מעבדת המחקר של צי ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעבדת המחקר של צי ארצות הברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון וושינגטון די. סי. עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2 ביולי 1923 – הווה (100 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.nrl.navy.mil
קואורדינטות 38°49′21″N 77°01′30″W / 38.8225°N 77.025°W / 38.8225; -77.025
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מעבדת המחקר של צי ארצות הבריתאנגלית:United States Naval Research Laboratory (NRL) היא מוסד מחקר ששייך לצי ארצות הברית ולחיל הנחתים של ארצות הברית. המעבדה הוקמה בשנת 1923 בהמלצת תומאס אדיסון. המעבדה עוסקת במחקר בתחומים כמו תורת החומרים, פיזיקת פלזמה, חקר החלל ולוחמה אלקטרונית.

המעבדה ממומנת מקרנות הצי לכן אין לה שורה ייעודית בתקציב ארצות הברית. בשנת 2016 תקציבה היה כמיליארד $.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1915 תומאס אדיסון פרסם מאמר בו הציע לממשלה להקים מעבדת מחקר גדולה. בשנת 1916 קונגרס של ארצות הברית תיקצב את הפרויקט ב-1.5 מיליון $. מסיבות שונות הקמת המוסד התעקבה והוא התחיל לפעול בשנת 1923. אדיסון היה ראש הוועדה המייעצת. בתחילה המעבדה כללה מחלקות רדיו ואקוסטיקה. הם עסקו במחקרים בתחום רדיו והתפשטות קול מתחת למים. בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 נוספו מחלקות אופטיקה, כימיה, מכניקה וחשמל, מטלורגיה ותקשורת. במהלך מלחמת העולם השנייה מספר עובדים גדל מ-396 ל-4400 ותקציבה עלה ל-13.6 מיליון $.

המעבדה נכנסה לתחום חקר החלל. היא הובילה תוכנית ואנגארד, מהפרויקטים הראשונים של ארצות הברית בתחום. בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 מהנדסי המעבדה הובילו תוכנית חדשנית שהסתיימה בשיגור לוויין ריגול ראשון של ארצות הברית. מערכת ניווט לוויינית שפותחה על ידי המעבדה הייתה מערכת ראשונה מסוגה שהופעלה. בשנת 1976 הופעלו לוויינים ראשונים של מערכת NOSS. המעבדה ממשיכה בפיתוחי לוויינים שונים גם במאה ה-21.

סניף המעבדה במונטריי עוסק בחיזוי מזג אוויר בהתבסס על צי של 18 לוויינים.

בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 המעבדה נכנסה לתחום בדיקות ללא הרס ובדיקת מצב אוניות הצי. ידע זה נוצל בהמשך לבדיקות כור גרעיני ומכלי אחסון של חומרים מסוכנים. המעבדה פיתחה שיטות גידול גבישים GaAs שמנוצלים שתחומים רבים.

המק"ם הראשון של ארצות הברית נבנה בשנות ה-20 על ידי מדעני המעבדה. בשנת 1939 מק"ם מתוצרת מעבדה הותקן לראשונה על אוניית הצי. ניצול טכנולוגיה זו תרם להצלחות בקרבות ימיות של מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1939 המעבדה נכנסה לתחום מחקר גרעיני. שיטת העשרת אורניום שפותחה במעבדה הועברה למדעני תוכנית מנהאטן.

במחקרי פיזיקה מדעני המעבדה עוסקים בתחומים שונים. בשנת 1985 עובדי המעבדה הרברט האופטמן וג'רום קרל זכו בפרס נובל לכימיה על הישגיהם בפיתוח שיטות ישירות לקביעת מבנה גבישי.

עם התפתחות המחשוב, המעבדה נכנסה לתחום לוחמה אלקטרונית ובינה מלאכותית. בשנות ה-90 של המאה ה-20 עובדיה פיתחו ניתוב בצל לתקשורת בטוחה.

מבנה המעבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבדה מבוססת על עובדים אזרחים. ככלל זה אזרחי ארצות הברית ללא אזרחות נוספת. ב-2015 במעבדה עבדו 2540 מעדנים אזרחים ופחות ממאה קציני צי ארצות הברית. היא כוללת כיום 4 מחלקות מחקר:

  • "מחלקת מערכת" שעוסקת בחקר מק"ם, טכנולוגיית מידע, אופטיקה ולוחמה אלקטרונית
  • "מחלקת תורת החומרים וטכנולוגיה" שעוסקת בתחומים אלו לטובת הצי.
  • "מחלקת אוקיינוס, אטמוספירה וטכנולוגיה" שעוסקת בתחומים שונים של מדעי כדור הארץ.
  • "מרכז ימי לטכנולוגיית חלל" שעוסק בתחומים שונים של חקר החלל תוך שימוש בלוויינים.

בשנת 2001 הוקם מכון לננוטכנולוגיה בו משולבים מדענים ממחלקות שונות. בשנת 2012 הוקמה מעבדה למערכות עצמאיות (Laboratory for Autonomous Systems Research).

המטה הראשי של הארגון ממקום בוושינגטון די סי. בנוסף לכך מעבדה מפעילה מספר אתרים ברחבי ארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]