שמאל הירדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שְׂמֹאל הַיַּרדֵּן

א
כָּעַמּוּד הַתִּיכוֹן לָאַפֶּדֶן,
אַף כְּחוּט-הַשִּׁדרָה לֶאֱנוֹשׁ,
לְאַרצִי קַו-הַצִּיר וְהָאֶדֶן
הוּא יַרדֵּן, הַיַּרדֵּן הַקָּדוֹשׁ.

אִם אַרצִי דָלְלָה וְקָטֹנָה,
הִיא שֶׁלִּי מֵרֹאשָׁהּ עַד קִצָּהּ:
מִשׂתָּרַעַת מִיָּם יְשִׁימוֹנָה,
וְיַרדֵּן – הַיַּרדֵּן בָּ אֶ מ צַ ע!

שׁתֵּי גָדוֹת לַיַּרדֵּן:
זוֹ שֶׁלָּנוּ – זוֹ גַם-כֵּן!

ב
שָׁם יִרוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע, מֵאֹשֶׁר
בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבנִי:
כִּי דִגלִי, דֶּגֶל טֹהַר וָיֹשֶׁר
יְטַהֵר שׁתֵּי גְדוֹת יַרדֵּנִי.

שׁתֵּי יָדַי לָךְ הִקדַּשׁתִּי, מוֹלֶדֶת,
שׁתֵּי יָדַי – לְמַגָּל וּמָגֵן:
אַךְ תִּשׁכַּח יְמִינִי הַבּוֹגֶדֶת,
אִם אֶשׁכַּח אֶת שְׂמֹאל הַיַּרדֵּן!

שׁתֵּי גָדוֹת לַיַּרדֵּן:
זוֹ שֶׁלָּנוּ – זוֹ גַם-כֵּן!

זאב ז'בוטינסקי
סמל האצ"ל ממחיש את העמדה "שׁתֵּי גָדוֹת לַיַּרדֵּן: זוֹ שֶׁלָּנוּ – זוֹ גַם-כֵּן!"

שמאל הירדן הוא שיר מאת זאב ז'בוטינסקי, מהנודעים ביותר בשירי בית"ר. כל זוג מארבעת בתיו מסתיים בשורה "שְׁתֵּי גָּדוֹת לַיַּרְדֵּן – זוֹ שֶׁלָּנוּ, זוֹ גַּם כֵּן" – שורה שהיא המסר העיקרי של שיר פוליטי זה.

השיר חובר על ידי ז'בוטינסקי בשנת תרפ"ט, בעת ששהה בפריז על פי פרופ' דן מירון הוא אחד מ"שמונת ההימנונים ושירי הזמר הציונים הפוליטיים, שהם חלקה האחר של תרומת ז'בוטינסקי לשירה העברית".‏[1]

יצירתו ותכניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסתו הראשונה של השיר נשלחה על ידי ז'בוטינסקי לאגודת הסטודנטים "ירדניה" בקובנה ב-18 בנובמבר 1929,[2][3]והוא פורסם בדו-שבועון "נתיבות", שיצא לאור בקובנה, בגיליונו מיום ה' באדר תר"ץ. אל השיר נלוותה ההערה הבאה:‏[4]

לפני נסיעתו של ז. ז'בוטינסקי לארץ ישראל תיכף אחרי המאורעות, שלחו לו עסקנים ציונים מקובנה מכתבים ובקשוהו לא לסכן את חייו בשעה קשה זו. גם התאגדות הסטודנטים הריביזיוניסטים "ירדניה" שלחה לו מברק ובקשתו לבלי לנסוע. בתשובה לזה קבלה "ירדניה" את המכתב דלהלן:

לכ' האגודה "ירדניה", קובנה.
אחים!
קבלו-נא שיר זה במקום תשובה למברקכם - אשר אותו אשכח.
בכבוד גמור,
אחיכם, ז. ז'בוטינסקי

במכתב זה היה הבית הראשון בנוסח הבא:

כָּעַמּוּד שֶׁבַּתָּוֶךְ לַגֶּשֶׁר,
אַף כְּחוּט-הַשִּׁדרָה לֶאֱנוֹשׁ,
לְאַרצִי קַו-הַצִּיר וְהַקֶּשֶׁר
הוּא יַרדֵּן, הַיַּרדֵּן הַקָּדוֹשׁ.

בנוסח זה פורסם השיר גם בעיתון "דואר היום", שעורכו הראשי באותה עת היה ז'בוטינסקי עצמו, ב-11 באפריל 1930 (י"ג בניסן תר"ץ).‏[4]

בגרסה שונה מעט, המוצגת משמאל, פורסם השיר בקובץ שירי ז'בוטינסקי שהוציא לאור בנו, ערי ז'בוטינסקי, בשנת תש"ז 1947. בהערות לשיר מובאת הגרסה המקורית, ומצוין: "אך ב. לובוצקי מעיד, כי זאב ז'בוטינסקי שינה אחרי-כן את הבית לפי הנוסח הניתן בספר זה".‏[5]

השיר נכתב כשבע שנים לאחר ההחלטה של ממשלת בריטניה לפצל את שטח המנדט הבריטי לשניים, ולהקים באחד החלקים, עבר הירדן המזרחי, את האמירות ההאשמית של עבר הירדן. קודם לקבלת ההחלטה העלה חיים ויצמן נימוקים רבים, היסטוריים ומעשיים, בזכות שמירת שלמות הארץ משני עברי הירדן. לאחר מעשה קיבלה ההסתדרות הציונית את הגבולות שהתוו הבריטים לארץ ישראל, ואת הוצאת עבר הירדן מתחום המנדט הבריטי, והעדיפה להתמקד בפיתוח ארץ ישראל שממערב לירדן. התנועה הרוויזיוניסטית ומקימה זאב ז'בוטינסקי וחלק מתנועת אחדות העבודה, המשיכו לראות את עבר הירדן כחלק מארץ ישראל וכמתאים להתיישבות יהודית וראוי להיכלל במדינה היהודית המתוכננת. סמל האצ"ל כלל תמונת רובה על רקע מפת ארץ ישראל בגבולות המנדט המקורי, בשני צדי הירדן.

השיר "שמאל הירדן" משקף את האידאולוגיה של מדינת היהודים השואפת להשתרע גם בעבר הירדן המזרחי. בבית הראשון של השיר מדמה ז'בוטינסקי את נהר הירדן לחוט השדרה. גם הבית השני מדגיש שהירדן נמצא באמצע הארץ. הבית השלישי מכיל מסר אידאולוגי נוסף, לפיו בארץ ישראל השלמה יחיו בשלום ובכבוד כל תושביה:

"שָׁם יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר
בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נָצֶרֶת וּבְנִי."

הבית הרביעי והאחרון מסתיים בשבועה, ששורשיה בפסוק מספר תהלים (קל"ז, ה) "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני":

"אַךְ תִּשְׁכַּח יְמִינִי הַבּוֹגֶדֶת
אִם אֶשְׁכַּח אֶת שְׂמֹאל הַיַּרְדֵּן."

עבר הירדן המזרחי קרוי בשיר זה "שמאל הירדן", בהתאם לאופן שבו רואה אותו מי ששט עם כיוון הזרם, (בדומה לגדה השמאלית של נהר הסן בפריז), מצפון לדרום, לאורך הירדן.

המסר העיקרי של השיר "שמאל הירדן" מופיע גם בשיר "עלי בריקדות" מאת מיכאל אשבל, אף הוא מהנודעים שבשירי תנועת הנוער בית"ר, שבו נאמר: "את המדינה לכונן, על שתי גדות הירדן".

עמדתו הלשונית של ז'בוטינסקי הייתה שבכתיב מנוקד אין צורך לציין שווא נח, ועמדה זו ניכרת גם בניקודו של שיר זה.

הלחן לשיר נכתב בשנת 1932 על ידי המלחין מרדכי זעירא.‏[6] לחן נוסף נכתב על ידי צבי גירש ליבשין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן מירון (הקדמה), יוסף קיסטר (מבוא), אילן מצל בגיא, זאב ז'בוטינסקי ושירתו, תל אביב: הוצאת המסדר על־שם זאב ז'בוטינסקי, תשס"ו-2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דן מירון (הקדמה), יוסף קיסטר (מבוא), אילן מצל בגיא, זאב ז'בוטינסקי ושירתו, תל אביב: הוצאת המסדר על־שם זאב ז'בוטינסקי, תשס"ו-2005, עמ' 111.
  2. ^ שמאל הירדן, באתר זמרשת‏
  3. ^ דן מירון (הקדמה), יוסף קיסטר (מבוא), אילן מצל בגיא, זאב ז'בוטינסקי ושירתו, תל אביב: הוצאת המסדר על־שם זאב ז'בוטינסקי, תשס"ו-2005, עמ' 114-113.
  4. ^ 4.0 4.1 זאב ז'בוטינסקישְׂמֹאל הַיַּרדֵּן, דואר היום, 11 באפריל 1930
  5. ^ זאב ז'בוטינסקי, שירים, ירושלים: ערי ז'בוטינסקי (הוצאת ספרים), בע"מ, תש"ז, עמ' שו.
  6. ^ ראו: אליהו הכהן, "'ליוית אותי, ארצי' - על מרדכי זעירא ושיריו", מבוא לספר לילה לילה - משירי המלחין מרדכי זעירא, הספריה למוסיקה, 1998.