מודיעין-מכבים-רעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


מודיעין־מכבים־רעות
Modiin COA.gif
Parkmodi.JPG
בנייני מודיעין והאגם בפארק ענבה
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה חיים ביבס
גובה ממוצע ‎262‏ מטר
תאריך ייסוד 1985 - מכבים
1987 - רעות
1996 - מודיעין
סוג יישוב עיר בעלת 50 - 100 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 82,916 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.4%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 1,653 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 50,176 דונם
מיקום מודיעין־מכבים־רעות
מודיעין־מכבים־רעות
מודיעין־מכבים־רעות
דירוג חברתי-כלכלי 8 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4268
פרופיל מודיעין־מכבים־רעות נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.modiin.muni.il

מודיעין־מכבים־רעות (ידועה בקיצור: מודיעין) היא עיר במחוז המרכז בישראל, הממוקמת בין ירושלים לבין תל אביב-יפו. העיר במתכונתה הנוכחית היא תוצאה של איחוד רשויות עליו הוחלט בשנת 2003, בו אוחדו העיר מודיעין והיישוב הקהילתי מכבים-רעות לרשות אחת, לה שטח שיפוט של 50,000 דונם.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים במודיעין-מכבים-רעות 82,916 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 81.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 12,737 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[1]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם מודיעין הוא בכפרם של מתתיהו הכהן וחמשת בניו שנקרא בשם מודיעין, ושכן באזור בו ממוקמת העיר. מקור השם מכבים הוא בכינוי שניתן לאותם הבנים וביניהם יהודה המכבי.

המילה מודיעין באה מהשורש י-ד-ע, והיא, למעשה פועל בבניין הפעיל: "מודיעים" (בלשון ימינו). על פי מסכת ראש השנה, בתקופה שנהגו לקבוע את הלוח העברי לפי מולד הירח, אנשי הסנהדרין היו חוקרים עדים, שראו את צורת הירח, ולפי עדותם היו מחליטים מתי חל ראש חודש. אם אושרה העדות, היו חברי בית הדין מכריזים על קידוש החודש בקריאת "מקודש, מקודש". ואחר כך היו מודיעים ומפיצים את הבשורה לכל הקהילות היהודיות על ידי הדלקת משואות אש או עשן בראשי ההרים.

מודיעים הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כתשעה ק"מ ממזרח ללוד. במקורות (התלמוד, המדרשים, יוסף בן מתתיהו) המקום נקרא בשמות אחרים כגון: "מודיעין","מודיעית", "מודעין", "מודיעים", "הר מודעית", "מודיתא" ,ועוד.

מודיעין של ימינו נקראת על שם העיר הקדומה. שמה לא הוזכר במקורות היהודיים עד זמן החשמונאים, בתקופת בית שני. השם מודיעין נזכר לראשונה בספר מכבים, ומאז הוא מובא במקומות שונים בספרות היהודית. השם מודיעין הופיע פעמים בצורות רבות, לרוב בשינוי הסיומת, האותיות מ"ם ונו"ן בסוף השם מסמנות שם עברי או ארמי.

על פי המקורות, היוונים נהגו להגות את השם כ-"מודעין". דוגמאות לכך נמצאו בכתביהם של סופרים כמו יוספוס או אבסיביוס, שהוא ראשון הסופרים הרומאים שכתבו על המקום: "מודעין כפר קרוב ללוד, משם היו המכבים, שאת מצבת קברם מראים שם עד היום" בלטינית נהגו לבטא את השם כ-"מודעים" והוא נכתב כ- modeim. בארמית כונתה העיר "מודיעין" במשנה ובתלמוד נזכרת מודעית, ובמפת מידבא כתוב: "מודיעים היא עתה מודיתא.

נתונים גאוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ממוקמת באזור גבעות יהודה, משקיפה אל שפלת לוד ממערב ואל הרי ירושלים ממזרח. הגבעות בעיר מתנשאות לרום הנע בין 220 ל־300 מטר, ובהן גבעות כגון גבעת ברפיליה (239 מטר), גבעת שר (253 מטר) וגבעת התיתורה (כ-290 מטר). נקודות הציון הגבוהות ביותר (כ־300 מטר) נמצאות סמוך לצומת שילת, ברחוב מגדל הלבנון ובסמוך לגבעת הברושים בין מכבים לרעות.

תכנונה של העיר מתחשב בפני הקרקע שלה. הרחובות הראשיים עוברים בעמקים שבין הגבעות, ולאורכם פזורים מבני הציבור והשטחים הפתוחים והירוקים של העיר. אזורי המגורים בנויים על הגבעות עצמן.

מצפון גובלת העיר במושבים שילת וכפר רות, במזרח בכפר הפלסטיני בית סירא, בדרום בקיבוץ שעלבים וביישוב הקהילתי נוף איילון ובמערב ביער בן שמן.

גבולות השטח המוניציפלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגבי חלק מגבולות השטח המוניציפלי של העיר קיימות מחלוקות משפטיות‏[2]:

  • שדות חקלאיים בין רחוב פרג למכבים (עמק החמניות). השטח הוחכר למספר שנים לא ידוע למושב מסילת ציון. המושב משלם לעירייה ארנונה עבור שטח חקלאי ואין אפשרות בנייה במקום.
  • שטח בין מכבים למבוא חורון. אין בהירות לאיזה ישות שייך השטח.
  • שטחים מעובדים של נוף איילון, ליד גשר הרכבת (קו לירושלים). קיים ויכוח בין עיריית מודיעין לנוף איילון לגבי בעלות על הקרקע.
  • שטח של 1,000 דונם במשולש בין כביש 1, קיבוץ שעלבים, לבין מרכז עינב של מודיעין, נמצא בלב הוויכוח על הבעלות בין עיריית מודיעין לבין מועצה אזורית גזר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימיה הראשונים של העיר המאוחדת מודיעין־מכבים־רעות החלו ביוזמה של הוגה רעיון המכביה יוסף יקותיאלי, שעשה צעדים ראשונים לתכנון עיר באזור מודיעין, אך יוזמתו לא קרמה עור וגידים. שמו הונצח בכיכר יקותיאלי שבמכבים. ב־1985 החלה תנועת מכבי העולמית, בראשות הד"ר ישראל פלד, כיום אזרח כבוד ותושב המקום, בהקמה בפועל של יישוב צמוד קרקע בשם מכבים. באותה שנה התקבלה במקביל החלטת ממשלה עקרונית על הקמת עיר באזור.

ב־1990 אושרה באופן רשמי, במועצה לתכנון ובנייה, הקמת העיר על שטח של 30,000 דונם. כצעד ראשון, החלה הקמתו של יישוב צמוד קרקע נוסף בגבעה הסמוכה למכבים בשם רעות. יוזמת ההקמה של היישוב הייתה עמותה מטעם צבא הגנה לישראל שייעדה את המגורים במקום למשרתי כוחות הביטחון. באפריל אותה שנה הוקמה מועצה מקומית מאוחדת לשני היישובים בשם מכבים-רעות. ב-1994 החלו עבודות הפיתוח של היישוב העירוני מודיעין וב־1996 החל אכלוס העיר. גם היישוב מודיעין הוכר כמועצה מקומית וב-2001 עם הגידול במספר התושבים הוכרז כעיר.

איחוד מודיעין ומכבים-רעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 החליט משרד הפנים על איחוד היישובים והוכרזה העיר מודיעין־מכבים־רעות. מכבים ורעות הפכו לרובע עירוני בעיר, למרות התנגדותם של חלק מתושבי מכבים-רעות, בין השאר עקב אופיה העירוני של מודיעין והמעבר מתרבות יישוב מקומי אל עיר גדולה.

תושבי מכבים-רעות התנגדו להקמת מודיעין עוד בטרם הוקמה בטענה שהעיר תפגע באיכות חייהם. עם קבלת ההחלטה על האיחוד עם מודיעין ניהלו תושבים ממכבים־רעות מאבק לביטול האיחוד אך ללא הצלחה. גם מספר שנים לאחר האיחוד נשמעו לעתים קרובות ביקורות של תושבי מכבים-רעות על התנהלות העירייה המאוחדת. כמו כן, גם פעולות העירייה הנעשות לטובת שילוב היישובים זוכות להבעת מחאה מצד מנהלי המאבק לביטול האיחוד. נושאים המעסיקים את מנהלי המאבק כוללים לדוגמה טענות על בניית כביש עוקף רעות (שכונה 11/12) הפוגע לטענתם באיכות חיי התושבים הסמוכים והתוכניות לבנייה בגבעות מדרום למודיעין, מחסומים על כביש יאיר פרג ומעברים חסומים בין שכונת השבטים (בוכמן) ורעות. מחלוקות אלו היוו בעיה מרכזית למשך תקופה ארוכה, אך עם התפתחותה של העיר השלימו הצדדים עם העובדה, וכיום מתפקדת עיריית מודיעין עם מעט מאוד משקעים מהעבר.

תכנון עירוני וסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכל התרבות במודיעין
קניון מודיעין במודיעין

העיר מודיעין תוכננה כולה מראש במטרה להיות עיר מחוז גדולה בין ירושלים לתל אביב. את תוכנית המתאר של העיר תכנן האדריכל משה ספדיה. על תכנון העיר קיימת ביקורת קשה הטוענת כי העיר שהתפתחה היא פרבר שינה נוסף ולא עיר מרכזית בעלת מרכז עסקים ראשי עצמאי ומשגשג. ביקורת נוספת היא שהעיר קמה ללא קשר או זיקה להיסטוריה של המקום.

החברה להגנת הטבע מזהירה שהתפתחות העיר עלולה להזיק לערים השכנות הוותיקות, לוד ורמלה, משום שתגרום לעזיבתם של תושבים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה ובכך תחליש אותן‏[3]. בנוסף, הזהירו מתכנני ערים את משרד השיכון כי הקמתם של אזורי תעשייה חדשים בעיר תגרום להיחלשותם של אזורי תעשייה קיימים ביישובים שמסביב לעיר, כולל רמלה ולוד.

במודיעין כל הרחובות הוקמו על גבי הטופוגרפיה ההררית של הגבעות כאשר כל השדרות בנויות בתחתית העמקים של הגבעות וגם בעלות שם של עמקים ברחבי הארץ לעומת ראשי הגבעות שהוקמו בצורת מעגלים ונושאים שמות של מגדלים. רוב השירותים המסחריים והציבוריים בעיר נמצאים בתוך השדרות ולא בצדדי השדרות כמקובל ברוב הערים. בנוסף, כאשר תכננו את המרכזים המסחריים הראשונים בעיר, רצה המתכנן שהם יפנו אל הצדדים של שדרה עם הפנים אל בנייני המגורים, לאחר מאבק של תושביה העתידיים הראשונים של העיר הוחלט כי כל המרכזים המסחריים במרכזי השדרות יפנו עם הפנים אל השדרות ולא אל הצדדים וזאת במטרה למנוע רעש לכיוון בתי המגורים. כל המרכזים המסחריים בעיר הם בעלי קומה אחת או שתי קומות עם מראה שכונתי ועם רחבה מרכזית שאליה פונות כל החנויות. חלקם של השדרות בעמקים עובר על תוואי שבו עברו בעבר נחלים שהתנקזו אל נחל ענבה.

כל השדרות בעיר משמשות בתור צירי העיר הראשיים. הן מתחילות מהכיכר המרכזית המכונה כיכר התחבורה שבה נמצאת תחנת הרכבת "מודיעין מרכז" ועתידה לקום בה תחנת האוטובוסים המרכזית. שדרות החשמונאים הן ציר התנועה הראשי החוצה את העיר מצפון לדרום, שסמוך אליו עתיד לקום מרכז העסקים הראשי של העיר. הפארק העירוני המתחיל בכיכר המרכזית של העיר היושב מסביב לערוץ נחל ענבה תוכנן להתרחב לגבעה הצמודה לכביש הראשי אך שטח זה הוקצה לבסוף לשכונת מגורים בשם "שכונת הציפורים". הפארק העירוני אמור להתרחב בעתיד עד כביש מספר 1 במערב בסמוך אל מחלף ענבה ולכלול בתוכו אתרים ארכיאולגיים כגון: "כבשים טורקיים-עות'מאניים" שנמאים בחלקו הגדול.

בשנת 2009 זכתה העיר ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל של המועצה לישראל יפה. בדרום העיר נבנה סקייט פארק מוריה, שהוא ה"סקייט פארק" הגדול בישראל[דרוש מקור].

מרכז העסקים הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודיעין מאופיינת כעיר שינה כיוון שאין לה מרכז עירוני נרחב ואזורי תעסוקה גדולים. מרכז העסקים הראשי מתוכנן לעבור בתוך רצועה מקבילה אל שדרות החשמונאים בין הכניסה לעיר מכביש 443 עד לכיכר התחבורה. בתחילה הייתה כוונה למקם את המע"ר משני צידיו של כביש שדרות החשמונאים אך לבסוף הוחלט לוותר על צידו המערבי לטובת מגדלי מגורים. בשטחו של מרכז העסקים הראשי מתוכננים לקום: בניין עיריית מודיעין-מכבים-רעות בצמוד אל "כיכר התחבורה" ולצידו המוזיאון העירוני, הספרייה העירונית, בית הכנסת המרכזי, מתחם משלט 1 (פיקוד העורף, משטרה, מכבי אש, מגן דוד אדום), אוניברסיטה, ומשרדי ממשלה מחוזיים.

תעשייה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודיעין היא עיר שינה, שכן רובם המוחלט של תושביה עובדים מחוץ לעיר ומספר מקומות התעסוקה בה עדיין קטן‏‏‏[4]. בשכונות העיר מודיעין פועלים כ-12 מרכזים מסחריים. אלו הם מרכזים שכונתיים שנועדו לספק את צרכיהם היום-יומיים של התושבים. בשנות העיר הראשונות, בגלל העדר מרכזים מסחריים גדולים, התפתחו חלק מן המרכזים השכונתיים כמרכזי מסחר עירוניים ראשיים כשהבולט בהם הוא "מודיעין סנטר".

בתוכנית האב של מודיעין הוקצו בפאתי העיר בנפרד משכונות המגורים שני אזורים לשימושי תעשייה ומסחר. בצפון מערב העיר, בסמוך ליער בן שמן, תוכנן אזור תעסוקה ובדרום מערב העיר תוכנן אזור המלאכה והשירותים שבחלקו מוקם על אדמות קיבוץ שעלבים. אזור התעסוקה נועד לאכלס תעשיות קלות ונקיות ושטחי מסחר תומכים. בשנת 2003 אוכלס המבנה הראשון באזור שנודע בשם "ליגד סנטר", אך עקב המיתון באותה תקופה הוא התקשה לאכלס חברות תעשייתיות והיי טק. המחסור בשטחי מסחר ושירותים במרכז העיר הסיט את השימוש במבנה למסחר ושירותים עירוניים. החל משנת 2007 החלה הקמת מבנים נוספים באזור. אזור התעסוקה שהוקם בשנת 2003 נועד לאכלס בתחילה את 3 בנייני ליגד סנטר למשרדים ותעשיית היי-טק, לאחר שהוקמו רק 2 מבין 3 הבניינים שהיו אמורים לקום נחל המקום כישלון בניסיון להביא תעשיות מיתקדמות ומשרדים. ניסיון נוסף היה בשנת 2007 להקים במקום את בניין הנהלת מגן דוד אדום יחד עם בית ספר לחובשים ועם בנק הדם - ניסיון נוסף שנכשל. החל מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 הוקמו במקום מבני לוגיסטיקה ומשרדי ההנהלה של חברות כגון "קרביץ" ו"אופיס דיפו".

אזור המלאכה והשירותים (מרכז עינב) נועד לשמש תעשייה זעירה, מחסנים, מוסכים ומרכזי מסחר בעלי אופי חוץ שכונתי כדוגמת פאואר סנטרים. בספטמבר 2005 נפתח באזור המרכז המסחרי הגדול הראשון בעיר - הפאוור סנטר "ישפרו סנטר", ובו חנויות רבות ובית קולנוע. בהמשך נפתחו באזור מרכזים נוספים וסניפים של מספר רשתות מזון גדולות.

במרכז העסקים הראשי של העיר, בסמוך לתחנת הרכבת, ניצב הקניון היחידי בעיר של חברת קנית של דוד עזריאלי. הקניון, שנפתח ביוני 2008, משמש כאזור המסחר הראשי של העיר בהיעדר רחובות מסחריים עם חנויות. בסמוך לאזור התעסוקה עתיד לקום בית חולים ואצטדיון עירוני.

בקרבת העיר ממוקם אתר מסחרי גדול על אדמות היישוב שילת. אתר זה כולל שטחי מסחר שנבנו ברובם על גבי מבני חממות ששימשו בעבר את ענף החקלאות של שילת. באופן טבעי, זהו אתר שהתפתח ללא תכנון מסודר.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית הספורט העירונית מתוכננת לקום בסמוך אל "תחנת הרכבת פאתי מודיעין" ומימול אזור המלאכה בצידו השני של כביש 431.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת המקומות המשוערים של קברי המכבים לפי מפה משנת 1870 - על רקע העיר מודיעין של ימינו
  • גבעת התיתורה - אתר ארכאולוגי בעל חשיבות רבה במורשת האזור
  • גבעת שר - אתר חפירות ארכאולוגי נוסף
  • גבעת ברפיליה - אתר ארכאולוגי נוסף
  • גבעת עגלגל (עג'נג'ול) ושיח סולימאן
  • חורבת קנובה וחורבת בארית - חוות חקלאיות עתיקות בגבעות הדרומיות
  • חורבת חדת - שרידי כנסייה ביזנטית
  • משלט 219
  • בקעת הנזירים (ביר-א-שמי) - אל המערה שבאזור נקשרת אגדה אודות התנא נחום איש גמזו ועכביש. במקום נמצא קבר מפואר של קצין רומי
  • חורבת חרובה - מזוהה עם כפר-חרובה
  • חורבת זכריה - שרידי יישוב נוצרי עם שרידי מבנה כנסייה ואגן טבילה
  • חורבת התרסי - על שם שמעון התרסי, אחרון אחים חשמונאיים. במקום נמצאים שרידי יישוב יהודי מימי בית שני
  • חורבת נכס (שרידי כפר ערבי) - ליד מתחם מסחרי ישפרו
  • חורבת רגב - אתר עתיקות, נמצא על הגבעה בגובה 202 מטר
  • אום אל עומדן - אתר בית כנסת ומקווה עתיקים מתקופת החשמונאים
  • חירבת הגרדי - מקום קברי המכבים המשוער
  • נחל ענבה - בית ענבה וכבשני סיד
  • גבעת הברושים - אום רוג'מן, אתר נופש שהיה שייך לפני מלחמת העצמאות לחוסייני, מופתי ירושלים
  • חירבת בית שנה
  • חירבת בזקה - שרידי כפר הביזנטי
  • חירבת כפר טוב
  • חירבת גבס
  • חירבת חמיס
  • חירבת אבידן
  • חירבת אשון - שרידים של מבנים הבנויים מאבני גוויל ומאבנים מסותתות, מערות קבורה
  • גבעת ברדקת
  • חורבת ברדה
  • קבר סית מנע - אחת מחמש השייח'יות שקבורות באזור.
  • גבעת המקורות (גבעת אריק שרון) - דרומית לכביש 431 סמוך לצומת רבין-חשמונאים
  • אל-אביאר - שרידי מנזר ביזאנטי קטן
  • פארק ענבה - הפארק המרכזי בעיר

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מופצים מספר עיתונים מקומיים. ביניהם: מודיעין News (אלי דנון), ידיעות מודיעין (רשת ידיעות אחרונות), חדשות מודיעין, העיר ערי מודיעין (רשת שוקן), זמן מודיעין (רשת מעריב) וגל גפן.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת הלימודים התשע"ב (2011-2012) לומדים בעיר כ-8,500 תלמידים ב-10 בתי ספר על-יסודיים, כ-11,250 תלמידים ב-26 בתי ספר יסודיים, וכ-4,900 ילדים בגני ילדים.‏[5] בשנת 2007 הוענק לעיר מודיעין פרס החינוך.

מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי ספר יסודיים
  • אבני החושן (ממ"ד)
  • אופק
  • אלונים
  • אסיף
  • אריאל (ממ"ד תורני)
  • גוונים (חינוך מיוחד)
  • דורות
  • דמוקרטי (ע"ש נדב מרחב)
  • דרכי יהודה (ממ"ד)
  • היובל
  • האלה
  • הכרמים
  • חוט השני
  • יזמ"ה תל"י (מכבים)
  • יחד (זרם החינוך המשולב)
  • ממלכתי חדש אבני חן
  • מעוז המכבים (מכבים)
  • מעלות (מחוננים)
  • משואות נריה (ממ"ד)
  • ניצנים
  • נתיב זבולון (ממ"ד)
  • עידנים
  • עמית (רעות)
  • קשת
  • רעים
  • רמון ע"ש אילן רמון
  • שבטי ישראל(ממ"ד)
בתי ספר על יסודיים

תנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס אש בתנועת הנוער מכבי צעיר סניף מודיעין

במודיעין פועלות 10 תנועות נוער שונות, הפרוסות ב-19 סניפים ושבטים ברחבי העיר. בתנועות חברים כ-4,500 ילדים ובני נוער. התנועות שותפות למגוון אירועים עירוניים כגון יום תנועות הנוער העירוני, בשיתוף עם חטיבת יפתח של הפלמ"ח, ארגון אירועי יום הזיכרון המרכזיים בעיר וארגון אירועי פורים המוניים לקהילה.

צופים

• שבט יובל

• שבט אופק

• שבט דרור-צופים דתיים

• שבט לביא- צופים דתיים

• שבט אמיר

• שבט תבור

מכבי צעיר

• מכבי צעיר סניף מודיעין

• מכבי צעיר סניף מכבים

בני עקיבא

• בני עקיבא - סניף יש"י

• בני עקיבא - סניף מק"ש

• בני עקיבא - סניף רע"ם

הנוער העובד והלומד

• קן מודיעין

• קן כרמים

השומר הצעיר
הנוער הלאומי
חוגי הסיירות
נוע"ם
נוער תל"ם
עזרא

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר רחוב מרכזי בשם שדרות החשמונאים המחבר את כביש 443 וכביש 3. רחובות מרכזיים נוספים ממוקמים בתוואי העמקים שבין הגבעות: עמק החולה, עמק איילון, עמק דותן, עמק בית שאן, עמק האלה, עמק זבולון, דרך מנחם בגין ושדרות יצחק רבין.

כבישים בינעירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודיעין ממוקמת בסמוך לכביש 443 המחבר את העיר לוד עם העיר ירושלים וזהו עורק התחבורה העיקרי הן לכיוון מערב (השפלה וגוש דן) והן לכיוון מזרח (ירושלים). כמו כן מודיעין מחוברת לכביש 3 המוביל דרומה. לכיוון צפון מוליך כביש 446 המגיע אל מודיעין עילית, ובהמשכו לכביש 465 שמתחבר עם כביש 444. כביש עיקרי נוסף שנפתח לתנועה ב-2009 הוא כביש 431 שמחבר בין מודיעין לראשון לציון, נס ציונה, באר יעקב ורמלה.

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]


שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונות העיר
מע"ר = מרכז עסקים ראשי

מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתכנני מודיעין הגדירו בעיר אזורים שכונו מתחמי בנייה, וכל מתחם שעמד בפני פיתוח נמסר לאדריכל שהכין תוכנית־על שהגדירה את מבנה הרחובות ומאפייני הבנייה הכלליים. באופן טבעי, המתחמים התוו את גבולות השכונות וכל שכונה כונתה באופן זמני על שם האדריכל שתיכנן אותה. ביוני 2009 הכריזה העירייה על שמות חדשים לשכונות, שנבחרו מתוך הצעות התושבים ואף על גבולות חדשים שבמסגרתם פוצלו שכונות גדולות. תיאור השכונות ושמותיהן הקודמים בסוגריים:

  • השבטים (בוכמן צפון) ומוריה (בוכמן דרום) - המתחם הדרומי ביותר בעיר. רוב המבנים במתחם זה צמודי קרקע, בבתים דו משפחתיים. בחלק הצפוני נקראים הרחובות על שם שבטי ישראל ובחלק הדרומי נקראים הרחובות על שם נשים מההיסטוריה היהודית הקדומה. שם השכונה הדרומית, מוריה, הוא שם נשי המייצג נשים אלו.
  • הפרחים (מירומי) - מתחם קטן במרכז העיר. בשטחו מרכז מסחרי, שני בתי ספר יסודיים ובית ספר על יסודי. הרחובות במתחם נקראים על שם עצים, פרחים וצמחים. בחלק הצפוני קיים תת-מתחם קטן שבו שמות הרחובות הם ביטוים משיר השירים.
  • הנחלים (ספדיה) ומשואה (גבעת סי) - מתחם במזרח העיר, שתוכנן על ידי האדריכל משה ספדיה. במתחם יש חמישה מרכזים מסחריים, בית ספר על יסודי ושלושה בתי ספר יסודיים. שמות הרחובות הראשיים במתחם הם על שם עמקים בארץ ושמות הרחובות המשניים על שם נחלים ונהרות בישראל. השם משואה נבחר כדי לייצג את מיקומו הגבוה של אזור זה. במתחם הנחלים נמצא אזור המכונה 'מליבו' שנבנה על ידי חברה קבלנית זו.
  • הכרמים (ציפור) - המתחם הצפוני ביותר בעיר. חלקו הצפוני היה עדיין בתהליכי בנייה בשנת 2009. במתחם זה הרחובות נקראים על שם חודשי השנה העברית. מקור שם השכונה בכרמים שגדלו בדרום-מזרחה טרם הקמתה.
  • אבני חן (קייזר) - מתחם במערב העיר. חלקו עדיין בבנייה. הרחובות במתחם נקראים על שם אבני החושן של הכהן הגדול. הרחוב הראשי נקרא אבני החושן ומוביל למרכז המסחר הבנוי מתחת לבתי המגורים, היחיד במודיעין הבנוי בצורה זו.
  • הנביאים (השמשוני צפון) והמגינים (השמשוני דרום) - מתחם בצפון מערב העיר. במתחם שלושה מרכזים מסחריים, שלושה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר על יסודיים. המתחם נחצה על ידי רחוב עמק בית שאן לאזור בו הרחובות נקראים על שם הנביאים ולאזור "צבאי" בו השמות הם של אלופים, חטיבות ומבצעים של צבא הגנה לישראל.
  • הציפורים (קייזר דרום) - שכונה בתכנון במערב העיר, בה יקראו הרחובות על שמות ציפורים. השכונה תהא קטנה יחסית ויכללו בה רק שבעה רחובות. התחלת בנייתה צפויה ב-2013, איכלוסה מתוכנן עד 2015 והיא צפויה לכלול 1,000 יחידות דיור.

השכונות מחוברות ביניהן על ידי שדרות רחבות הנושאות שמות עמקים בישראל. עם זאת, שני רחובות הקרויים על שם עמקים נמצאים בתוך השכונות: רחוב עמק יזרעאל ורחוב עמק חרוד. מתחמי מגורים נוספים נמצאים בתכנון, בעיקר ממערב לשטח הבנוי כיום.

מכבים־רעות (רובע עירוני)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מכבים-רעות

מכבים ורעות היו יישובים קהילתיים שאוחדו תחת מועצה מקומית אחת בשנת 1990. בשנת 2003 אוחדה המועצה המקומית מכבים-רעות עם העיר מודיעין. ב-2006 הכריז שר הפנים על מכבים-רעות כעל רובע עירוני.

יוסף יקותיאלי, מי שהיה יוזם רעיון המכביה ומגשימו, היה גם היוזם של הקמת עיר חדשה באזור מודיעין ואף התחיל בביצוע הפעולות הדרושות להקמת היישוב מכבים. שמו הונצח ב"כיכר יקותיאלי" במכבים. הגוף שהוביל את הפרויקט להקמת מכבים, הוא מכבי עולמי, בראשות ד"ר ישראל פלד - היום אזרח כבוד של היישוב ותושב המקום. הגוף שהוביל את הקמת רעות היה עמותה של אנשי קבע בצה"ל.

מיזמים בתכנון ובבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונות מגורים נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת השלמת שלב א' המתוכנן של העיר, צפויה בניית שלוש שכונות מגורים נוספות‏[6], בסוף שלב א', בשנת 2020 לערך, אמורה אוכלוסיית העיר למנות כ-120 אלף תושבים. שיווק יחידות הדיור בשכונות אלו מתוכנן להתחיל בשנת 2015.

  • שכונת נופים (שכונת N) מערבית לשכונת הציפורים (קייזר דרום). רחובותיה של השכונה יקראו על שם חבלי ארץ שונים ואזורים גאוגרפים ברחבי מדינת ישראל. גודל השכונה המתוכנן הוא כ-1,500 יחידות דיור.
  • שכונת גבעת שר (שכונת L) מערבית לשכונת השבטים, מעל כביש 431. הרחובות בשכונה ייקראו על שמות תבלינים. גודל השכונה המתוכנן הוא כ-3,500 יחידות דיור.
  • שכונת מורשת (שכונת P) מערבית לשכונת אבני חן‏[7]. גודל השכונה המתוכנן הוא כ-5,000 יחידות דיור‏[8].

שאר המיזמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיבור מודיעין למסילת הרכבת הנסללת תל אביב-ירושלים בכיוון ירושלים (קשת מודיעין)
  • בניית מרכז עסקים ראשי עירוני
  • בניית מדרחוב עירוני
  • הגדלת אזור התעשייה המערבי בעיר
  • בניית מחלף בצומת שילת בכביש 443
  • בניית אצטדיון באזור תחנת רכבת פאתי מודיעין
  • פרויקט ניסיוני של הקמת תשתית אינטרנט/טלפוניה קווית על בסיס רשת חשמל. יבוצע על ידי חברת חשמל וחברת פרטנר תקשורת

ראשי עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות והסכמי ידידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עשור למודיעין, דוברות עיריית מודיעין מכבים רעות, עורך: אפי מלצר, 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופיל מודיעין-מכבים-רעות באתר הלמ"ס
  2. ^ גל גפן-מודיעין והסביבה, קובי אור, חסרי גבולות, 4 באוגוסט 2010
  3. ^ צפריר רינתרשויות התכנון נוטות להגדיל את העיר מודיעין על חשבון רמלה ולוד, באתר הארץ, נובמבר 2007
  4. ^ דניאל מורגנשטרן, תמ"א 35 – סכנה לסביבה בישראל, באתר ynet‏, 1 במאי 2005
  5. ^ עירית מודיעין - שנת הלימודים תשע"ב יוצאת לדרך
  6. ^ מרכז ישפרו יקרא מרכז עינב
  7. ^ על פי מפה עירונית, לדוגמה מ-2010 - [1]
  8. ^ זמן מודיעין, דנה יופה, החלום ושברו, 10 באוקטובר 2010
מודיעין - מראה כללי מדרך בורמה
Magnify-clip.png
מודיעין - מראה כללי מדרך בורמה


קואורדינטות: 31°54′18″N 35°0′39.23″E / 31.90500°N 35.0108972°E / 31.90500; 35.0108972