים לשלם כופר נפש הביאה לכך שרבנים ופרנסי קהילה נלקחו כבני ערובה. במאה ה-13 המהר"ם מרוטנברג נכלא על ידי הקיסר רודולף הראשון בדרישה לכופר נפש. המהר"ם סירב לתת לתלמידיו לפדותו עקב החשש שפדייתו תביא לחטיפת רבנים חשובים אחרים והתרוששות הקהילה היהודית (כמו שנפסק בגמרא: (גיטין מה/א) "אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם"). עקב כך הוא נשאר בכלא שבע שנים עד מותו. רק ארבע עשרה שנה לאחר מכן נפדתה גופתו.

במאה העשרים שלח הנרי קיסינג'ר, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא ריצ'רד ניקסון, מכתב לנשיא ובו ביקש שבמקרה שיחטף, לא להיכנע לשום דרישה של החוטפים, כדי שלא ליצור תקדים מסוכן. הוא הדגיש: "אם יתקבל ממני מכתב או מסר אחר ברוח שונה, יהיה עליך להניח שמסר זה הובע תחת איום".

במשטרות מודרניות פועל צוות משא ומתן משטרתי, שמופקד על ניהול משא ומתן עם חוטפים, כדי להגיע לשחרור בני הערובה.

מקרים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני ערובה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הטרור המופעל נגד ישראל אירעו מקרים אחדים שבהם נלקחו בני ערובה, בדרישה לשחרר מחבלים הכלואים בישראל. אירועים בולטים:

  • חטיפת מטוס סבנה: ב-8 במאי 1972 נחטף על ידי מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" מטוס נוסעים של חברת התעופה הבלגית "סבנה", שהיה בטיסה מווינה ללוד. החוטפים דרשו לשחרר מאות מחבלים הכלואים בישראל, ואיימו לפוצץ את המטוס על נוסעיו. צוות של סיירת מטכ"ל השתלט על החוטפים. במהלך ההשתלטות נפצעו שלושה מהנוסעים, ואחת מהפצועות מתה מפצעיה.
  • אסון מעלות: ב-15 במאי 1974 חדרה לישראל מלבנון חוליית מחבלים מארגון "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין", השתלטה על מבנה בית הספר "נתיב מאיר" במעלות, ולקחה כבני ערובה 105 תלמידים ו-10 מורים מבית הספר התיכון הדתי בצפת, ששהו בבית הספר במסגרת פעילות גדנ"ע. המחבלים דרשו לשחרר 20 מחבריהם הכלואים בישראל, ואיימו להרוג את בני הערובה. בפעולת חילוץ של סיירת מטכ"ל חוסלו המחבלים, אך קודם למותם טבחו המחבלים ב-22 ילדים (בהם אח ואחות) ו-3 מבוגרים מקרב בני הערובה, וכן פצעו 68. גם לכוחות צה"ל נגרמו נפגעים, ובהם הרוג אחד.
  • בלילה שבין 5 ו-6 במרץ 1975 השתלטו מחבלים מארגון הפת"ח על מלון "סבוי" בתל אביב. המחבלים איימו להרוג את בני הערובה אם לא תשחרר ישראל 20 מחבלים בתוך ארבע שעות. כוח של סיירת מטכ"ל פרץ למלון, ובפריצה נהרגו שבעה מהמחבלים ונלקח בשבי מחבל אחד. חמישה בני ערובה חולצו, אולם שמונה נהרגו במהלך הפריצה. כמו כן נהרגו שניים מלוחמי הכוח הפורץ.
  • מבצע יונתן: ב-27 ביוני 1976 נחטף לאנטבה שבאוגנדה מטוס של חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס, שהיה בטיסה מנתב"ג לפריז. החוטפים היו שני גרמנים, חברי "התאים המהפכניים" (RZ) ושני מחבלים פלסטינים, חברי החזית העממית לשחרור פלסטין. החוטפים דרשו את שחרורם של 53 "לוחמי חופש", ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל, 5 מחבלים הכלואים בקניה, 6 אנרכיסטים הכלואים בגרמניה, אנרכיסטית הכלואה בשווייץ ואנרכיסטית הכלואה בצרפת. בנוסף לכך הם דרשו כופר כספי תמורת בני הערובה. במבצע מוטס של צה"ל השתלטו לוחמיו על החוטפים ושחררו את בני הערובה. במבצע נהרגו שלושה מבני הערובה, ואחד ממפקדי כוח החילוץ.

חטיפה לשם כופר נפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רצח אורון ירדן: בשנת 1980 נחטף הילד אורון ירדן בן השמונה מבית הוריו, והחוטף דרש כופר נפש תמורתו. הכסף הועבר לחוטף, אך הילד לא שוחרר, ולאחר שלושה שבועות נלכד החוטף והתברר כי רצח את הילד.

בני ערובה מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחרור בני ערובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משא ומתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב הראשוני מנהלים עם החוטפים משא ומתן שמטרתו השגת מודיעין, הרווחת זמן עד לפרישת יחידות ההתערבות וההשתלבות, וכן ניסיון לשכנע את החוטפים לשחרר מרצונם את בני הערובה ולהיכנע.

יחידת התערבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת התערבות היא כח צבאי המאומן בחילוץ בני ערובה. ליחידות ההתערבות אין אישור ליזום כניסה למבנה בו מוחזקים בני הערובה, והם מורשים לפרוץ אליו רק במקרה של הסלמה חריפה. ברוב המקרים בהם יש מצב של בני ערובה, יחכו יחידות ההתערבות להגעתם של יחידות ההשתלטות, אשר להן יש אישור ליזום פריצה למבנה, ולשחרר את בני הערובה.

יחידת השתלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת השתלטות היא יחידה שתפקידה לפרוץ למבנה בו מוחזקים בני הערובה, להכניע את החוטפים ולשחרר את החטופים. יחידות אלה נחשבות ליחידות מיוחדות וזוכות להכשרה גבוהה וציוד מתקדם ויקר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Putin meets angry Beslan mothers, באתר חדשות BBC,‏ 2 בספטמבר 2005