אשלגן

עם צפיפות נמוכה משל מים, אשלגן היא המתכת הקלה ביותר אחרי ליתיום. האשלגן רך וצבעו לבן כסוף, ניתן לחתוך אותו בקלות עם סכין . אשלגן מתחמצן במהירות באוויר ולכן צריך לאחסן אותו בשמן, נפט או קרוסין. בדומה למתכות אלקליות אחרות, אשלגן מגיב בצורה "אלימה" עם מים ופולט מימן.

[עריכה] שימושים

לאשלגן מגוון שימושים, כגון:

אשלגן חמצני, משמש כדשן.
אשלגן חנקתי מהווה חומר גלם לייצור אבק שריפה.
אשלגן פחמתי משמש כחומר עזר בייצור זכוכית.
זכוכית שמעובדת עם אשלגן נוזלי הרבה יותר חזקה מזכוכית רגילה.
NaK - סגסוגת נתרן ואשלגן משמשת כאמצעי מעביר חום.
אשלגן הוא מרכיב הכרחי לצמחים על מנת שיגדלו ונמצא ברוב סוגי האדמות.
באורגניזמים, יוני אשלגן חיוניים לחיי התאים.
אשלגן כלורי משמש כתחליף למלח שולחן (NaCl) לאנשים עם לחץ דם גבוה. כמו כן גם בהוצאות להורג "קוקטייל" שמכיל אשלגן כלורי יכול להפסיק את פעולת הלב.
מאשלגן, בתוספת חנקן וחמצן, ניתן להפיק אשלגן חנקתי ("סלפטר").

[עריכה] היסטוריה

האשלגן נתגלה בשנת 1807 על ידי הכימאי הבריטי האמפרי דייווי שהפיק את האשלגן מאשלגן הידרוקסידי (KOH). מתכת אלקלית זו היא המתכת הראשונה שבודדה באמצעות אלקטרוליזה.

האשלגן לא היה ידוע בימי הרומאים ולכן שמו הלטיני- "kalium", איננו שם לטיני "קלאסי". השם "Kalium" נלקח מהמילה "Alkali" שנגזרה מהמילה הערבית "אל קאלי" שפירושה "אפר שרוף".

[עריכה] צורה בטבע

האשלגן מרכיב כ־2.4% ממסת קרום כדור הארץ והוא היסוד השביעי הכי נפוץ בכדור הארץ. בגלל מטענו החיובי החזק, קשה להפיק אשלגן ממינרלים.

האוקיינוסים הם מקור חשוב לאשלגן, אבל כמות האשלגן שמקבלים מנפח מסוים של מיי ים קטנה מאוד לעומת כמות הנתרן שמקבלים.

ניתן להפיק אשלגן באמצעות אלקטרוליזה של KOH. טכניקות נוספות להפקת אשלגן מאשלגן כלורי הומצאו גם הן וKOH הוא לא המקור היחידי. אשלגן כמעט לא נמצא בטבע בצורתו החופשית, אבל באורגניזמים ליוני K⁺ תפקידים חשובים.

[עריכה] תזונה

אשלגן הוא מינרל הכרחי בתזונה יום יומית, הוא עוזר בתהליך ההתכווצות של השרירים ובשמירה על נוזלים. אשלגן חשוב בשליחת מידע עצבי דרך תאי עצב ובשחרור אנרגיה מחלבונים, שומן ופחמימות בזמן חילוף חומרים. מחסור באשלגן מתבטא במצב קטלני היפוקאלמיה (Hypokalemia, תת-אשלגן בדם). אכילת מגוון סוגי מזון שמכילים אשלגן היא הדרך הטובה ביותר לקבל כמות מספקת. הרבה פירות, ירקות ובשרים מכילים אשלגן, במיוחד פירות וירקות אדומים.

בנוסף, אשלגן נקשר עם סידן ומונע את בריחתו מהגוף. כאשר אוכלים סוכרים, הסוכרים מפרקים את האשלגן וכך הסידן יכול לברוח מהגוף. הדבר גורם להיווצרות שיניים חלשות, ובהמשך לאוסטופורוזיס.

[עריכה] אמצעי זהירות

אשלגן מתכתי מגיב ב"אלימות" עם מים ולכן צריך לשמור אותו בשמן כמו קורסין ולטפל בו בהתאם. התוצאות של מגע בין אשלגן ומים יכולות להיות מסוכנות. כמו כן אסור לגעת בו בעור חשוף מפני שהוא עלול לגרום לכוויה.