בתי זיקוק לנפט (חברה)

בתי זיקוק לנפט בע”מ
סוג:	חברה ציבורית
שנת הקמה:	1938
משרד ראשי:	ת.ד. 4, חיפה 31000
מייסדים:	שלטון המנדט הבריטי
אנשי מפתח:	פנחס בוכריס (מנכ"ל), יוסי רוזן (יו"ר הדירקטוריון)
מוצרים עיקריים:	תזקיקי נפט
שווי שוק:	5.4 מיליארד ש"ח (אפריל 2012)
הכנסה:	36.5 מיליארד ש"ח בשנת 2011
עובדים:	1271
דף הבית:	www.orl.co.il

בתי זיקוק לנפט בחיפה, בשנות החמישים המוקדמות.

הודעת לח"י על פיצוץ מיכלי הנפט בבתי הזיקוק במפרץ חיפה

חברת "בתי זיקוק לנפט בע"מ" (בזן) הייתה מונופול בתחום זיקוק נפט גולמי ובייצור מוצרי דלק בישראל. לבזן מספר חברות בת: "כרמל אולפינים", "גדיב", "תעשיות פטרוכימיות" "שמנים בסיסיים חיפה" ועוד, בנוסף החברה מחזיקה בבעלויות חלקיות בגופים עסקיים נוספים. החברה מייצרת מוצרים לתעשייה הפטרוכימית, חומרים ארומטיים, שמנים בסיסיים ושעווה.

עד שנת 1972 היה שמם של בתי הזיקוק "בתי זיקוק חיפה" ואז שונה ל"בתי זיקוק לנפט" בראשי תיבות - בזן.

המונופול של החברה הסתיים בשנת 2006, עם מכירתו של בית הזיקוק באשדוד לחברת פז.

היסטוריה

רקע

לאחר שהתגלה ב-1927 שדה נפט גדול בצפון עיראק החלו לתכנן את חיבורו בצינור לנמל בים התיכון. חיפה נבחרה כנמל מוצא לצינור הנפט בגלל מספר גורמים בהם רציפות שלטון בריטי מעיראק עד חיפה, בחיפה כבר היה תכנון ותשתיות להקמת נמל חדש, מפרץ חיפה התאים לעגינת מכליות נפט והיו לחופיו שטחים פנויים גדולים ומסילת ברזל קיימת עד ירדן. כאשר הושלמה בניית צינור הנפט ב-1934 החלה חברת הדלק I.P.C במגעים עם הממשלה הבריטית על הקמת בתי צינור לחופי מפרץ חיפה. הממשלה הבריטית עודדה את הקמת בתי הזיקוק בתנאי שיהיה זה פרויקט משותף עם חברת הדלק הגדולה של (Shell). לפי החלטתו של הנציב העליון הוגדר באותה שנה המתחם, שבו הוקמו בתי הזיקוק, כשטח ללא מעמד מוניציפלי. לשם הקמת בתי הזיקוק הוקמה חברת Consolidated Refineries Limited–CRL (מפעלי זיקוק מאוחדים). בבעלות משותפת של חברת הנפט האנגלו-אמריקנית וחברת הנפט האנגלית-הולנדית "של".

הקמת בתי הזיקוק בחיפה

בתי הזיקוק הוקמו בעידוד השלטונות המנדט הבריטי במפרץ חיפה בשנת 1938, גם כחלק מהערכותם לקראת מלחמה עתידית, בתי הזיקוק מוקמו על גדות נחל קישון משלוש סיבות:

• החל מ-1934 הגיע לשם הדלק בצינור הנפט כירכוכ-חיפה
• באזור הקישון היה ניתן לשאוב מים לקירור מתקני הזיקוק
• זה היה מתחם שממנו היה אפשר לתכנן גישה נוחה הן בתחבורה והן בהולכה בצנרת לנמל חיפה.

העבודה להקמת בתי הזיקוק החלה בשנת 1938 ונמשכה במלא התנופה בשנות מלחמת העולם השנייה. במשך כל תקופת הבנייה היה מאבק בין העובדים הערביים לעובדים היהודים על כיבוש העבודה במפעל הגדול שהעסיק אלפי עובדים בתקופה של חוסר עבודה ומלחמה. עבודת הקמת בתי הזיקוק בוצעה במהירות רבה על ידי חברת "קלוג" האמריקאית, שהסתייעה בחברת "סולל בונה". עבודות שלב ההקמה הושלמו בשנת 1944, אולם כבר ב1939 החלו בתי הזיקוק לספק מזוט לאניות שעגנו בנמל חיפה.

במהלך מלחמת העולם השנייה סיפקו בתי הזיקוק תזקיקי נפט ושמנים תעשייתיים לצבא ולצי הבריטיים וכן לצבא האמריקאי שפעל בצפון אפריקה.

בין השנים 1940 ל-1942 נערכו 21 התקפות אוויריות על בתי הזיקוק, רובן על ידי חיל האוויר האיטלקי. התקפות אלו גרמו לנזקים אך לא השביתו את עבודת הזיקוק. הצבא הבריטי הקים מערכת הגנה נגד מטוסים שכללה תותחים, מסכי עשן ובלונים.

בתום המלחמה החל מ1947 החלו בתי הזיקוק לפעול בתפוקה מלאה והבריטים תכננו את הרחבת המפעל והנחת צינור נפט חדש לעיראק, אך עם החלטת החלוקה בנובמבר 1947 הופסקו כל עבודות הפיתוח.

ארגון לח"י תקף את בתי הזיקוק פעמיים:

• ב-1 בנובמבר 1945 (ליל הרכבות) ניסו ארבעה לוחמי לח"י להחדיר מטעני חומר נפץ לבתי הזיקוק. לפני הפריצה אירע אסון ופצצה התפוצצה, הרגה את מפקד הפעולה משה בר גיורא (ישראל) ופצעה קשה את אברהם יהודאי (אלחנן) שהצליח בכוחות אחרונים להגיע למקום מבטחים ולקבל טיפול. הוא נהרג כעבור ששה חדשים בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת בחיפה.
• ב-30 במרץ 1947 הצליחו שלושה לוחמי לח"י בחסות הלילה, לפרוץ את גדרות בתי הזיקוק מבלי להתגלות, להניח מטעני חומר נפץ בתוך שלושה מיכלים גדולים ולסגת בשלום. בהתפוצצות עלו באש אחד עשר מיכלים גדולים. הדליקה נמשכה ימים רבים . הנזק הכספי היה גדול והממשלה הזדרזה להטיל היטל מיוחד על כל ליטר דלק כדי לפצות את חברת הנפט העירקית שבבעלותם. הפעולה גרמה גם לפגיעה ביוקרתה של ממשלת המנדט.

טבח בתי הזיקוק

ערך מורחב – טבח בתי הזיקוק

ערב ההצבעה על תוכנית החלוקה עבדו בבתי הזיקוק כ-1,700 ערבים וכ-470 יהודים (ובנוסף - שכבת ניהול בריטית). בבוקר יום ה-30 בדצמבר 1947 תקפו לוחמי אצ"ל, מתוך מכונית חולפת, קבוצה גדולה של פועלי-יום ערבים שהמתינו בשער הכניסה לבתי זיקוק לנפט. כתוצאה מן ההתקפה נהרגו שישה פועלים ו-42 נפצעו. מיד אחר כך, פרץ המון זועם לשטח בתי הזיקוק והרג 39 פועלים יהודים אשר עבדו שם ופצע 49 אחרים.

עוד באותו יום החליט פיקוד ההגנה לשלוח ארבע מחלקות מהגדוד הראשון של הפלמ"ח ושתי מחלקות מחי"ש חיפה לתקוף את הכפרים בלד א-שיח' (תל חנן) וחוואסה, בהם התגוררו פועלים רבים מבתי הזיקוק. בתקיפה נהרגו שישים מתושבי הכפרים וכן שלושה מהתוקפים.

אחרי קום המדינה

בתי הזיקוק בחיפה

מתחם בתי הזיקוק בחיפה בשעות הלילה, כאשר הלבניות מוארות בירוק וסגול. בקדמת התמונה ניתן להבחין בקניון לב המפרץ ובתחנת הרכבת

במקביל ליציאת הבריטים מהארץ הם הורו לחברת האנרגיה של להפסיק הזרמת נפט גולמי בצינור הנפט מעיראק. במהלך החודשים הראשונים של שנת 1948 פעלו בתי זיקוק כאשר עובדים בהם גם פועלים ערביים וגם יהודים. ההנהלה הבריטית צפתה ניצחון צבאי לכוחות הערביים ולכן, באפריל 1948, כאשר פרצה שביתה של הפועלים הערבים במפעל, עזבו המנהלים הבריטיים את המפעל ואת הארץ והפקידו את בתי הזיקוק בידי העובדים היהודיים. במקביל כבשו כוחות ההגנה והפלמ"ח את חיפה והודיעו לדוד בן-גוריון כי גם בתי זיקוק בידם. מהלך זה הפתיע ושימח מאד את דוד בן-גוריון. במאי 1948 חזרו הבריטים למפעל בליווי צבא ואוניות קרב ורוקנו את הנפט מהמיכלים.

ממשלת ישראל, שהייתה זקוקה לנפט, לצורכי צבא וכדלק למכוניות, החליטה להפעיל את בתי הזיקוק מבלי לקבל את אישורה המפורש של ההנהלה הבריטית, (הייתה הבנה בין מועצת פועלי חיפה לבין ג'ון הופקינס, מנהל כוח האדם, כמייצג ההנהלה, כי הבריטים יתנו למועצת פועלי חיפה כנציגת המוסדות היהודים לנהל את המפעל, לשמור עליו ולהחזירו לבריטים כשיוכלו לשוב לארץ). עובדי בתי זיקוק גילו כי ניתן להוציא ממיכלי וצינורות הנפט כמויות דלק על ידי הצפתם במים וכך התקיימה מדינת ישראל מספר חודשים על דלק זה ולא קרסה מחוסר אנרגיה.

במהלך שנת 1949 חזרו המנהלים הבריטיים, אולם בתי הזיקוק היו מושבתים היות שלא זרם נפט בצינור, רק בסוף אותה שנה החלו להגיע מכליות נפט גולמי ממקורות אחרים ורחוקים לנמל חיפה.

בתי הזיקוק בחיפה כיום

במשך כל השנים השטח עליו ישבו ביתי הזיקוק היו שטח אקסטריטוריאלי ולא השתייכו לשום רשות מוניציפלית (למרות שמם הקודם בתי זיקוק חיפה - הם לא השתייכו לעיר חיפה). על פי החלטת שר הפנים דאז אופיר פז-פינס, צורף שטח בתי הזיקוק בצו בנובמבר 2005 לשטח המוניציפלי של חיפה ובתי הזיקוק נדרשו לשלם ארנונה לעיר חיפה (45%), וגם לכל הרשויות המקומיות הגובלות בו: הערים קריית אתא (25%) ונשר (15%) וכן המועצה האזורית זבולון (15%). בתי הזיקוק התנגדו לצעד זה והגישו על כך עתירה לבג"ץ.

מתקני בתי הזיקוק בחיפה:

• שטחם הכולל של בתי הזיקוק, ללא המפעלים הסמוכים הוא כ-1700 דונם.
• בעלי כושר הזיקוק של כ-9 מיליון טון נפט גולמי בשנה.

קו צינור הנפט מאילת

בעקבות סגירת תעלת סואץ, (שמאוחר יותר הובילה למלחמת סיני), ובכדי להבטיח הספקה סדירה של דלק לישראל הוקמה בשנת 1956 חברה ממשלתית "אפיקי נפט" לצורך קליטה בנמל אילת של נפט גלמי והזרמתו לבית הזיקוק בחיפה.
בשנת 1957 החלה הזרמת נפט איראני בצינור, בהתחלה מאילת לבאר שבע ומשם ברכבת ובמהלך שנת 1957 הונח קטע נוסף של הקו מבאר שבע לאשדוד ומשם הובל הדלק באוניות לחיפה, שם זוקק. רק בשנת 1959 הושלמה הנחת הצינור עד בתי הזיקוק בחיפה, והוקמה "חברת קו צינור אילת בע"מ" (קצ"א) לשם תפעול הקו.

בתי הזיקוק באשדוד

ב-1969 קיבלה הממשלה החלטה להקים בית זיקוק נוסף באשדוד, וזאת הן לשם פיזור הסיכונים, ובעיקר בגלל הקרבה לחוות המיכלים של קו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א).
ב- 1973 הופעלו המתקנים בבתי הזיקוק באשדוד, והגדילו את יכולת הזיקוק של בתי הזיקוק.

• שטחם הכולל של בתי הזיקוק באשדוד כ-1000 דונם
• בעלי כושר הזיקוק של כ-4 מיליון טון נפט גולמי בשנה.

מוצרים

דלק להנעת כלי רכב ובנוסף, מוצרי החברה מהווים את חומרי הגלם לתעשיות הדלק, הפלסטיקה, הגז, האספלט לסלילת כבישים ועוד

הלבניות

ה"לבניות"

סמלם של בתי הזיקוק בחיפה הן ה"לֶבֶּנִיוֹ‏ת", צמד מגדלים שנועדו לקרר את המים החמים המוזרמים אליהם ממתקני הזיקוק. המגדלים (הנישאים לגובה של 76 מטר) זכו לכינוי הזה בגלל צורתם, שהזכירה את צנצנות הלֶבֶּן שנמכרו בחנויות המכולת בארץ באותן שנים. מאחר וה"לבניות" הן מחליפי חום ופולטות אדי מים בלבד, אין הן מזהמות את הסביבה. בשנת 2008, הפסיקו ה"לבניות" לשמש לקירור, וכיום בתי הזיקוק משתמשים בעזרים מודרניים יותר לקירור המים. עקב מצבם הרעוע של המבנים מתוכננת הריסת אחת ה"לבניות" והשארת השנייה כסמל ומזכרת.

בנובמבר 2011 החלה בניית פיגומים סביב הלבנייה המערבית במתחם בתי הזיקוק במה שנראה כהכנה לפיצוץ המבנה.

בעלות

ב-1958 כתוצאה מחשש מהחרם הערבי, קיבלה ממשלת בריטניה החלטה למכור את כל עסקיה בארץ, כולל עסקי הנפט. בין העסקאות שבוצעו הייתה מכירת בתי הזיקוק לממשלה, שהחליפה את שמם ל"בתי זיקוק חיפה".

ב-1969, עם הקמת בתי הזיקוק באשדוד, קיבלה הממשלה החלטה לגייס חלק מההשקעה ממשקיעים זרים, ובאופן טבעי בעיקר מיהודים עשירים מהתפוצות. לצורך כך, המדינה הקצתה 26% ממניות בתי-הזיקוק ל"חברה לישראל" – חברה שהוקמה ב-1968 לצורך יצירת שותפות בין המדינה לבעלי הון זרים. אחד המשקיעים שנענו להצעת השותפות היה איש העסקים שאול אייזנברג.

פיצול והפרטה

על פיצול בין שני בתי הזיקוק והפרטתם הוחלט במספר החלטות ממשלה, החלטה 126 מיום 22/8/1999, החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מס.מח2/ מיום 20/10/1999, החלטת ממשלה 2796 מיום 25/11/2002 והחלטה 787 מיום 15/9/2003. על סמך החלטות אלו נחתם ב-2/12/2002 הסכם בין המדינה לבין החברה לישראל בע"מ ובתי זיקוק לנפט בע"מ על פיו הפיצול וההפרטה של בתי הזיקוק יבוצעו במהלך השנים 2004-2005. על פי הסכם זה, יוקמו שתי חברות נפרדות לבתי הזיקוק באשדוד ובחיפה. בית הזיקוק באשדוד יימכר כעסק פעיל. ולאחר מכן יונפק בית הזיקוק בחיפה לציבור במלואו בבורסה בתל אביב. בתחילת 2006 החברה לישראל מכרה למדינה את חלקה בבזן - 26% - אותם חכרה לפני כמה עשורים. תמורת החזרת חלקה, החברה לישראל קיבלה 677.5 מיליון שקל, לאחר מאבק משפטי וציבורי שהגיע עד בג"ץ. התנהלות הממשלה במשא ומתן עם החברה לישראל ספגה ביקורת קשה של מבקר המדינה

	ההסדר נעשה בלא שהוכנה הערכת שווי עדכנית של הנכסים; למקבלי ההחלטות לא הוצג תחשיב המפרט כמותית כיצד נקבעו דמי ההרשאה; רשות החברות לא שותפה באופן מספק בגיבושו; והכנתו לא לוותה בעבודה של צוותי היגוי מקצועיים
– מבקר המדינה דו"ח שנתי 54 א' לשנת 2003

ב-1 באוגוסט 2006 רכשה חברת פז את בית הזיקוק באשדוד תמורת 3.25 מיליארד שקל, וזה הפך לחברה בשם פז בית זיקוק אשדוד בע"מ.

בפברואר 2007 הופרטו בית הזיקוק בחיפה בשני שלבים, בשלב הראשון נמכרו 44% מהמניות למשקיעים מוסדיים (קופות גמל, קרנות הון סיכון וקרנות פנסיה) ו46 אחוז נמכרו לקבוצת עופר-פדרמן תמורת כ 702 מיליון דולר, ובשלב השני נמכרו שאר המניות במסגרת הנפקה בבורסה של תל אביב.

בתי הזיקוק והלבניות משמאל, מימין המפעלים הפטרוכימיים. התמונה צולמה מכביש 75 מבט לכוון צפון

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי הזיקוק בחיפה

• האתר של בתי זיקוק לנפט בע"מ - החלק של קשרי משקיעים
• בזן, באתר דן אנד ברדסטריט
• בתי הזיקוק בחיפה - אתר אקו-ויקי
• בתי זקוק לנפט בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
• רויטל חובל, מבוססים בבוצה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2012
• גיא שחר מסע בעקבות הנפט - מצגת הסברה על הנעשה בבתי הזיקוק - אוגוסט 2009