The Voice (ארצות הברית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
The Voice
TheVoiceTitleCard.png
סוגה תוכנית מציאות
יוצרים ג'ון דה מול
מנחים קרסון דאלי
אליסון הייסליפ (2011)
כריסטינה מילאן (2012-13)
משתתפים כריסטינה אגילרה
אדם לוין
בלייק שלטון
סי-לו גרין (2011-13)
אשר (2013-14)
שאקירה (2013-14)
פארל וויליאמס (2014–)
גוון סטפאני (2014–)
ארץ מקור ארצות הברית
שפות אנגלית
מספר עונות 7
מספר פרקים 154 (נכון ל-14 באוקטובר, 2014)
קישורים חיצוניים
דף הסדרה ב-IMDb

The Voice (בתרגום חופשי: הקול) היא תוכנית מציאות אמריקאית העוסקת בגילוי כישרונות מוזיקליים. התוכנית, המבוססת על "The Voice of Holland" ההולנדית, שודרה לראשונה בערוץ NBC ב-26 באפריל 2011. מנחה התוכנית הוא קרסון דיילי והשופטים הם: אדם לוין (סולן מארון 5), בלייק שלטון, פארל וויליאמס וגוון סטפאני. באוקטובר 2014, נודע כי סטפאני לא תמשיך לעונה שמינית ואת מקומה תחליף השופטת המקורית כריסטינה אגילרה.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה מבוססת על פורמט תחרות דומה בהולנד. המופע מונחה על ידי קרסון דיילי ואליסון הייסליפ שמשמשת ככתבת מאחורי הקלעים וכתבת ברשתות החברתיות. המנצח יקבל 100,000 דולר וחוזה הקלטות עם Universal Republic. אדם לוין, בלייק שלטון, פארל וויליאמס וגוון סטפאני הם השופטים והמאמנים של המתמודדים בעונה השביעית של התוכנית. עם התקדמות התוכנית, אל לוין, שלטון, וויליאמס וסטפאני מצטרפים ארבעה זמרים שיעזרו להם לאמן את המתמודדים.

הסדרה כוללת שלושה שלבים: מבחן עיוור, שלב הקרב וביצועים חיים. ארבעת המאמנים, כולם מוזיקאים מפורסמים, יבחרו צוותים של המתמודדים בתהליך של המבחן העיוור. בשלב השני, כל שני מתמודדים של כל מאמן יתחרו אחד נגד השני בביצוע אותו השיר כשהמאמן בוחר אחד מהם שימשיך לשלב הבא. בשלב האחרון, המתמודדים הנותרים יתחרו אחד נגד השני בשידור חי. קהל הטלוויזיה יעזור להחליט מי עובר. כשאחד מקבוצת כל מאמן נשאר, המתמודדים יתחרו אחד נגד השני בפרק הסיום.

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע דצמבר 2010, הודיעה רשת NBC על כוונתה להפיק גרסה אמריקאית של הפורמט מהולנד. הסדרה נקראה במקור "The Voice Of America", אבל לאחר שהוכרזו מקומות האודישנים, קוצר השם ל-"The Voice". בסוף פברואר 2011, הכריזה רשת NBC על השופטים שישתתפו בתוכנית. הראשונים היו סי-לו גרין ואדם לוין. כריסטינה אגילרה הצטרפה בתחילת מרץ. בלייק שלטון נוסף כעבור כמה ימים.

האודישנים נערכו בשמונה ערים ברחבי ארצות הברית בין אמצע ינואר לאמצע פברואר 2011: שיקגו, ניו יורק, מיאמי, נשוויל, מיניאפוליס, אוסטין, לוס אנג'לס וסיאטל המתחרים הורשו גם להגיש אודישנים אינטרנטיים, שהסתיימו ב-1 במרץ 2011. עבור אודישנים באינטרנט, המתמודדים נדרשו לשיר אחד מתוך עשרה שירים שנבחרו מראש.

גמר העונה הראשונה שודר ב-29 ביוני 2011. לגמר הגיעו ארבעה מתמודדים, אחד מכל קבוצה של כל מאמן: חוויאר קולון, דיה פרמטון, בוורלי מק'לילן וויקי מרטינז. השניים עם מספר ההצבעות הגבוה ביותר היו דיה וחוויאר, כשלבסוף חוויאר קולון, מהקבוצה של אדם לוין זכה בהפרש של 2 אחוזים מדיה.

כתבת התוכנית הייתה אליסון הייסליפ.

העונה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבכורה של העונה השנייה שודרה ב-5 בפברואר 2012, מיד לאחר שידור הסופרבול. האודישנים נערכו בין התאריכים 15 ביולי ל-31 באוגוסט 2011 בשיקגו, ניו יורק, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, יוסטון, אטלנטה, נשוויל, ואורלנדו. כל ארבעת המאמנים המשיכו גם לעונה השנייה, אך הפעם לכל מאמן היו 12 מתמודדים בקבוצה, במקום 8, שלבי המבחן העיוור והדו-קרב בין המתמודדים התארכו. כמו כן, לכל מאמן התווספו במהלך התוכנית שני עוזרים במקום אחד. העוזרים של אדם לוין היו אלאניס מוריסט ורובין ת'יק. העוזרות של בלייק שלטון היו קלי קלרקסון ואשתו, זמרת הקאנטרי מירנדה למברט. העוזרים של סי-לו גרין היו "Babyface" וני-יו, והעוזרים של כריסטינה אגילרה היו ליונל ריצ'י וג'ול.

גמר העונה השנייה שודר ב-9 במאי 2012. סדר המקומות: במקום הרביעי כריס מאן מהקבוצה של כריסטינה אגילרה, במקום השלישי טוני לוקה מהקבוצה של אדם לוין, במקום השני ג'ולייט סימס מהקבוצה של סי-לו גרין, והמנצח הוא ג'רמיין פול מהקבוצה של בלייק שלטון.

בעונה זו הוחלפה כתבת התוכנית מאליסון הייסליפ לכריסטינה מילאן.

העונה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האודישנים לעונה השלישית התחילו במרץ 2012. פרק הבכורה שודר ב-10 בספטמבר 2012. כל המאמנים המשיכו את השתתפותם בעונה השלישית. כמו בעונות הקודמות, גם בעונה השלישית התחלפו העוזרים של המאמנים. העוזר של גרין היה הזמר רוב תומאס, העוזר של אגילרה היה סולן להקת גרין דיי, הזמר בילי ג'ו ארמסטרונג, העוזר של שלטון היה מייקל בובלה, והעוזרת של לוין הייתה מרי ג'יי בלייג'. בעונה השלישית הוסיפו שינויים כמו שלב ה"גניבה" בו יוכלו מאמנים "לגנוב" מתמודד ממאמן אחר שהדיח אותו בשלב הדו-קרב.

העונה הרביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת העונה השלישית הודיעו סי-לו גרין וכריסטינה אגילרה כי לא ימשיכו לעונה הרביעית. את מקומם החליפו הזמרת שאקירה והזמר אשר. פרק הבכורה של העונה שודר ב-25 במרץ 2013 והסתיימה ב-18 ביוני 2013. זוכה העונה הוא דינאלה ברדברי של המנטור בלייק שלטון.

העונה החמישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר העונה הקודמת בה פרשו גרין ואגילרה, בעונה זו השניים חזרו, שאקירה ואשר לא השתתפו בעונה ככל הנראה בגלל חזרתם, האודישנים לעונה החלו ביולי 2013, פרק הבכורה שודר ב-23 בספטמבר 2013. פרק הגמר שודר ב-17 בדצמבר 2013, זוכת העונה היא טזנה צ'ין של המנטור אדם לוין.

העונה השישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה זו השופטים הם אדם לוין, בלייק שלטון, והשנים שחזרו לאחר שלא השתתפו בעונה הקודמת - שאקירה ואשר, בעקבות חזרתם של השניים גרין ואגילרה לא לקחו חלק בעונה. האודישנים צולמו במהלך סתיו 2013, פרק הבכורה שודר ב-24 בפברואר 2014. במהלך עונה זו היה חידוש בכך שהמתמודדים החליפו מנטור בשלבי התוכנית. ב-20 במאי 2014 שודר פרק הגמר, זוכה העונה הוא ג'וש קאופמן של המנטור אשר, לפני שינוי המנטורים היה בנבחרת של אדם לוין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]