תיארוך אשלגן-ארגון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תיארוך אשלגן-ארגון או "תיארוך K-Ar" הוא שיטת תיארוך רדיומטרי אשר נועדה לתיארוך חומרים. השיטה מבוססת על ידיעת קצב הדעיכה הרדיואקטיבית של איזוטופים טבעיים, ושיעורו של קצב זה בעת המדידה. שיטת "אשלגן-ארגון" משמשת למציאת גילם של חומרים אשר בהרכבם הכימי מצוי היסוד כימי אשלגן, דוגמת נציץ, מינרלי חרסית, סלעי התאדות דוגמת מלח בישול, וטפרה – כלל החומר הנפלט מהר געש בעת התפרצות געשית ונופל לקרקע.

הרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מדובר בסלעים ממוצא מגמטי אין אפשרות להשתמש בשיטה המקובלת של התיארוך הרדיומטרי תיארוך פחמן-14, שכן בבזלת אין פחמן. ברם, הבזלת מכילה מעט אשלגן. אחד האיזוטופים של אשלגן 40K הוא חומר רדיואקטיבי טבעי וקיימת התמרה קבועה ויציבה שלו, תוך כדי פליטת קרינת גמא לאיזוטופ של הגז האציל ארגון - 40AR. ההתמרה איטית מאוד - זמן מחצית החיים של האיזוטופ הדיואקטיבי - הוא מיליארד ורבע שנים.

קיימת הבעיה כיצד להפיק אותו שכן, גז הארגון נוצר בתוך הסלע החל מרגע התגבשותו. בתוך הסלע הוא נלכד ו"נלכד" בתוך שריגי הגבישים של הסלע . לשם כך יהיה עלינו להמיס את השריגים ולשחרר את הגז.

שיטת העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קביעת גיל הבזלת נעשית בשיטה הבאה:

  1. חישוב כמות האשלגן בסלע.
  2. התכת הבזלת בחום גבוה, למעשה נחזיר אותה למצב של לבה.
  3. שחרור הגזים שבתוכה.
  4. בידוד הגז ארגון 40AR.
  5. מדידת כמותו.
  6. היחס בין אשלגן 40 לבין 40AR תאפשר לחשב את הזמן שעבר מאז התגבשות הסלע, כלומר את גיל הבזלת מאז שיצאה לקרום כדור הארץ . גיל שייקבע בשיטה זו נקרא "גיל רדיגני".

הגיל הרדיוגני של בזלת הכיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדידות שנעשו בסביבות בקעת כנרות העלו כי גיל גג בזלת הכיסוי בממוצע הוא 4.29 מיליוני שנים +- 0.18 , לפי הפירוט כדלקמן:

מספר סידורי שם האתר גיל ממוצע במיליוני שנים
1 חירבת גבול 4.22 +- 0.21
2 פוריה עילית 4.30 +- 0.28
3 מבוא חמה 4.36 +- 0.34

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

1970