ליגת הפוטבול הישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף IFL)
ליגת הפוטבול הישראלית
שם מלא ליגת הפוטבול הישראלית על שם משפחת קראפט
תחום פוטבול
ארגון IFL
מדינות ישראלישראל ישראל
קבוצות 8
תקופת הפעילות 2007–הווה (כ־17 שנים)
אלופה נוכחית תל אביב פיונירס (2022/23)
מירב הזכיות ירושלים ליונס, תל אביב פיונירס (4)
www.ifl.co.il

ליגת הפוטבול הישראלית על שם משפחת קראפט (Kraft Family - Israel Football League) היא הליגה הבכירה בענף הפוטבול בישראל.

הליגה נוסדה בשנת 2007 כתוצאה מאיחוד של שתי ליגות: ה-AFI שעד אז עסקה בפוטבול דגלים בלבד, וה-IFL שצמחה מהשטח בהובלתם של קבוצת שחקנים שונים.

האלופה הנוכחית (2023) היא קבוצת תל אביב פיונירס, שגם מחזיקה בשיא הזכיות לצד ירושלים ליונס עם ארבע אליפויות.

בישראל פועלות שתי ליגות פוטבול מקבילות, ליגה ארצית של פוטבול דגלים הכוללת 8 קבוצות וליגת תאקל פוטבול הכוללת 11 קבוצות ומחולקת לבית צפוני עם 6 קבוצות ובית דרומי עם 5 קבוצות.

מצב הפוטבול בישראל לפני הקמת הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 הוקמה "ההתאחדות לפוטבול אמריקאי בישראל" ("AFI - American Football in Israel"). ארגון ה-AFI הוא מוסד ללא מטרות רווח שהקים וניהל מאז היווסדו ליגות "פלאג פוטבול" (פוטבול דגל - ללא מגע פיזי) במתכונות שונות ונכון ל-2008 יש בו מעל ל-90 קבוצות ו-1,000 שחקנים ושחקניות המחולקים לקבוצות גיל שונות. בשנת 2004 הוכר הארגון על ידי משרד החינוך, התרבות והספורט כגוף הרשמי שאחראי על משחקי הפוטבול בישראל. הארגון חבר בפדרציית הפוטבול הבינלאומית ושולח נבחרות לאומיות לתחרויות בחו"ל.[1][2] כמו כן הארגון חבר בהתאחדות אילת, ההתאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי.

במקביל לפעילותו של ארגון ה-AFI הוקמה בשנת 2005 ליגת ה-IFL כליגת "תאקל פוטבול" (מגע מלא) על ידי חובבי פוטבול ששיחקו עד אז באופן פרטי באזור תל אביב וחיפה. בליגה שהוקמה היו שלוש קבוצות תל אביב פיונירס (החלוצים), תל אביב סברס (בעברית: צבר, באנגלית: חרבות) וחיפה אנדרדוגס, ששיחקו עם ציוד ולבוש בסיסיים. באליפות העונה הראשונה זכתה חיפה אנדרדוגס.

הקמת הליגה והתפתחותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק הגמר של שנת 2008 בין ירושלים ליונס (בלבן) לחיפה אנדרדוגס (בשחור).

בינואר 2007 הקים ארגון ה-AFI את ליגת התאקל עם ציוד מלא. לקראת פתיחת העונה הראשונה של הליגה נקנה ציוד מיגון וכן נערכו אימונים קבועים עם מאמנים שהובאו לשם כך מארצות הברית. העונה הראשונה נפתחה לבסוף בנובמבר 2007 עם ארבע קבוצות: השרון "דנסינג קאמל" פיונירס, תל אביב "מייק'ס פלייס" סייברס, ירושלים "ביג בלו" ליונס וחיפה "ריל האוזינג" אנדרדוגס. באליפות זכתה ירושלים לאחר ניצחון בהארכה על הקבוצה החיפאית.

בעונה שלאחריה (עונת 2008–2009) התרחבה הליגה ומנתה חמש קבוצות. הקבוצה החדשה בליגה נקראה ירושלים "בלו סאן מיוזיק" קינגס. כמו כן קבוצת הפיונירס העתיקה את מקומה מהשרון למודיעין ונקראה מודיעין "דנסינג קאמל" פיונירס. לקראת פתיחת העונה הודיעה הנהלת ארגון ה-AFI על הסכם חסות חדש עם רוברט קראפט, הבעלים של קבוצת ניו אינגלנד פטריוטס מליגת ה-NFL. במסגרת ההסכם נקראת ליגת ה-IFL על שם משפחת קראפט.[3] בסיומה של אותה עונה עלו למשחק הגמר הקבוצות "מודיעין פיונירס" ו"ירושלים ליונס". באליפות זכתה הקבוצה ממודיעין לאחר ניצחון בהארכה.

בעונת 2009–2010 חלה התרחבות נוספת במספר הקבוצות המשתתפות בליגה אשר מנתה שבע קבוצות. שתי הקבוצות החדשות בליגה נקראו באר שבע "אגייאר", "בלאק סווארם" ומורדי יהודה (ג'ודה רבלס). באליפות זכתה קבוצת תל אביב "מייק'ס פלייס" סייברס לאחר ניצחון בגמר על ירושלים "ביג בלו" ליונס.

בעונת 2010–2011 העתיקה קבוצת הפיונירס שוב את מקומה, הפעם לתל אביב, וכעת הקבוצה נקראת "תל אביב פיונירס". כמו כו, נוספה בעונה זו קבוצה חדשה לליגה בשם "הרצליה האמרס" ולראשונה חולקה הליגה לשני בתים, צפוני ודרומי. באליפות זכתה קבוצת מורדי יהודה לאחר ניצחון בגמר על תל אביב "ארתור" סייברס.

בעונת 2011–2012 הצטרפה קבוצת "ארנולד'ס" כוכבי הצפון מנהריה לבית הצפוני, וקבוצת פתח-תקווה טרופרס לבית הדרומי. בשנה זו שינתה קבוצת הרצליה האמרס את שמה ל"האמרס פוטבול".

בעונת 2012–2013 הצטרפה לליגה קבוצת "רחובות פוטבול" כקבוצה ה-11 לליגה, ובכך שינתה הליגה את שיטת המשחקים וביטלה את שיטת הבתים. בשנה זו קבוצת "האמרס פוטבול" שינתה את שמה פעם נוספת ל"רמת השרון האמרס".

בעונות 2013–2016 הצטמצמה הליגה כאשר קבוצות ה"סייברס" ו"כוכבי הצפון" התפרקו, וקבוצת ירושלים "קינגס" התמזגה עם קבוצת "מורדי יהודה" ליצירת "מלכי יהודה". עובר להתרחשויות אלו, ולכשלונות החוזרים של יוזמות לפתיחת קבוצות בוגרים נוספות, התגבשה ההחלטה/הבנה בקרב הנהלת הליגה וההתאחדות להניח לניסיונות להרחיב באופן ישיר את הליגה הבוגרת, ובמקום זאת להתמקד בפיתוח קבוצות הנוער (במסגרת ליגת הנוער/תיכונים - ה-"IHFL") וכן בהרחבת המועדונים הקיימים (למשל באמצעות פתיחת קבוצות "פלאג" תחת חסותם) לטובת גיבוש בסיס כלכלי איתן. 2 המהלכים הנ"ל אמורים לטפל ב-2 חוליים קבועים שהיו מנת חלקן של קבוצות ליגת התאקל הבוגרת בעשור הראשון לקיומה: האחת, מתן בסיס כלכלי יציב לכל מועדון שאינו תלוי רק בכמות השחקנים המשלמים ובהצלחה בסגירת חסויות בכל עונה מחדש. השנייה, יצירת מאגר של שחקנים מיומנים שטכניקת והבנת המשחק מוטמעת בהם, דבר שנועד למנוע את הכשל החוזר שבו כתוצאה ממעגל הפרישה של שחקנים ותיקים והיצע גיוס של שחקנים חסרי ניסיון בלבד - מתקשה הליגה לשפר את רמתה. במקביל להנ"ל מתאימות עצמן ליגות התאקל (בוגרים ונוער) לתקן משחק מלא, שמשמעו מעבר למבנה של 11 שחקנים נגד 11 שחקנים (נוער בעונת 2017–2018 ובוגרים בעונה שאחריה) ובמקביל הגדלת מידות המגרש לתקן מלא של 100 יארד על 50 יארד, והארכת משך המשחק מ-48 דקות ל-60 הדקות התקניות. זאת לאחר מעבר בעונת 2013–2014 מ-8 ל-9 שחקנים, ובעונת 2015–2016 מעבר מ-60 יארד על 40 יארד ל-80 יארד על 40 יארד.

ב-20 ביוני 2017 נחנך בעמק הארזים בירושלים קומפלקס הספורט ע"ש קראפט - ובתוכו מגרש הפוטבול האמריקאי הראשון בתקן מלא. המגרש מיועד לשמש את כלל ליגות התאחדות הפוטבול (AFI) כבר בעונת 2017-18.

חלוקת האזורים בשנים 2010–2012

ליגת הפוטבול הישראלית

האמרס פוטבול
באר שבע בלאק סווארם
חיפה אנדרדוגס
מורדי יהודה
תל אביב סייברס
ירושלים ליונס
תל אביב פיונירס
ירושלים קינגס
כוכבי הצפון
פתח תקווה טרופרס

שיטת המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום משתתפות בליגת ה-IFL שמונה קבוצות. בשנים 2010-2012 (שתי עונות) הליגה הייתה מחולקת לשני בתים - בית צפוני ובית דרומי. כל קבוצה הייתה משחקת עשרה משחקים במסגרת העונה הסדירה, פעמיים נגד ארבע הקבוצות מהבית שלה (פעם במשחק בית ופעם במשחק חוץ) ופעמיים נגד שתי קבוצות (הנקבעות בהגרלה) מהבית השני. בתום העונה הסדירה עולות שלוש הקבוצות הראשונות מכל בית לשלב הפלייאוף, שנערך בשיטת נוק אאוט של משחק אחד. בכל בית, הקבוצה שסיימה את העונה הסדירה במקום הראשון מעפילה ישירות לשלב חצי הגמר, בעוד הקבוצות שסיימו במקומות השני והשלישי בבית מתמודדות ביניהן בסיבוב הראשון על הזכות לעלות לשלב חצי הגמר, ולשחק נגד הקבוצה שסיימה ראשונה. המנצחות במשחקי חצי הגמר עולות למשחק הגמר, כאשר המנצחת בו מוכתרת לאלופה. כיום, לכל קבוצה יש עשרה משחקים במסגרת העונה הסדרה, כאשר כל קבוצה משחקת נגד כל אחת משאר קבוצות הליגה משחק אחד (בסך הכול שבעה משחקים) ובנוסף, כל קבוצה תשחק נגד שלוש הקבוצות שסיימו את העונה הקודמת במיקום קרוב בטבלה משחק אחד נוסף. בתום העונה הסדרה שש הקבוצות שנמצאות בראש הטבלה ממשיכות לשלב הפלייאוף, שנערך כמו בשנים הקודמות בשיטת הנוק אאוט של משחק אחד.

טבלת אליפויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק הגמר זכה גם לכינוי הישראבול (Israbowl).

עונה אלופה יריבה בגמר תוצאה
2007/08 ירושלים ליונס חיפה אנדרדוגס 18-24
2008/09 מודיעין פיונירס ירושלים ליונס 26-32
2009/10 תל אביב סייברס ירושלים ליונס 22-26
2010/11 מורדי יהודה תל אביב סייברס 30-32
2011/12 תל אביב סייברס תל אביב פיונירס 42-44
2012/13 תל אביב סייברס מורדי יהודה 26-48
2013/14 תל אביב פיונירס ירושלים ליונס 28-80
2014/15 מורדי יהודה תל אביב פיונירס 10-20
2015/16 מורדי יהודה תל אביב פיונירס 14-32
2016/17 ירושלים ליונס תל אביב פיונירס 36-42 (ה)
2017/18 ירושלים ליונס פתח תקווה טרופרס 20-28
2018/19 ירושלים ליונס פתח תקווה טרופרס 26-29
2020/21 תל אביב פיונירס ירושלים ליונס 8-13[4]
2021/22 רמת השרון האמרס תל אביב פיונירס 14-18
2022/23 תל אביב פיונירס רמת השרון האמרס 36-42

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ AFI - About us באתר ה-AFI (באנגלית)
  2. ^ פוטבול בארץ הקודש באתר הזיקית
  3. ^ פוטבול ישראל: הסכם חסות חדש עם משפחת קראפט, באתר וואלה!‏, 31 באוקטובר 2008
  4. ^ האליפות של תל אביב!, 15 ביולי 2021