הפרלמנט האירופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשל ופוליטיקה של
האיחוד האירופי
דגל האיחוד האירופי


הפרלמנט האירופי (European Parliament, ובקיצור Europarl או EP) הוא הפרלמנט של האיחוד האירופי ומהווה בו את הבית התחתון, כלומר הנו חלק מן הרשות המחוקקת (המורכבת גם ממועצת האיחוד האירופי, שהיא הבית העליון, ומהנציבות האירופית). הפרלמנט הוא הגוף היחיד באיחוד האירופי שנבחר ישירות על ידי תושביהן של מדינות האיחוד. הבחירות לפרלמנט נערכות מדי חמש שנים, מאז שנת 1979. בפרלמנט יש כרגע 766 חברים, כאשר לכל מדינה מוקצים מספר מושבים בפרלמנט בהתאם לגודלה. עובדות אלה הופכות את הפרלמנט האירופי לפרלמנט הדמוקרטי הרב-לאומי הגדול ביותר בעולם, ולשני מבחינת גודל האוכלוסייה שהוא מייצג (אחרי הודו).‏[1][2]

נשיא הפרלמנט האירופי (אנ') הנוכחי הוא מרטין שולץ, מגרמניה, שנבחר לתפקיד זה בינואר 2012.

סמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לפרלמנטים אחרים, הפרלמנט האירופי אינו יוזם חקיקה אלא רק מאשר חוקים המובאים בפניו על ידי הנציבות האירופית (שהיא יוזמת החקיקה העיקרית) או מועצת האיחוד האירופי (הרשאית ליזום חקיקה בתחומים מצומצמים ומוגדרים). כדי שחוק יאושר, על שני הבתים (הפרלמנט ומועצת האיחוד) לאשרם. כמו כן עוסק הפרלמנט באישור תקציב האיחוד, בשימוע ובמינוי הנציבות האירופית, באישור הסכמים בינלאומיים ובפיקוח על הגופים השונים של האיחוד. למעשה, הפרלמנט האירופי הוא בעיקרו גוף מייעץ, מציע, מפקח ומבקר, ואין לו סמכויות של ממש בקבלת ההחלטות.‏[3][4][5]

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקוח ובקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוזות הבחירה לפרלמנט האירופי

חברי הפרלמנט נבחרים אחת לחמש שנים בבחירות כלליות, כאשר כשליש מהם נשים. בהתאם לאמנת ליסבון, מושבים מוקצים לכל מדינה בהתאם לגדול אוכלוסייתה. בשש מהמדינות החברות באיחוד האירופי (בלגיה, צרפת, אירלנד, איטליה, פולין ובריטניה), הטריטוריה הלאומית מחולקת למספר אזורי בחירה. במדינות החברות הנותרות, המדינה כולה מהווה מחוז הבחירה אחד. נכון לעכשיו, כל המדינות החברות באיחוד האירופי מקיימות בחירות לפרלמנט האירופי במסגרת בחירות יחסיות.‏[6][7][8]

מספר חברי הפרלמנט מכל מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה חברה מושבים מדינה חברה מושבים
Flag of Germany.svg גרמניה 99 (12.9%) Flag of Austria.svg אוסטריה 19 (2.5%)
Flag of France.svg צרפת 74 (9.7%) Flag of Bulgaria.svg בולגריה 18 (2.3%)
Flag of the United Kingdom.svg בריטניה 73 (9.5%) Flag of Denmark.svg דנמרק 13 (1.7%)
Flag of Italy.svg איטליה 73 (9.5%) Flag of Finland.svg פינלנד 13 (1.7%)
Flag of Spain.svg ספרד 54 (7.0%) Flag of Slovakia.svg סלובקיה 13 (1.7%)
Flag of Poland.svg פולין 51 (6.7%) Flag of Ireland.svg אירלנד 12 (1.6%)
Flag of Romania.svg רומניה 33 (4.3%) Flag of Lithuania.svg ליטא 12 (1.6%)
Flag of the Netherlands.svg הולנד 26 (3.4%) Flag of Croatia.svg קרואטיה 12 (1.6%)
Flag of Belgium (civil).svg בלגיה 22 (2.9%) Flag of Latvia.svg לטביה 9 (1.2%)
Flag of the Czech Republic.svg צ'כיה 22 (2.9%) Flag of Slovenia.svg סלובניה 8 (1.0%)
Flag of Greece.svg יוון 22 (2.9%) Flag of Estonia.svg אסטוניה 6 (0.8%)
Flag of Hungary.svg הונגריה 22 (2.9%) Flag of Luxembourg.svg לוקסמבורג 6 (0.8%)
Flag of Portugal.svg פורטוגל 22 (2.9%) Flag of Malta.svg מלטה 6 (0.8%)
Flag of Sweden.svg שבדיה 20 (2.6%) Flag of Cyprus.svg קפריסין 6 (0.8%)

מפלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מפלגות בפרלמנט האירופי

הפרלמנט האירופי מורכב משורה של מפלגות פוליטיות פעילות:

משכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי חוק, מושבו הרשמי של הפרלמנט הוא בשטרסבורג (צרפת), וחברי הפרלמנט נדרשים להתכנס בו לפחות 12 פעמים בשנה ולערוך בו את כל ההצבעות ברמת המליאה. משכן הפרלמנט בשטרסבורג הוא בניין לואיז וייס (Immeuble Louise Weiss). כינוסי מליאה אחרים ועבודת הוועדות מתבצעים ב"מרחב לאופולד" (Espace Léopold), קומפלקס מבנים של הפרלמנט בבריסל (בלגיה). הקומפלקס כולל את בניין פול-אנרי ספאק (Paul-Henri Spaak building) המשמש כמשכן השני של הפרלמנט האירופי, ובניינים אחרים המשמשים בין היתר את ועדות הפרלמנט. עם גדילת מרכזיותה של בריסל באיחוד האירופי, עברה גם מרבית העבודה הפרלמנטרית, מלבד זו שמחויבת להתבצע בשטרסבורג, למרחב לאופולד. כינוסים של מזכירות הפרלמנט האירופי (הגוף המנהלתי של הפרלמנט, המעסיק יותר מ-4,000 עובדים) נערכים במספר בניינים של האיחוד בעיר לוקסמבורג (לוקסמבורג).‏[9][10]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Professor Farrell: "The EP is now one the of the most powerful legislatures in the world"". European Parliament. 18 June 2007. Retrieved 5 July 2007.
  2. ^ Brand, Constant and Wielaard, Robert (8 June 2009). "Conservatives Post Gains In European Elections". The Washington Post. Associated Press. Retrieved 17 August 2010.
  3. ^ "Parliament's powers and procedures". European Parliament. Retrieved 12 June 2007.
  4. ^ However, it may have a de facto capacity of initiative — see Powers and functions.
  5. ^ Williams, Matt (24 June 2008). "Pöttering defends parliament's role at EU summits". The Parliament Magazine. Retrieved 25 June 2008.
  6. ^ "Composition of the European Parliament". CVCE. Retrieved 19 April 2013.
  7. ^ "Members". European Parliament. Retrieved 27 October 2007.
  8. ^ Goldirova, Renata (19 October 2007). "EU agrees new 'Treaty of Lisbon'". EU Observer. Retrieved 19 November 2007.
  9. ^ "European Parliament". Europa. 2010-04-19. Retrieved 2012-12-08.
  10. ^ "Consolidated versions of the treaty on European Union and of the treaty establishing the European Community" (PDF). Eur-lex. Retrieved 12 June 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]