שמואל ברזאני (אדוני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתב יד של אחד מחיבורי השחיטה של הרב שמואל. מתוך אוסף כתבי היד של הספרייה הלאומית.
כתב יד של אחד מחיבורי השחיטה של הרב שמואל. מתוך אוסף כתבי היד של הספרייה הלאומית.

הרב שמואל ברזאני אדוני (מאות 16–17), פוסק הלכה, פייטן ומקובל, עמד בראש ישיבה בכורדיסטן. מגדולי הרבנים בכורדיסטן בדורות האחרונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שמואל ברזאני (אדוני) נולד בערך בשנת ש"כ (1560) בעיר ברזאן שבכורדיסטן. אביו, הרב נתנאל הלוי (אדוני), עמד בראש קהילת יהודי מוסול, והיה איש קדוש בעיני יהודי כורדיסטן וסביבותיה. מפאת כבוד תורתו הוא כונה "אדוֹניִ", שם שדבק ביורשיו לתפקיד הרבנות. הרב שמואל לא ידע קרוא וכתוב עד גיל מאוחר, ועבד במלאכת האריגה. אגדה המועברת במסורת אצל יהודי כורדיסטן, מספרת שזכה לגילוי אליהו הנביא ואליהו הבטיח לו כי יזכה להיות חכם גדול בתורה. מאז התחיל להבין וללמוד[1]. לאחר שלמד תורה ונהיה לחכם גדול, ויסד ישיבה גדולה בעיר מוסול, אליה נהרו מכל רחבי כורדיסטן ובבל. הרב שמואל נודע בחייו כמקובל ואף נזכר בכתביו של רבי חיים ויטאל.

בשלהי שנת שס"ו (1606), בזמן מרידות השבטים נגד השלטון העות'מאני, ועקב התערערות ביטחון היהודים בכורדיסטן עבר לדמשק. כשחזר לכורדיסטן שימש כרבה של העיר עקרא בכורדיסטן. משם עבר לעיר עמדיה, ושימש כרב העיר.

הוא הוטרד ממצבם התורני הירוד של יהודי כורדיסטן, ומהמחסור במנהיגים רוחניים ובפוסקי הלכה. הוא הקים מספר ישיבות בבארזאן (אנ'), בעקרה (אנ'), בעמידיה ובמוסול, כדי לטפח בהן תלמידי חכמים שיוכלו לשמש את הציבור כרבנים, חזנים, ושוחטים. הישיבות התקיימו מתרומות של נדבנים יהודיים תושבי האזור. את כל כספי התרומות השקיע בישיבות, והוא ומשפחתו חיו חיי דוחק.

חכם שמואל אדוני נפטר בין השנים שפ"ה (1625) לשצ"ה (1635), ויש מסורת כי נפטר ביום כ"ג שבט שצ"ג (1633).

בתו של חכם שמואל ברזאני, אסנת ברזאני, התחתנה עם בכיר תלמידי אביה, חכם יעקב מזרחי. היא מכונה התנאית אסנת, בשל ידיעותיה הרבות בתורה ובקבלה, ובשל הניסים שחוללה. כשנפטר בעלה עמדה בראש הישיבה, שהקים אביה, ועמדה בקשר עם גדולי חכמי תקופתה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו של חכם שמואל אדוני כוללים דרשות, הלכות, פיוטים, תפילות, חידות ומשלים. חלקם נדפסו ב'ספר אבני זיכרון' חלקם עדיין בכתב יד.

בשנת תשס"ג פרסם מכון 'אהלי אברהם יעקב' ספר הנקרא "כתבי ר' שמואל אדוני", ובו כלולים חלק מחיבוריו שהיו בכתב יד. ואלו הם:

  • אבני זיכרון - חידושים וביאורים על הלכות שחיטה וטריפות. השימוש בספר זה לא פסק בקרב יהודי כורדיסטן ונדד אף למקומות מרוחקים כתימן.
  • דברי שמואל - דרשות בעניינים שונים (על משיח גאולה ועוד).
  • לקט שמואל - חידושים וביאורים בענייני סרכות.
  • סדר הגט בקצרה - כמנהג יהודי כורדיסטן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר סגולות וקמיעות לר' אהרן ברזאני כ"י; נדפס בספר קהילות יהודי כורדיסתאן עמ' 206-207