תוכנית ואנגארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משגר ואנגארד על כן השיגור LC-18A

תוכנית ואנגארדאנגלית: Project Vanguard) הייתה תוכנית שנוהלה על ידי מעבדת המחקר של צי ארצות הברית (NRL) שתוכננה לשגר את הלוויין המלאכותי הראשון של ארצות הברית למסלול סביב כדור הארץ, על גבי משגר ואנגארד שישוגר מנמל החלל קייפ קנוורל[1].

כתגובה לשיגור המפתיע של הלוויין ספוטניק 1 על ידי ברית המועצות ב-4 באוקטובר 1957, ארצות הברית חידשה את תוכנית אקספלורר שהוצעה קודם לכן על ידי הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים (ABMA). עם זאת, ה-CIA ידע שהרוסים מקדמים את תוכנית ספוטניק מצילומים של מטוסי ריגול‏[2]. יחד עם JPL,‏ ABMA פיתחה את אקספלורר 1 תוך 81 יום ושיגרה אותו ב-31 בינואר 1958. עם זאת, לפני שסוימה בנייתו של אקספלורר 1, שיגרו כבר הרוסים את ספוטניק 2 עם הכלבה לייקה בתוכה ב-3 בנובמבר 1957. בינתיים, הכישלון של ה-ואנגארד TV3 ששודר בטלוויזיה ב-6 בדצמבר 1957 הוריד את מורל האמריקאים והציב את ארצות הברית במצב שבו לרוסים יש יכולות בליסטיות טובות הרבה יותר מהם.

ב-17 במרץ 1958 הפך הואנגארד 1 להיות הלוויין השני המוצלח של ארצות הברית שסבב את כדור הארץ. היה זה הלוויין הראשון שהופעל על ידי אנרגיה סולארית. הואנגארד 1 שהיה בקוטר של 152 מ"מ ושקל רק 1.4 ק"ג כונה על ידי נשיא ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב "לוויין האשכולית".

ואנגארד 1 הוא הלוויין הוותיק ביותר שמרחף בחלל, מעל 56 שנים, לאחר שספוטניק 1, ספוטניק 2 ואקספלורר 1 נשרפו באטמוספירה.

שיגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיגור הראשון המוצלח בתוכנית ואנגארד היה שיגור הואנגארד TV0 לתת-מסלול ב-8 בדצמבר 1956. ב-1 במאי 1957 בוצע שיגור מוצלח של המשגר הדו-שלבי TV1. הTV2 שוגר גם הוא בהצלחה לתת-מסלול ב-23 באוקטובר 1957.

מתוך 11 שיגורים בתוכנית, רק 3 לוויינים הגיעו למסלול.

  • ואנגארד TV3- שוגר ב-6 בדצמבר 1957, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 1.36 ק"ג.
  • ואנגארד TV3 (גיבוי)- שוגר ב-5 בפברואר 1958, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 1.36 ק"ג.
  • ואנגארד 1- שוגר ב-17 במרץ 1958, הביא למסלול לוויין במשקל 1.47 ק"ג.
  • ואנגארד TV5- שוגר ב-28 באפריל 1958, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 9.98 ק"ג.
  • ואנגארד SLV1- שוגר ב-27 במאי 1958, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 9.98 ק"ג.
  • ואנגארד SLV2- שוגר ב-26 ביוני 1958, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 9.98 ק"ג.
  • ואנגארד SLV3- שוגר ב-26 בספטמבר 1958, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 9.98 ק"ג.
  • ואנגארד 2- שוגר ב-17 בפברואר 1959, הביא למסלול לוויין במשקל 10.8 ק"ג.
  • ואנגארד SLV5- שוגר ב-13 באפריל 1959, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 10.3 ק"ג.
  • ואנגארד SLV6- שוגר ב-22 ביוני 1959, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 10.3 ק"ג.
  • ואנגארד 3- שוגר ב-18 בספטמבר 1959, הביא למסלול לוויין במשקל 22.7 ק"ג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]