כריסטינה אגילרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטינה אגילרה
Christina Aguilera
כריסטינה ב-2022
כריסטינה ב-2022
לידה 18 בדצמבר 1980 (בת 43)
סטטן איילנד, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה כריסטינה מריה אגילרה
שם במה Xtina (X-Tina) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הקמה סטטן איילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1993
מקום לימודים North Allegheny Intermediate High School עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת, פזמונאית, רקדנית, שחקנית, דוגמנית, מנטורית
סוגה פופדאנס-פופR&Bג'אזנשמהפופ לטיני
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים RCA
שיתופי פעולה בולטים ג'סטין טימברלייק, מארון 5, פיטבול
בן או בת זוג Jordan Bratman (19 בנובמבר 200515 באפריל 2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Mat Muñoz, Summer Rain Rutler עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
ChristinaAguilera.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כריסטינה מריה אגילרהאנגלית: Christina María Aguilera; נולדה ב-18 בדצמבר 1980) היא זמרת ושחקנית אמריקאית. עבודתה זיכתה אותה בפרסים רבים, בהם חמישה פרסי גראמי, פרס גראמי הלטיני אחד, פרסי המוזיקה של אם טי וי, מועמדת לפרס גלובוס הזהב וכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד על תרומתה הרבה למוזיקה.

אגילרה התחילה את קריירת השירה שלה בגיל 11 כשהופיעה בתוכנית הילדים הפופולרית של דיסני בשנות ה-90 "מועדון מיקי מאוס", אך הפריצה הגדולה שלה התרחשה בגיל 17, כאשר שלושה סינגלים מאלבום הבכורה שלה Christina Aguilera, הגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי.

מגזין הרולינג סטון דירג אותה במספר 58 ברשימת "100 הזמרים הגדולים של כל הזמנים"[1], והיא הפכה לצעירה מבין הזמרים המופיעים ברשימה, שירה "Beautiful", דורג על ידי ערוץ VH1 במקום ה-18 ברשימת השירים הטובים ביותר של העשור, ואילו בילבורד דירג אותה כאמן המצליח ביותר של העשור הראשון של המאה ה-21, מגזין פורבס דירג את אגילרה כאישה המשפיעה ביותר לשנת 2007[2], בשנת 2013 טיים מגזין דירג את אגילרה כאחת מ-100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם[3], בשנת 2016 מגזין גלאמור דירג את אגילרה כאישה הכי סקסית בעולם. אגילרה היא אחת הזמרות עם המכירות הגבוהות ביותר בקטגוריית הפופ של המאה 21[דרוש מקור].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריה ותחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגילרה נולדה בסטטן איילנד ניו יורק שבארצות הברית למשפחה נוצרית-קתולית. אביה יליד-אקוודור. מכיוון שאביה שירת בצבא האמריקאי, הרבתה המשפחה לעבור ממקום למקום. בילדותה גרה אגילרה ביפן, פלורידה, טקסס וניו ג'רזי, ולבסוף השתקעו בווקספורד, פרוור של פיטסבורג. הקריירה של האב ואופיו האלים גרמו למשבר בנישואים של הוריה של אגילרה, שהתגרשו בהיותה בת שש. לדברי כריסטינה ואמה, אביה היה בעל אופי דומיננטי, והתעלל במשפחה פיזית ורגשית. בשלב מאוחר יותר בקריירה שלה, הקליטה אגילרה שני שירים שמתארים את ילדותה והיחסים עם אביה: "I'm OK" באלבום Stripped, ו-"Oh Mother" באלבום: Back to Basics. אף שאביה כתב לה, סירבה אגילרה ליצור איתו קשר. לאגילרה שני אחים ואחות מנישואיה הראשונים של אמה, ואח מנישואיה השניים של אמה.

ב-15 במרץ 1990, השתתפה בתוכנית הכישרונות האמריקאית: "חיפושי כוכב" בה היא שרה שיר של את'ה ג'יימס הנקרא: "A Sunday Kind of Love", וזכתה במקום השני. בהמשך הוזמנה לתוכנית: "להתעורר עם לארי ריצ'רט" והופיעה עם אותו שיר שוב.

בשנת 1993, אגילרה ניגשה שנית לאודישנים לתוכנית: "מועדון מיקי מאוס" והפעם התקבלה. בגיל 11 אגילרה השתתפה בתוכנית הילדים האמריקאית "מועדון מיקי מאוס" שבערוץ דיסני, בה השתתפו גם אומנים שפרצו יחד איתה מאוחר יותר כמו: בריטני ספירס, ג'סטין טימברלייק וראיין גוסלינג.

בגיל 14 הקליטה אגילרה את השיר הראשון שלה; "All I Wanna Do", שהפך ללהיט יחד עם הזמר היפני קיזו נאקאנישי. בשנת 1997, היא ייצגה את אמריקה בפסטיבל הבינלאומי: "Golden Stag" עם שני שירים שבוצעו במקור על ידי: שריל קרואו ודיאנה רוס. אגילרה גם השתתפה בלהקת: הפוסיקט דולז אך פרשה והתעסקה בקריירה אישית ועצמאית וקידום דיסק הבכורה שלה.

1998–2001: אלבום בכורה: Christina Aguilera[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 שרה את שיר הנושא של הסרט: "מולאן"; "Reflection". השיר היה מועמד ל"פרס גלובוס הזהב". בזכות השיר הזה, אגילרה הוחתמה על ידי חברת התקליטים תקליטי RCA.

ב-22 ביוני 1999, יצא הסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה שלה, שנקרא: "Genie in a Bottle". הסינגל זכה להצלחה רבה ברחבי העולם והגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי ובמצעד הבריטי. עם השיר אף הופיעה בסדרה בברלי הילס 90210. בשנת 2000 זכתה בפרס גראמי, בתואר "תגלית השנה".

ב-14 באוגוסט, יצא לאור אלבום הבכורה שלה ששמו: Christina Aguilera. הוא הגיע למקום הראשון במצעד המכירות האמריקאי ובעשרות מדינות בעולם עם מכירות של יותר משמונה מיליון עותקים בארצות הברית ו-12 מיליון עותקים נוספים בעולם.

ב-28 בנובמבר, יצא הסינגל השני ששמו: "What a Girl Wants". הסינגל הגיע אל המקום הראשון במצעד הבילבורד.

ב-22 ביוני 2000, יצא הסינגל השלישי: "I Turn to You", הסינגל להגיע למקום השלישי במצעד הבילבורד.

ב-12 בספטמבר, יצא אלבום בספרדית שנקרא: Mi Reflejo, וכלל את להיטי אלבום הבכורה שלה בגרסה ספרדית יחד עם שירים חדשים. האלבום הגיע למקום ה-27 במצעד המכירות האמריקאי ולמקום הראשון במצעד האלבומים הלטיני, ובשנת 2001 זיכה אותה בפרס גראמי השני שלה בקטגוריית: "אמנית הפופ הווקאלי הטובה ביותר".

ב-26 בספטמבר, יצא הסינגל הרביעי והאחרון מתוך האלבום ששמו: "(Come on Over Baby (All I Want Is You", הסינגל הגיע המקום הראשון במצעד הבילבורד.

ב-24 באוקטובר, יצא אלבום שירי חג המולד, שנקרא: My Kind of Christmas. האלבום הגיע למקום ה-28 במצעד המכירות האמריקאי.

ב-27 במרץ 2001, יצא הסינגל בחידוש ללהיט של הזמרת פטי לבל, לשיר: "Lady Marmalade" בשיתוף: פינק, ליל קים, מיסי אליוט, ומאיה. הגרסה החדשה הייתה השיר המוביל בפסקול הסרט "מולין רוז'", והגיעה אל המקום הראשון במצעד הבילבורד ובעוד 11 מדינות בעולם. הסינגל זיכה את כל הזמרות בפרס: "גראמי" על "שיתוף הפעולה הטוב ביותר לשיר פופ". באותו הטקס ב-2002, ביצעו בהופעה חיה את השיר על במת טקס וזכו לתשואות. מבצעת השיר המקורי, פטי לבל, הצטרפה אף היא לביצוע. השיר זכה גם ב"שיר השנה" בטקס פרסי ה-MTV ב-2001.

ב-21 באוגוסט, יצא אלבום לא רשמי שנקרא: "Just Be Free", אלבום זה הוקלט כשאגילרה הייתה בת 14–15. תחת חברת ההקלטות: "Warlock Records". ההקלטות האלה מעולם לא תוכננו להשתחרר בפומבי, אלא לשם כלי שימוש לפרוץ לתעשיית המוזיקה. לאחר חודש, השתתפה בשיר "El Ultimo Adios (The Last Goodbye)".

2002–2003: Stripped[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באוקטובר 2002, יצא האלבום השני שנקרא: Stripped. ב-16 בספטמבר יצא לאור הסינגל הראשון מתוך האלבום: "Dirrty". הסינגל עצמו נכשל במצעד הסינגלים באמריקה, אולם ברחבי העולם הוא זכה להצלחה כאשר הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי.

ב-16 בנובמבר, יצא הסינגל השני מתוך האלבום: "Beautiful", שהצליח מאוד ברחבי העולם והגיע במצעדים רבים למקום ראשון וזכה לפרס גראמי לשנת 2004.

בהמשך יצאו הסינגלים: "Fighter" ,"Can't Hold Us Down", "The Voice Within".

ב-4 ביוני 2003, אגילרה וג'סטין טימברלייק יצאו לסיבוב הופעות יחד ששמו: "Justified & Stripped Tour". סיבוב ההופעות נחשב להצלחה גדולה באותו שנה. במקביל, היא הפכה לדוגמנית הבית של מעצבת האופנה: "ורסצ'ה".

2004–2005: שיתופי פעולה וקמפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 2004 בזמן הבחירות לנשיאות ארצות הברית, אגילרה השתתפה בקמפיין שנקרא: "הצהר עצמך" ובו הסלוגן: "רק אתה יכול להשתיק את עצמך". הקמפיין היה למען הגברת מודעות ההצבעה. בתמונות שצולמו על ידי המעצב דייוויד לה-שאפל, נראתה אגילרה עם פה תפור ודמעה זולגת מעיניה, במטרה לסמל את המעמד של אדם לא מצביע. באותה עת, הקליטה עבור קמפיין חברת המכוניות: "מרצדס" סינגל בשם: "Hello".

לקראת סוף 2004, השתתפה בפסקול הסרט: "תפוס ת'כריש" והקליטה יחד עם מיסי אליוט, את השיר: "Car Wash", שהוא חידוש לשיר של רוס רויס דיסקו. בהמשך השתתפה בסינגל עם הראפר נלי בשיר: "Tilt Ya Head Back". אחרי הפסקה יחסית ארוכה, אגילרה הוציאה את ה-DVD של סיבוב הופעות הראשון שלה; "Stripped Live in the UK" בנובמבר 2004. בסוף דצמבר, היא השיקה בושם בשם: "Xpose".

בתחילת שנת 2005, אגילרה שיתפה פעולה יחד עם הרבי האנקוק בשיר: "A Song for You", שנכלל באלבומו: "Possibilities". באותה השנה שיתפה פעולה עם: אנדריאה בוצ'לי בשיר: "Somos Novios".

באותה השנה הופיעה באירוע הצדקה להגברת המודעות בתופעת הרעב בדרום אפריקה בשם: "איחוד הכוכבים", עם השיר: "When You Wish upon a Star" יחד עם: דיאנה רוס ולהקת: ווסטלייף.

אגילרה בהופעה, 2006

2006–2007: Back to Basics[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 באוגוסט 2006, השיקה אגילרה את אלבומה השלישי והכפול, Back to Basics. הסינגל הראשון מהאלבום הוא: "Ain't No Other Man". הסינגל זכה להצלחה כאשר הגיע אל המקום השישי במצעד הבילבורד האמריקאי, ואל המקום השני בבריטניה.

ב-12 בספטמבר, יצא הסינגל השני: "Hurt", הסינגל הפך ללהיט גדול. בתחילת נובמבר, נערך טקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה, שבו אגילרה זכתה בפרס: "זמרת הפופ של השנה".

באותו חודש קיבלה בובת שעווה בדמותה במוזיאון: "מאדאם טוסו".

ב-7 בנובמבר, יצא לאור סינגל לזמר: פאף דאדי בשם: "Tell Me" בשיתוף: לאגילרה, אגילרה קיבלה ביקורות טובות על הווקאליות שלה.

ב-17 בנובמבר, יצאה אגילרה לסיבוב הופעות שנקרא: "Back to Basics Tour". סיבוב הופעות זה נמשך עד 24 באוקטובר 2008.

ב-20 בפברואר 2007, יצא הסינגל השלישי: "Candyman", הסינגל נכנס בבכורה למקום ה-99 במצעד ההוט 100 בבילבורד שבארצות הברית, כשהוא מבוסס על מכירות הורדות חוקיות ברשת האינטרנט, כפי שחברת התקליטים רצתה ולא שלחה אותו לתחנות הרדיו.

בחודש אוקטובר, השיקה אגילרה בושם שני לנשים, שנושא את שמה. לצד פרסומת טלוויזיה פרובוקטיבית בה היא מצולמת בעירום. נכון ל-2016 הבשמים עדיין מבוססים כבשמים הנמכרים והטובים ביותר[דרוש מקור].

2008–2009: Keeps Gettin' Better: A Decade of Hits[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגילרה כיכבה בסרט קולנוע הדוקומנטרי: "Shine a Light" של הרכב הרוק: הרולינג סטונז. הסרט יציג הופעה בלעדית שלה יחד עם ההרכב. הקרנת הבכורה של הסרט הייתה ב-4 באפריל 2008.

ב-7 בספטמבר 2008, הופיעה אגילרה בטקס ה-VMA. באותו הטקס שרה גרסה חדשה לשיר אשר איתו פרצה: "Genie In a Bottle" ובנוסף שרה את השיר: "Keeps Gettin' Better", שהוא הסינגל החדש מתוך אלבום הלהיטים שלה.

ב-7 בנובמבר, יצא אלבום להיטים: Keeps Gettin' Better: A Decade of Hits. ובו מיטב להיטיה, שני שירים חדשים.

2010: Burlesque[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגילרה כיכבה בתפקיד הראשי לצד שר בסרט "בורלסק". אגילרה משחקת את אלי רוז, נערה מעיירה קטנה באיווה. לאחר שמנהל עבודתה לא משלם לה משכורת כמה חודשים אלי מחליטה לעזוב ללוס אנג'לס ששם בהתחלה היא לא מצליחה למצוא עבודה. לאחר זמן מה היא מגיעה למועדון בורלסק, בו מופיעות זמרות ורקדניות עם פלייבק. אלי מתחננת בפני מנהלת המועדון, טס שר, שתקבל אותה למועדון. בהתחלה טס מסרבת, אך כשצצות בעיות עם זמרת המועדון, ניקי (קריסטן בל), היא מחליפה אותה באליס. ניקי מחליטה להתנקם באליס ובאמצע ההופעה היא מנתקת את החשמל. אך אליס מתחילה לשיר ללא פלייבק והיא מצליחה להפתיע את הקהל. ובעקבות כך טס מחליטה להקים מופע עם אליס. בהמשך המועדון נקלע לקשיים כלכליים ואליס עוזרת לטס להתגבר עליהם.

אגילרה שרה את כל פסקול הסרט יחד עם שני שירים ששר שרה.

בשבוע הראשון לצאתו הסרט הכניס כ-17.6 מיליון דולר, מה שדירג אותו כסרט הרביעי המכניס ביותר. נכון להיום ההכנסות מהסרט ומהמוזיקה עומדים על כ-209 מיליון דולר.

השיר "Bound to You", של אגילרה היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשיר הנושא הטוב ביותר.

אגילרה, 2010

2010–2011: Bionic[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 ביוני 2010 יצא האלבום "Bionic". הסינגל הראשון מהאלבום ששמו "Not Myself Tonight" השיר הוא בסגנון פופ אלקטרוני. מילות השיר מדברות על שחרור עצמי וחופש הביטוי. השיר יצא לאור לתחנות הרדיו ב-30 במרץ ולהורדה דיגיטלית ב-14 באפריל 2010. השיר קיבל ביקורות מעורבות אך בעיקר טובות ממבקרים ששיבחו את היכולות הווקליות של אגילרה. השיר זכה להצלחה יחסית במצעדים כאשר הגיע ל-40 הראשונים במדינות כמו: אוסטרליה, ניו זילנד, שוודיה וארצות הברית ול-20 הראשונים בקנדה, יוון, סלובקיה, הולנד ובריטניה. השיר לווה בקליפ נועז שהכיל מוטיבים של BDSM. בקליפ נראית אגילרה מתנשקת גם עם גבר וגם עם אישה ולבושה בבגדים פרובוקטיביים. הקליפ היה מחווה לקליפ של מדונה "Express Yourself". הקליפ זכה לביקורות מעורבות ממבקרים שחשבו שהוא לא מקורי מספיק.

הסינגל השני מתוך האלבום יצא ב-18 במאי: "You Lost Me". השיר הצליח מסחרית ברחבי העולם והגיע למקום 20 במצעד בילבורד הוט 100.

בחודש ספטמבר יצא הבושם החדש של אגילרה בשם: "Royal Desire". ב-19 בנובמבר יצא לאור הפסקול הרשמי של הסרט: "ברולסק" בשיתוף הזמרת שר. האלבום נכנס ישירות למקום הראשון במכירות ב-iTunes.

ב-21 ביוני 2011, יצא סינגל של להקת "מארון 5" בשיתוף אגילרה בשיר: "Moves Like Jagger". אשר הגיעה מיד לאחר צאתו למקום הראשון בבילבורד הוט 100, ושהה שם למשך ארבעה שבועות. הסינגל סומן כהצלחה אדירה אצל אגילרה, מכיוון שזהו הסינגל הראשון שכובש את המקום הראשון בבילבורד מאז "ליידי מרמלד" בשנת 2001.

השיר, היה מועמד לפרס גראמי על שיתוף פעולה הטוב ביותר.

אגילרה הצטרפה למארון 5 על בימת טקס ה-AMA באותה שנה, והצליחה לצבור ביקורות מעורבות על משקלה והופעתה באותה שנה - כאשר הופעה הזו והקודמת לה (מופע המחווה למייקל ג'קסון) סימנו את תחילתה של התעסקות עיתונאית בלתי פוסקת במשקלה של אגילרה.

בשנת 2011 הצטרפה אגילרה לתוכנית "The Voice" בתור שופטת. התוכנית עלתה לשידור ב-26 באפריל, התוכנית זכתה להצלחה רבה כשהיא עוברת את נתוני הרייטינג של "אמריקן איידול", "X פקטור" ו-"Glee" ששודרו באותו ערב עם הפרימיירה של "The Voice".

2012–2015:Lotus ו-The Voice[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2011 החלו שמועות על שיתוף פעולה בין אגילרה והמפיק השוודי מקס מרטין, ותחנות רדיו אמריקאיות פרסמו שסינגל חדש אגילרה בשם "Love Your Body" עתיד להשתחרר בפברואר 2012 והוא הוגדר כ"להיט מועדנים וחביב רדיו". עם עלייתה של העונה הרביעית של "The Voice" שחרור הסינגל (שלא אושר רשמית מההתחלה) נדחה עד לסוף אוגוסט 2012, כאשר הדמו לשיר "Your Body", דלף. ב-17 בספטמבר 2012, יצא לאור הסינגל הראשון "Your Body", שיר המקדם סטוצים ואהבה חד פעמית, מתוך האלבום "Lotus", הקליפ הפרובוקטיבי לשיר בו נראית אגילרה הורגת גברים עורר רעש רב.

האלבום "Lotus" יצא לאור בנובמבר באותה השנה, והוא נחל כישלון. הוא מכר כ-70 אלף עותקים בשבוע הראשון, והתמקם במקום השביעי במצעד הבילבורד 200. ב-4 בדצמבר, יצא הסינגל השני והאחרון מתוך האלבום: "Just a Fool", בשיתוף עם בלייק שלטון. רצועה זו זכתה לאהבה רבה מצד המעריצים, מאזינים ומבקרים שסימנו אותה כבלדת חורף מרגשת וכובשת, אך לסינגל לא צולם קליפ ולא היה קידום כלל.

בינואר 2013 שיתפה אגילרה פעולה עם הראפר פיטבול בשיר "Feel This Moment", שזכה להצלחה - מקום שמיני בבילבורד ומכירה של כ-3 מיליון עותקים בארצות הברית. ביולי 2013 אגילרה הוציאה לאור קליפ נוסף מהאלבום - "Let There Be Love" עם הקדשה למעריצים, ומאוחר יותר, בספטמבר באותה השנה, השתחרר שיר מיוחד מהפסקול לסרט ההמשך של משחקי הרעב "We Remain" בביצועה של אגילרה.

הכוכב של אגילרה בשדרת הכוכבים של הוליווד שהיא קיבלה ב-2010

במקביל הודיעה אגילרה על כך שלא תשתתף בעונה הנוכחית כמנטורית בתוכנית "The Voice" עקב לוח זמנים צפוף של הופעות (כאשר סיבוב ההופעות לכבוד אלבומה החדש בוטל). בשנת 2013, חזרה אגילרה כרגיל להשתתף בתוכנית בעונה החמישית ועוררה רעש תקשורתי חיובי סביבה בעקבות ירידתה במשקל וכאשר אימצה מראה טבעי ונקי יותר.

במהלך העונה החמישית של "The Voice" יצא לאור סינגל, פרקי שיתוף הפעולה בין אגילרה לבין הצמד "A Great Big World" בשם "Say Something". הסינגל זכה להצלחה רבה כאשר מכר כ-3 מיליון עותקים בארצות הברית והתמקם במקום הרביעי במצעד הבילבורד.

2016–הווה: Liberation[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר- מאי 2016 אגילרה שפטה בעונה ה-10 של "The Voice" לאחר 2 עונות הפסקה שלקחה לאחר לידת ביתה.

אגילרה הופיעה בפסטיבל במרוקו אשר הכניס אותה לספר שיאי הגינס לאחר שהופיעה מול הכי הרבה קהל אי פעם, כ-250,000 איש[4]. ביוני אגילרה הוציאה את השיר "Change", שהקליטה לכבוד נפגעי הטבח באורלנדו, וכל הכנסותיו יתרמו לנפגעים. ב-11 באוגוסט הוציאה את השיר "Telepathy", ביחד עם המפיק מוזיקלי נייל רוג'רס, כאחד מהפסקולים לתוכנית הנטפליקס הפופולרית, "The Get Down".

חברת ההפקות של אגילרה וארוסה, מאט רוטלר, MX Productions, מפיקים תוכנית שעלתה לרשת ספייק, האמריקאית ב-1 בספטמבר 2016 ,הנקראת "Tracks", המנחה של התוכנית זה באו וואו. התוכנית היא שעשועון מוזיקלי, בה 2 אנשים יתחרו זה בזה בזיהוי שירים מפורסמים רק על ידי כלי נגינה מסוים אחד או קולות רקע, כל תשובה נכונה מעניקה לך 10,000 דולר וכל שגיאה תוריד כפול. בכל פרק באים זמרים מפורסמים לשיר שיר. אגילרה הופיעה בשני הפרקים הראשונים והיא המפיקה הראשית יחד עם ארוסה.

ב-2018, הוציאה ראשית את "Accelerate". בהמשך הוציאה את "Fall in Line", ביחד עם הזמרת דמי לובאטו. השיר יצא כסינגל השני מתוך האלבום Liberation, שיצא בהמשך. מהאלבום יצא הסינגל השיווקי "Twice".

למען הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הקריירה המוזיקלית שלה, אגילרה מעורבת במגוון ארגוני צדקה. היא כתבה מכתב מהארגון הבינלאומי לצער בעלי חיים לממשלת קוריאה הדרומית בבקשה שהמדינה תפסיק את הרג הכלבים במדינתם למטרת ייצור מזון.

אגילרה תורמת בעיירת הילדות שלה פיטסבורג, והיא נחשבת תורמת חוקית לאגודת הנשים המוכות בעיירה. על פי נתונים שמפרסם האתר הרשמי שלה, היא תורמת סכום העומד על $600,000 לארגון. היא מבקרת בו לעיתים, ורצונה לפתוח אחד נוסף בעתיד. בין השאר אגילרה מכרה במכירות פומביות חליפות וחפצים מתקופות שונות בקריירה שלה ואת כל ההכנסות מהמכירות היא תרמה לעיירת פיטסבורג. היא גם תומכת בארגון הבינלאומי למניעת תופעת האלימות והצטרפה לקמפיין גדול שהתמקד בעיקר באלימות נגד נשים.

בנוסף, אגילרה תורמת גם לארגון למאבק בנגיף האיידס, שבמסגרת הקמפיין שלו היא השתתפה בפרויקט האיידס שהתקיים בלוס אנג'לס בו אמנים רבים השתתפו והקליטו יחד שיר שנקרא "What's Going On?" שהופק על ידי בונו, סולן ההרכב U2. כמו כן אגילרה השתתפה בפרויקט נפרד יחד עם חברת הנעליים אלדו, וקיבלה את הכותרת "Speak No Evil?" שהופיעה על שרשראות, פוסטרי ענק, ופליירים בכל מקום. לאחר הקמפיין הזה, אלטון ג'ון אף הזמין את אגילרה למסיבת אירוע צדקה שהקים למען מניעת ההידבקות באיידס שכל הכנסותיה נתרמו לארגון.

בנובמבר 2005, כל מתנות החתונה שלה נתרמו לארגוני צדקה שונים סביב העולם כולו שתומכים בנפגעי הוריקן קתרינה שהיה באמריקה באותה שנה. במרץ 2007, אגילרה לקחה חלק באלבום הצדקה בשם "Instant Karma: The Campaign to Save Darfur", בו אמנים מבצעים משיריו של ג'ון לנון למען הגברת המודעות לרצח העם בדרפור. במטרה לגייס כספים לקורבנות רעידת האדמה בהאיטי השתתפה אגילרה יחד עם אומנים ידועים אחרים במופע הצדקה הטלוויזיוני Hope for Haiti שנערך בינואר 2010, תרמה מכונית למכירה פומבית, ואף באה לבקר באי.

ביוני 2016 אגילרה הוציאה את השיר "Change", שהקליטה לכבוד נפגעי הטבח באורלנדו, וכל הכנסותיו יתרמו לנפגעים.

אמנותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגילרה ציינה כי ההשפעות העיקריות שלה הם האמנים משנות ה-30 והחמישים של המאה ה-20 כגון אטה ג'יימס, אוטיס רדינג ואלה פיצג'רלד וזה ניכר באופן מוחלט באלבומה Back To Basics.

ווקאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגילרה היא זמרת קונטרה אלט, ויש לה מנעד קולי של 4.3 אוקטבות וחצי טון מ-דו מז'ור, A2-G#5-Eb7. היכולות הווקאליות שלה זכו לשבחים אגילרה מכונה כ"הקול של דורינו"[דרוש מקור], מגזין הרולינג סטון דירג אותה במספר 58 ברשימת "100 הזמרים הגדולים של כל הזמנים"[1], והיא הפכה לצעירה מבין הזמרים המופיעים ברשימה, ואילו בילבורד דירג אותה כאמן מצליח ביותר של העשור הראשון של המאה ה-21[דרוש מקור].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגילרה החלה לצאת בסוף שנת 2002 עם ג'ורדן בראטמן. השניים התחתנו בנובמבר 2005. ב-11 בינואר 2008, ילדה אגילרה את בנם הראשון, מקס לירון. באוקטובר 2010 בראטמן ואגילרה הודיעו על גירושין.

ב-14 בפברואר 2014, הודיעה אגילרה על אירוסיה למת'יו ראטלר, הם בזוגיות מאז 2010 כשנפגשו על סט סרטה "בורלסק". שבוע לאחר הודעת האירוסין הודיעה אגילרה שהיא בהיריון. ב-16 באוגוסט 2014, נולדה בתה השנייה, סאמר ריין.

במצעד הבילבורד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישה משיריה של אגילרה כבשו את ראש מצעד הפזמונים האמריקאי במצעד הרשמי בילבורד הוט 100, בתור אמנית סולו[5].

להיטי מקום ראשון:

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דיסקוגרפיה של כריסטינה אגילרה

אלבומי אולפן

אלבומים אחרים – אוספים

אלבומי DVD

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות משותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות קבועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004: Xpose
  • 2007: Christina Aguilera
  • 2008: Inspire
  • 2009: Secret Potion
  • 2010: Royal Desire
  • 2011: Secret Potion
  • 2012: Red Sin

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 100 Greatest Singers of All Time, Rolling Stone
  2. ^ Lacey Rose and Lauren Streib, Hollywood's Most Influential Infants - Forbes, ‏2007-12-13
  3. ^ Dion, Celine. "The 2013 TIME 100". Time. ISSN 0040-781X. נבדק ב-2016-08-09.
  4. ^ Christina Aguilera Apparently Breaks Attendance Record At Recent Morocco Concert | BreatheHeavy.com, www.breatheheavy.com
  5. ^ "Christina Aguilera". Billboard. נבדק ב-2018-04-04.
הקודם:
פרס לא קיים
פרס בחירת הקהל לאייקון המוזיקה של השנה
2021: כריסטינה אגילרה
הבא:
2022: שאניה טוויין