אשלגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשלגן
סידן - אשלגן -
Na
K
Rb
   
 
19
K
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
     
                                         
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 19
סמל כימי K
סדרה כימית מתכת אלקלית
מראה
אפור כסוף
תכונות אטומיות
משקל אטומי 39.0983 u
רדיוס ואן דר ואלס 275 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 8, 1
קונפיגורציה אלקטרונית [Ar] 4s¹ עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגות חמצון −1, 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
תכונות פיזיקליות
צפיפות 856 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 1,032.15K (759°C)
נקודת התכה 336.53K (63.38°C)
לחץ אדים 1.06×10-4Pa ב-K
מהירות הקול 2,000 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 0.82
קיבול חום סגולי 757 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 13.9 106/m·Ω
מוליכות חום 102.4 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 418.8 kJ/mol
היסטוריה
מגלה האמפרי דייווי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1807 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם אשלג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַשְׁלְגָןאנגלית: Potassium; בלטינית: Kalium) הוא יסוד ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי K ומספרו האטומי 19.

מקור שמו העברי במרקם היסוד וצבעו הלבן, המזכירים את מרקם השלג. תרכובת אשלגן קרויה אשלג או פוטאש (Potash), ומקור שמו האנגלי הנ"ל של היסוד במילה זו. זהו מינרל חשוב והוא נפוץ בעיקר בנוזל התוך-תאי.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשלגן הוא המתכת הקלה ביותר אחרי ליתיום, עם צפיפות נמוכה משל מים. האשלגן רך וצבעו לבן כסוף, וניתן לחתוך אותו בקלות עם סכין. אשלגן מתחמצן במהירות באוויר ולכן יש לאחסנו בשמן, נפט או קרוסין. בדומה למתכות אלקליות אחרות, אשלגן מגיב בצורה "אלימה" בתגובה כימית עם מים ונפלט מימן באותה תגובה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשלגן זוהה בשנת 1807 על ידי הכימאי הבריטי האמפרי דייווי שהפיק אותו מאשלגן הידרוקסידי (KOH). מתכת אלקלית זו היא הראשונה שבודדה באמצעות אלקטרוליזה.

האשלגן לא היה ידוע בימי הרומאים ולכן שמו הלטיני- "Kalium", איננו שם לטיני "קלאסי", ונלקח מהמילה "Alkali" שנגזרה מהמילה הערבית "אל קאלי" שפירושה "אפר שרוף".

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשלגן מרכיב כ־2.4% ממסת קרום כדור הארץ והוא היסוד השביעי בתפוצתו בכדור-הארץ. עקב מטענו החיובי החזק, קשה להפיק אשלגן ממינרלים.

האוקיינוסים הם מקור חשוב לאשלגן, אך כמות האשלגן המופקת מנפח מסוים של מי ים קטנה מאוד לעומת כמות הנתרן.

ניתן להפיק אשלגן באמצעות אלקטרוליזת KOH. טכניקות נוספות להפקת אשלגן מאשלגן כלורי הומצאו גם הן ו-KOH אינו המקור היחידי. היסוד כמעט לא נמצא בטבע בצורתו החופשית, אבל ליוני K+ תפקידים חשובים באורגניזמים.

תפקיד ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשלגן הוא מינרל הכרחי בתזונה יום יומית, הוא עוזר בתהליך ההתכווצות של השרירים ובשמירה על נוזלים. אשלגן חשוב בשליחת מידע עצבי דרך תאי עצב ובשחרור אנרגיה מחלבונים, שומן ופחמימות בזמן מטבוליזם. מחסור באשלגן מתבטא במצב קטלני היפוקלמיה (Hypokalemia, תת-אשלגן בדם).

TTKG הוא מדד המשמש בנפרולוגיה המבטא את גרדיאנט האשלגן דרך אבוביות הכליה.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשלגן מתכתי מגיב ב"אלימות" עם מים ולכן יש לשמור אותו בשמן תעשייתי או קרוסין ולטפל בו בהתאם. תוצאות מגע בין אשלגן ומים יכולות להיות מסוכנות. בנוסף, אין לגעת בו בעור חשוף מפני שהוא עלול לגרום לכוויות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]